בית יצחק - קבוע ספיקות עז

אחד אי מועלת הפרה ע"י שליח או לא ויש לומר דכאן אין מועיל ס"ס כיון דאנו אוסרים גוף התאינים וענבים מספיקא דפלוגתא דאסור מדאורייתא כמ"ש בסימן הקודם א"כ לא שייך להתיר היוצא מהם מטעם ס"ס כיון דהוא יוצא מן האיסור וספק תורה לחומרא כודאי איסור תורה והרי בגוף הזיתים וענבים אתה אומר כאלו ודאי אין מועיל הפרה ע"י שליח והאיך תצרף ביוצא מהם לספק שני

ולכאורה יש לדמות דבר זה למ"ש הפרמ"ג במחודשים (סימן א) בס"ס הסותר אחד לחבירו דלא הוי ס"ס והביא מדברי התוס' מס' נדה (דף כ"ז ע"ב) ד"ה אומר (ודף כ"ט ע"א) ד"ה תשב בהפילה ואינה יודעת אם ולד הפילה או נפל הפילה תשב לזכר ולנקבה ולנדה אף דבאחד יש ס"ס שמא אינו ולד ושמא זכר והטעם כיון שאם תראה בל"ד ומ"א אנו אומרים להיפוך שמא אינו ולד והוה בל"ד נדה ובמ"א זיבה ותהי' שומרת יום כנגד יום ובמ"ב טהורה ושמא נקבה והם ימי טוהר הרי דספק אחד שמא אינו ולד אינו סותר למה שטהרנו בח' ורק הספק הב' שמא נקבה סותר ואעפ"כ אין מועיל ס"ס לטהר בח' וא"כ ה"ה בנד"ד נמי הכי הוא אף דספק אחד המוסיף ביוצא מהם אינו סותר למה שאסרנו בגוף הזיתים מ"מ הספק הב' שמא מועלת הפרה הוא סותר למה שאסרנו גוף הזיתים ולכך אין להתיר מס"ס (אף דבלא"ה נדרים מקרי דבר שיש לו מתירין ובדבר. שיש לו מתירין כתב הרב בהג"ה דאין מתירין ס"ס מ"מ הא כתב דבמקום צורך יש להקל וכמ"ש בשער הקבוע)

אך יש לדחות דש"ה דכוונת התוס' הוא כיון דא"א להתיר בח' ומ"ב ביחד דהא הוי תרתי דסתרי ובממנ"פ נבוא לידי ספק אחד של תורה לכך שוב לא מקילינן באחד מהם ודמיא למ"ש (בסי' קי"א) בחתיכה איסור וב' קדירות של היתר דאסרינן שניהם מטעם מאי חזית כיון דא"א להתיר שניהם משא"כ בנד"ד מה בכך שאתה אוסר גוף הזיתים שאין בהם רק ספק אחד ואוסר היוצא מהם שיש בהם ב' ספיקות אין כאן תרתי דסתרי: גם הפרמ"ג שם דחה וכתב דיש לומר דש"ה דע"כ אתה צריך להתחיל בח' בהך ספק דשמא אין ולד דאל"כ לא הוי מתהפך וא"כ הוי כאלו סותר לגמרי יעו"ש שהניח דבר זה בצריך עיון

שוב ראיתי שדין זה תלוי בפלוגתא דרבוותא למ"ש הש"ך בדיני ס"ס בשם או"ה בב' תרנגולים א' ספק טריפה ואחת ודאי כשירה והטילה אחת ביצה ואין ידוע איזו תרנגולת ולא נתערבו התרנגולים דאסורה הביצה דאף שיש בביצה ס"ס ובאים כאחת מ"מ א"א להתיר ולומר שמא התרנגולת כשירה דכבר אסרת התרנגולת מספק תורה וא"כ ה"ה בנד"ד ואדרבא נד"ד חמור יותר דשם בביצה שתי הספיקות באים ביחד משא"כ כאן נולד הספק בנדר קודם שנולד הספק השני אף דשניהם בגופו וכמש"ל (סימן ד)

אמנם הפר"ח השיג שם על הש"ך וס"ל דגם אם נתערבו התרנגולים מ"מ בביצה באים שתי הספיקות ביחד. הרי אף שאנו אוסרי' התרנגולת מ"מ מתירין הביצה דיש בה ס"ס ובתרנגולת אינו כי אם ספק אחד אף דסתרי אהדדי: ויש לומר ג"כ דגם לדעת הש"ך מותר כאן דש"ה דעכ"פ בביצה באים ב' הספיקות ע"י ב' גופים אף שבה עצמה ב' הספיקות בגופו משא"כ בנד"ד דהכל בגופו ולפנינו יבואר מה שיש לעיין בדברי הפר"ח שם: ואפשר לומר עוד בנד"ד דאינו מועיל כיון דקודם הפרה כבר הוחזק הנדר באיסור ושוב נולד ספק שני אם הותר הנדר או לא אמרינן העמידנו על חזקתו ומספק אי אתה יכול להתירו ודמיא לס"ס דספק שני במקום חזקה ונבאר לפנינו אי"ה אי אמרינן בכה"ג ס"ס לקולא או לא ועדיין צ"ע בכל זה למעשה

סימן ז

דין ספק בגופו ובתערובות אם צריך לאכול שנים שנים

הש"ך בקיצור דיני ס"ס (סי' א') כתב דבהפ"מ יש להתיר ספק א' בגופו ספק ב' בתערובות ובתנאי שיאכל שנים שנים ולא יאכלם כאחד וכבר תמה עליו במנחת יעקב וכתב דלא בעינן בכה"ג שיאכלם שנים שנים ובאמת אין ראי' מוכרחת לזה מן הש"ס דהיכי דהוי ס"ס גמור דליבעי שנים שנים והא דבנפל לים בעינן דווקא שנים שנים כבר כתבנו בסימנים הקודמים דשם אינו ס"ס גמור רק דתלינן דאיסורא נפל דע"פ סברא הי' לנו לומר דמרובא פריש ונפל לים אף דהרא"ש כתב דמטעם ס"ס אתינן עלה וכתבנו באריכות בשעה"ק ליישב דבריו דהוי ס"ס כיון שמה שעתה ג"כ יש לומר מרובא פריש מ"מ אינו דומה לשאר ס"ס שהם ספיקות שקולים י"ל דלא בעינן תרתי תרתי אך לפי פי' השני שכתב רש"י בפ' התערובות גבי הא דקאמר ואבע"א ס"ל כר"א מוכח דס"ל דגם בב' תערובות בעינן תרתי תרתי וכמ"ש למעלה בשעה"ק יעו"ש וא"כ כ"ש בספק א' בגופו ספק ב' בתערובות דחמיר יותר מב' תערובות דלדעת כמה פוסקים אינו מועיל כלל אף בלא נודע ספק הראשון תחילה ועיין בספר בינת אדם שהכריע ג"כ כהש"ך דבעינן תרתי תרתי בכ"מ שא"א לומר שאין כאן איסור כלל והכריע ג"כ דבב' תערובות בעינן ג"כ שיאכל תרתי תרתי ועיין בספר בל"י הובא בפרמ"ג שכתב ג"כ בספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות דבעינן תרתי תרתי מכ"ש מדין נפל לים דקיל יותר מב' תערובות יעו"ש

שוב נלע"ד דאין בדבריו הכרח דבב' תערובות לדעת הרמב"ם ה"ט משום דבתערובות הראשון חמיר וחשיב כודאי איסור ואין כאן ס"ס כלל וכמ"ש למעלה ועוד נראה לחלק בין ב' תערובות לספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות ע"פ מ"ש הרב המובהק בעל בינת אדם דבב' תערובות אין כאן ס"ס גמורה דנקרא ס"ס משם אחד דאיך תאמר שמא לא נפל לתערובות הב' האיסור ור"ל וא"כ כולם מותרים. ואם תאמר שנפל לכאן שמא זה שאוכל אינו האיסור וא"כ הכל ספק אחד דמ"ש אם כול' כשירי' או זה שאוכל הוא כשר הכל אחד יעו"ש: רק דחכמים הקילו מטעם דבלא"ה מדאורייתא ברובא בטיל: משא"כ בספק אחד בגופו ספק ב' ע"י תערובות דב' הספיקות משתי שמות גמורים אפשר דקיל יותר וא"כ לפמ"ש למעלה (בשעה"ק) דמסתימת דברי הפוסקים משמע דבשני תערובות לא בעינן שיאכל שנים שנים א"כ כ"ש בנד"ד: אך כיון שהש"ך החמיר בכה"ג אין לנו להכריע נגדו אמנם בשעת הדחק היכא דאי אפשר לאכול שנים שנים נראה דיש להקל בזה

סימן ח

דין ספק בגופו ובתערובות בביצה הנולד מתרנגולת

הש"ך (סי' ב') הביא בשם האו"ה בדין ביצה שנולדה מספק טריפה שהי' בה עוד ספק אם נגמרה בקליפתה קודם לכן או לא ושוב נתערבה דאסורה ולא מהני בה ס"ס מטעם דקודם שנתערבה הי' בה ס"ס מב' גופים והיינו שספק הראשון הוא בגוף התרנגולת והב' היא בביצה והאיך תאמר את"ל שמא נגמרה קודם לכן שמא כשירה והרי כבר אסרת התרנגולת וכיון שכן אפי' אם שוב נתערבה ג"כ אינו מועיל אף דמידי איסור תורה נפיק קודם שנתערבה מ"מ חשיב כודאי איסור דרבנן דאינו מועיל בתערובות דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון עיין פרמ"ג (שפ"ד אות ב' ג') והכרו"פ תמה ע"ז מהא דסוף פ"ק דכתובות גבי אלמנת עיסה דמתירין מס"ס וכתב רש"י שם דהס"ס הוא ספק פנוי' ספק גרושה ואת"ל גרושה שמא נתערבה קודם גירושין והוי בן תשעה לראשון וכאן חד ספק בגוף האשה אם היא כשירה לכהונה וחד בולד אם הוא בן גרושה או לא ודומה ממש להך דינא דתרנגולת שדברנו בה וליכא למימר דהטעם דמצטרף ג"כ חזקת האם דפנוי' נולדה דהא כאן איכא חזקת תרנגולת דכשירה נולדת ומקרוב אירע לה ספק טריפה כך הם תוכן דבריו

ולענ"ד אין זה קושיא דלכאורה עדיפא לי' להקשות על דברי התוס' שם שכתבו בשם ר"י פי' אחר דלא כפי' רש"י אלא הפי' הוא דהס"ס הוא דספק חלל נתערב במשפחה וכל המשפחה יש בה ס"ס ע"ש וא"כ קשה יותר דהא ר"י הזקן שהוא ר"י בעל התוס' ס"ל בפ"ק דביצה דספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות לא הוי ס"ס וכמו שהקשו באמת הראשונים עליו: וצריך אתה לתרץ כמ"ש המפרשים בזה: וכמ"ש למעלה בשם ביאורי הגר"א ז"ל מווילנא וכ"כ הכרו"פ עצמו (שם אות ל') דהטעם הוא דספק ממזר מותר מן התורה ולכן מצטרף לס"ס: וכן בספק חלל ע"ש וא"כ אין משם קושיא גם לפרש"י דהא עיקר הטעם דבב' גופים דאינו מועיל הוא משום שכיון שכבר אסרת הספק הראשון מן התורה וכאן מותר מן התורה: