בית יצחק - קבוע ספיקות כב

וכן יש להוכיח קצת מהא דפריך שם בש"ס למאן דס"ל דביצה שנולדה ביו"ט אסורה מדרבנן מהא דקאמר וספיקא אסורה הא הוי ספיקא דרבנן והיה מוכרח לתרץ דמ"ש וספיקא אסור' אתאן לספק טריפה דהוא דוחק גדול דהברייתא לא מיירי כלל מדין טריפות והיה יכול לתרץ דמיירי בכה"ג כגון בט' חנויות מוכרים ביצה שנולד ביו"ט וא' שנולדה מאתמול וכל חנות אין ניכרת במקומה רק דנתערבו החנויות דמדאורייתא אין כאן קבוע וא"כ הוי כודאי איסור דרבנן בפירש אחד מהם לפנינו לכך אסורה ומקרי ספיקא משום דחכמים עשו אותו קבוע אע"כ דאמרינן כיון שעשו אותו חכמים כקבוע וגוף האיסור הוא מדרבנן הם אמרו והם אמרו ומותר מטעם ספיקא דרבנן ועיין בפר"ח בכללי ס"ס שהשיג על הש"ך וס"ל דאיסור דרבנן חד בחד ופירש אחד מהם אינו אוסר התבשיל אף בנתערבו זו בזו וכ"כ (בסימן קי"א ס"ק ד') וראייתו ממשנה מפורשת במס' תרומות וא"כ יש לפרש גם כן בכה"ג דנפל לתבשיל משא"כ אם אח"כ נתערב באלף כולם אסורות אע"כ דבכה"ג אף דרובא לאיסורא מותר התבשיל דאמרי' הם אמרו והם אמרו כמ"ש ואף שאין כל הראיות הללו מכריעות כ"כ מ"מ לדינא נראה כמ"ש והיינו דלא חילקו בזה הפוסקים בשום דוכתא

ומ"מ נראה דאם היו כאן איסור דאורייתא בט' חנויות וא' כשירה ופירש א' מהם לפנינו ונתערבה אח"כ באחרים ברובא למאן דס"ל דפירש אחד בפנינו הוה קבוע רק מדרבנן דאף לפ"ד הרשב"א והמחבר סעיף ד' דלקח מקבוע ונתערב באחרים מותר מטעם ס"ס לשיטתו דס"ל דספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות מותר כמש"ל (סימן י"ז) דאף ברוב חנויות טריפה מתיר ג"כ הרשב"א אעפ"כ בנידון זה יודה הרשב"א דאסור כיון דהרוב הם של איסור ולפי אותם הסוברים דפירש לפנינו הוה ג"כ קבוע רק מדרבנן ואף דעתה נעשה איסור דרבנן בתערובות רוב היתר דמדאורייתא ברובא בטל מכל מקום כיון שקודם שנתערב הוה כאן איסור תורה ודאי ואין סברא לומר הם אמרו והם אמרו אלא אם היה איסור דרבנן בעת שפירש מן הקבוע משא"כ בנד"ד דנעשה דרבנן אח"כ ואף דרשב"א מתיר בספק דאוריית' שנעשה אח"כ ספק דרבנן ע"י תערובות מכל מקום היינו דוק' בספק דאורייתא ולא בודאי דאורייתא כנ"ל

סימן כג

דין ס"ס על ידי קבוע דחנויות וספק ראשון אינו איסור תורה

נלע"ד באם היה כאן ס"ס בקבוע ונעשה הס"ס בבת אחת וספק ראשון אינו אסור מדאורייתא כגון ט' חנויות מוכרות בשר כשר ובאחת הי' רוב בשר כשר ומיעט טריפו' וכל חנות ניכרת במקומה ולקח מאחד מהם וא"י מאיזו לקח דמותר מטעם ס"ס אפי' למאן דס"ל ספק אחד בגופו ספק ב' ע"י תערובות לא מהני היינו משום דשם ספק הראשון היה איסור מדאורייתא משא"כ כאן דאפילו בחנות שיש בה איסור שם להרוב הם של היתר ועוד דכאן באו ב' הספיקות ביחד משא"כ בספק ראשון בגופו שכבר נאסר קודם שנולד ספק הב' כשי"ת בשער הספיקות ולפמ"ש גם אם היה להיפוך רוב חנויות היה בהם מיעוט של איסור ורוב היתר ובחנות א' היה הכל היתר ולקח מאחד מהם וא"י מאיזו לקח דג"כ מותר לפי מאי שקיי"ל דקבוע הוא ג"כ לקולא ואין לומר דקבוע חידוש הוא לפמ"ש (בסי' י"ז) בדעת הרשב"א

ואפשר לומר דאפילו לדידן דס"ל ספק א' בגופו ספק ב' ע"י תערובות אסור כאן בנד"ד מותר דהא קיי"ל בלא נודע ספק ראשון עד אחר שנתערב דמותר כיון דבאו ב' הספיקות ביחד וגם ספק הראשון אין בו איסור תורה דהא הרוב הם של היתר אכן באם פירש משם לפנינו נראה דאין להקל כיון דכמה פוסקים ס"ל דפירש לפנינו לא הוי כמחצה על מחצה א"כ אין כאן ס"ס גמור ואף דרוב פוסקים ס"ל דהוי כלוקח מן הקבוע מ"מ אין להקל כאן בס"ס דדמיא קצת לספק ספיקא דאיסורא

אכן אם בחנות של הטריפה היה איסור והיתר שוה בשוה ממש בזה יש לחלק לפע"ד שבאם היה האיסור וההיתר מעורב בחנות האסורה אף שאין החנויות מעורבים וכל חנות ניכרת בפני עצמו ולקח מאחד מהם וא"י מאיזו מהם לקח תליא במחלוקת הפר"ח והש"ך בכללי ס"ס) דלדעת הש"ך באם נתערבו הטריפות והכשירות ביחד בחנות וכל חנות היה ניכרת בפ"ע הרי ב' הספיקות באו ביחד משא"כ לדעת הפר"ח כל שהי' שוה בשוה ונתערבו בחנות הוי כתערובות חד בחד וכגופו של איסור הוי ולא מקרי ספק כלל אבל בלא נתערבו בחנות א"כ לגבי בשר הפורש מן החנויות שלקח מא' מהם באו ב' הספיקות ביחד ומותר בכה"ג אפילו לדעת הש"ך שם דפסק בדין התרנגול' שאם לא נתערבו התרנגולת אסורה הביצה אף בספק טריפה היינו משום דשם הספק האחד בגופו והשני בתערובות משא"כ כאן ב' הספיקו' אינם בגופם וב' הספיקות באים כאחת ומשם א' ובכה"ג דבחנות הטרפ' היה האיסור בפ"ע וההיתר בפ"ע אם היה להיפך רוב חנויו' מוכר' בשר טריפה ובכל א' מחצה איסור ומחצה היתר לפמ"ש דקבוע הוה כמחצה אפילו לקולא א"כ הוה כאן ס"ס גמור: אך בזה י"ל דקבוע חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו ולא מהני בי' ס"ס ועמ"ש בסימן ג' באריכות אי מהני ס"ס בקבוע ודוק

סימן כד

דין אם נתערב חתיכה שלקח מן הקבוע בחתיכה שפירש מן הקבוע

יש לחקור באם היה ט' חנויות מוכרות בשר כשר ואחד מוכרת בשר נבילה ופירשו שתי חתיכות משתי חנויות שלא בפנינו דהם מותרים מדינא דכל דפריש מרובא פריש ואח"כ לקח גם כן חתיכה ושכח מאיזה חנות לקח ונתערב אותה חתיכה שלקח מן הקבוע באותם הב' חתיכו' שפירשו שלא בפנינו מה דינם אם היו כולם חתיכות שאינם ראוים להתכבד או חתיכה הראוי' להתכבד והוא דלכאור' נראה דגם באם החתיכה ראוי' להתכבד מכל מקום החתיכה שלקח מן הקבוע אינה ודאי איסור רק אסורה מספק והב' הנשארות הם מותרים גם מדרבנן וא"כ יש כאן ס"ס כדינו של הרשב"א דבסעיף זה או אפשר דגם הרשב"א מודה דאף דאנו מתירין הב' חתיכו' הראשונים מכל מקום אין זה ודאי היתר וכל שנתערב בו אח"כ איסור קבוע לא הוי ס"ס גמור וכעין מ"ש בשיטה מקובצת בפ"ק דמציעא גבי הא דקפץ א' מן המנויים דמה שהתירה התורה רוב אינו היתר גמור וודאי וא"כ כ ה"ה בנד"ד אין זה היתר ודאי ולא בטל ברובא ואין זה ס"ס גמור ולא דמיא להך דינא דהרשב"א דמיירי בנתערב בהיתר גמור וברור וכן אפילו לדעת הרמ"א דפליג על המחבר בדין זה ואסרו משום דספק ראשון אסור מן התורה יש להסתפק בכה"ג אם היו חתיכות שאינם ראויות להתכבד דבטל ברובא אם בכה"ג מותר או דנימא כיון דהב' חתיכות המותרות הם גופם לא הותרו כי אם מטעם דתלינן ברובא אין סברא לומר דאיסור ספק דקבוע יתבטל מהם ברוב כמ"ש דמידי ספיקא לא נפקא

ומה שהערני להסתפק בזה הוא מה שראיתי בספר תפארת למשה על יו"ד שפירש דברי המחבר כאן מ"ש בסעיף ד' בשם הרשב"א דלקח בשר מן המקולין ונתערב דמיירי באופן זה שכתבתי ומיירי אם לא היו חתיכות הראויות להתכבד דהמחבר ס"ל דאף אם החתיכה השלישית ודאי איסור לא היתה בטלה בהשנים דהוי כמו ס"ס לאיסורא כיון דב', החתיכות אינם היתר ודאי אך כיון שהשלישית אינה אסורה כי אם מספק הוי ס"ס להיתרא ומותר והרב ס"ל כיון דהחתיכה השלישית אסורה מספק תורה כדין קבוע אף שהיתה מעורבת בשנים אחרים הוה כודאי איסור תורה שנתערב כיון דיש לומר דגם אינך אסורים יעו"ש שהאריך

והנה מה שפי' כאן דברי המחבר בסעיף ד' בזה ודאי דלא כיוון יפה שהמעיין במקור הדין שהרשב"א יליף לה מהך דטבעת של כוכבים ומזלות דמיירי שנתערבו בהיתר גמור ולא מיירי באופן שכתב בעל תל"מ גם לא נזכר שום רמז בדברי הרשב"א ולא בטור וב"י שהביאו שום ענין שיאמר דמיירי באופן הנזכר

אבל גם דינו אין נ"ל דהא ודאי לא דמיא לס"ס לאסורא כלל דהטעם דס"ס הוה כמו רובא כמ"ש הרשב"א בתשובה והאחרונים בזה וא"כ בנד"ד כיון שלקחו הג' חתיכות אלו מג' חנויות מיוחדות הרי בודאי רוב מהם כשירות דשנים מהם ודאי של התיר ואפילו אם נאמר דהשלישית הוא של איסור ודאי ג"כ היתה בטילה כיון דהוי חתיכה שאר"ל שיש להם ביטול וא"כ מכ"ש בנד"ד די"ל דגם החתיכה השלישית היא מותרת ועכ"פ השנים הם בודאי היתר מדוע לא תתבטל חד בתרי ואין זה אלא תימא ואפילו לא הי' כאן כי אם ג' חנויות לבד שניהם מהם מוכרים בשר כשר וא' מהם בשר נבילה ולקח שנים מב' חנויות שלא בפנינו וא' מחנות שלישית בפנינו רק שאח"כ שכח מאיזו שנים הי' הב' חתיכות שפירשו שלא בפנינו ומאיזו היתה החתיכה שפירשה בפנינו רק שזה הוא יודע עכ"פ שכל חתיכה באה מחנות מיוחדת דיש להתיר גם כן בפשיטות מאחר שב' חתיכות מהם כשירות בודאי והם אינם ראויות להתכבד ולית דין צריך חשש ובשש כלל

ובאם לקח ב' החתיכות שלא בפנינו מעשר חנויות שט' מהם מוכרות בשר כשר וחתיכה השלישית לקח בפנינו בעצמו או שפירש בפניני וא"י אם הב' חתיכות היו מאותו חנות שלקח השלישית או מאחרים הי' נראה ג"כ דמותר כיון דבעת שלקח השנים כבר הותרו מטעם גזירות הכתוב אחרי רבים להטות ותלינן דמרובא פרשו הרי הם כודאי היתר א"כ השלישית בטילה בהם כדין אם לא היתה ראוי' להתכבד ואף דנימא דעכ"פ מידי ספיקא לא נפקא מ"מ כיון שהותרה הותרה

ונראה דתליא במ"ש ביו"ד (סימן צ"ט סעיף ואו) בהג"ה באיסור שנתבטל כגון שהיו ס' כנגדו וניתוסף בו אח"כ מן האיסור