בקע לגולגלת (ליקוטים) קמ

ולפיכך לא יגבה אלא ק"פ מתקאלים שעולה בהם נ"ו דורוס ורביע ויפסיד ס"ד דורוס נכי רביע ולזה היה צריך ראיה לסברתו זאת ומדברי מהרש"ך אין כאן שום נדנוד ראיה ומאי מייתי מניה? ועוד מה שעשה חילוק בין שני הנדונים וכתב על נדון מהרש"ך וגדולה מזו ולמד נדונו מכ"ש מההיא דמהרש"ך וכתב דבההיא דמהרש"ך מפסיד ומקבל פחות ממה שנתן והכא יהודה מקבל הסך עצמו שנתן ואינו מפסיד שום דבר דברים אלו קשים להולמם שאנכי הרואה ששני הנדונים הם שוים בכל דבר ואין ביניהם אפילו כמלא נימא ונניח בנדון מהרש"ך שהיה כמו נדון המסירות שראובן פרע בעד שמעון ק"ך גרושי"ם (במקום ק"ך דורוס) והיו שוים כל גרוס ט"ו מעות (במקום ט"ו אוקיות) וכשבא ראובן לגבות מהיורשים הוקרו הגרושים והיו שוים ל"ב מעות (במקום ל"ב אוקיות) ופסק הרב מהרש"ך שלא יפרע לו רק סך המעות שזקף עליו שהיו ק"ף מעות (במקום ק"ף מתקאלים דהכא) ועולה בק"ף מעות ששה וחמשים גרושי"ם ורביע ומפסיד ממה שנתן ס"ד גרושי"ם נכי רביע כמו הכא שמפסיד ס"ד דורוס נכי רביע. הרי אתה רואה בעיניך ששני הנדונים של מהרש"ך ושל הרב ויאמר יצחק שוים בכל ובמאזנים ישאו יחד ואיך עשה חילוק ביניהם וכתב דהתם מפסיד והכא אינו מפסיד והסך עצמו שנתן הוא מה שמקבל עכשיו ואנו רואים שמפסיד ס"ד דורוס נכי רביע? ואם מפני מה שכתב שכיון שהוא בעל הסך של דורוס הכתוב במשכונה והחזירו למתקאלים נחשב כאלו לא נתן מידיו אלא ק"פ מתקאלים כיון שהוא גרם לעצמו הרי גם בנדון מהרש"ך ראובן גרם לעצמו שזקף על שמעון הק"ך גרושי'"ם שנתן מידיו בק"ף ומעות ואין לך ביטול יותר מזה ולמה לא נאמר גם שם שאינו מפסיד שום דבר אלא הסך שנתן הוא מה שמקבל עכשיו? סו"ד שכלם דברי הרב ויאמר יצחק במקום זה שגבו ממני ולא יכולתי להולמם ואם יש מי שיחזירני מטעותי ויראני שאני טועה ולא הבנתי דבריו ויעשה לי איזה ישוב שיתקבל על שכלי ולא יהיו דברי שבושים אכרע ואשתחוה לו ואעטרנו עטרות לראשי. ולענין הנדון של הרב ויאמר יצחק אני אומר (אע"פ שאמירתי אינה שוה כלום) שמי שנמסר לו השטר מעולם לא בטל הקרן של המשכונה והעבירו מדורוס למתקאלים ומה שכתב ק"ף מתקאלים הוא מפני שבזמנים החולפים היה כל משאם ומתנם במתקאלים ואוקיות וכשקנה ממני השטר משכונה מנה לו ק"ף מתקאלים בדרהאמים שהיו עוברים באותו זמן ובמעות של נחשת ודורוס לא ראה בעיניו ולכך כתבו קושטא דמלתא והיה בעיניהם הכל דבר אחד ולא עלה על דעתם שיוקרו או יוזלו הדורוס שזהו דבר דלא הוה שכיח בזמנים החולפים ומ"ש שהוא קרן המשכונה הוא לכסות עינים לבעל הקרקע שלא יחשוב שקנאו בפחות ועשוי אדם שלא להשביע את עצמו כמו שאנו רואים בזמן הזה שאף שקונים איזה שטר בפחות ממה שכתוב בו מסתירים הדבר וכותבים שבעד הסך הכתוב בשטר שנו"ק וכו' ומדברי הרב ז"ל נראה שהיה מי שחלק עליו בהאי פסקא דדינא שכתב בסוף השאלה וז"ל והדברים פשוטים לכל מודה על האמת עכ"ל

מדי עברי בספר אשר לשלמה הנד"מ לכמהר"ש אן' דאנאן הי"ו ר"מ של מתא פ'אס יע"ה ראיתי לו הי"ו בסי' מ"ו שהשיג על הרב ויאמר יצחק ז"ל שכתב בחח"מ סי' ר"ט דעד כאן לא אמרינן דצריך למחות בסוף כל ג' שנים אלא דוקא בלשון המחאה שכ' מר"ן בס"ד וז"ל פ' שהוא משתמש בחצרי גזלן הוא ולעתיד אני תובע אותו בדין וכו' ע"כ דכיון שכ' לעתיד אני תובע אותו ולא פי' ואמר שבכל עת וזמן שארצה אני תובע אותו בדין כשעברו ג"ש ולא תבעו וגם לא מחה אמרינן דיכול המחזיק להתנצל ולומר כשראיתי ששתק ג"ש לא נזהרתי עוד בשטרי ואמרתי דחזר בו ממחאתו הא' כמ"ש שם הסמ"ע סקי"ג אבל הכא בנ"ד שפי' במחאה ומגלה דעתו על כל ימי הארץ וכו' ובכל עת וזמן שיראה בעיני וכו' יען וביען ששתיקתי זאת לאו מחמת מחילה וכו' בכגון דא ודאי דאין צריך למחות בסוף כל ג"ש אחר שפי' במחאתו שכל עת וזמן שיראה בעיניו יטול את שלו מידו וצריך המחזק ליזהר בשטרו לעולם. עכ"ל הרב ויאמר יצחק ז"ל. וכמהר"ש אן' דאנאן הי"ו כתב עליו וז"ל ואחמ"ר לא זכיתי להבין דבריו דכל מה שהראיך זה בלשון מחאתו נכלל במלות __________________ מה שכתבתי בנדון מהרש"ך ק"פ מעות צ"ל אלף ושמנה מאות מעות כמו בנדון המסירות שהם אלף ושמנה מאות אוקיות שהם ק"פ מתקאלים: