בית יצחק - קבוע ספיקות כה

קבוע כלל ותחילה נחקור באם נאמר דהוי קבוע מדרבנן והיו כאן ט' חנויות מוכרות בשר כשר ואח' מהם נבילה ופירש מאח' מהם בפנינו לדעת הסוברים דפירש בפנינו לא הוי בי' דין קבוע רק מדרבנן אסור משום גזירה שמא יקח מן הקבוע או בפירש שלא בפנינו לכ"ע דגזרינן שמא יקח מן הקבוע כיון דאין האיסור ניכר במקומו ולא דמיא לקבוע דחנויות דניכר האיסור ולא שייך למיגזר כמ"ש הש"ך (סימן ק"י ס"ק י"ז) יעו"ש וא"כ י"ל דאפשר למ"ד תערובות חנויות הוי דרבנן אפשר דלא גזרו שמא יקח מן הקבוע דהוי גזירה לגזירה

אך לאותם הסוברים בתערובות חתיכות דפירש שלא בפנינו אסור גזירה שמא יקח מן הקבוע א"כ חזינן דאף בדרבנן גזרינן דהא אף אם שם יקח מן הקבוע אין בו איסור דאורייתא דמדאורייתא ברובא בטיל ותליא לענ"ד במחלוקת הפוסקים בקבוע דחתיכות בפירש שלא בפנינו אי גזרינן שמא יקח מן הקבוע או לא עיין (בהג"ה סעיף ואו) ובדברי האחרונים שם ויתבאר אצלינו באריכות בס"ד אם יש להקל בהפ"מ ובנד"ד נראה דיש להקל כיון שיש פוסקים שסוברים דלא הוי קבוע כלל אפילו מדרבנן א"כ שפיר יש לסמוך עליהם בכה"ג

ואם פירשו מהם ב' חתיכות לפנינו אם נאמר דתערובות חנויות הוי קבוע דאורייתא ונאמר ג"כ דפירש בפנינו הוי כלוקח מן הקבוע בידים וא"כ יש בהם ספק גמור מדאורייתא וא"כ אם אח"כ לקח חתיכה שלישית מן הקבוע ונתערב בב' חתיכות הראשונות חוזר ונאסר הכל דעל כל הג' חתיכות יש עליהם שם ספק איסור כגון שא"י בכל השלשה חתיכות מאיזו חנות נלקחו ולא לקח כל חתיכה מחנות מיוחדת משא"כ אם נאמר דבתערובת חנויות הוא מדרבנן אין כאן שום ספק איסור תורה כלל וכל הג' חתיכות מותרים מן התורה ובאים נאמר תערובות חנויות הוה קבוע מן התורה רק פירש בפנינו הוה דרבנן ואינו דומה ללוקח בידים א"כ ב' חתיכות מותרים מדאורייתא ואז אמרינן דחתיכה השלישית שלקחו בידים בטילה בהם ברוב וא"כ ג"כ אין כאן איסו' תורה כלל וא"כ לדינא י"ל דיש כאן ס"ס בב' חתיכו' הראשונו' וחדא שמא קיי"ל תערובות חנויות הוא דרבנן ואת"ל דהוי דאורייתא שמא פירש בפנינו הוי דרבנן וא"כ כבר יצאו מידי איסור תורה ושוב בטל בהם החתיכה השלישית מדין תורה גם כן ואפילו נודע הספק קודם שפירש החתיכה מן התערובות גם כן דינא הכי דאם לא נודע מן הספק הרי כולם אין בהם איסור תורה בודאי כמש"ל דבפירש קודם שנודע האיסור מקרי פירש שלא בפנינו

ומתוך מ"ש יתבאר לך ג"כ דין א' דאם היה כאן שתי חתיכות שפירשו בפנינו או שלקח מן הקבוע מתערובות חנויות למאן דס"ל דהוה קבוע דאורייתא או מקבוע גמור דהוה דאורייתא לכ"ע ושוב נתערב בהם ג"כ חתיכה אח' שפירש מן הקבוע שלא בפנינו או מקבוע דחתיכות דהוי כאן רוב לאיסור ואין להתיר מס"ס חתיכה אחת מהם שמא היא של אותה שפירש שלא בפנינו ואת"ל מב' הראשונים שמא של היתיר וא"כ הוי בכל אחד ס"ס באופן שהוא מן התורה מותר וספק אחד בדרבנן וכמ"ש הש"ך בכללי ס"ס (סימן ט"ז) דזה אינו דהרי הם הרוב וכל אחד שפירש מהם אמרינן מרובא פריש מאותם הב' חתיכות שפירשו בפנינו או שנלקחו בידים והרי יש כאן איסור ספק מן התורה ולכך אף שנתערב אותה חתיכה שפירשה מאלו השלשה בחתיכות אחרות אינה בטילה אם היא ראוי' להתכבד דהוי ספק ראשון מן התורה ספק ב' בתערובות וכפי הדינים שיתבארו בזה בשער הספיקות באריכות בס"ד

סימן ל

דין אם יש כאן ב' מיני קביעות בא' יש רוב ובא' מיעוט ונולד ביניהם ספק איסור

בפר"מ הביא מעשה בשלשה קצבים ששחטו חמשה בהמות אחד שחט שלשה בהמות בביתו ושנים כל אחד אחד אחד ומשם נשאו לחנויות ולקח אחד מהם בכל החנויות כל הריאות של כל החמשה בהמות ומצא בריאה אח' ספק טריפות: והאריך שם וכתב דאותו של שלשה בהמות מותר ממנ"פ אם הוא משל ב' הקצבים הרי שלו מותר ואם משלו א"כ נתערב בו א' בב' ומותר מן התורה ודינו כנזכר בסעיף ב' ג' שכל מה שלקח קודם שנודע הספק מותר יעו"ש מבואר מדבריו שמכאן ואילך של הא' בעל שלשה בהמו' הם אסורי' מדינא אפילו חתיכו' שאינן ראוים להתכבד מגזירה שמא יקח אותם הראויות להתכבד שאין הכל בקיאים כדין הנזכר בסעיף ה' שם

אבל לענ"ד יש לעיין בדבריו שנראה דמותר אפילו אותם הראויות להתכבד שהרי יש כאן ס"ס שמא הוא אצל ב' הקצבים של אחד אחד ואת"ל בשל ג' בכל א' אמרינן שמא היא הכשירה וכולם מותרים שהרי כאן הוא ספק דאורייתא שע"י גלגול נעשה דרבנן ולא נודע הספק איסור עד אחר שנתערב ונעשה דרבנן דמותר בהפ"מ כמ"ש הפר"מ עצמו בכללי ס"ס בשם המחב' מנ"י ומכ"ש למ"ד תערובות חנויות דרבנן א"כ אין כאן איסור תורה מעולם שתיכף שנודע הספק בא בתערובות חנויות ומכ"ש לפמ"ש בפתח השער בשם הגאון בעל חוות דעת שבכה"ג לא מקרי קבוע כלל לכל הדיעות דאין הספק נולד בחנויות אלא בחתיכות יעו"ש מ"ש

ועוד נראה דאפילו למ"ד דמקרי תערובות חנויות וס"ל דתערובות חנויות הוי קבוע דאורייתא מכל מקום כאן לא היה איסור תורה מעולם ותיכף שנולד הספק יש כאן ס"ס כמ"ש וא"כ אותם של האחד דשחט שלשה בהמות מותר הכל בין קודם שנודע הספק בין לאח"כ ואפילו חתיכות הראויות להתכבד כמ"ש ואותם של השני קצבים האחרים יש לעיין בזה דלכאורה י"ל בכל אח' איסורא ברובא איתי' היינו באותו ששחט ג' בהמות לפמ"ש למעלה בשם ספר בינת אדם דאזלינן בתר רוב בשר וא"כ שלהם מותר א"כ אותם שלקחו אצל הב' קצבים קודם שנודע הספק אמרינן דאיסורא ברובא איתי' וכל שנלקח קודם שנודע מותר אבל לפמ"ש באריכות דהעיקר הוא כדעת החוות דעת ולפמש"ל דכל שחנות א' מספקת בשר לכל בני העיר אזלינן בתר רוב חנויות א"כ אין כאן היתר

שוב ראיתי שגם לדיעה זאת מותרים אותם שלקחו מקודם דכל אחד אומר הטריפה אינה בשלי אלא ברוב חנויות האחרים וא"כ כל אחד מן השלשה חנויות תולה האיסור בחבירו וכולם מותרים אך ליקח מכאן ואילך באותם הב' חנויות האחרים אם נאמר דמקרי תערובות חנויות וכפי מה שהבינו כל האחרונים הש"ך ודעימי' דנמצא ריאה טריפה וא"י באיזו מהם מקרי ג"כ תערובות חנויות ודאי דאסור ליקח מהשנים אחר שנודע הספק אך יש לעיין דלכאורה י"ל דמותר ליקח גם מהם דיש כאן ס"ס גמור א' שמא הוא אצלו בעל הג' בהמות וא"כ כולם מותרים מדין תורה דחד בתרי בטל ואף א"ת שהוא אצל השנים שמא הוא אצל חבירו וכאן ספק אחד מתיר יותר מחבירו דאם נתלה בשל בעל הג' בהמות כולם מותרים וכן כתב בפר"מ בזה לענין מה שלקחו קודם

ולפע"ד מה שלקחו קודם אין כאן חשש כלל לפמש"ל (סי' י"ג) דהעיקר דאם לקח קודם שנודע התערובות אפילו בקבוע דאורייתא מותר יעו"ש. אך טעמו שייך במה שלוקח אח"כ אבל אם לקח אח"כ אחר שנודע התערובות מב' חנויות של אחד א' מכל אחד חתיכה אחת ונתערבו ב' החתיכות ביחד לפמ"ש בספר בינת אדם דאזלינן בתר רוב בשר היה נראה לומר דאין כאן איסור דאורייתא דתלינן דאיסורא בשל חנות א' הוא דשם יש ג' בהמות והוי רובא: אך לפמ"ש למעלה דהעיקר דאזלינן בתר רוב חנויות א"כ תלינן דאיסורא ברובא וא"כ הרי יש כאן איסור דאורייתא תערובות חד בחד וכגופו של איסור דמיא ואם נתערב אחד מהם באחרים אסור כמ"ש הש"ך בכללי ס"ס וכשי"ת שם באריכות בס"ד

אכן אם לקח אדם שלשה חתיכות אח' משל בעל השלשה בהמות וב' משל שנים האחרונים אם לקח מהם קודם שנודע הספק לפי מה שנתבא' דהיו מותרים אם לקח מאח' מהם י"ל כאן דכול' מותרי' דבכל חתיכה יש כאן ס"ס שמא היא משל שלשה בהמו' ושם כולם מותרים דנתבטל חד בתרי וא"ת שהיא משל ב' בהמות שמא אין שם האיסור כלל דשמא האיסור בשל בעל שלשה בהמות וכיון דבלא"ה יש כאן ב' חתיכות דמותרים בודאי רק א' יש בה ספק א"כ אף אם כולם היו חתיכות הראויות להתכבד א"כ מותר כיון דאם היתה בודאי משל בעל הג' היתה גם כן מותרת דמרובא פריש כל שפירש שלא בפנינו או שלקח קודם שנודע הספק דכמו שפירש שלא בפנינו דמי כמ"ש למעלה וא"כ יש כאן ספיקא דרבנן גמור שאפילו היה ידוע שיש כאן איסור היה בטל מדאורייתא וכאן יש ספק דשמא כולם מותרים וכמ"ש ואפילו לקח בידים אחר שנולד הספק מאותו שיש לו שלשה בהמות נלע"ד גם כן דמותר אם הב' שלקח תחילה משל בעל הב' בהמות היו פירש שלא בפנינו או שלקח משם קודם שנולד הספק דהא כבר הותרו הב' חתיכות דאמרינן מרובא פירשו אפילו נאמר דתערובות חנויו' מקרי קבוע וא"כ אחר שנתערבו שם החתיכה שלקח מן הקבוע דשלשה בהמות ודאי דמותר דאפילו אם נאמר דהאיסור שם הי' בודאי אם כן דמיא לב' תערובות דקיי"ל דתערובות הב' מותר וכאן בשל שלשה בהמות הוא תערובות ראשון ובשל ב' שנתערב שם הוי תערובות שני ואף דקיי"ל לפי דעת הרמב"ם והמחבר (סעיף חית) דפוסק לאיסור בב' תערובות מכל מקום נתבאר שם בדברי הש"ך דבספק איסור בב' תערובות מותר לכ"ע וא"כ כאן יש ספק שמא מן האיסור בשל ג':