בית יצחק - קבוע ספיקות כד

אך אם לא נתערבו כאן מכל החנויו' כי אם מרוב מהם ודאי דמותר אפילו בחתיכה הראוי' להתכבד דעל כל אחד שפירש שלא בפנינו אמרינן מרובא פריש אף שעכשיו יש כאן מרוב חנויות לא אמרינן איסורא ברובא איתא וראי' לזה מתערובות חתיכות שכל שפירש אחד אחד מותרים כולם כמ"ש התוס' בהא בשם ר"ת בכ"מ בהא דדרוסה שנתערבה באחרי' דכל הנפרשות מותרות רק שנים האחרוני' לבד אסורים וכשי"ת לפנינו באריכות וכמו כן הוא בקבוע דחנויות כל שפירש מהם שלא בפנינו וכדמוכח בש"ס גבי הא דמשני שמא יבואו עשרה כהנים וכדיך וכי מגיסא אסורא והטעם כיון שנקרא עליהם שם היתיר אף שיש כאן רוב כל שאין סברא לומר ממנ"פ איסורא איתא התם ש"ד וכן בתערובות חנויות אפילו בלקח מהם בידים למאן דס"ל דלא הוי קבוע כלל הדין כן וזה פשוט

סימן כז

דין קבוע דחנויות ולקח אחד אחר מהם עד שנתערבו כולם

עוד נלע"ד דגם לקולא דינא הכי דאם חוזרים ומתערבים דנים כפי מה שהם עתה כגון שהיו כאן שלשה חנויות ב' כשירות וא' אסורה ולקח מכל חנות חתיכה בידים ואינו יודע מאיזה מהם לקח דאם לא היו ראוים להתכבד מותרים אף שבעת שלקח כל אחת היתה אסורה מדאורייתא מספק דכמחצה על מחצה דמי מכל מקום עכשיו כיון שנתערבו כל השלשה חתיכות והם מג' חנויות הרי יש כאן ב' שמותרים ודאי וא' אסורה ודאי ובטילה ברוב כיון שאינן ראויות להתכבד ואפילו היתה ידיעה בין כל א' וא' מן הספק לא אמרינן כבר חל עליהם שם איסור ודמיא להא דתנן (תרומות פרק ה' משנה טית) סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ואח"כ נפלה עוד אם בשוגג מותר כו' וכן פסק בש"ע (יו"ד סימן צ"ט סעיף ה') דכל האיסורים שריבה עליהם בשוגג מותר בכל מקום דלא שייך לומר חתיכה נעשה נבילה אך לדעת הי"א שם בהג"ה דמחמיר בנודע בתחיל' י"ל גם כן בנידון דידן דאסור וע"ש דמקור דין זה מאו"ה והטעם כתבו שם דבנודע האיסור תחילה בכה"ג קנסו שוגג אטו מזיד ועיין ש"ך שם שמשיג על הרב ומקיל אף בנודע בנתים

ובנד"ד נראה דגם האו"ה מודה דע"כ לא קאמר אלא אם הי' ודאי איסור דאורייתא כגון שנתערבו בו היתיר מועט או לח בלח מין בשאינו מינו פחות מס' משא"כ בנד"ד דגם בתחילה היה רק ספק איסור לבד מטעם קבוע ואף שמשם משמע דאפילו באיסור דרבנן קניס שוגג אטו מזיד בנתרבה היתיר יעו"ש ובפר"מ מכל מקום בקבוע דחידוש הוא נראה דמודה: ומה גם הסכימו האחרונים דלא כאו"ה וע"ש בביאורי הגאון ר"א מווילנא שתמה גם כן ע"ד הרב בשם או"ה

ולפי זה נראה דכ"ש בלא נתערבו כאן מכל החנויות כגון שהיו ט' חנויות כשירות וא' טריפה ולקח מט' חנויות אחד אחד בזה אחר זה גם כן מותרים דהרי עכ"פ נתרבו כאן רובא להיתירא וכ"ש כשלא הי' חתיכה הראוי' להתכבד אבל אם היו ראיות להתכבד ולקח ג"כ מכל חנות אחד אחד בזה אחר זה עד שנתרבו לרובא בזה נראה דאסורים אף דיש כאן רוב כשירות מכל מקום כיון דאמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי אין לנו לתלות דכל הרוב הזה הם כשירות אלא הוה ספק השקול רק דבחתיכות יש כאן רובא להיתירא ומכל מקום ספק השקול הוא אם יש כאן חתיכה הראוי' להתכבד ואף שכבר כתבנו (סימן כ"ה) דבספק ראוי' להתכבד יש להתיר ש"ה דחתיכה אחד היתה באמת אינה ראוי' להתכבד ואינו יודע איזו היא משא"כ כאן דכל החתיכות הם ראויות להתכבד אלא דהספק הוא אם האיסור שם או לא ודמיא לספק איסור בתערובות דאסור כמ"ש (סימן ק"י סעיף טית) וזה ברור

סימן כח

דין רוב חנויות של איסור ולקח רוב מהם בידים ואח"כ נתערב שם חתיכה אחת שפירשה מעצמה

עוד נלע"ד אם היו כאן שלשה חנויות ב' מהם מוכרות איסור ואח' מהם של היתיר ולקח תחילה מן הקבוע מב' חנויות דמן התורה הם רק ספק איסור דכמחצה על מחצה דמי מן התורה אף לקולא ואח"כ פירש עוד חתיכה מן השלישית שלא בפנינו ולא נודע מאיזה חנות היתה הנפרשת שלא בפנינו ומאיזה הי' הב' שלקח בידים וזה יודע דהי' משלשה חנויות דאין לומר דמקרי רק ספק איסור כיון דב' מהם הם רק ספק והג' בטילה בהם דלא מבעיא אם לא נודע הספק שלהם עד שנתערבו כל הג' ביחד דבכה"ג ודאי לכ"ע אמרינן חוזר וניער כיון שבשעת הידיעה יש כאן ב' חתיכות של איסור בודאי ונמצא הרוב של איסור אלא אפילו אם נודע הספק הראשון בתחילה דכבר נקרא עליהם שם ספק איסור לבד מכל מקום אח"כ אמרינן דחוזר וניער ואף להפוסקים דם דס"ל דאין אומרים חוזר וניער אפילו יבש ביבש ונתרבה האיסור במינו ה"ט דבתחילה נקרא עליהם שם היתיר ברור מן התורה וכמ"ש הש"ך (בסימן צ"ט) דהטעם דאף האיסור חוזר להיתר ואיסור מעלה את ההיתיר משא"כ בנידון דידן דגם בתחילה היה איסור מדאורייתא לכ"ע דהא אקבע שם איסורא ולכך אם נתרבה עליו עוד חתיכה אחת ונתערבו שניתוסף עוד ספק והוי רובא לאיסורא מקרי איסור ודאי לא ספק וא"כ לפ"ז נ"מ נמי בכל ענין שהיה כאן ב' חתיכות שכל אחד הוי ספק איסור כגון מספק טריפה וכדומה ונתערב בהם חתיכה אחת שאסורה בודאי לא אמרינן דתתבטל ברוב ויהיו כולם רק איסור ספק אלא אמרינן דהוי ס"ס לאיסורא דכל חתיכה אמרינן שמא ה"א האיסור וא"ת מן הספק שמא הוא גם כן אסורה אף דכאן ספק א' בגופו ספק ב' בתערובות מכל מקום להחמיר ודאי דאמרינן דהוי ס"ס לאיסורא כשי"ת בשער הספיקות

ולפי זה נראה דאפילו ספק אצלו שמא נלקחו כל הג' חתיכות מחנו' א' או מב' שהם בספק מכל מקו אין לדונ' בספק איסור לבד דמכל מקום יש בהם ס"ס לאיסור' שמא היא טריפ' ושמא גם הספ' היא טריפ' ומכ"ש לפי אותם הפוסקים דהיתר בהיתר לא שייך בי' ביטול וכמו שהארכתי בזה בתשובה במ"א א"כ מכ"ש דאיסור באיסור י"ל דלא. שייך בי' ביטול אף דקיי"ל דג' מיני איסורים מבטלין זה את זה היינו דוקא שכל א' הוא איסור אחר כגון פיגול ונותר וטמא דבהכי מיירי הש"ס בפרק התערובות משא"כ אם כולם שם איסור א' ואף דהב' אינם. כי אם ספק איסור מ"מ למאן דסובר ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא שפיר מקרי איסור באיסור אמנם לדעת הרמב"ם ז"ל דס"ל דספיקא דאורייתא מן התורה לקולא א"כ שם היתר נקרא עליהם כל זמן שלא פירשו מהם שום חתיכה אם כן היה שייך לומר דשפיר בטל החתיכה השלישית בהשנים ואף שבעת שנתפשרו הב' חתיכות מב' החנויות היה על כל אחד שם איסור דאורייתא דהא היה כאן חנות אח' אסורה בודאי ובלקח מן הקבוע הוי כמחצה על מחצה מכל מקום עכשיו שנתערבו כל השלשה חתיכות נתברר שיש כאן ב' חתיכות שהיו מב' חנויות שיש בהם ספק איסור והם מותרים מדאורייתא וכעין מ"ש למעלה אם היה רוב כשירות ולקח מן הקבוע ושוב נתערבו דמותרים ולא אמרינן דנקרא עליהם מכבר שם איסור כמש"ל (סימן כ"ז)

שוב ראיתי דלפמ"ש בשיטה מקובצת הבאתיו כמ"פ דמה שהתירה התורה ברובא מידי ספיקא לא יצא א"כ בנידון דידן שבתחלה היה ספק איסור תורה ועכשיו נתרבה עלי' עוד ספק שמא היא האסורה אף שהרוב הם להיתר מכל מקום לא הוי ספק השקול ונוטה לאיסור יותר מלהיתיר וממנ"פ אי אזלת בתר מעיקרא בעת שנלקחו מן הקבוע אז היה עליהם איסור מדאורייתא בדין קבוע ואי אזלת בתר השתא הרי נוטה יותר לאיסור מלהיתר

אכן אם היה ב' חנויות בכל א' ספק איסור ובחנות השלישית היתיר ודאי ולקח תחילה מכל חנות ב' ואח"כ לקח ג"כ חתיכה שלישית ונתערבו כולם יחד בזה יש לדון ולהכשיר לכאורה דהא ב' חתיכות הראשונות לא הי' אסורות רק מספק כיון דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי וא"כ אם שוב נתערב השלישית דמותרות בודאי הרי יש כאן ס"ס להיתירא ומכ"ש לפמ"ש (לעיל סימן ג') דספק ספיק' מותר גם כן בקבוע דעל כל חתיכה שפירש הוי בה ספק ספיקא שמא היא כשירה ואת"ל טריפה שמא מחנות הכשירה ואף שעכשיו שנתערבו כל הג' חתיכות יש כאן רוב בספק איסור מכל מקום גם אי דיינת ליה כפי מה שהוא עתה יש כאן גם כן רובא להיתירא ואף לפ"ד הרב בהג"ה (סעיף טית) דספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות אסור ואפילו קבוע הדין כן כמ"ש בהג"ה (סעיף ד') מכל מקום כאן שאני דשם הטעם הספק הראשון כבר נאסר מדאורייתא ושוב אין מועיל מה שניתוסף אח"כ ספק שני משא"כ כאן דספק הראשון היה בהיתיר דבעת שלקח ב' החתיכות הראשונות היה בכל אחד ס"ס כמ"ש והיה מותר מן התורה לכ"ע כיון שלא נתערבו החנויות דומייא דב' תרנגול' אחד ספק טריפה ואחת כשירה כמ"ש הפר"ח בכללי ס"ס יעו"ש והארכתי בזה גם כן למעלה (סימן ג')

אמנם לפ"ד הש"ך בכללי ס"ס שכתב דהיכא דספק אחד נוטה יותר לאיסור מלהיתיר לא מחשב ספק ספיקא אף דספק אח' שקול הוא אם כן יש לומר כיון דהשתא שנתערבו כל השלשה ביחד יש בהם רובא שאין בהם רק ספק אחד שהוא ספק השקול אין להתיר ומכ"ש אם פירשו כל החתיכות שלא בפנינו א"כ הרי תחילה היה כל א' רק ספק א' לבד כיון דאמרינן מרובא פריש א"כ עדיין לא היה עליהם שם היתיר א"כ אף דעכשיו יש ג' חתיכו' ורובא נוטה להיתירא גם כן אין להתיר מטעמא דכתיבנא

סימן כ"ט

דין תערובות חנויות בפירש מהם או שלקח מא' מהם וכל דיניו

כבר נתבאר למעלה דאם נתערבו החנויות זה בזה יש בזה מחלוקת הפוסקים אי הוי קבוע מן התורה או מדרבנן או דלא הוי