בית יצחק - קבוע ספיקות ס

את כולם בדבר יבש שנתבטל חד בתרי בדבר שאינו חשוב אף שיש כאן ודאי איסור דכל א' תולה בחבירו ודמיא לב' שבילין ולאיסור דרבנן דתולה א' בחבירו וא"כ כ"ש כאן דאין כאן ודאי איסור דנפל א' והוי איסור דרבנן ג"כ למה יהי' אסור לב' בני אדם לאכול כולם הא כל א' תולה בחבירו וקשה מזה לדעת ב"י ודעת תה"ד להקל יותר והיינו שב' בני אדם מותרים לאכול אפי' א' א' ולענין דינא הסכמת הש"ך כדעת התה"ד כנראה מדבריו שם וכן נראה מביאורי הגר"א ז"ל מווילנא ס"ק ל' יעו"ש דאדם א' מותר לאכול כולם רק שלא יאכלנו בב"א ולפמ"ש למעלה שדעת הרשב"א דאפי' חד בתרי מותר בנפל לים וא"כ כיון דקיי"ל דצריך לאכול שנים שנים הרי דאוכלם בב"א ואפ"ה מותר א"כ ודאי דיש להקל אם אוכלם שלא בב"א

סימן עג

דין דבר חשוב שנתערב ונפל א' מהם לתערובות ב'

כתב המחבר סעיף ח' דבר חשוב שנתערב כו' ונפל א' מתערובו' הזה לתערובות אחרים כו' בכדי לבוא לביאור דברי המחבר והרב והאחרונים נקדים מקורא דהאי דינא בש"ס ומה שיש לעיין בזה גרסינן בפ' התערובות (דף ע"ד ע"א) א"ר טבעת של עובדי כוכבים כו' כי אמריתא קמיה דשמואל א"ל הנח לעובדי כוכבים כו' מיתבי ספק עובדי כוכבים אסורה וס"ס מותרת כיצד כוס של עובדי כוכבים שנפל פירש א' מהם לרבוא ומרבוא לרבוא מותרים ומשני תנאי היא דתניא רי"א רמוני באדן אוסרים בכ"ש כיצד נפל א' מהם לתוך רבוא ומרבוא לרבוא אסורים ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש לרבוא אסורים מרבוא לג' ומג' למ"א מותר כו' ופרש"י ר"ש אומר רבוא הראשון שהאיסור עצמו נפל שם אסור אבל פירש א' מהם מאותו רבוא לג' רמונים ומג' פירש למ"א מותר אפי' האמצעיים דס"ס בטל: מבואר מדבריו דבאמ' מותר אפילו תערובו' הב': ומה דהזכיר הש"ס כאן ג' תערובו' צ"ל משום דעכ"פ אסור תערובו' הב' כולו כאחד דשוב לא יהיה כאן ס"ס ולכן אם נפל א' מתערובו' הב' לשלישית שוב מותר לאכול תערובו' הב' כולו כאחד דהא א"א לומר דממנ"פ אוכל ספק א' של איסור דשמא נפל לתערובו' הג' דאין לומר דלא מקרי ספק דודאי מרובא פריש דהא גם כשיאכל מהם ג"כ נימא מרובא פריש וכמש"ל בדין נפל לים וא"כ התערובו' הג' שוב מותר לאכול כולם בב"א דכאן יש ס"ס גמור ולפי שיטה זאת אין הפרש בין טבע' של עובדי כוכבי' ובין שאר איסור וטעמ' דטבעת של עובדי כוכבי' דאינה בטילה ברוב משום דחשיבה בעצמה והוי כחתיכה הראוי' להתכבד וכדומה וכמ"ש התוס' ד"ה אלא (שם ד' ע"ב ע"א) ולענ"ד מוכח כן מן הש"ס דגם בתערובו' הב' מותר מדתני בהך ברייתא בת"ק נפל א' מהם לרבוא ומרבוא לרבוא אסורים רשב"י אומר כו' והזכיר בדבריו ג' תערובות ואם נאמר דיש חילוק בין ב' תערובו' לשלשה א"כ במאי פליגי רשב"י את"ק דהא הת"ק לא הזכיר בדבריו כי אם ב' תערובו' לבד ולכן אסור משא"כ רשב"י הזכיר ג' תערובו' אע"כ דאין חילוק כלל דמאן דמתיר ס"ס מתיר בב' תערובו' לבד ולכן מותר התערובו' הב' ורשב"י דמתיר גם בב' תערובו' מתיר ולא הזכיר ג' תערובו' רק כדי להתיר לאכול הו התערובו' בב"א ועוד מדשינה הלשון דבתערובו' הראשון הזכיר רובא ובשני הזכיר רק ג' וכן בתערובו' הג' והא ודאי דלא לחנם שינה לשונו אלא ע"כ דנקט בכל חד רבותא לומר דתערובו' הראשון אפי' ברובא אסורים. אבל בב' וג' מותר כל שהוא רוב נגד האיסור דהיינו ב' היתר וא' מן האיסור ונקט בכה"ג ג"כ לרבותא אבל אם נאמר דגם התערובו' הב' אסור היה לו להזכיר גם בו רבותא אפי' אם הוא רובא כמ"ש כנ"ל לפי שיטת רש"י והוא ברור ומבואר בסוגיא כמ"ש

והתוס' שם ד"ה פירש אחת כ' וז"ל לא איצטרך מרובא לרבוא אלא כו' א"נ משום דיש חילוק בין רובא א' לרבוא ב' דרבוא ראשון אסור ליהנות מכולם בב"א אבל רבוא ב' אפי' נהנה מכולם בב"א מותר כו' ובקונטרס לא פירש כן עכ"ל ודבריהם צריכים ביאור מ"ש ובקונטרס לא פירש כן דלפמ"ש גם רש"י ס"ל להתיר בתערובו' ב' כשאינו אוכלו כולו כא' ולכן נראה דהתוס' הבינו מפירש"י דאוסר תערובו' הב' אם לא נפל ממנו א' לתערובו' הג' אפילו אם לא יאכל כולו כאחת ודוקא בפירש אחד מהם לתוך תערובו' ג' אז מותר לאכול תערובו' הב' ואף לאכול בב"א וה"ט דגזרינן שמא יבא לטעות ולאכול כולם בב"א והא דלא גזרינן בדבר שאינו חשוב בתערוב' דאסור ג"כ לאכול כולם בב"א ואעפ"כ לא גזרינן לאכול אחת אחת שאני התם דמה דשם אסור לאכול כולם הוא חומרא בעלמא דכבר נתבטל האיסור כמ"ש משא"כ בדבר חשוב שלא נתבטל עדיין ולכן דוקא כשנפל א' ממנו לתערובות ג' שאז לא שייך למגזור מותר התערובו' הב' אבל התוס' דעתם דגם אם היה רק ב' תערובו' מותר ג"כ לאכול הב' אם אין אוכל כולו בב"א ולא גזרינן וה"ט ט דמדאורייתא ברובא בטל גם בדבר חשוב ולא גזרינן גזירה

אמנם שיטת הרמב"ם אינו כן דהוא פוסק דבעינן ג' תערובו' (פט"ז מהמ"א ובפ"ז מה' עובדי כוכבי' פסק דב' תערובו' סגי וכב' תמהו עליו נושאי כליו דבגמר מוכח דעובדי כוכבי' חמור' טפי דשמואל אוסר ס"ס בעובדי כוכבים ובשאר איסורים מותר ועיין בביאורי הגאון מוהר"א ז"ל (ס"ק י"א) באריכו שדבריו נוטים קצת לדברי הלח"מ שם רק שביאר יותר והוא דהרמב"ם ס"ל דבשאר איסורים בעינן ג' תערובו' משו' דתערו' הראשון לא מיקרי ספק כיון דחכמי' אמרו דכל דבר חשוב לא בטיל הוא כודאי איסו' וכוונתו נלענ"ד דהרי חכמי' אסרו התערובו' מחמת ספק עשו אותו כודאי איסור ממש ונמצא התערובו' הב' הוא ספק ראשון ואף דא"כ הוי ספק דרבנן מ"מ כיון שחכמים לא אסרו אותו מחמת גזירה רק מחמת האיסור דאורייתא שנתערב בו חמיר יותר ואין מותר מטעם ס"ס ודמיא ממש למ"ש הש"ך: (כללי ס"ס סי' י"ח) בדין גבינות של עובדי כוכבים שאף שאסרוהו חכמים כיון שמחמת חשש איסור דאורייתא אסרוהו אין אומרים בו ספיקא דרבנן לקולא וכאן חמיר יותר שנתערב בו ודאי איסור דאוריית' לכך בעינן ג' תערובו' ולשיטתו תערובו' הב' אסור אפי' לאוכלו אחת אחת משא"כ בעובדי כוכבי' בטבעות שאין זה דבר חשוב דלא בטיל רק דחכמים החמירו בעובדי כוכבי' דספק עובדי כוכבים אסור ר"ל דלא בטיל ברוב אף דאינו דבר חשוב מ"מ לא מקרי קביע דליהוי כאיסור ודאי רק נתנו ע"ז שם ספק איסור ולכן בתערובות שני' מותר דאז הוי ס"ס ולפ"ז תערובות הג' בשאר איסורים לשיטתו אינו מותר לא כלו כולו בב"א משא"כ תערובות הב' בעובדי כוכבים אסור בב"א דהא לא הוי ס"ס כיון דתערובו' הראשון בשאר איסורי' כודאי יחשב אז הג' לא מקרי ס"ס כ"א כשאין אוכל כולו כאחת ומעתה יתיישבו דברי הרב בהג"ה סעיף ח' אך אין זה מוכרח כ"כ דאף דהרמב"ם ס"ל דבעינן ג' תערובות מ"מ י"ל דתערובות הב' מותר לאוכלו כולו כא' דכבר נקרא שם היתר על כולם וכן כ' בביאורי הגר"א ז"ל על דברי הרב דאין מוכרח לומר דאסור לאכול בב"א יעו"ש וגירסת הרמב"ם שם מיתבי ספק עובדי כוכבי' כו' כיצד כוס של עובדי כוכבי' כו' פירש א' מהם לרבוא מותרי ומה דקאמר שם רב פירשו ארבעי' למ"א אין אוסרות ס' למ"א אוסרות היינו משום דמ' הם מיעוט והוי ב' תערובו' ומותר משא"כ הס' כולם שנפלו לתערובו' אחרות כיון שהם הרוב הוי כאלו כל התערובו' נפל ולא הוי כי אם ספק א' והש"ס מדמה שם ב' תערובו' בעובדי כוכבים לב' תערובו' בשאר איסורים דמקרי ס"ס ושמואל דס"ל דבעובדי כוכבים ס"ס אסור ס"ל להיפוך דעובדי כוכבים חמיר יותר דבעובדי כוכבים אפי' אלף ספיקו' לא מהני משא"כ בשאר איסורים מועיל ב' ספיקות לבד והיינו ג' תערובות

ושיטת הרשב"א א הוא דב' תערובות מותר בשאר איסורים והוא גרס בש"ס רשב"י אומר לרבוא אסור לשלשה ומשלשה למ"א מותרים ונקט ג"כ רבותא דבחד תערובות אפי' הם רבוא אסורים אבל בב' תערובו' אפי' בכל א' רק ג' לבד ג"כ מותר ות"ק נקט ג"כ רבותא דאפילו אם בכל תערובות הוא רבוא ג"כ אסורים: ונקט ב' תערובו' ולאו דוקא נקט דאין נ"מ בין ב' לג' או ד' ולשיטת אין נ"מ בין עובדי כוכבי' לשאר איסורי' ולשיטתו ג"כ אסור לאכול תערובו' ב' כולו כאחת משום דאין כאן ס"ס ודמיא לתערובות יבש ביבש בדבר שאינו חשוב כיון דאסור לאוכלם ג"כ כאחת לשיטת הרשב"א כמ"ש בש"ע (סימן ק"ט סעיף א') ע"ש דבאמת תערובות הב' בדבר חשוב דמיא לתערובות ראשון בדבר שאינו חשוב כיון דלא גזרו על הב' ומדאורייתא בטל משא"כ אם אוכל בב"א אז בודאי אוכל הספק ראשון שהי' בתערובו' הראשון שגזרו חכמים על כולו ושיטת רש"י לפי מה שהבנתי מביאורי הגר"א ז"ל הוא שמ"ש רש"י ומשלשה למ"א לאו דמצריך ג' תערובו' אלא דלשיטתו במס' עובדי כוכבי' (דף ע"ד ע"א) אזיל דס"ל דדבר שאינו חשוב דבטל ברוב צריך להשליך א' כדי שלא יבוא לידי איסור ודאי. וכיון דתערובו' הב' מותר מטעם ס"ס אם יאכלם כולם לא יהיה כאן ס"ס ודמיא לאיסור בתערובו' א' שאינו דבר חשוב דצריך להשליך א' ובזה מדוקדק לשון הש"ס שם דקאמר רשב"י מרבוא לשלשה ומשלשה למ"א: ולא קאמר ג"כ מג' לג' אלא כוונתו דלא בעינן תערובו' ג' כלל אלא ר"ל שמן הג' פירש א' למ"א ולא נתערב כלל וכיון שפירש א' ממנו שוב מותר התערובו' הב' לאוכלו כולו כאחת ויש כאן ס"ס גמור ולשיטתו מה דקאמר רב פירשו מ' למ"א וס' למ"א כו' דתחלה היה ס"ד דמותר ב' תערובו' אף דלא פירש א' מתערובו' הב' למ"א ולכך פריך שפירש א' מס' נמי אין אוסרת דהא הוי נמי ב' תערובות ממש אף דנאמר איסורא ברובא אית' בס' ולכך קאמר אלא פירש מ' למ"א כו' ר"ל שחידש כאן שמ"ש שפירש א' מארבעים אין איסר היינו אחר שנתערבו בתערובו' ב' וקאי עמ"ש בתחלה פירש א' מארבעים ר"ל שתחלה פירש הארבעים למ"א ונתערבו ברוב דהוי ב' תערובו' ממש דהא הארבעים הוי מיעוט ושוב פירש א' מארבעים ר"ל מאותו תערובו' שנתערב בו הארבעים אז מותר וכפי הטעם שכתבנו. אבל פירש ס' למ"א כיון דאיסורא ברובי' איתי' א"כ הוי תערובו' הראשון לבד ושוב אין מועיל פירש א' מהם למ"א בלא תערובו': ומ"ש התוס' דבקונטרס לא פירש כן היינו שלשיטת רש"י כל