בית יצחק - קבוע ספיקות לט

א' וא"י להיכן תחב תלינן במקולקל אף דאותו של אינו ב"י הוא אסור כי אם ממנה בא וא"כ כ"ש כשא' הוא איסור דרבנן והיינו באם אלו החתיכות נתפרשו אחר שנודע התערובות שאינם אסורים כי אם מדרבנן מטעם שמא יקח מן הקבוע משא"כ באם היו נפרשים קודם שנודע התערובות למאן דס"ל דאזלינן בתר ידיעה א"כ הרי יש כאן רוב חתיכות וא"כ הוי דאורייתא ובדאורייתא לא אמרינן שאני אומר ויש לאסור כל החנויות כיון דיש להסתפק שנפל חתיכה אחת של איסור לכל חנות ואז יהי' כולם אסורים מדאורייתא כיון שאין שם רוב היתר נגד החתיכה זאת וראי' לזה דגם אם האיסור הוא מדרבנן תולין לומר דבשל איסור נפל ממ"ש בירושלמי דתרומות ב' קופות של חולין בזו חמשים ובזו חמשים ונפלה סאה תרומה לתוך אחד מהם ואח"כ נפלה עוד סאה אחרת של תרומה וא"י להיכן נפלה אמרינן למקום שנפלה בראשון נפל עתה כו' אף דהא דתרומה צריך מאה ואח' הוא דרבנן דמדאורייתא בטל ברובא במין במינו

וכן ראי' מהא דאיתא בפ"ק דפסחים ב' ציבורין אחד של חמץ ואחד של מצה ולפניהם ב' בתים א' בדוק ואח' אינו בדוק אנו תולין דחמץ נכנס לתוך אינו. בדוק אף דמדאורייתא אין נ"מ דמן התורה א"צ בדיקה דבביטול בעלמא סגי ולכאורה קשה מהא דאיתא (סי' ק"צ סעיף מ"ג) דאינו תולה בעלת הכתם בבעלת הכתם אף דבעלת הכתם טמאה מקודם מדרבנן: אך אין משם קושיא דשאני כתמים כיון דלאו מגופה חזיא ולא אתחזק בה דמים אין שייך לתלות בה כדאיתא בש"ס פ' הרואה כתם משא"כ בשאר איסור דרבנן: ועוד ראי' לזה מהא דקיי"ל דהיא תולה בסופרת שבעה שלא טבלה ומשמע גם האידנא דעל טיפה כחרדל יושבת שבעה נקיים גם כן תולה בה אף דאין בה איסור כלל אפי' מדרבנן רק מנהגא בעלמא מחומרא דר' זירא וא"כ מוכח משם דאם היתה אח' אסור ממנהגא לבד תולה בה א"כ ה"ה אם נפרש מקבוע דחנויות וכדומה איסור חתיכה שאינה ראוי' להתכבד לחנות א' שיש בה חתיכות שראויות להתכבד עם אין ראויות להתכבד ששם גם החתיכות שאר"ל אסורות מחומרא דמנהגא כמ"ש המחבר בסעיף ה' דבמקולין מחמרינן דגם חשאר"ל אסורות א"כ י"ל דשפיר תלינן דנפל האיסור שם מאם נאמר דנפל לשאר חנויות שאין שם איסור כלל

אך לפמ"ש הפר"ח שם דגרסינן שם אסור ליקח מכאן ואילך דמשמע דאין זה רק לכתחילה אבל דיעבד מותרות אותם שאר"ל א"כ שפיר שם היתר עליהם ואין לתלות בהם יותר מבאחרות ולפנינו יתבאר דין זה בס"ד

עוד נלע"ד אם נפרש אחד מן הרוב בחתיכות הראויות להתכבד ונלקח לא' מב' חנויות שבא' היה רוב כשירות ובא' לא הי' בשר כלל דתלינן דנפל לתוך אותו חנות שהיו בה רוב כשירות נגד אותה חתיכה שנפלה שם למאן דס"ל דב' תערובות לבד מותר כשי"ת לפנינו בס"ד בסימנים הבאים דיותר טוב שנתלה שנפל שם דאז יהי' כולם מותרים דגם אותו שנפל שם יהי' מותר מטעם ב' תערובות משא"כ אם נאמר שנפלה לשאר חנויות שלא היה שם בשר כלל ודמיא למ"ש שם בב' קדירות באחד הי' ס' ובאח' לא הי' דתולין שנפל לתוך אותו שיש בה ס' ולא עוד אלא אפי' אם בחנות אחד הי' בה חתיכה א' בשר כשר ובא' הי' רוב כשר ג"כ תולין שנפל למקום שהי' רוב כשר דבאותו חנות אם נתלה יהי' חד בחד ודמיא להא דנפל א' מתערובו' הא' למקום אחר חד בחד דאסור כדמוכח מסוגיא דפ' התערובות (דף ע"ד ע"א וע"ב) גבי רמוני באדן נפל לרובא ומרובא לשלשה לו' ושם מ"ש שלשה דאיכא רובא כו' מוכח משם דאם התערובות הב' הוא חד בחד דאסור וכשי"ת בסימנים הבאים ואף אם נאמר דעכ"פ אתה מקלקל יותר אותה חנות שיש בה רוב כשירות דעכ"פ יהי' אסור לאכול משם כל החתיכות בבת אחת דאף מאן דמתיר בתערובות ב' עכ"פ אסור לאכול התערובות הב' כאחת מ"מ נראה דתולין בה דעכ"פ לא יהי' נקרא עלי' שם איסור דכל שאינו מוסיף קלקול עתה לפי מה שהוא אף שלבסוף יגרום קלקול יותר תולין בה וראי' ממה דנתבאר למעלה דתולין כתם בסופרת שבעה שלא טבלה אף דאח"כ תקלקל אותה יותר דסותרות מנינה כמ"ש

סימן מא

דין אם פירש אחד מן התערובות ונפל לאחד מן החנויות אם תולין במקום שיש ספק איסור נפל שמה

ויש לחקור ג"כ לפמ"ש בסימנים הקודמים אם הי' כאן ששה חנויות כ שנים מהם מוחזקים בכשירות ודאי שאין שם איסור כלל וארבעה מהם בספק כגון ששחטו ארבעה בהמות ב' החנויות ונמצא מהם ב' טריפות וא"י באיזה מהם דהדין היא דכל הד' חנויות אסורים ואח"כ נפרש חתיכה אחת של איסור חתיכה הראוי' להתכבד ממקום א' שהי' רוב כשירות דאסורה החתיכה מדרבנן כגון שנפרש לפנינו וכדומה אם חולין לומר שנפלה לתוך אחד מהד' חנויות האסורות מספק כגון שיש לנו עתה ספק להיכן נפלה על כל הששה חנויות וכיון שהד' חנויות אסורות מספק מכבר אפשר לומר דתולין לתוך של איסור נפלה או אפשר כיון דאין איסורם אלא מספק אין תולין ולכאורה יש לדמות זה להא דקיי"ל דאין תולין כתם בכתם ופי' בש"ס משום דלאו מגופה קא חז' ועיין בתה"א (שער הכתמים בית שביעי) שכ' וז"ל השאילה חלוקה לבעלת הכתם כו' אין הראשונה תולה בה לפי שבעלת הכתם זה אינה יודעת בבירור שממנה הי' כו' יעו"ש וא"כ ה"ה הכא אין ידוע בבירור באיזהו חנות הי' הטריפה רק שהם נאסרו מספק לכך אין לתלות בהם

שוב ראיתי שלמ"ד תערובות חנויות לא מקרי קבוע דאורייתא בלא"ה מותר כאן דדמיא ממ"ש לב' תערובות דהתערובות הב' מותר מטעם ס"ס שמא לא נפל האיסור לשם וא"ת שנפל שם דילמא זה שאני אוכל לא זהו האיסור וא"כ י"ל ג"כ כאן דהחנויות כולם דמיין ג"כ לתערובות וא"כ הוי דומיא דב' תערובות דיש גם כן ס"ס בכל חנות שמא לא נפל האיסור שם כלל דנשאר האיסור בקביעות במקום התערובות ראשון ואת"ל שנפל לכאן דילמא זה החנות שאני לוקח משם לא זהו שנפל שם האיסור ואף דהחנויות אין עתידים להתערב מכל מקום מותרים כיון דיש בכל אחד ס"ס ולפ"ז י"ל דאף אם נאמר דתערובות חנויות מקרי קבוע דאורייתא ג"כ מותר כיון דספק ראשון יצא מידי איסור תורה שהרי מדין תורה בטל ברוב ומותרת לגמרי א"כ יש כאן ס"ס גמור בכל חנות ולא דמיא לאיסור דרבנן כגון אם פירש א' מן התערובות הראשון לב' חד בחד משום דשם הוא בגופו של איסור חד בחד כשי"ת בשער הספיקות משא"כ כאן שרוב חנויות הם כשירים אך אם פירש הרוב כגון שהי' במ"א ששה בהמות א' אסורה וחמשה כשירות ופירשו ארבעה מהם ונפלו לחנות אחד מהם וא"י להיכן דבכה"ג היו אסורים דדמיא להא דמאה טבעות דפירשו ארבעים למ"א וששים למ"א דאם נפלו הששים לתערובות דאסורים בזה היה נראה לומר דתולין דנפל לתוך של ספק אבל לפמ"ש מדין הכתם נראה דאין תולין

עוד נלע"ד דאם הי' כאן ב' ציבורין א' יש בו עשרה חתיכות כולם כשירות וא' הי' בו ספק תערובות של איסור כגון שנפרש לשם חתיכה אחד מתערובות הראשון למאן דס"ל דדי בב' תערובות דעכ"פ אסור לאכול התערובות הב' כולו כא' אם נאמר דתולין הקלקלה במקולקל כגון שעכשיו פירש עוד חתיכה אחת מתערובות דאם נתלה שנפל למקום שנפל האיסור הראשון אתה מקלקלה אותה ביותר שבתחילה היתה מותרת לאכול א' א' ואסורה לאכול כולה בב"א וגם עתה תתלה בה יהי' הדין כן משא"כ אם תתלה שנפלה למקום שאין בה שום תערובות א"כ תקלקל אותה שתהי' אסורה לאכול בב"א כמ"ש

שוב ראיתי שבנידון זה בלא"ה מותר דאפי' אם גם תערובות הב' הי' כולו היתר מותר לאכול כל תערובות בב"א כיון דיש ספק לאיזו תערובות וא"כ א"א לומר דמתהני בחדא ספיקא ולא גרע מאם נחלק תערובות הב' לשנים דמותר לאכול כל מחצית בב"א דיש בזה ס"ס גמור וכשי"ת בסימנים שיבואו בס"ד אך אם הי' כאן ציבור אחד כולם כשירות וחתיכה אחת מיוחדת בפ"ע במ"א בחנות אחרת של היתר דאם נאמר שנפל שם למקום שיש חתיכה אחת יאסרו מטעם תערובות חד בחד משא"כ אם נאמר דנפל למקום שכולו היתר והי' רוב נגד החתיכה שנפל שם נראה דשפיר תולין דנפל למקום שיש רוב כיון דעכשיו היא מותרת לאכול א' א' דמיא לקדירה אחת שיש בה ששים ואף שיכול לבוא לידי קלקול אח"כ שאם יפול עוד איסור בקדירה זאת מאותו המין ויהי' ס' נגד האיסור ואם תאמר שהחתיכה הראשונה נפל שם א"כ יש כאן ב' חתיכות ואין ששים נגד שניהם אע"כ כיון דעכשיו באותה נפילה אין אתה מקלקל שפיר תלינן בה וה"ה בנד"ד דודאי אין זה קלקול מה דאין יכול לאוכלו בב"א דבלא"ה אינו דרך לאכול כל התערובות בבת אחת כנלע"ד

סימן מב

דין אם פירש המחצית בבת אחת מהקבוע

אם פירש המחצית בבת אחת מן הקבוע דחתיכות נראה מדברי הש"ך (ס"ק כ"א) דאפילו לדעת הרשב"א דס"ל כמ"ש שלא בפנינו מותר מודה כאן דאסור אפי' פי' שלא בפנינו דלא כהפרישה דמתיר בזה ולכאורה הי' נלע"ד להביא ראי' לדעת הפרישה דמותר מהא דכתב הרא"ש דפירש מקצת שלא בפנינו אסור מטעם גזירה שמא יקח מן הקבוע וכתב שם הרא"ש דאם פירש קודם שנודע התערובות מותר וכתב שם ע"ז ב' טעמים האחד דאטו אם יתירו לו בלקח קודם שנודע שום איסור יבוא להקל וליקח אחר שנודע: ועוד דלא גזרינן