בית יצחק - קבוע ספיקות פא

מקלינן א"כ גם כאן דהוא איסור דרבנן וכבר נאסרו שניהם ואין כאן שנים ביחד אסור אך מ"מ צ"ע דאפשר לומר דאין ה"נ דשם כיון דמרובא פריש לכך בעינן שנים שנים משא"כ בנד"ד כיון דהוה ספק השקול אם האיסור נפל או ההיתר כיון שכבר הותר מן התורה אפשר לומר דהוה ספיקא דרבנן ולקולא ודמיא למ"ש (סי' צ"ח סעי' ב') במין במינו ונשפך הרוטב ואינו ידוע אם יש ששים דמותר מטעם ספיקא דרבנן אף דאסור דרבנן הי' תחילה ואח"כ נתחדש עוד ספק כשנתערב בקדיר' וא"כ ה"ה בנד"ד ואפשר לחלק דש"ה כיון דעיקר מה שאנו דנין הוא רק על הקדיר' ויש בו ספק אם הי' בו איסו' כלל דשמא הי' בו ששים מתחילה ולא נאסר מעולם משא"כ כאן שכבר נאסרו שני הם ולא נתחדש עתה בחתיכה הנשארת שום דבר חדש שיותר ע"י ולכן נשארת באיסורה

אבל אם לא נודע הספק טריפה עד אחר שנפלה חתיכה אחת לים יש לדון בדבר כיון שנתבאר בכמה דוכתא במה שביארנו למעלה שהכל הולך אחר שעת ידיעה א"כ עדיין לא הי' חל שם איסור עליהם מעולם עד עכשיו שנולד הספק ואין כאן אלא חתיכה אחת שיש בה ס"ס ושפיר יש לומר שמא אין כאן איסור כלל ואת"ל שהוא הספק שמא הוא מותר ודמיא למ"ש למעלה (סי' ט') בספק טריפה בתרנגולת שנתערב חד בחד והטילה ביצה ולא נודע הספק עד אחר שנתערבו והטילה הביצה שצידדנו שם לומר דיש להקל בדבר וצ"ע

סימן יג

דין כזית ספק חלב שנתערב בתרי ואח"כ נפל אחד מהם לקדירה

כתב האגור כזית ספק חלב שנתערב בב' זיתים בשר או שומן ואח"כ נפל כזית אחד מהם לקדירה ואין ששים נגדו הקדירה מותרת מטעם ס"ס ספק שמא לא כזית של ספק איסור נפל לקדירה ואת"ל שהוא אותו הספק שמא שומן הי' והפר"ח תמה ע"ז דמ"ש מאם נתערבה חד. ממנה בחד דאסור ולא אמרינן דאין אנו דנין על החתיכה כי אם על התערובות ובס' מנ"י תמה ג"כ על הש"ך שהביא דברי האגור לפסק הלכה דאדרבא בלח בלח מין בשאינו מינו חמיר טפי דליכא למימ' מהיתר' קא אכיל כיון שמעור' בו האיסור ונרגש טעמו ואפילו תערובות רוב לא מהני וכן הסכים בפר"ח דאין להקל כלל בתערובות בקדירה אף דאיכא רוב נגדו וכן הסכים בעל בית לחם יהודה בקונטרוס הספיקות שלו (אות ט"ז)

והפרמ"ג כתב ליישב דעת הש"ך דלהכי מקלינן בקדירה משום דמיירי במכירין החתיכה ונטלוהו משם רק דאנו דנין הפליטה ולכך על מקלינן בטעמ' לבד ולא הבנתי דבריו דהא קיי"ל טעם כעיקר דאורייתא וא"כ בעת שאוכל התבשיל כאלו אוכל האיסור עצמו דמי ונקרא על שמו וסבור הייתי לתרץ דברי האגור והש"ך לומר כיון דמדינא קיי"ל כל דפריש מרובא פריש רק שאנו אוסרים מטעם גזירה שמא יקח מן הקבוע לכך בטעמא לא שייך לגזור שמא יקח מן הקבוע דהא בקבוע אינם רק חתיכות בעין וזה לא שייך כאן אכן לפמ"ש (בסי' י"א) דבפירש שלא בפנינו בספק שנתערב ברוב שמותר לפ"ד הרשב"א בתה"א דלא שייך לגזור בספק שמא יקח מן הקבוע ע"כ דהאגור מיירי בפירש לפנינו דאל"כ לא הי' צריך לכתוב דינו בנתערב בקדירה ואפילו לא נתערב כלל מותר ואם בפירש לפנינו מיירי דמדינא אסור הדרא קושי' לדוכתיה מה בכך דאין שם אלא טעם לחוד

ובספר חוות דעת פירש כוונת דבריהם כיון דנפלט רק טעם לבד הוי כנתרסק החתיכה הראויה להתכבד דבטעם אין ראוי להתכבד וא"כ בלאו הכי מותר דכבר נתבטל ברוב זית שומן רק משום דגוף החתיכה נשארת היא באיסורא ודמיא למ"ש הט"ז (ס"ק ה') דכל שיש חתיכה הראויה להתכבד אז גם החתיכות שאינם ראויות להתכבד מאותו בהמה אסורים לזה הוצרך כאן לומר דגם החתיכה הראוי' להתכבד אין עליו שם איסור דאלו הי' נתערב ברוב שני' מותרת ג"כ מס"ס והנה מלבד שאין זה מבואר כלל בדברי הש"ך והאגור אלא שגם דבריו צ"ע דהא רוב האחרונים השיגו על הט"ז שם שאין לסברתו זאת שום מקום בש"ס ורחוק הוא שהאגור יכוין זה

אבל הנלע"ד לפרש דבריו בפשיטות דהא באמת דעת ר"ת דספק אחד בגופו ספק שני בתערובות שפיר הוי ס"ס רק שהר"י חולק עליו מטעם דכבר נאסר תחילה והוי כודאי איסור וכיון שכן כל שפירש אחת מהן בפנינו ונפל לקדירה אף שלא סלקוהו משם מותרת משום ס"ס ואף שכבר נאסרה תחילה קודם שנפלה לקדירה ועכשיו היא ג"כ שם וגם נרגש הטעם בתבשיל מ"מ כיון שבאמת יש בו ס"ס אין שייך כאן לומר מאחר שכבר אסרת ספק ראשון אי אתה יכול לצרף אותו לס"ס מאחר שעיקר שמו נקרא על שם התבשיל ונמצא שבו שתי הספיקות מענין אחד

אך מה שיש לעיין בזה הא מצד מין בשאינו מינו ביבש דלא בטיל מדרבנן אין שייך לאיסור כאן דהא שומן וחלב מין במינו הוי כמבואר בש"ע (סי' צ"ח) ואין לומר מטעם חתיכה הראוי' להתכבד, כמ"ש הגאון בעל חוות דעת דהא שומן וחלב אין ראוי' להתכבד משום דאין אוכלין אותה כמות שהיא גם מ"ש בפרמ"ג מטעם דבר שבמנין ג"כ אינו מובן דהרי אין דרכו למכר במנין רק במשקל וכדומה ועיין פרמ"ג (מש"ז סי' ק"א אות ט') שכ' בשם כנסת גדולה על הא דמבואר שם דשומן הכנתא אין ראוי להתכבד דהכל לפי הזמן והמקום וא"כ אפשר דמיירי כאן במקום שדרכו להתכבד בו או במקום שדרכו להמכר במנין ועדיין צ"ע

סימן יד

דין שתי חנויות באחת ספק טריפה ובאחת כשירה ובכל אחת רק חתיכה אחת

כבר נתבאר למעלה בדין שני תרנגולים אחת ספק טריפה ואחת כשירה ולא נתערבו התרנגולים ונמצא ביצה בחצר דלדעת הש"ך אסורה והטעם כיון דגוף התרנגולים אסורים דאי אתה יכול לומר את"ל מספק טריפה שמא היא כשירה מאחר שכבר אסרת אותו והיא אסורה מדאורייתא כיון שלא נתערבו ואף שבביצה באים שתי הספיקות ביחד, מ"מ כיון שעי"ז אתה נוגע ג"כ בגוף התרנגולת ואי אתה יכול להתירה גם הביצה אנו אוסרים

א"כ הי' נלע"ד ללמוד מזה בדין חנויות דהוא נלמד ג"כ מדין הביצים כמ"ש למעלה באם הי' שתי חנויות אחת ספק טריפה ואחת ודאי כשירה ובספק טריפה לא היו' כי אם חתיכה אחת ושוב נמצא חתיכה אחת דמותרת מטעם ס"ס אף בלא נתערבו החנויות זו בזו דהא יש כאן ס"ס גמורה ובאים כאחת בגוף החתיכה שמא היא כשירה ואף שכבר נאסרה החתיכה תחילה מ"מ באם לא נודע הספק טריפה עד אחר שנמצא החתיכה א"כ יש כאן ס"ס גמורה ואי אתה נוגע בחנות הספק מאחר שלא נשאר שום איסור בחנות הזה וכן הדין בספק איסור שלא נתערב חד בחד ולא נודע הספק עד אחר שנמצא החתיכה שבאו ג"כ שתי הספיקות ביחד ויש להקל בזה

סימן טו

דין תשעה חנויות מוכרות ספק טריפה ואחת כשירה ונמצא חתיכה אחת ונתערבה

אם הי' כאן תשעה חנויות מוכרות ספק טריפה ואחת כשירה ופירשה ונמצא חתיכה אחת לפי דעת הסוברים דתערובת חנויות הוא קבוע דאורייתא וא"כ כיון דקיי"ל דקבוע הוא אף לקולא א"כ הוה ממש כתערובות שתי חנויות חד בחד ובאחת ספק טריפה דמותרת החתיכה שפירשה משם מטעם ס"ס אך לפמ"ש למעלה בשם הגאון בעל חו"ד דבביצה אין אנו מתירין כי אם שלא ראינו בעת שפירשה הביצה מן התרנגולת אבל אם ראינו בעת שפירשה כיון שכבר נאסרה אי אפשר להתיר החתיכה כיון שאנו אוסרים הנשאר בחנויות א"כ לא שייך זה בנד"ד דממנ"פ אם פירשה ממילא אמרינן מרובא פירש ואין כאן ס"ס ובפירש לפנינו בלא"ה אסור

ועוד נלע"ד כיון שקבוע חידוש הוא אין לך בו אלא חידושו להקל ולעשותו ספק איסור אבל לא להקל מטעם ס"ס (אכן לפי דעת הרמב"ם דס"ל דספיקא דאורייתא מן התורה מותר אין שייך לומר בזה אין לך בו אלא חידושו דהרי מעולם לא הי' בהם איסור דאורייתא כיון שכולם רק ספק איסור לבד) ועוד דכבר נתבאר למעלה דתערובות חנויות רוב הפוסקים ס"ל דהוה קבוע רק דרבנן ולדעת הפר"ח דמתיר בתרנגולת דווקא בלא נתערבו יש למצוא דין זה בניכר חנות הכשירה וא"כ הוה קבוע מדאורייתא ויש למצוא בכה"ו דהיו כאן שלש חנויות מוכרות ספק טריפות ולא הי' בהם כי אם שלש חתיכות לבד ובחנות הכשירה הי' ג"כ שלש חתיכות ושלש חתיכות פירשו בפנינו ושכח מאיזו מהם דכאן לא שייך לומר כיון שאתה אוסר החנות גם החתיכות אסורות כיון שלא נשאר שום דבר בחנות ונמצא שלהש"ך והפר"ח לדעת שניהם יש להתיר בנד"ד מטעם ס"ס דבאים כאחת בגוף שלש החתיכות דהא תחילה בחנויות לא הי' בהם ספק דכל אחת ניכרת במקומה אך אפשר לומר כיון שקבוע חידוש הוא אין מתירין בה ס"ס ועמ"ש בזה בפתח שעה"ק ובסי' ג' שם באורך

ואם שב נתערבה אותה חתיכה שלקח מתערובות חנויות באחרים הי' נראה להקל אפי' בנודע הספק קודם שנתערב דיש כאן ס"ס דפלוגתא דרבוותא שמא כמ"ד תערובות חנויות הוה קבוע דאורייתא וא"כ יצא מידי ספק איסור תורה קודם שנתערב ושמא כר"ת דספק אחד בגופו ספק שני בתערובות מותר אמנם לפמ"ש הש"ך (בס"ק ג') דבביצה מספק טריפה ואינו ידוע אם נגמרה קודם לכן דאין מועיל תערובות א"כ ה"ה בנד"ד דמדרבנן נאסרה קודם התערובות דהיה כספק איסור חד בחד כמ"ש למעלה ומ"מ בלא נודע הספק עד אחר שנתערב בתערובו' שנים כיון דבלא"ה מתירין בהפ"מ כמו שביארנו לעיל בשם המנחת יעקב א"כ בנד"ד יש לצדד להקל אפי' בלא הפ"מ

אבל אם לקח משם קודם שנודע הספק כבר נתבאר למעלה דאמרינן מרובא פריש אף בלקח משם בידים אכן באם נתערב בתערובו' ולא נודע יש לצרף לענ"ד סברת הר"ן דס"ל דגם קודם שנודע מקרי ליקח מן הקבוע וא"כ בלא נתערבו החנויות דהוה קבוע מדאורייתא יש לצרף סברתו להקל אף בלא הפ"מ אכן בנודע הספק קודם דאסור אפי' בהפ"מ אין לצרף סברת הר"ן בזה להקל כיון דרוב הפוסקים חולקים עליו ולא קיי"ל כוותיה בדינא בהא כמ"ש באריכות בשעה"ק: