בית יצחק - קבוע ספיקות כז

שתדע עוד דאם נפרש מחציתו בפע"א גם כן אסור דלא שייך לומר דפריש מרובא ונשאר האיסור ברובא דהא הנפרש הוא המחצית וכמ"ש הש"ך (ס"ק ל"ד) בשם הרשב"א יעו"ש והיכא דפירשו כולם קודם שנודע הספק טריפות אז אפילו האחרונים מותרים דלא כדעת הדרכי נועם דמאחר שלא נודע עדיין התערובות אזי הוה כפירשו כולם אנה ואנה וכן כתב בכרו"פ כמבואר בסימן הקדום כן הוא דעת הרשב"א בדינים אלו לפע"ד בהבנת דבריו

ומעתה צריכים אנו להבין דברי הש"ס לפי שיטתו בהא דטבעת של כוכבים ומזלות במאי דהוי ס"ד מעיקרא דרב אמר דינו היכא דפירש א' מהארבעים דאז אינה אוסרות ועל זה פריך א' מס' נמי לא תאסר דנימא איסורא ברובא איתא וצריך להבין במאי קמיירי אי בפירש שלא בפנינו הא אפילו לא נתערבה אח"כ ג"כ מותרת כמ"ש ואי בפירש בפנינו מיירי הרי נתבאר דהוא ס"ל דפירש לפנינו הוי ממש כלוקח מקבוע א"כ א' מארבעים אמאי אינה אוסרת ואם נאמר דלכך אינה אוסרת תערובות הב' משום דהוי ב' תערובות דמותר לכמה פוסקים. וכן סובר הרשב"א כשי"ת בסימנים הבאים וזהו בעצמו קושיית הש"ס שמקשה, א' מס' נמי נימא איסורא ברובא איתא ר"ל דלכך לא תאסור תערובות השני' מכל מקום עדיפא הו"ל להש"ס להקשות אפילו אם לא נתחלק לב' חלוקות אלא שפירש א' מהם מכל המאה למ"א נמי נימא איסורא ברובא אשתאר: ולכך נ"ל דהרשב"א מפרש בודאי דמיירי בפירש לפנינו דהא בהך דקאמר אח"כ אלא בפירש כל הארבעים למקום אחר מפרש הרשב"א דמיירי בפירש לפנינו כמ"ש שם וכמ"ש הפר"ח ופר"ת יעו"ש. אך מה שהביא הפר"ת שם ראיה דאם נאמר דמיירי בפירש שלא בפנינו גם בפירש ס' מותרים אין זה ראי' כלל דכבר פירשנו דאפילו פירש מחצית בבת אחת לא אמרינן בכה"ג מרובא פריש וכמ"ש הש"ך (ס"ק ל"ד) בשם הרשב"א אבל מכל מקום האמת הוא שהרשב"א מפרש הסוגיא דמיירי בפירש לפנינו וא"כ גם מאי דקס"ד דמיירי בפירש א' מארבעים ג"כ מיירי בפירש לפנינו דהא בחדא מחתא נקט לה הש"ס וזה ברור וא"כ במאי דלמסקנא מיירי הש"ס פירש ארבעים למקום אחר כו' צ"ל דלא דמי לנתפזרו כולם דמותר אפילו פירש לפנינו דש"ה שלא נשאר רוב במ"א ונתבטל הקביעות מכל וכל משא"כ בנד"ד ומ"מ הארבעים שפירשו תחילה אסורים אפי' הם מיעוט כיון שפירשו בפנינו הוה כלוקח מן הקבוע והוה כאלו הקבוע הוא לפנינו אבל מכל מקום בפירש א' מארבעים ונתערב אח"כ באחרים אף שהאחד פירש לפנינו אעפ"כ אינו אוסר דכבר מבואר הוא בתה"א והעתיקו המחבר (סעיף ד') שהפירש מן הקבוע לפנינו אינו אסור אלא כשהוא בפ"ע אבל לא כשנתערב ואף דקיי"ל דבב' תערובות לא מהני מ"מ הא הרשב"א ס"ל באמת להתיר התערובות השני כשאינו אוכלו כולו כאחד יעו"ש וכמ"ש הש"ך בשמו

ולכך בנד"ד מותר תערובו' השני' אפילו אוכלו כולו כאחד וס"ל להש"ס דרב מיירי אפילו ליהנות מתערובות השני בבת אחת ג"כ מותר דאם מיירי שלא בבת אחת אם כן למה נקט דינו בנחלקו לב' חלקים הא אפילו היה המאה במקום אחד גם כן מותר תערובות ב' אלא ודאי דמיירי אפילו ליהנות מתערובות השני' בבת אחת ולכך קאמר שפיר דוקא בנחלקו לב' חלקים מותר ליהנות מתערובות הב' בבת אחת דהא עיקר הטעם שאסור ליהנות בבת אחת משום דמתהני בחדא ספיקא כמ"ש הש"ך (סעיף ח') יעו"ש אבל כאן יש ס"ס גמור חדא שמא האיסור בס' שהם לבדם וא"ת שהוא בהמ' שהם לבדם שמא לא האיסור נפל לתערובות הב' ולכך מקשה שפיר א' מס' נמי נימא איסורא ברובא איתא ר"ל שיש כאן ס"ס גמור דהא מדינו הוה לן למימר דאפילו אם הי' כולם כאחד ופירש אחד מן המאה ונפל למקום אחר דתערובות הב' מותר דהא הוי' ב' תערובות ויש כאן ס"ס רק משום דליהנות מכולם בבת אחת אסור דמתהני בחדא ספיקא בממנ"פ וכאלו ניכר האיסור דמי מ"מ כאן דיש גם כן ספק עכ"פ דאולי נשאר האיסור במ' א"כ אין כאן גנאי לומר דמתהני בחדא ספיקא אף דמסתמא אמרינן ברובא איתא מכל מקום כל שהיה דרך חלוקה ולא דרך פרישה שפיר יש לנו לומר דיש ספק שנשאר במ' לענין שיהי' מותר מתערובות הב' בב"א ועוד דהא אם היה מתהני בתערובות הב' ברובם בבת אחת ודאי דמותר כל שנשאר אחד ולא אמרינן דאם איתא דנפל האיסור שם ודאי דהוא ברובא דאוכל עכשיו בב"א אע"כ דכל שיש עליו שם תערובות כשאוכלו אחד אחד דיש בו ס' וחל עליו שם היתר: ומה דאסור לאכול בבת אחת הוא חומרא לבד דמחזי כאלו מתהני מחדא ספיקא ולכך כל שיש קצת לתלות דנשאר האיסור אפילו במיעוט מותר וא"כ כאן די"ל דנשאר במ' ודאי דמותר ליהנות בבת אחת מתערובות השניה

ועוד ראי' לזה דהא גם לדעת רש"י דס"ל דאף דבעינן שלשה תערובות באם נפרש אחד מתערובות הב' להתערובות השלישית מותר ליהנות מתערובות הב' כשי"ת לפנינו בס"ד וא"כ יקשה לשיטתו מה בכך דנפרש אחד מהם לתערובות השלישית הא בודאי נשאר האיסור תוך תערובות ב' וא"כ הרי לא הוה רק ב' תערובות אע"כ כיון דעכ"פ אין זה ברור כל כך דהאיסור הוא בתערובות הב' לכך מקילינן וא"כ כ"ש בנד"ד שנחלקו בדרך חלוקה שפיר אמרינן דהוא באותם ארבעים להתיר תערובו' ב' ליהנות ממנו בבת אחת

ובזה מיושב קושיית הפ"מ במסכת זבחים בענין זה הובא בפר"מ (שפ"ד ס"ק נ"ג יעו"ש) (וקרוב אני לומר דאפילו לדעת המחבר (סעיף ח') שכתב דבעינן דוקא ג' תערובות כאן מודה לפמ"ש דפר"מ לחלק בין תערובות ב' לג' יעו"ש (שפ"ד ס"ק נ"ב) משום דבג' תערובות יש כאן ס"ס גמור משם אחד ומענין אחד די"ל שמא אין איסור כלל בתערובו' הב' וא"ת שהיה בו איסור שמא לא זהו שנפל לתערובות הג' משא"כ בב' תערובו' אין בו ס"ס מענין א' דתערובות הראשון כיון דהוי קבוע הוי כתערובות חד בחד יעו"ש: וא"כ כאן דנחלקו לב' חלקים וי"ל שמא האיסור הוא בהב' ואין איסור כלל בתערובו' ראשון מותר ג"כ התערובו' הב' לכ"ע)

ולכך חזר בו הש"ס ואמר אלא אם פירשו מארבעים למקום א אחר אינם אוסרים דאמרינן ברובא איתא אף דנתבאר דהרשב"א ס"ל פירש לפנינו מן הקבוע הוי כלקח מן הקבוע מכל מקום הא כבר נתבאר דעתו (ש"ע סעיף ד') דהלקוח מן הקבוע לא אסרו אלא כשהוא בפ"ע ולא כשנתערב א"כ כ"ש כאן דעכ"פ י"ל דברובא איתא לאסורא דאמרינן דהתערובות השני' מותר וכדעת רשב"א דמתיר בב' תערובו' ומיירי כשאינם אוכל ונהנה מתערובו' הב' בבת אחת אלא בזו אחר זו אבל כשפירשו כל הס' למקום אחר כיון שבאמ' הם הרוב חמור יותר מב' תערובו' ואמרינן דהוה כאלו האיסור ודאי נפל בתערובות הב' ואף שכתבנו למעלה בפירש אחד מס' מצרפין לה לספיקא שמא היה האיסור בארבעים א"כ לא אמרינן דהוה כודאי הוא ברובא ש"ה משום שעכ"פ יש עליהם שם ב' תערובו' וכיון דמותר ליהנות מתערובו' השני' מרובו בבת אחת לכך גם בכה"ג. מקילין וכמ"ש למעלה

ומעתה נבוא לביאור דברי הרשב"א במ"ש שהדבריו הם בספק איסור ואף שביארנו למעלה דהוא ס"ל ספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות מותר וא"כ אפילו הס' עצמו גם כן מותר ואפילו לא נחלקו לב' חלקים אלא כל המאה ביחד גם כן מותר מכל מקום הרשב"א עצמו כתב בתה"א דלא כתב כן אלא לדינא. דהעיקר כדעת ר"ת אבל למעשה כתב בעצמו דיש להחמיר כדעת ר"י דס"ל דלא מהני וכמ"ש הפר"מ בשמו (מש"ז ס"ק יוד) וא"כ כאן בנחלקו ארבעים בפ"ע וס' בפ"ע דאמרינן איסורא ברובא איתיא בספק איסור מותרים כל הארבעים דהא שפיר יש כאן ס"ס מענין אחד דהא בתחילה יש לנו לדון אם יש כאן איסור כלל דהיינו שמא הוא ברוב הנשאר וא"ת שהוא כאן שמא אינו אסור כמ"ש הש"ך בכללי ס"ס דבכה"ג מותר ואף דיותר מסתבר לומר דאיסורא ברובא איתא בס' א"כ לא שייך לחוש בו לספק דאין זה ספק השקול דנוטה יותר לאיסור מ"מ כיון דמדינא ס"ל להרשב"א דמותר בספק א' מגופו ספק ב' בתערובות רק דלחומרא בעלמא חושש לדעת ר"י בסברא כל דהוא מתיר בפשיטות כל שיש בו קצת ספק שמא אין כאן איסור כלל

ומעתה שפיר מייתי הרשב"א ראיה מן הש"ס דכמו דמותר בודאי איסור כל שנפרש המ' דהיינו המיעוט לתוך תערובות השני' דמותר מטעם ס"ס כמו כן בספק מותרים הארבעים אף שלא נתערבו דבתרוויהו שייך כאן ס"ס ועוד י"ל דגם לדעת ר"י יש להתיר כאן כיון שנחלקו דרך חלוקה לא שייך כאן לומר דפריש מרובא וא"כ שפיר הוי ספק גמור אם האיסור הוא בהמ' או בהס' והיה ראוי' לומר דאפילו פירשו כל הס' למ"א מותר התערובו' הב' כיון שפירש לפנינו ובדרך חלוקה הוי כמחצה על מחצה וא"כ יש כאן ס"ס שמא אין כאן איסור כלל דנשאר בקביעות המ' וא"ת שיש בו איסור שמא מה שאוכל ונהנה עתה בתערובות הב' אינו האיסור כיון שאינו אוכלו כולו כאחד אלא כיון שעכ"פ הס' הם רובא אף דכמחצה על מחצה דמי כיון דפירש לפנינו דרך חלוקה מכל מקום לא ראו חכמים להקל כ"כ וז"ש הרשב"א ואפילו לדעת ר"י כו' מכל מקום כיון דלא ניידי כו' כמ"ש שכאן אפילו לדעת ר"י יש להתיר דיש כאן ס"ס גמור ומ"ש ומיהו בזה יש להחמיר כוונתו כמ"ש שכיון שעכ"פ הס' הם הרוב לא רצו חכמים להקל כ"כ בפירשו כל הס' למ"א דמחזי כאין כאן ס"ס

(ונראה יותר לומר בכוונת דבריו דכאן כתב אפילו אם נתפסו ג"כ בשיטת ר"י שהחמיר לכתחילה כדבריו מכל מקום כיון דעכ"פ ניידי כולהו רק שלא נתפזרו לא דמייא לפירש אחד מהמאה לתערובות אחר כו' אפילו פירשו כל המ' כיון דלא נשאר הקביעות רק נחלקו וקיל יותר ותלינן דברובא אשתאר ואפילו בהס' הי' ראויה להתיר מטעם זה אלא שיש להחמיר לכתחילה כיון דעכ"פ הם רובא והוא מדוקדק בדברי הרשב"א שכוון לזה) ומה שלא כתב הרשב"א דהיה ראוי להתיר כל הח' בספק איסור אפילו לא נתערבו באחרים ה"ט משום כיון דקודם שנתחלקו היה עליהם שם איסור דחוששין לדעת ר"י דספק אחד בגופו