בית יצחק - קבוע ספיקות סט

שער הספיקות

אמר המחבר יען שהאחרונים ובראשם מרן הש"ך ז"ל האריכו עד למרבה בדיני ספק ספיקא כלליהם ופרטיהם בחריפות ובקיאות הכינו להם דוברות עריכות בים התלמוד עד שלא הניחו לאיש כמוני מקום להתגדר בו: ולפי שנולדו לי בדבריהם עיונים עצומים ונתחדשו לי בעזר האל כמה דברים חדשים: ומה שמצאתי איזו גרגרים בתשובות גאוני זמנינו אשר היו אחרי צאת אור בהיר בשחקים מאורי אור דברי הפוסקים לזאת אמרתי לבאר על הלוחות למען ירוץ קורא בו ואשא עיני אל ה' בתפילה ותחנונים שלא אכשל בדבר הלכה: ויפתח את לבי ואביטה נפלאות מתורתך. הבינני ואדעה דרכי תבונתיך

ונקדים תחילה מחלוקת הרמב"ם והראשונים בזה בדין ספיקא דאורייתא אם מותר מן התורה או לא וכבר האריכו בזה הראשונים אשר לפנינו. ובראשם הרב המובהק מוהרי"ט בתשובה והפר"ח וכרו"פ ושאר האחרונים ויען כי הוא לאבן פינה ויסוד מוסד לכל דיני הספיקו' לזאת אמרתי ג"כ להאריך קצת בזה ומתוכם יתבארו לפנינו דבריהם על נכון

הנה ידוע מחלוק' הרמב"ם וסייעתו והרשב"א ודעימי' דהרמב"ם סבר ספיקא דאורייתא מן התורה מותר רק דחכמים אסרוהו כמבואר בחיבורו בכמה מקומו' והשיגו עליו הראשונים ז"ל כמו שיתבאר בס"ד. וראשי' מאמרם הקשו עליו מהא דחייבה תורה אשם תלוי על ספק איסור ותירצו בזה דס"ל להרמב"ם כמ"ד אינו חייב אשם תלוי אלא בחתיכה אחת משני חתיכות דאתחזק איסורא ואקבע וכן פסק בפירוש (פ"ח מה' שגגו' ה"ב): וז"ל אינו חייב אשם תלוי עד שיהי' שם איסור קבוע. כיצד אכל חלב וספק אם היו כזית או פחות מכזית או שהיתה לפניו חתיכה חלב וחתיכה שומן ואכל אחת מהם ואינו יודע איזו מהם אכל אשתו ואחותו כו' או שעשה מלאכה בשב' ואינו יודע מאיזו מלאכה וכו' שבת וחול לפניו ועשה מלאכה באחד מהם וכו' עכ"ל ובש"ס איתא בהא מילתא פלוגתא דאמוראי בפ' ספק אכל ד' י"ז ע"ב דאיתא התם אתמר רב אסי אמר חתיכה אחת שנינו ספק של חלב ספק של שומן וחייא בר רב אמר חתיכה אחת משתי חתיכות שנינו ולכאורה יש לעיין מלשון המשנה שם דאיתא ספק אכל חלב ספק לא אכל ואפילו אכל ספק יש בו כשיעור ספק אין בו שיעור שומן וחלב לפניו ואכל אחת מהם ואינו יודע איזו מהם אכל כו' ולחייא בר רב דס"ל דאינו חייב כי אם בחתיכה אחת מב' חתיכות קשה מאי קאמר תחילה ספק אכל חלב כו' דע"כ מיירי בחתיכה אחת ספק שומן או חלב דאי מיירי בחתיכה אחת משתי חתיכות היינו סיפא חלב ושומן לפניו כו' ואף דבגמרא שם משני דסיפא פירושא דרישא ספק אכל כיצד חלב ושומן לפניו כו' מ"מ מה דקאמר ואפי' אכל כו' לדידי' ע"כ צ"ל דמיירי ג"כ בב' חתיכות ובשניהם כשיעור: וא"כ קשה מאי אפי' דקאמר דהא רישא ומיעלתא בב' חתיכות מיירי והתוס' נראה דהרגישו בזה דכ' דהך אפי' קאי ארישא ואשמעינן דאפי' בס"ס חייב אשם תלוי: ודבריהם דחוקים ויתבאר בסימני' הבאים בעז"ה דלאו כ"ע ס"ל הכי דבס"ס יתחייב אשם תלוי וגם א"א לומר דמיירי בחתיכה אחת וספק יש בו כשיעור או לא דא"כ יקשה לר"ל דס"ל חצי שיעור מותר מן התורה כדאיתא בפ' ב' דיומא א"כ דמיא לחתיכה אחת ספק חלב ספק שומן דלא אקבע אסורא ואמאי חייב אשם תלוי וצ"ל דמיירי באמת שיש בו כשיעור והספק היא אם אכל כל השיעור או לא דכיון דבאמת אקבע בו איסורא רק דהספק הוא אם אכלו כולו או מקצתו חייב אש"ת ולא דמיא לחתיכה של חלב ויש לו ספק אם אכלו כלל או לא אף לר"ל דש"ה דמהיכי תיתי נחזיק בו שעבד איסורא ואוקי גברא בחזקת כשרות ומספק מוקמינן לי' אחזקתי' קמא. כמו שלא אכל תחילה כמו כן לא אכל עתה משא"כ כשאכל בודאי רק שאינו יודע אם אכלו כולו או לאו כיון דדרך האוכל שיאכל כל החתיכה: שפיר מקרי אתחזק ואקבע איסורא וחייב אשם תלוי וצ"ל דלשון אפי' דקאמר במשנה הוא בהיפוך ממ"ש התוס' והיינו דאפי' בכה"ג. שאינו חייב חטאת ודאי רק אשם תלוי לבד

והנה במה דקאמר דבעינן חתיכה אחת משני חתיכות איתא שם בגמרא תלתא טעמא אליבא דרב דרבא ס"ל מטעם דכתי' מצות כו' ויש אם למקרא ור' זירא ס"ל משום דאפשר לברר איסורו ור"נ ס"ל משום דאקבע איסורא והנ"מ בין ב' הטעמים הוא למאן דס"ל מטעם מצוות קרינן בכזית ומחצה לרבא פטור וכן לר"נ ולר' זירא חייב והיכא דבא עובדי כוכבים ואכל את הראשונה ושוב בא ישראל ואכל את השני' לר"נ חייב ולרבא פטור נמצא דרבא מקיל מכולהו והרמב"ם ז"ל נראה דסובר להלכה כרבא נגד ר"נ ועמ"ש בחידושיי. אשר בכתובים עמדי בסתירת המקומו' בדברי הרי"ף והרא"ש אם אביי ורבא עצמם חולקים על רבותיהם כמאן הלכה ומרוב המקומות בדבריהם משמע דהלכה כאביי ורבא ועיין כ"מ שם הלכה ד' דתמה באמת בזה על הרמב"ם דפסק באכל עובד כוכבים את הראשונה דחייב אשם תלוי כר' ולא כרבנן והלח"מ כ' שם טעם לדברי הרמב"ם ז"ל משום דסתם משנה בפ' דם שחיטה בחתיכה חלב וחתיכה חולין באכל אחד את הראשונה והשני אכל את השני' זה מביא אשם תלוי כו' בר' אתיא כו' יעו"ש ולענ"ד אי משום הא לא ארי' דא"כ לרבא ור"ז צ"ל דר' ס"ל דלא בעינן חתיכה אחת משתי חתיכות וכמ"ש רש"י שם ד' י"ח ע"א ד"ה ור' מחייב וא"כ סתם משנה ס"ל הכי וא"כ מ"ט פסק רב דבעינן חתיכה אחת משתי חתיכות ועוד קשה לחייא בר רב דמקשה התם לרב אשי ממתניתין דריש פ' ספק אכל כו' מדסיפא בב' חתיכות רישא נמי בב' חתיכות דא"כ יקשה סתמא אסתמא דבסוף פרקין סתם כר' דלא בעינן חתיכה אחת משני חתיכות אע"כ דלאו סתמא הוא דגם רישא בפ' דם שחיטה שם בחתיכה אחת של חולין וחתיכה של קודש בא אחר ואכל את השני' מסיים שם דברי ר"ע ומסתמא הך סיפא וכולה מתניתין דהתם בכה"ג דברי ר"ע נינהו וסמך ארישא וא"כ אין משם ראי' כלל. ולענ"ד נראה דטעמו של הרמב"ם הוא מהא דפ' אלו טריפות גבי עולא דקאמר שם אין חוששין לספק דרוסה פריך שם מ"ש מחתיכה אחת מב' חתיכות דמביא אשם תלוי משני שם סתמא דש"ס ש"ה דאתחזק איסורא הרי דסתמא דש"ס ס"ל הך טעמא, ולכך פסק הרמב"ם כן וממילא גם בפלוגתא דר' ורבנן פסק כר' מהך טעמא, ועוד נראה מדברי הרמב"ם שם דאפי' בחתיכה אחת של חלב ספק הי' בה כשיעור ספק לא הי' בה כשיעור חייב ג"כ אשם תלוי ולכאורה לא משמע הכי מדברי הש"ס התם דלא קאמר דחייב בכזית ומחצה כי אם לר' זירא דס"ל טעמ' משום דאפשר לברר איסורו משא"כ לר"נ דפסק כוותי' דבעינן אקבע איסורא: וכן כתבו שם התוס' בפירוש דלר"נ פטור בכזית ומחצה מאשם תלוי. ולכן נלע"ד דהרמב"ם ס"ל דהש"ס לא קאמר שם אלא כי היכא דתיתי אליבא דכ"ע וא"כ לר"ל דס"ל חצי שיעור מותר מן התורה ודאי דבכזית ומחצה פטור אליבי' דלא אקבע איסורא כלל משא"כ לדידן דקיי"ל כרבי יוחנן דחצי שיעור אסור מן התורה א"כ גם בחצי זית של איסור אקבע איסורא מקרי ולדידי' אתיא מתניתין בהא דקאמר ואפי' אכל ספק הי' בו כזית כו' כפשטי' בחתיכה אחת וא"כ א"נ לדברי התוס' שם דבס"ס חייב אשם תלוי ומעתה דברי הרמב"ם עלו כהוגן אליבא דהלכתא בפשיטות ואין צריך למה שנדחק בזה בס' לח"מ שם יעו"ש

אך מה שיש לעיין בזה דא"כ צריכין אנו לומר דרב אסי דס"ל דחתיכה אחת שנינו יסבור דספיקא דאורייתא אסור מן התורה וזה לא מסתבר שיהיו מחולקים בזה דא"כ למה קאמר בש"ס שם דפליגי אם יש אם למקרא או יש אם למסורת דמצות כתיב ומצוות קרינן ולמה לא קאמר דפליג' בזה דרב אסי ס"ל דספיקא דאורייתא מן התורה אסור ולכן על חתיכה אחת חייב אשם תלוי משא"כ חייא בר רב דס"ל דמותר מן התורה ע"כ צריך לומר דבעינן חתיכה אחת מב' חתיכות כי היכא דלהוי כאן חזקת איסור ודוחק לומר דזה גופא דספיקא דארייתא נלמד מהא דאשם תלוי ולכן פליגי אי בעינן חתיכה אחת מב' חתיכות או בחתיכה אחת לבד מקרא דמצות ה' וממילא נשמע משם הך דינא דספיקא דאורייתא דאין נראה כן דהרמב"ן והרשב"א כתבו דלכך פסק הרמב"ם דמותר מן התורה דלמד זה מהא דקיי"ל בפרק עשרה יוחסין דשם בריש פרקין מוכח מסתמא דמתניתין דשתוקי בישראל כשר ומפרש בש"ס טעמא משום דממזר ודאי לא יבא בקהל הא ספק ממזר יבא וכן קשה דהא רבי לדברי ר' זירא ורבא ע"כ ס"ל דלא בעינן חתיכה אחת מב' חתיכות כמ"ש למעלה וכמ"ש רש"י בפ' ספק אכל: וא"כ יקשה הא רבי סתם משניות ולמה סתם בר"פ עשרה יוחסין דשתוקי בישראל כשר דהא מוכח ודאי ממתניתין דשם דס"ל כרבא דשתוקי כשר בדאורייתא מדקאמר שם ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי מותרים לבא זה בזה, וע"כ דריש בקהל ודאי לא יבא הא בקהל ספק יבוא וא"כ ע"כ דריש ג"כ ממזר ודאי הוא דלא יבא כו':