בית יצחק - קבוע ספיקות עד

ואחר שהערכנו לפניך שתי השיטות נבוא לביאור דברי המחבר והרב כאן ופרטי דינים היוצאים מדבריהם והוא דהמחבר העתיק דברי הרשב"א דספק אחד בגופו ספק ב' ע"י תערובות אסור מטעם שאין הספיקות שוות וא"כ לסברא זאת אפי' הי' הספק הראשון רק איסור דרבנן ג"כ לא בטיל בתערובות והטעם מאחר שאין הספיקות שווים וכל שנולד ספק ראשון כבר אסרתו והאיך תחזור להתירו ואין ספק שנולד בדבר אחר מועיל. להתיר חבירו שכבר אסרתו ובו אין שתי ספיקות ולכך שניהם אסורים והש"ך ס"ק א' הקשה על המחבר שפסק בסעי' ח' דבעינן שלשה תערובות דווקא א"כ לא הוצרך להזכיר כאן דספק א' בגופו ספק ב' בתערובות אסור דמהיכא תיסק שיהא עדיף מן ספק בתערובות יעו"ש

ולפמ"ש למעלה בשם הגר"א ז"ל מווילנא דהרמב"ם ס"ל דהתערובות הראשון מאחר שאסרו חכמים מצד האיסור ודאי שנפל בו הוי כודאי איסור א"כ לא קשה מידי דה"א דספק בגופו קיל יותר מתערובות והרב בהג"ה כתב הטעם משום דספק הראשון אסור מן התורה ולשיטתו היכא דספק הראשון אסור מדרבנן כגון ביצה שנולדה ביו"ט וכה"ג בטל בתערובות ולפ"ד הרב בהג"ה הטעם הוא דספק הראשון מאחר שאסרה אותו התורה הוי כודאי איסור כמו בסוטה שהוא ספק ועשאתו תורה כודאי כמ"ש למעלה וא"כ מה יועיל אם שוב נולד ספק אחד בתערובות כיון שכבר נאסר מדאורייתא והוה רק ספיקא דאורייתא לבד ויש לומר לפ"ז לפי מה שביארנו דהיכי דהוה תרתי דסתרי אהדדי כגון חלבו של כוי שנתערב בשומן ואינו ניכר דבזה מותר לדעת הרב בהג"ה דכאן ספק הראשון אינו כאיסור ודאי כמו שנתבאר באריכות וא"כ אם שוב נולד עוד ספק יש כאן ש ס"ס גמור

ועפ"ז הי' נלע"ד ליישב קושיות הראשונים במה שהקשו על דברי ר"י דס"ל ספק א' בגופו ספק ב' בתערובות לא מהני מהא דאלמנת עיסה ספ"ק דכתובות דנתערב ספק ממזר או ספק חלל דמותר מטעם ס"ס אבל לפמ"ש א"ש דכאן ספק הראשון אינו כודאי איסור שאם תחזיקנו כודאי ממזר ע"כ התירנו בממזרת וזה א"א דהא ספיקא לחומרא ואתה מחזיקו מספק לכשר א"כ א"א לומר דהוה כודאי ולכן שפיר הוי ס"ס ובביאור הגר"א מווילנא ראיתי תירץ יותר נכון ואמיתי דלא קשיא מידי משם דהא הטעם כיון שספק הראשון אסור מן התורה וזה לא שייך בממזר וחלל דממזר ודאי לא יבא אבל ממזר ספק יבא עוד כ' הש"ך דיש נ"מ בין דברי המחבר לבין דברי הרב דלדעת המחבר שכ' הטעם משום דאין הספיקות שווים שזה בגופו וזה בתערובות א"כ אם היו שווים כגון שתחילה נתערב איסור ודאי חד בחד ואח"כ נתערב אחד מהם בתערובות דלדעת המחבר מותר שהספיקות הם שווים משא"כ לדעת הרב כיון שספק ראשון אסור מן התורה אין ספק שני מועיל שוב

וכבר הקשה ע"ז בפרמ"ג דדבריו תמוהים דהא המחבר מחמיר דבעינן ג' תערובות ועוד דאפי' מאן דמיקל בתערובות שניה מודה כאן דחד בחד כגופו של איסור מקרי וכמ"ש הרשב"א בתה"א ומוכח מן הש"ס פ' התערובות גבי רימוני באדן לשלשה ומג' למ"א דמסיק בגמרא שם דבעינן תרתי והוא יעו"ש ולפנינו נדבר עוד מזה באריכות ואופן ב' פי' הפרמ"ג דכוונת הש"ך באם הי' ב' הספיקות בענין אחד רק שיש להפריד בין הספיקות כגון בהך דחבר שמת והניח מגורה מליאה פירות דיש שם ס"ס שמא הכניסם דרך גגות וא"כ תחילת כניסתם הי' בהם ספק אחד דאוריית' ושוב נולד ג"כ ספק שני בעת שמת שמא תקנם דהמחבר מתיר כיון ששתי הספיקות בגופו משא"כ להרב בהג"ה כיון שספק אחד אסור מן התור' ודאי אין מועיל כיון שיש להפריד בין שתי הספיקות וקודם שנולד ספק שני כבר אסרתו מספק דאורייתא והאיך תחזור להתיר מה שכבר אסרת אף דשתי הספיקות בגופו אבל גם זה תמוה דהא מבואר בפ"ק דפסחים ובנדה (ד' מ"א וד' ט"ו) ובכ"מ דמותר באמת מטעם ס"ס וא"כ יקשה על הרב. בזה ולפמ"ש לקמן דספק א' בגופו ספק ב' בתערובות שלא נודע ספק הראשון עד אחר שנתערב מותר א"כ אין מזה קושיא דשם נודעו שתי הספיקות יחד ויתבאר לפנינו בס"ד ומ"מ צ"ע: