בית יצחק - קבוע ספיקות סד

סימן פ

דין אם פירש ונאבד א' מן התערובות ושוב נתערב כולו בתערובות ב'

יש לחקור אם נתערב דבר חשוב בתערובות בדברים חשובים ופירש אחד מהם בפ"ע ושוב נתערב אח"כ כל התערובות הזה בתערובות אחר דלכאורה נראה מוכח מן הש"ס דאסור והוי כתערובות הראשון ממש דאמרינן איסורא ברובא איתיא וכמ"ש בש"ס גבי טבעת של עובדי כוכבים ומזלות דפי' מ' למ"א וס' למ"א דאם נפלו הס' למ"א אוסרות התערובו' משום דאמרינן איסורא ברובא איתיא והוי כודאי נתערב כל התערובות הראשון בשני. אבל לפ"ז יקשה מ"ש הרשב"א (שער התערובות בית ד' שער ב' דף ע"ד ע"א דפוס ווין) וז"ל ומיהו אמרו בשם ר"י הזקן דלא אמרו ס"ס להקל כי אם בב' ספיקות הבאות, מב' תערובו' כו' ומה ששנינו במסכת ערלה הצובע מלא הסיט בקליפי ערלה וארגו בבגד ואינו יודע איזהו ר"מ אומר ידלק הבגד וחכמים אומרים יעלה באחת ומאתים ואלו נתערב באחרים לא קתני דאלמא אלו נתערב באחרים לכ"ע מותר ומשום ס"ס י"ל דההוא בשנחתך מלא הסיט בבגד וא"י אם מלא הסיט האיסור נחתך אם לאו דהשתא איכא תרי ספיקא כעין ב' תערובו' כו' עכ"ל הרי מבואר דאם נחתך רק מלא הסיט ממנו חשיב לי' הרשב"א ב' תערובו' ולא אמרינן איסורא נשאר ברוב הבגד וכיון שנתערב גוף הבגד הרי הוא תערובו' אחד לבד והוא סותר לכאורה למ"ש בש"ס פי' ס' למ"א אוסרות והביאו הרשב"א עצמו שם ובכ"מ ולשון התוס' בזה מתוקן קצת יותר שז"ל בפ' התערובו' (דף ע"ג ע"א) ד"ה נתערבו באחרות כו' וגבי צובע מלא הסיט בקליפי ערלה וכו' וגבי אורג מלא הסיט מצמר בכור בבגד לא קתני נתערבו באחרים והיינו טעמא משום דאם נתערב באחרים בשאר בגדים יכול להסיר מכל אח' מלא הסיט ומשתרי מטעם ס"ס דמותר עכ"ל הרי מבואר דהתוס' לא כתבו דמותר באם הוסר מן הבגד שנתערב מלא הסיט לבד אלא ע"י שמסיר מכל אחד מהם מלא הסיט אבל גם דבריהם צריכים ביאור דמה בכך אף עפ"כ אין כאן ס"ס דידוע שכל שספק אחד נוטה יותר לאיסור לא נחשב לספק כלל וא"כ כל שמסיר מכל בגד כמלא הסיט ודאי אמרינן דמרובא פריש והוסר ההיתר ונשאר האיסור בהם ומה ס"ס הוא זה

ועוד תמוה לשון התוס' שכתב יכול להסיר כו' משמע אף שבעת שנתערב הבגד הי' עדיין בשלימותו וא"כ היאך מותר להסיר מכל אח' מלא הסיט ודמיא למבטל איסור לכתחילה כמו דאסור להפיל אח' מן התערובו' לים אף דגם שם בנפל לים מתירין משום ס"ס והנה מ"ש התוס' שמסיר מכל בגד מלא הסיט דלא כמבואר ברשב"א א"ש דהתוס' הקשו למה לא תני שם נתערב הבגד באחרים כמו דתני בחבילי תלתן ולא הוי מצי לתרוצי דמיירי כשהוסר מלא הסיט מן הבגד דעדיין תקשה הו"ל למתני' למנקט בכה"ג היכא דלא הוסר ממנו שום דבר ואח"כ נתערב באחרי' בגוונא דחבילי תלתן ולכך הוצרכו לתרץ דאף דנתערב בשלימותו מ"מ עדיין יש תקנה להסיר מכל בגד מלא הסיט אבל אין ה"נ דמודו להרשב"א ז"ל בדיעבד אם הוסר ממנו מלא הסיט קודם תערובתו דמותר אם נתערב שוב באחרים

והנה מ"ש דמסיר מכל בגד ומותר מטעם ס"ס יש ליישב ג"כ דשפיר הוי ס"ס כעין מ"ש למעלה בדין אם נפל א' לים שכתבו הפוסקים דמותר מטעם ס"ס והיינו דממנ"פ יש כאן ס"ס דאם תאמר כל דפריש מרובא פריש א"כ גם מה שנוטל מהם א' א' ואוכל ג"כ יש לומר בזה דמרובא פריש. וא"ת דדין ספק יש לו הרי יש כאן ס"ס שמא האיסור נפל וא"כ ה"ה בנד"ד נמי הכי הוא כיון שאתה מחמיר בנוטל מא' מלא הסיט לומר דמרובא פריש וההיתר ניטל והאיסור נשאר בבגד אני אומר להיפוך ג"כ דכל בגד שנוטל מן התערובו' זהו של היתר ג"כ מרובא פריש

אבל מ"ש תחילה קשיא דהיאך אפשר לומר דמותר להסיר לכתחילה ולבטל האיסור ודמיא למפיל בידים לים דלא מהני. לכך נלע"ד דהתוס' לא דקדקו בלשונם בזה ומ"ש יוכל להסיר כוונתם לתרץ דלכך לא תני במתני' בזה נתערבו באחרים משום דלא פסיקא ליה לאיסורא דהא אם הי' אדם מסיר מהם בשוגג מכל א' מלא הסיט הי' מותר מטעם ס"ס וא"כ לא דמיא להא דחבילי תלתן שנתערבו באחרים שאין שם רק תערובו' א' וספק א' של איסור משא"כ כאן יש ס"ס לכך לא פסיקא לי' למתני סתם דומיא דחבילי תלתן: ואף שכתבו בלשונם יכול להסיר ר"ל דהי' יכול להסיר כו' והיינו בדיעבד

ובזה א"ש ג"כ לשון הרשב"א מה דאמר דההוא בשנחתך מלא הסיט מן הבגד כו' אינו ר"ל שאותו הבגד שנתערב בו מלא הסיט נחתך ממנו קודם שנתערב באחרים אלא כוונתו ג"כ לאחר שנתערב באחרים הוסר מכל בגד שנוטל מן התערובו' והוא ממש דברי התוס' שכתבנו שמשם מקור דברי הרשב"א הנ"ל. וכוונה אחת להם ואף דדעת ר"י הזקן דפירש א' מן התערובו' אפי' שלא בפנינו ג"כ אסור מטעם גזירה דשמא יקח מן הקבוע מ"מ יש להתיר כאן כל בגד שפירש מן התערובו' של איסור מטעם דכאן לא שייך למגזר דאף אם יקח מן הקבוע לא יפגע באיסור ודאי דשמא הוסר מאותו הבגד מלא הסיט של איסור ויש כאן ס"ס ולכך לא החמירו בו כ"כ

וכיון דאתינן להכי יש לומר דגם כשהוסר מן הבגד עצמו של איסור מלא הסיט ואח"כ נתערב מותר ג"כ אם פירש א' מן התערובות שלא בפנינו דכאן לא שייך למגזר שמא יקח מן הקבוע כיון שהאיסור עצמו שנתערב אינו איסור ודאי ולא ספק איסור דאורייתא כיון שספק הראשון הוא מותר מן התורה דמדאורייתא הבגד עצמו מותר דבטל האיסור ברוב וא"כ יוצא. לנו דין חדש באם נטל א' מתערובו' הא' ואח"כ נתערב כל התערובות בתערובו' שני דמותר שוב כשפירש א' מהם מתערובו' הב' שלא בפנינו דכאן לא שייך למגזר שמא יקח מן הקבוע ומה שאמרו בש"ס פירש ס' למ"א אוסרות אף שנטל מהם המיעוט היינו המ' שפירש לצד אחר מיירי כ"ז שלא פירש אחד מן התערוב' השני' והיינו שאסרו ליקח משם בידים אבל כשפירש אחד מהם שלא בפנינו מותר וכמ"ש

אבל יותר נלע"ד בכוונת דברי התוס' והרשב"א הנ"ל דבבגד שצבע בו מלא הסיט שאני דכל שנתערב הבגד באחרים אף כשעדיין לא הוסר ממנו מלא הסיע קודם התערובות מותר ע"י שמסיר אח"כ מכל בגד בידים ואינו דומה למפיל אחד לים דבאמת יש כאן ב' תערובו' גמורים דהא הבגד של איסור עומד בפ"ע והאיסור שבו אינו מעורב כי אם באותו הבגד לבד ואינו מעורב בבגדים אחרים רק שהבגד נתערב בבגדים אחרים ונמצא שיש כאן ב' שמות של תערובות א' האיסור של מלא החוט בחוטי היתר של הבגד והתערובו' הב' אותו הבגד בבגדים אחרים ולא דמיא לנתערבו חבילי תלתן באחרים וכל האחרים נתערבו באחרים דשם הכל שם תערובו' את איסור בהיתר שהאיסור עצמו מעורב בהם ומה לי אם נתערב תחילה באלף או אם נתערבו בעשרה ואח"כ עשרה במאה הכל שם א' וא"כ כבר חל עליהם שם היתר שיש כאן ב' תערובות רק שאסור ליהנות מהם דאם יהנה מהם יבא לידי ספק אחד של תערובו' ולכך במסיר מכל בגד חוט אח' שלא יבא לידי ספק אחד מותר ודמיא ממש לב' תערובו' דקיי"ל דאסור ליהנות מתערובות הב' כולו כאחת מטעם דהוא נהנה ממנ"פ מספק ראשון ואעפ"כ ודאי דמותר להשליך אח' בידים מתערובו' הב' וליהנות אח"כ מכולם דהא מותר ליהנות מהם שלא בב"א מכ"ש דמותר כשיניח אחד לבדו וה"ה בנד"ד ממש הכין הוא ולפ"ז יש לומר ג"כ דלכך בהוסר חוט אחד מן הבגד קודם שנתערב מותר ג"כ בנתערב אח"כ באחרים כיון דבאמת יש כאן ס"ס גמורה וב' תערובו' אף אם לא הוסר ממנו כלל ורק דלפ"ז לא יוכל ליהנות מן הבגדים דיבוא לידי ספק אחד ולכן כל שהוסר חוט א' מהם ודאי דמותר ודמיא ממש לאם הוסר אחד מן התערובו' ואח"כ נתערב אחד מהם לתערובו' שני דמותר ג"כ ליהנו' מתערובו' הב' כולו כאחת

וא"כ יוצא לנו דין חדש דבכה"ג מותר ליהנות מן התערובו' הב' כולו כאחת וגם יש לומר דבכה"ג אף להרמב"ם דמצריך ג' תערובו' מותר בב' תערובו' לבד דדוקא אם יש האיסור בודאי תוך התערובו' נעשה כולו קבוע וכוודאי איסור דמי כמש"ל משא"כ בהוסר ממנו אחד תחילה די"ל שמא לא הי' שם איסור כלל. וכעין מ"ש בסי' ל"ח ושאר מקומו' בדין פירשו מ' למ"א וס' למ"א ופירש אחד מס' דאין אוסרו' אף לשיטת הרמב"ם מ"מ אין זה מוכרח בדעת הרמב"ם דיש לומר דכיון שכבר נקרא שם איסור על כל התערובו' ונעשה כודאי שוב אין מועיל להתיר השני' אף שפירש אחד מהם דכל דפריש מרובא פריש ולא דמיא לפירשו מ' לכאן וששים לכאן דהוי דרך חלוקה כמ"ש שם וגם זה אינו מוכרח לדעת הרמב"ם: אבל מ"ש לשיטת הרשב"א נכון לדינא לפמ"ש בביאור דבריהם בזה ודוק

סימן פא

דין תערובות שני לדעת המתירין אם צריך לאכול ב' ב' או אחד אח'

לכאורה נראה מסתימת דברי המחבר בש"ע והאחרונים דתערובו' הב' לדעת הרשב"א ז"ל ותערובו' ג' לדעת הרמב"ם אינו צריך לאכול ב' ב' מדסתמו ולא חילקו כמ"ש בסעיף ז' ולכאורה צריך עיון דנראה דדין זה במחלוקת שנוי' דבש"ס