בית א-ל א צא

דאמר מקח טעות לגמרי משמע וס"ל דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה וכר' יוחנן ועל כרחך מוקי פלוגתיהו דר"ג ור"י באומרת מוכת עץ אני במאתים ומנה וא"כ ליכא מיגו כמ"ש תוס' דף י"א ד"ה אלא דלר' יוחנן ליכא מיגו ע"ש וא"כ ע"כ שם טעמא דר"ג משום דאיכא חזקת הגוף ושפיר אמרינן סיפא אתאן כרבן גמליאל אבל מתניתין דמשארסתני נאנסתי שפיר י"ל דנאמנת דנאמנת דמוכת עץ דהיתה נאמנת לרבן גמליאל משום חזקה ומה בכך דיש חזקה כאן נמצא כאן היה מ"מ נאמנת במיגו דמכ"ע וזה ברור

עוד סדין

הנ"ל

(ו) לעיל הבאתי דברי השיטה מקובצת בשם הקדמונים שמחקו הא דסיפא כנכ"ה ודחו דברי האומרים דרבא רצה לאוקמי אפילו לר' יהושע דא"כ מה יעשה במשנה דמשארסתני נאנסתי וכתבתי שם ליישב ע"ש וראיתי בספר ישועת יעקב שהוא ג"כ יישב האי משנה דמשארסני נאנסתי דהא דאמרינין נכנסה לרשות הבעל אמרינין כנכ"ה היינו במומין דאפי' נולדו קודם אירוסין צריכה גט דהא אפילו קדשה על תנאי וכנסה סתם תצא שלא בכתובה הא גיטא בעיא א"כ הוי רשות הבעל ואמרינין כנכ"ה אבל שם במשארסתני נאנסתי דאם באמת נבעלה וקודם שאירסה הוי מקח טעות וא"צ גנו כלל כמ"ש תוס' דף יו"ד ד"ה חזקה א"א טורח ע"ש והיינו דבזה ודאי דמקפיד וכ"ש אם התנה בפירוש א"כ ל"ש לומר כנכ"ה אפילו נכנסה לרשות הבעל דהא על זה אנו דנין אם הוא ברשות הבעל דאם קודם שנתארסה נאנסה הוא מקח טעות ואינה ברשות הבעל כלל ודפח"ח ואמנם לפמ"ש בשם הש"מ בשם קצת גאונים דרבא הדר בי' ממאי דאמר מקח טעות לגמרי משמע וס"ל דכנסה בח"ב ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה א"כ נסתר תירוץ הישועת יעקב ושפיר דחו הקדמונים דא"כ האי משנה דמשארסתני נאנסתי במאי מוקים לה רבא דליכא למימר ביש שהות אחר החופה דא"כ לימא כנכ"ה ותירוץ הישועת יעקב ליתא אך לפי פירש"י בדף י"א דרבא הדר מהאי דאמר לעיל לרבנן לא הכיר בה ולא כלום ע"ש וס"ל כנסה בח"ב ונ"ב מקח טעות הוא א"ש הנוסחא בש"ס וסיפא כנכ"ה כמ"ש הש"מ ודו"ק ואמנם לפמ"ש א"ש תירוץ השיטה מקובצת דרבא משני מתניתין אליבא דכ"ע ואפילו אליבא דר' יהושע וא"ש גם מתניתין דמשארסתני נאנסתי וגם א"ש מה שהקשה הר"ש דהא מיגו להוציא לא אמרינין והיינו דהא הא דמיגו להוציא לא אמרינין הוא משום דאיכא חזקה דממונא נגדה וזה לענין להוציא כתובה אבל לענין איסור שפיר נאמנת במיגו וא"כ כיון דמהני המיגו לענין זה דהיא אשתו ואינו מקח טעות א"כ לענין כתובה שוב שפיר אמרינין כאן נמצא כאן היה כיון דודאי היא ברשות הבעל ומיירי שפיר ביש שהות אחר החופה ולא שייך לומר דע"ז אנו דנין דשמא אינה ברשותו כלל דהא היא ודאי אשתו וצריכה גט ולכך ס"ל לר"ג דנאמנת אבל ר' יהושע דלדידי' אינה נאמנת לומר מ"ע אני וא"כ אין לה מיגו דמ"ע לא אמרינין כנכ"ה דהא ע"ז אנו דנין כקושית הישועת יעקב דשמא הוא מקח טעות ואינה ברשות הבעל כלל וא"ש תירוץ הש"מ וז"ב

(ז) והנה בש"ס אמר רבא לא תימא דר' יהושע לא אזיל בתר חזקת הגוף כלל אלא כי לא אזיל ר"י בתר חזקת הגוף היכא דאיכא חזקה דממונא אבל היכא דליכא חזקה דממונא שפיר אזיל בתר חזקא דגופא דתניא אם בהרת קודם כו' רבא אמר רישא כאן נמצאו כאן היו וסיפא כנכ"ה ועמד בש"מ בשם הקדמונים לענין מאי נכנס כאן בש"ס מימרא דרבא לא תימא ר' יהושע לא אזיל כו' בין הדבקים ומאי שיאטי' הכא לכאן ולעיל בפרקא קמא גבי פלוגתייהו דר"א ור"י ה"ל למתני ונראה ליישב דהנה התוס' ד"ה עי ששנה זו הקשו תימה אמאי נקט ברישא עודה ברשות אביה ובסיפא נכנסה לרשות הבעל איפכא הוי לי' למתני דהוי רישא רבותא טפי וסיפא רבותא טפי ונראה לע"ד ליישב דהנה הרמב"ן הקשה מנא לי' לרב נחמן בר' יצחק למימר דכלה בבית אביה לקידושין ולהביא מזה ראיה לרב יהודא אמר שמואל דילמא מיירי לכתובה דאיירי שהבעל מוחזק ולכך צריך האב להביא ראיה ואין הוכחה לדין דרב יהודא דעל בעל החמור להביא ראיה אף שהוא מוחזק ותירץ הרמב"ן דמשמע לי' לרב נחמן דודאי לא כתב לה כתובה בשעת אירוסין ומתניתין לענין קידושין איירי ברישא ע"ש ולפ"ז א"ש קושית התוס' דבאמת רבותא נקנו ברישא דעודה בבית אביה ולקידושין דכתובה ודאי עדיין לא כתב לה בשעת אירוסין כמ"ש הרמב"ן וכיון דבקידושי' האב מוחזק הוי זה רבותא טפי דאעפ"כ האב צריך להביא ראיה ובסיפא נכנסה לרשות הבעל דאז יש לה כתובה וטענתייהו לענין כתובה דבזה הבעל מוחזק ואעפ"כ הבעל צריך להביא ראיה והוי שפיר רבותא ברישא וסיפא וז"ב ואמנם רבא בא לסתור שינויא דר' אלעזר דאמר תברא מי ששנה זו כו' ורישא ר' יהושע וסיפא ר"ג ולזה מקדים הש"ס דאמר רבא לא תימא דר' יהושע לא אזיל כלל בתר חזקא דגופא אלא כי לא אזיל בתר חזקה דגופא כי איכא חזקה דממונא אבל היכא דליכא חזקה דממונא אזיל שפיר בתר חזקה דגופא דתניא אם בהרת קודם כו' וא"כ נסתר תירוץ ר' אלעזר דא"א לומר דרישא ר' יהושע דא"כ הדרא קושית התוס' לדוכתה דאיפכא הוי לי' למתני ואין לומר כמ"ש דברישא מיירי שלא כתב לה כתובה עדיין וטמנתייהו לענין הקידושין דזה אינו דאם כן הא במוחזק לא פליג ר' יהושע כלל על רבן גמליאל דבזה גם ר' יהושע מודה דאזלינין בתר חזקה דגופא דהא אדרבה חזקה דממונא מסייע לחזקה דגופא ואמאי צריך האב להביא ראיה אלא ודאי גם רישא מיירי לענין כתובה והדרא קושית התוס' לדוכתה דליתני איפכא וליתא לשינויא דר' אלעזר ולכך משני רבא שינויא אחרינא רישא כאן נמצאו כאן הי' כו' וא"ש המשך דברי הש"ס כמין חומר ודו"ק עוד נראה לבאר הא דהקדים הש"ס הא דאמר רבא לא תימא דר"י לא אזיל כו' ע"פ מה שהקשה הרב ישועת יעקב אהא דמשני רבא סיפא כאן נמצא כאן היו והיינו דסיפא כיון דנכנסה לרשות הבעל אמרינין ודאי ברשותו נולדו המומין הא באמת לא בתר המקום אזלינין אלא בתר הרשות דארוסה אפילו עומדת ברשות הבעל מקרי רשות אביה כיון דעדיין אינה קנויה לבעל וכן נשואה אפילו עומדת ברשות אב מקרי רשות הבעל כיון דקנויה לו לכל מילי וכמו שביאר הרא"ש וא"כ הא על זה אנו דנין דאם נימא דקודם שנתארסה נולדו המומין הוי מקח טעות ועדיין היא ברשות האב ואיך שייך לומר כאן נמצאו ברשות הבעל ואמנם לע"ד א"ש דהא אמר רבא דר' יהושע באמת אזיל בתר חזקה דגופא רק היכא דאיכא חזקה דממונא נגדה לא אלים חזקה דגופא להוציא ממון מיד המוחזק וזה לענין כתובה אבל זה ודאי ברור דאפילו לר' יהושע דינה כאשת איש לכל מילי וצריכה גט דבזה שפיר אזלינין בתר חזקת הגוף דבזה אין מתנגד לה חזקא דממונא דאין אנו דנין להוציא ממון אלא להצריכה גט וזה ברור מאוד לע"ד וא"כ אזלא לה קושית הגאון ישועת יעקב זלה"ה דהא על זה אנו דנין אם הוא ברשות הבעל דזה אינו דבמה שנוגע לענין אישות ודאי היא ברשות הבעל וצריכא גט מדינא ושפיר אמרינין לענין כתובה כאן נמצאו כאן היו וזה ברור ומעתה אתי שפיר הא דהקדים הש"ס מימרא דרבא דלא תימא דר' יהושע לא אזיל בתר חזקה דגופא כו' דאם לא הוי אזיל ר' יהושע בתר חזקא דגופא כלל לא היה צודק תירוצא דרבא כמו שהקשה הישועת יעקב ולכך הקדים דהיכא דליכא חזקה דממונא אזיל ר' יהושע שפיר בתר חזקה דגופא והשתא שפיר משני רבא סיפא כאן נמצאו כאן היו ודו"ק היטב

פרק

(א) בפרק הקדום הבאתי קושית הגאון ישועת יעקב ותירצתי שם ע"ש ואמנם הוא זלה"ה עצמו תירץ וכן היה נראה לי בראשית העיון דכיון דכנסה בלא"ה צריכה גט דהא אחולי אחלי' לתנאי וא"כ עכ"פ קיימא ברשות הבעל ושייך שפיר לומר כאן נמצא כאן היה ע"ש ובזה אמרתי ליישב מה שהקשו התוס' אהא דאמר וחדא במקום תרתי לאו כלום הוא והקשו והא גבי בעל נמי איכא תרי חזק' חדא דאין אדם מתפייס במומין וחדא דאית לן למימר כאן נמצאו כאן היו והני תרי חזקות עדיפי מהני תרי חזקי דאשה דכנכ"ה עדיף מחזקת הגוף דהא עודה בבית אביה על האב להביא ראיה ולא מהני לי' חזקת הגוף משום דנולד הספק ברשותו ואמרינין כנכ"ה וכשנכנסה לרשות הבעל והביא הבעל ראיה דקודם שנתארסה היו בה המומין פטור מכתובה דעדיף חזקה דאין אדם מתפייס במומין מההוא דא"א שותה בכוס אא"כ בודקו א"כ השתא נמי דמייתי ראיה דמשנתארסה היו בה מומין אמאי לא מיפטר מהני תרי טעמי ומאי שנא דכנכ"ה גרידא עדיף מחזקת הגוף וא"א מתפייס במומין עדיף מא"א שותה בכוס אא"כ בודקו כו' ע"ש בתוס' ואמנם לפמ"ש נראה ליישב דהא כבר עמד הרא"ש אהא דאמרי' עודה בבית אביה על האב להביא ראיה משום דאמר כאן ברשות האב נמצאו כאן היו הא בשנתארסה מיד הוא ברשות הבעל ולענין מומין דכל מומין שיולד בה אמרינין נסתחפה שדהו כאילו נכנסה לרשות הבעל מ"מ כיון שהיא ברשות האב לכל מילי והכתובה שלו אמרינין כנכ"ה קודם אירוסין עכ"ל הרא"ש ואמנם לפמ"ש א"ש קושית הרא"ש דלענין מומין הוא ברשות הבעל דכל מומין שיולד בה אמרינין נסתחפה שדהו כאילו כבר נכנסה לרשות הבעל דזה אינו דהא בזה חזר וניער קושית הישועת יעקב דהא אם היו בה המומין קודם אירוסין הוי מקח טעות ואינה ברשות הבעל כלל וא"כ