בקע לגולגלת (ליקוטים) קלח

שהרי כתוב בכת"י וז"ל והכל הוא בידי וברשותי לעשות בהם מו"מ ובנא"ג וכו' ע"כ מלשון זה מוכח שהנאמנות חוזר אדסמיך ליה דהיינו על המו"מ שיעשה ראובן וכמש"ל בדברי הרשב"א והריב"ש ז"ל דכשהנאמנות נקשר בשטר בענין הפרעון אף שכתוב נאמנות סתם ולא האמינו בפירוש על הפרעון אמרינן שהנאמנות חוזר על הפרעון אוף הכא נמי בנד"ד שהנאמנות נקשר בכת"י עם המו"מ אין על ראובן חיוב שבועת השותפים ושמעון חייב לישבע על מה שנשא ונתן בשותפות עכ"ל. והוא מלתא דתמיה שהרב נסתפק בלשון זה אם הנאמנות הוא שראובן האמין לשמעון או שמעון לראובן או זל"ז וזל"ז ועכשיו הוא אומר דלשון הכת"י מוכיח שהנאמנות חוזר אדסמיך ליה דהיינו על המו"מ שיעשה ראובן וכמ"ש בדברי הרשב"א דכשהנאמנות נקשר בשטר בענין הפרעון וכו' דזה ניחא אם הפירוש הוא ששמעון האמין לראובן אבל אם הפירוש הוא שראובן האמין לשמעון א"כ הקשר הזה פרח וא"כ מה יוכיח הוכח ממנו ואם הקשר הוא קשר של קיימא א"כ למה לא הוכיח ממנו שהפירוש האמתי הוא ששמעון האמין לראובן ודו"ק

כתוב בספר ויאמר יצחק ח"א דף צ"ט ע"ג. וז"ל נמצא לפי"ז דהכא בנ"ד אם לא היה כאן כי אם השטר משכונא הראשונה שכתוב בו שנו"ק ק"ך דורוס היה הדין נותן שיתחלק כל העודף מה שנתייקרו הדורוס מיום הודאת המש' עד היום לחצאין ולא יפרע בעל הקרקע לבעל המש' כי אם החצי ממה שנתייקרו הדורוס עד היום (לא אוכל להחריש דהאי לישנא קלילא הוא והיה ראוי לומר ויפרע בעל הקרקע לבעל המש' החצי ממה שנתייקרו עד היום כלומר שיפרע לו הק"ך דורוס והחצי ממה שנתייקרו מט"ו ועד ל"ב שהם ק"ך פעמים שמנה אוקיות וחצי שעולה בהם לערך ל"ב אוקיות לדורו שנים ושלשים דורוס פחות שמינית עם הק"ך הם מאה ושנים וחמשים דורוס פחות שמינית אבל לפי הצד השני של ברם שנייא דא לא יפרע בעל הקרקע בין הכל כי אם דוקא ששה וחמשים דורוס ורביע נמצא שחמור הצד הראשון מן הצד השני בחמשה ותשעים דורוס וחמשה שמיניות ולשון ולא יפרע בעל הקרקע וכו' נראה שהצד הראשין הוא קל מן השני. ואף שהוא דקדוק קלוש עכ"כ דרכה של תורה להיות החכם שומר פיו ולשונו כי היכי דלא לישתמעו מלוהי כמהופכים ח"ו) ברם שנייא דא כיון שכתוב בשטר המסירה שבעד סך ק' מתקאלים שהוא קרן המש' וכו' דתיבות אלו הם שפת יתר והיה די באומרם שבעד סך ק"ף מתקאלים שנו"ק ממנו מסר לו המש' וכו' ואף אם היה קונה אותו בפחות מזה זכה בו ומעשים בכל יום כשאחד מקנה השטר לחבירו מקנהו לו בפחות ממה שכתוב בו כדי לקבל המעות וכ"ש הכא שהק"ף מתקאלים שקבל בעל המש' הוא הסך העולה לק"ך דורוס בזמן ההוא לערך ט"ו אוקיות לדורו. אם לא שנאמר שמי שנמסר לו השטר חשש פן ואולי בהמשך הזמן יוזלו הדורוס פחות מט"ו אוקיות ואם היה כותב דורוס במסירה אפשר שבשעת הפדיון היה מקבל פחות ממה שנתן לכן צוה לסופר שיכתבו לשון זה שהוא קרן המש' נמצא לפ"ז דמש' במשכונה הראשונה שנו"ק ק"ך דורוס הרי בטלו מי שנמסר לו השטר וכתב ק"פ מתקאלים וא"כ עכשיו אף שהוקר הדורו לא יפרע בעל הקרקע בפדיון המשכונה כי אם ק"פ מתקאלים כמ"ש בשטר המסירה. עכ"ל הרב ויאמר יצחק זלה"ה. והבנת דבריו הוא שמי שנמסר לו השטר בכוונה מכוונת ליה לסופר שיכתוב ק"ף מתקאלים שהוא קרן המשכונה כדי שקרן המשכונה שהיה ק"כ דורוס יתבטל ויחזור ק"ף מתקאלים ונתן טעם הרב ז"ל דמה ראה על ככה זה שנמסר לו השטמ"ש לבטל הקרן שהיה דורוס ולהחזירו למתקאלים שחשש פן ואולי בהמשך הזמן יוזלו הדורוס פחות מט"ו אוקיות ואפשר שבשעת הפדיון היה מקבל פחות ממה שנתן כלומר שבשעה שנתן המעות היה שוה הדורו ט"ו אוקנות: שעולה לק"ך דורוס ק"ף מתקאלים ובשעת הפדיון יוזל הדורו ולא יהיה שוה ד"מ כי אם עשרה אוקיות ואם לא היה מבטל הקרן ולהחזירו מתקאלים היה מקבל בשעת הפדיון ק"ך דורוס שלא יהיו שוים בזמן ההוא כי אם ק"ך מתקאלים ובשעה שנתנם היו שוים ק"פ לכן צוה לסופר וכו' כדי שבשעת הפדיון יטול ק"פ מתקאלים שהם ק"פ דורוס כך נראה הבנת דבריו ומביא אחר לא מצאתי ואם כך הוא אינם אלא דברים תמוהים וכי בשופטני עסקינן שיסבור שהדבר תלוי בו ובצוואתו לסופר שיכתוב שהוא קנן המשכונה יגיע למחוז חפצו לגבות מבעל הקרקע ק"ף דורוס במקום ק"ך דורוס? דהלא בעל הקרקע יאמר לו אני מה שקבלתי הוא ק"ך דורוס ואיך אתה אומר לי שאתן לך ק"פ דורוס. וגם הסופר ההוא דהיה גם הוא מן