בקע לגולגלת (ליקוטים) קלג

בוקי סריקי שהוא הבין שמה שכתב הרב חוות יאיר ע"ש הרח"ש דרב לא ס"ל כלל זה (ועל ששה תיבות הללו חרה אפו ושפך כאש חמתו על הרב חוות יאיר ז"ל) וטעה בדמיונו וסבר שהכוונה היא על המלבוש של הכלל שהוא משנת ראב"י קו"ן דרב לא ס"ל כן והוא מכחישו ואומר אין משנת ראב"י קו"ן וזהו דבר שאפילו התינוקות שהתחילו לפתוח ספר לא יפלו בטעות כזה ומי זה ואיזה הוא שיכחיש זה הכלל שנאמר מפי התנאים הקדמונים כמו שהביא הוא בעצמו מפרק ו' דגיטין איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים משנה ראב"י קו"ן ולא שת לבי הרב יד מלאכי ז"ל לפרש הפירוש הפשטי והאמתי בדברי הרב חוות יאיר שמ"ש ע"ש הרא"ש דרב לא ס"ל כלל זה אינו על המלבוש של הכלל אלא על היוצא ממנו שהיוצא ממנו הוא כיון שמשנתו קו"ן הלכה כמותו בכ"מ ורב ס"ל שאע"פ שמשנתו קו"ן אין הלכה כמותו בכ"מ. ואעתיק כאן דברי הרב חוות יאיר שבסי' צ"ד שהביא לנו הרב יד מלאכי ז"ל דשקיל וטרי לענין דינא והשיב לשואלו ששאל ממנו להעתיק לו הכללים שעשה הרב ז"ל בש"ס וז"ל השואל שם. ומ"מ לא אוכל עצור ברוחי מלשאול שאלה כללית בפסקי רז"ל בש"ס בדרך כלל גדול הלכה כפלוני שכולל דבריו בכל מקום שהם כמ"ש הלכה כר"ע מחבירו וכן בר' יוסי וכן ברבי ואיך יתכן זה שיהיה אדם מוצלח בכל דרכיו ומכוון אל מרכז האמת בכל דבריו ונגד כל לשון אשר יעמוד עמו למשפט מכל אדם מי ומי שיהיה ירשיע ודברי כל החולקים עליו ועמו יהיו לאין ולאפס שוא ושקר אחר כי הטעות והשגיאה כוללות כל מין אנושי עד שמבחר הנביאים טעה ואיך יזכה ילוד אשה לזה כ"ש מי הגיד לחז"ל בש"ס שזכה זה למעלה זו ואם יעתיק לי מעכ"ת אגב כללי ההלכות אשר ראיתי בבית נכאתו אדע כי מצאתי חן בעיניו עד לאחת ומתוך דברי אשר כתבתי בכללי הכללות שאחר מהם שדוקא במקום שלא פסק הש"ם וכו' וכו'. והרב ז"ל העתיק החכמים אשר פסקו כמותם בש"ס והטיל תנאים וכו' וכו' עד שהגיע לרבי אליעזר בן יעקב שאמרו עליו משנתו קו"ן שהכוונה בזה כיון שמשנתו קו"ן יוצא לנו שהלכה כמותו כתב הרב ז"ל וז"ל משנת ראב"י קו"ן עי' עירובין ד' ל"ז. דף ס"ב ע"ב. ויבמות דל"ו רע"ב ע"ש פירוש רש"י וספ"ד וד"ס א' ובכורות דכ"ג ע"ב וכתב ש"י דל"ט ע"א בשם הרא"ש גם ההגהת ס' כריתות דבק"ב מקומות ק"ל כראב"י וק"ל מגמ' דיבמות הנז' וע"ש ובר"ן פ"ק דשבועות דדוקא נגד יחיד ואפשר דגם הרמב"ם ס"ל כן ואזלא תמיהת התי"ט מס' כלאים פ"ב מ"ט ופ"ד מ"ל וע"ע תי"ט עירובין פ"ח מ"י והרא"ש בה"ק הלכות טומאה לא ס"ל כן רק ל"ש ע"ע ברא"ש פ"ג דנדרים ע"ש ברא"ש ה"ק דרב לא ס"ל כלל זה והנה ל"ד משנה דר"ה כשנזכר בברייתא הכי מוכח בתו' קידושין ס"ד ס"ב וכ"כ הרשב"ם בב"ב דקל"ח ע"א דמשנה כולל הכל מש"כ בדאיתמר במשנתנו ע' בתו' כתובות דק"ט ע"א ומנחות דל"א ע"ב אבל חין ראיה דע"כ משנה ל"ד לפי' ק"ב מקומות הנ"ל כי לא נזכר חלק המעשר מזה כי י"ל שהיו אז בימי התנאים משניות מרובים מאד משלנו כדבגמ' דחגיגה. עכ"ל הרב חוות יאיר ז"ל ואעתיק דברי הרב תי"ט ז"ל שהביא לנו הרב חוות יאיר ז"ל. בפ"ב דכלאים מ"ט כתב וז"ל. ומ"ש הרב הלכה כחכמים אע"ג דמשנת ראב"י קו"ן הכא לא אתפרש טעמיה ועיין מ"ח פ"ד. עכ"ל. ובפ"ד דכלאים מ"ח הנז' כתב וז"ל. ראב"י. וכתבו הרב והרמב"ם דאין הלכה כמותו וכתב בכ"מ ואע"ג דמשנתו קו"ן איכא למימר דשאני הכא דמשום חנינה בן חכינאי קאמר לה ואפשר דליה לא ס"ל וכו' עכ"ל. בעירובין פ"ח מ"י כתב וז"ל. כל זה ראיתי ונתון אל לבי כדי ליישב סתם מתניתין דלעיל אליבא דחכמים כ"ש שהרב והרמב"ם פסקו כחכמים ולא השגיחו למשנתו דראב"י דקו"ן כדאמרינן בפ' החולץ משום דס"ל דלאו כללא הוא לכל מקום וכן במשנה ד' פ"ט דסוטה פסקו הרמב"ם והרב דלא כראב"י לגבי ר"ע ותדע דהא הרי"ף בפ"ק דמ"ק דפסק כראב"י יהיב טעמא משום דאמוראי כוותיה אזלי והרא"ש נמי כתב כראב"י אע"ג דלרש"י לא אזלי כוותיה ומ"מ הירושלמי מוכיח כן ואי איתא דכללא הוא לא היו צריכין לראיה אחרת. עכ"ל הרב תי"ט שהביא לנו הרב חוות יאיר ז"ל. והשתא נחזי אנן מה מצא הרב יד מלאכי ז"ל עול בדברי הרב חוות יאיר ז"ל עד שהעמיס עליו את כל התלאות הנז' ושווייה קטיל קני באגמא שהרי מצאנו ראינו דהאי כללא דמשנת ראב"י קו"ן שהיוצא מן הכלל הזה הוא שהלכה כמותו נחלקו בו הפוסקים דיש מהם שסובר שהוא בכל מקום שדבר ראב"י בין במשנה בין בברייתא הן נגד רבים