בית יצחק - קבוע ספיקות כו

אמנם זה דוקא אם ב' החתיכות שלקח בתחילה משל ב' חנויות לא הי' חתיכות הראויות להתכבד וא"כ יש כאן ספק איסור בב' תערובו' דממנ"פ ליכא דהא אם האיסור הוא בשל ב' חנויות א"כ כבר בטלים הם מדינא וכיון שיש כאן ספק אם הי' בשל ג' הוי כמו ספק חתיכה הראוי' להתכבד דתחילה בא בספק ולכן מותר בתערובו' ומכ"ש למאן דמתיר בב' תערובות יש כאן ממנ"פ גמור דאם היה בשל ב' כבר נתבטל ואם בשל ג' הרי יש כאן ב' תערובות כמ"ש

אבל אם היו כל השלשה חתיכות ראויות להתכבד אם כן ממנ"פ יש כאן איסור למאן דמחמיר בב' תערובות דאם האיסור היה בשל ב' החנויות א"כ יש כאן איסור ודאי דאין בטל אם היה ראוי' להתכבד ואם היה בשל ג' א"כ הוי ב' תערובות ואסור לדידי' ונראה דאפילו למאן דמיקל בב' תערובות יש להחמיר כאן דדוקא אם בודאי היה ב' תערובות יש להקל הוא בשל ב' בהמות ואין כאן אלא תערובות אחת אין להקל

ונ"ל לחלק בזה אם לקח תחילה משל אותו בעל ג' בהמות וא"כ חתיכה זאת שלקח יצאתה מידי איסור תורה בודאי דאף א"ת שם היה איסור כבר נתבטל חד בתרי ושוב אח"כ לקח משל ב' בהמות מכל אחד חתיכה אחת בזה אחר זה ותחילה עירב השני' עם הראשונה ואח"כ עירב גם השלישית עמהם והב' היו חתיכות שאינן ראיו' להתכבד מותר דאין כאן ספק איסור תורה מעולם ויש כאן ספק דרבנן שמא האיסור בהשנים שאינן ראויות להתכבד וא"כ מותר כמ"ש למעלה (סימן כ"ה) אכן באם לקח תחילה בשל ב' חנויות מכל אחד חתיכה אח ועירבו יחד לפמ"ש דאזלי' בתר רוב חנויות ולא בתר רוב בשר וא"כ אמרינן איסורא ברובא איתא בב' חתיכות שהם משל ב' חנויות ולא שייך לומר כאן וכי מגיסא אסורה אפילו נתקבצו רוב ביחד כמ"ש בפרק התערובו' בהא דקאמר שמא יבאו עשרה כהנים בבת אחת כו' דש"ה דאין שם איסור דאורייתא וכל דפריש מרובא פריש משא"כ כאן דלקח בידי' למאן דס"ל תערובו' חנויות הוי קבוע דאורייתא וא"כ עדיין לא חל שם היתר ואדרבא על כל אחד היה שם איסור ספק תורה ולכך עתה שיש כאן ב' אמרינן איסורא ברובא הוא וא"כ הרי נתערב איסור דאורייתא חד בחד ונעשה ספק דאורייתא ואף שאח"כ שוב עירב עמהם חתיכ' שלישית ממה שלקח מבעל ג' בהמות ונעשה דרבנן אינו מועיל כל שנודע הספק תחילה

אמנם למאן דס"ל תערובות חנויות הוי רק דרבנן ומדאורייתא אמרינן כל דפריש מרובא פריש הרי בעת שלקח הב' חתיכות הי' מותרים מן התורה ואסורים דרבנן ואח"כ כשעירב שם חתיכה שלישית ויש כאן רוב היתר ואחד ספק איסור ראוי' להתכבד דשמא האיסור באותם שאינן ראויות להתכבד נראה דמותר מטעם שנתבאר למעלה דזה נקרא ספק חתיכה הראוי' להתכבד כל שלא בא בתחילה בספק איסור תורה ולכן יש להקל לפע"ד לאותו מ"ד

סימן לא

דין קבוע דחתיכות ופירש מהם שלא בפנינו לענין שנים האחרונים

בקבוע דחתיכות קיי"ל ג"כ כל דפריש מרובא פריש אם פירש שלא בפנינו או קודם שנודע הטריפות ודעת ספר דרכי נועם דאותם שנים האחרונים אסורים דאמרינן דנשאר האיסור באחרונ' ובכרו"פ השיג עליו דא"כ היה לנו לגזור אפילו פירשו קודם שנודע הספק שמא יקח מן הקבוע ר"ל מאותם שלקחו באחרונה קודם שנודע הספק ביניה' יעו"ש מה שהביא בשם הרא"ש ולפי טעם הראשון שכתב הרא"ש שם הובא ג"כ בש"ך ס"ק ל"ג דגזיר' שמא יקח אחר שנולד הספק לא מצינו בש"ס יעו"ש אם כן ה"ה. בזה לא מצינו בש"ס לגזור שמא יקח מן הקבוע אותם שנשארו באחרונה אם כן אין ראייתו מכרעת, כל כך לסתור דברי המחבר ובתחילת העיון אמרתי להביא ראיה לדברי בעל דרכי נועם מהא דאיתא פרק התערובות (דף ע"ד ע"א) אמר רב טבעת של עבודת כוכבים שנתערבה במאה טבעות ופירשו ארבעים למקום אחד וס' למ"א פירשה א' מארבעים אינה אוסרות ופריך שם מ"ש א' מארבעים דלא אמרינן איסורא ברובא איתי' א' מס' נמי נימא איסורא ברובא איתיה אלא אם פירשו כל הארבעים כו' וקשה למה לא תירצו דמיירי שפירשו מ' תחילה ואח"כ פירשו הס' קודם שנודע האיסור דאזלינן הכל בתר שעת ידיעה

ולכך עכשיו יש כאן ב' בקביעות א' רוב ואחד מיעוט ולפי דעת הסוברים דב' תערובות אסור: ולכך מסברא אמרינן דברובא אשתא' ולכך א' מארבעי' אינה אוסר' דתלינן איסורא ברובא הוא בס' שנשאר משא"כ א' מס' אוסר דהוי ב' תערובות לבד כיון דתלינן איסורא ברובא הוי דהא לא מקרי פירש כיון דהכל היה קודם שנודע מספק וא"כ יש ספק אם הוא בקבוע זה או באחר אמרינן דהוא בקבוע שהוא הרוב וצ"ל דלכך לא משני הכי משום דאף בפירש ק קודם שנולד הספק ופירש הכל אמרינן גם כן באחרונים נשאר האיסור

ולכך יש לומר לפ"ז להיפוך שלפעמים פירש א' מס' אינו אוסר א' מארבעים אוסר כגון שפירשו הס' תחילה דאמרינן דנשאר האיסור באחרונים וא"כ יהיה מזה קצת ראי' לדברי הדרכי נועם אכן לפי מה שיבואר בסימנים הבאים דכאן מיירי בדרך חלוקה דלא שייך שם פירש אין משם ראי' גם לפי מה שנתבאר לפנינו דאף למאן דס"ל דאסור בב' תערובות מותר בפירש אחד מס' למ"א דיש כאן ס"ס גמור כמו שיתבאר שם באריכות א"כ אין משם ראיה כלל. ולדינא כתב הפר"מ דיש להקל וכן. נראה לענ"ד דאין להחמיר באלו הדברים שעיקרם בדרבנן דמדאורייתא ברובא בטל

סימן לב

דין אם פירשו המיעוט למקום אחד והרוב למקום אחד

אם פירשו מעוטים לצד אחד והרוב לצד שני בדרך חלוקה יש בזה מקום עיון גדול בש"ס ופוסקים וכמה שיטות נאמרו בפירושה גם ראיתי שהרב המובהק בעל פר"ת האריך הרבה בדברי הרשב"א בתה"א לזאת אמרתי לבוא כאן בארוכה ואולי נבין קצת

הנה הרשב"א בתה"א חלק התערובות שער א' (דפוס ווין דף ס"ו) כתב שם וז"ל וכן אם פירשו מועטים לצד אחד ורובם לצד אחר המועטים מותרים לפי שאני אומר איסורא לתוך רובא אשתאר דגרסינן התם בפרק התערובות אמר ר"י אמר רב טבעת של כוכבים ומזלות כו' מ"ש פירש אחד. מארבעים כו' א' מס' נמי כו' עכ"ל וכתב עליו הרא"ה בבדק הבית וז"ל וסתם דבריו והיה לו לפרש דכי אמרינן פירשו ארבעים למקום אחר דמותרים דוק' בשנפלו לרובא כו' אבל כל שהן בפ"ע אסורים דהא ודאי איסורא בחד מהני או במ' או בס' וכה"ג לא מקרי פירש כיון שאין חלוקתם אלא כדרך חלוקה עכ"ל

והשיב הרשב"א במ"ה שכוונתו בתה"א הוא בספק טריפ' והסופר הזה טעה כו' ותוכן דבריו שם דכיון שיש כאן ס"ס כו' ואף שדעת ר"י בתו' דלא מהני ספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות מכל מקום כיון דניידי כולהו אע"ג דלא נתפזרו לגמרי כיון שפירשו כולם כאן מ' וכאן ס' ולכך כל הארבעים מותרים אפילו לא נתערבו דאמרינן איסורא בתוך רובא אשתאר אלא כיון שלא נתפזר לגמרי לכך אסרינן ליקח מאותו רוב וכתב עוד שם דבכי הא אפילו פירשו הס' כולם למ"א אין אוסרים תערובתם. דבכל חד איכא ס"ס כו' ומיהו בזה ראוי להחמיר בודאי כאילו היה האיסור שם נשאר בתוכו ובודאי עכ"ל בקיצר

ובכדי לבוא לביאור דברי הרשב"א נקדים הצעות הנצרכים להבנת דבריו והוא דדעת הרשב"א בכ"מ בתה"א דפירש לפנינו מן הקבוע הוה כלקח מקבוע בידים וכמ"ש בזה בסימני' הקודמים לענין קבוע דחנויות: ומחלק דוקא אם נשאר הקביעות במקומו אבל אם נתפזר כל הקביעות אנה ואנה אזי אפילו היה הפיזור לפנינו גם כן מותר רק שלא יעשה הפיזור בידים ובפירש מקצת לפנינו הוה כלקח מקבוע ממש

וראיתי בכרו"פ שהוכיח שדעת הרשב"א בפירש לפנינו לא הוי כלקח מן הקבוע ולא הוי דאורייתא דאל"כ למה חולק הש"ס בין מ' לס"א הא כיון דאלו ואלו פירשו בפנינו שם קבוע עליהם מדאורייתא והוה מן התורה כמחצה על מחצה וא"כ אין הפרש בין אותם הארבעים לאותם הס' ולכך הוכיח מזה דרשב"א ס"ל דפירש לפנינו הוי רק קבוע מדרבנן גם בקבוע דחנויות ולענ"ד דבריו תמוהים דהא באמת שם מיירי בקבוע דחתיכות דמדאורייתא כל המאה מותרים רק דרבנן עשו אותם כקבוע מטעם דלא בטיל לכך שפיר אמרינן דהם אמרו והם אמרו כיון דבלא גילוי הכ' דקבוע כמחצה דמי: ויותר מסתבר לומר דהאיסור הוא ברוב ולכך ראוי להסיר יותר בס' מבארבעים ובטלו גזירתם בזה לענין תערובות אחר או בספק איסור כמו שיתבאר ובאמת פירש מן הקבוע לפנינו אינו מטעם גזירה שמא יקח מן הקבוע אלא דהוה כלקח בידים מן הקבוע וכן כתב לעיל בקבוע דחנויות דפירש לפנינו הוה דאורייתא וזה ברור בדעת הרשב"א א דלא הזכיר בשום מקום הך גזירה דשמא יקח מן הקבוע רק היכא דכביש להו בידים. שנזכר בש"ס פרק התערובות להדיא

ובפירש שלא בפנינו מן הקביעות אחד אחד ס"ל להרשב"א דמותרים רק שנים האחרונים אסורים דבהם לא שייך לומר דפריש מרובא וכ"כ בפר"ח (ס"ק כ"ח) יעו"ש עוד מבואר בתה"א שם דהיכא דניידי כולהו לא מהני אלא באם נתפזרו אנה ואנה ולא נשאר רוב במ"א: ולכך בכל חדא אמרינן מרובא פריש אבל אם נשאר רוב במ"א ודאי דהרוב אסור דלא שייך לומר בהו מרובא וצריך