בית יצחק - קבוע ספיקות לח

איסורא ברובא איתא לחומרא א"כ יש לנו לומר דאזלינן בתר רוב בשר והדין מתחלק באופן זה ד"מ שהי' כאן ג' בהמות טריפות ועשר כשירות ופירשו ששה בהמות מן הקבוע דאמרינן דהג' טריפות הוא ברובא באותם הששה שפירשו וא"כ אם שוב באו הששה בהמות לשלשה חנויות ב' לכל חנות הרי יש כאן בכל חנות ס"ס לאיסורא שמא באותו חנות באו ב' הטריפות וא"ת שלא באו שם שתים שמא אח' בא לשם וא"כ הו' תערובות חד בחד ושניהם אסורים דשמא כל מה שאוכל הוא האיסור ואף שיש כאן ג"כ ס"ס להיתרא שמא באו לאותו החנות ב' הכשירות וא"ת שבא לשם איסור שמא רק בהמה אחת אסורה ושמא זה שאוכל הוא היתר ונמצא שהס"ס דלאיסורא שוה עם הס"ס דלהיתרא וכיון דשקולים הם יש לאסור אפי' אם נאמר דתערובות חנויות לא מקרי קבוע כלל אפי' מדרבנן מ"מ כיון דאמרינן איסורא ברובא איתא והרי יש כאן שלשה כשירות ושלשה טריפות ולא שייך כאן ביטול ברוב חנויות ואסורים כולם ואף שכתבנו למעלה שגם המיעוט הנשאר אסור א"כ יש כאן עוד ספק לקולא שמא כל האסורים נשארו במיעוט מ"מ כבר כתבנו דאין זה אלא לקולא לא אמרינן איסורא ברובא איתי' אבל מ"מ יותר מסתבר לומר דאיסורא ברובא איתיא ולכן אין לצרף ספק זה שמא נשאר במיעוט להקל בזה

ועיין סי' קי"א בדין חתיכה אחת של איסור דרבנן וב' קדירות של היתר וא"י להיכן נפל דאין לנו לתלות בא' יותר מחבירו דמאי חזית לתלות בזה יותר מזה ולכך שניהם אסורים וא"כ ה"ה בנד"ד אף שפירשו לאמר שנודע התערובות דאינו רק איסור דרבנן כיון דכבר נתבטלו מן התורה מ"מ אין אנו תולין לומר שהאיסור הוא בחנות א' אבל אם ידוע שכבר בא חתיכה אחת של איסור מן התערובות לתוך חנות אחד מהם וכבר נתערבה שם ודאי דתולין לומר שכל החתיכות של איסור הם בחנות האסורה באיסור דרבנן כמ"ש שם בב' קדירות של היתר שאם נפל איסור לתוך אחד מהם אנו תולין לומר שגם הב' נפל לשם כמ"ש שם סעיף ואו

אכן אם פירש מן התערובות קודם שנודע האיסור לפמ"ש בסימני' הקודמים לפי משמעות הרא"ש דאזלינן בתר ידיעה מדאורייתא וא"כ בפירשו ששה חתיכות והם הרוב ודאי דאמרינן דהאיסור הוא ברובא מדאורייתא וא"כ יש כאן איסור דאורייתא שהרי אין כאן רוב ונמצא שהם שלשה חתיכות של איסור ושלשה של היתר ובדאורייתא לא אמרינן שאני אומר אפי' ידוע שנפל חתיכה אחד של איסור לתוך חנות אחד מהם

ובפר"מ שם (שפ"ד ס"ק י"א) נסתפק באם היו חתיכה אחד וב' קדירות ובא' מהם איסור תורה ובאחת מהם איסור דרבנן המשל בזה ב' קדירות ובא' בשר בהמה ובא' בשר עוף ונפל חלב לאחד מהם וא"י היכן דיש לומר כיון דקדירה של בשר בהמה עכ"פ אסור מספיקא דאורייתא וא"כ יותר יש לנו לתלות דנפל לשל בשר בהמה וע"י יהי' הקדירה השני' מותר משנאמר דנפל לתוך חלב וכאן אין לומר מאי חזית דעכ"פ של בשר בהמה אסור מספיקא דאוריית' או אפשר דעכ"פ אין לנו להוציא קדירה אחת מחזקתו יעו"ש וא"כ ה"ה בנד"ד יש לחקור אם היו כאן ב' חנויות בא' לא היה בשר כלל ובא' היו בשר כשר הרבה יותר משלשה חתיכות וא"כ החנות שלא היה בה בשר כלל אסורה מספיקא דאורייתא כיון שנפרש קודם שנודע האיסור כמ"ש ויש בה ספק אם בא שם איסור אם לאו משא"כ אם נאמר דנפל לתוך חנות הב' ששם יהי' איסור דרבנן דאפילו נפלו כל השלשה חתיכות לשם מדאורייתא בטלי ברובא

אכן אם בחנות אחת יש בה בשר כשר ג"כ שלשה חתיכות ובשני היה הרבה יותר וא"כ החנות שיש בה בשר כשר רק ב' חתיכות אינה אסורה עתה מדאורייתא דיש בה ס"ס שמא לא בא שם איסור כלל ואת"ל שבא לשם איסור דילמא פחות משלשה ואינה אסורה רק מדרבנן והוי ס"ס בדאורייתא וספיקא בדרבנן דמותר כשי"ת בשער הספיקות וא"כ אין סברא לתלות באחד יותר מחבירו ובאם היה שלשה חנויות ובכל חנות לא היה בשר כלל היה נראה לומר לכאורה דיותר מסתבר לומר שבאו כל השלשה חתיכות של איסור לתוך חנות אחד ואז לא יהי' בכולם איסור דאורייתא למאן דס"ל דתערובות חנויות לא מקרי קבוע דאורייתא ממה שנאמר שבאו חתיכה אחד מכל אחד לחנות אחד שיהיו כולם אסורים מדאורייתא ולא שייך לומר כאן מאי חזית או אפשר לומר דמסתבר יותר לומר שנפלו אחד אחד לכל חנות משנאמר שנפלו כולם לתוך חנות אחת

ואם השלשה חתיכות איסור לא היו ראויום להתכבד נראה ברור דאם היו בכל חנות ב' חתיכות של והיתר דודאי כולם מותרים דאין לומר דנפלו לתוך חנות אחת מהם דהא לכמה פוסקים מקרי קבוע ועכ"פ מספיקא אסור דילמא קיי"ל דהוי קבוע משא"כ אם נאמר דנפל חתיכה אחד לכל חנות ואז תתבטל חד בתרי אפי' מדרבנן כיון דלא הוי ראויות להתכבד וא"כ דמיא למ"ש שם באם היו ב' קדירות ובא' היה ס ובא' לא היו ס' דאמרינן לתוך אותה שיש בה ס' נפלה כמ"ש שם סעיף ה' ובזה נלע"ד דאף אם פירשו קודם שנודע התערובות דהי' עליהם שם איסור דאורייתא כיון דאמרינן איסורא ברובא איתיא ושיש בה ששה חתיכות שלשה של איסור ושלשה של היתר אעפ"כ מותרים כאן דעכ"פ אין כאן איסור תורה דאפי' נפלו לתוך חנות אחד לא הוה איסור דאורייתא למאן דס"ל ל דלא הוה קבוע מן התורה

אמנם למאן דס"ל דהוי קבוע מדאורייתא א"כ היה לנו לאסור כל החנויות משום דילמא נפלו לתוך אחת מהם ואין שם רוב נגד האיסור אכן באם היו שלשה חתיכות של היתר בבל חנות היה נראה להתיר אפי' למאן דס"ל תערובות חנויות מקרי קבוע דאורייתא דכאן יש ס"ס על כל חנות דשמא נפל חתיכה אחת לכל חנות וא"כ כולם מותרים ואת"ל שנפלה לתוך אחד מהם שמא לא נפלו כל הג' וא"כ נתבטל שם ברוב וא"כ עכ"פ יצאנו מידי איסור תורה ולכן שפיר בדרבנן אמרינן שאני אומר ותלינן דלכל חנות נפל חתיכה אחת וכולם מותרים אבל לאחר העיון נ"ל דאין זה מועיל דהוי ס"ס משם א' וגרע משם אונס חד הוא דמה לי אם נאמר דנפל חתיכה אחת לכל חנות דבכולם נתבטלו ברובא ומה לי אם נאמר דנפלו ב' חתיכות לתוך אחד מהם דג"כ נתבטלו ברובא והכל ספק א'

אך נלע"ד דמטעם אחד יש להקל כיון דבאמת הוא מחלוקת הפוסקים אי תערובות חנויות מקרי קבוע דאורייתא א"כ שפיר יש כאן ס"ס לקולא בכל חנות דשמא נפלו אחד אחד לתוך כל חנות ונתבטלו שם ברובא ואפי' תאמר דנפלו לתוך אחד כל השלשה חתיכות שמא תערובות חנויות לא מקרי קבוע מדאורייתא וא"כ נתבטלו החנויות זו בזו ואין כאן ס"ס משם אחד דכל ספק הוא דבר אחר דספק האחד הוא מצד ביטול החתיכות זו בזו והספק הב' הוא מצד ביטול החנויות עוד דספק הב' מתיר יותר מספק הראשון דספק ראשון דנתבטל חתיכה אחד בכל חנות אין מותר לאכול כולם כאחד כמ"ש בסי' ק"ט משא"כ אם נאמר דנפל לתוך חנות אחד דאז מותר לאכול מג' חנויות כל החתיכות ביחד וא"כ שפיר יצאנו מידי איסור תורה ודמיא לספק איסור חד בחד שאין בו ג"כ איסור תורה כשי"ת בשער הספיקות וא"כ שפיר י"ל שאני אומר דנפל לכל חנות ומותרים כולם

אך אם היו השלשה חתיכות ראויות להתכבד היה נראה להיפוך ממש דהנה אם נאמר דכל חתיכה מהם נפלה לכל חנות א"כ יהיו כולם אסורים משא"כ אם נאמר דנפלה לתוך חנות אחד יהי' בכאן היתר דאף דהוי קבוע ע ע"י חנויות מ"מ אם יתפרשו שוב מחנות אחד מהם ב' או ג' חתיכות ביחד שלא בפנינו נאמר דנקרא פירש מן הקבוע ויהיו מותרים משא"כ אם נאמר דנפל חתיכה לכל חנות אזי אם יתפרשו ב' או ג' חתיכות ביחד נאמר דאיסורא ברובא איתיא. אך לפמ"ש למעלה דאין סברא להחזיק איסור באחת יותר מבחברתה א"כ כולם אסורים

עוד נלע"ד אם היה בחנות א' חתיכה אחת של איסור וב' חתיכות של היתר כולם ראויות להתכבד ובב' חנויות האחרים היה הכל היתר והג' חתיכות אלו הם ג"כ ראויות להתכבד ונפלה לתוכם וא"י להיכן נפלו דיש להסתפק בזה לפמ"ש בפר"מ שם דיש להסתפק בב' קדירות אח' של איסור וא' של היתר והאיסור אינו אסור בהנאה ועכשיו יש ספק להיכן נפל שאם נאמר לאיסור נפל יהי' אסור בהנאה אי אמרינן שאני אומר או דילמא כיון דאתה מקלקל אותה עי"ז באיסור הנאה אין תולין יעו"ש שנסתפק בזה וא"כ ה"ה בנד"ד דחנות אח' של איסור דהא שם יש איסור בתערובות בחתיכה הראוי' להתכבד דאינו בטל מדרבנן ועכ"פ אם יתפרש משם חתיכה אחת שלא בפנינו יהי' מותר דנאמר מרובא פריש אבל עכשיו שנאמר שהאיסור נפל שם א"כ האיסור שם מרובה מן ההיתר אף אם יתפרש משם חתיכה אחת ג"כ תהי' אסורה וא"כ אתה מקלקלה יותר וא"כ ג"כ י"ל דאין תולין

אך לפמ"ש שם לחלק בין נד"ד למ"ש בסי' ק"צ לסופרת שבעה נקיים שלא טבלה דתולה בה אף דמקלקלה יותר דסותרת מנינה ותירץ שם דעכ"פ עתה טמאה הוא משא"כ כאן דיהי' איסור חדש בהנאה מה שלא היה בו תחילה וא"כ ה"ה בנד"ד עכ"פ עכשיו החנות הא' האסורה היא באיסור ואין אתה מוסיף בה איסור חדש כשתאמר שנפל שם האיסור ואף שתקלקל אותו אח"כ אם יפרוש משם אין בכך כלום דדמיא ממש לאשה הסופרת שבעה נקיים דג"כ מקלקלה אח"כ ואדרבא הדברים ק"ו דשם ודאי אתה מקלקלה דהא ודאי תסתור מנינה משא"כ כאן דאין זה דבר ברור שיתפרש משם חתיכה שלא בפנינו

ואף באיסור דרבנן תולין ג"כ כדמוכח ממש שם בפר"מ (מש"ז ס"ק ז') ב' קדירות של מים נקיים א' ב"י וא' אינו ב"י ושניהם חולבות ותחב כף של בשר לתוך אינו ב"י ואח"כ תחב עוד כף