בית יצחק - קבוע ספיקות יח

הפוסקים דס"ל תערובות חנויות לא מקרי קבוע מדאורייתא א"כ אפי' אזלא איהי לגבייהו לא הוי קבוע אע"כ כדכתיבנא וא"כ א"א לומר דהא דקאמר דאזלי אינהו לגבה שהיא ראתה. שפירש הא' מביתו והלך אצלה דא"כ היתה יודעת אם הוא פסול אצלה או לא כיון שניכר ונודע מקומו וע"כ דמה דקאמר בש"ס דאזלי אינהו לגבה היינו שלא ראתה כשפירש מביתו ומכל מקום כיון דכמה פוסקים ס"ל דפירש בפנינו הוי רק מדרבנן א"כ להיפוך בט' חנויות מוכרות בשר טריפה וא' כשירה ופירש בפנינו יש להחמיר שלא לדונו כספק איסור ומכל מקום אין להחזיקו לספיקא דדינא לענ"ד כגון שהט' חנויות המוכרות בשר טריפה לא הי' בכולם רק ספק טריפה ואחת מוכרת בשר כשירה ופירש אחד מהם לפנינו אין להתיר מטעם ספק ספיקא ספק שמא אינה טריפה ואת"ל שהיא טריפה שמא פירש לפנינו הוי קבוע מדאורייתא א"כ הוי ספק ושמא היא מכשירה וזה אינו מתרי טעמא חדא דכל ס"ס צריך שבכל ספק וצד שתחזק בו להיתר יהיה היתר ברור משא"כ כאן שהספק השני שפירש לפנינו הוי כמחצה על מחצה. עדיין יש בו ספק שמא היא מחנות שיש בה ספק טריפה וא"כ יש כאן ס"ס ג"כ לאיסורא אף דהס"ס לאיסורא אינו שוה לס"ס דלקולא דבצד שמא הספק היא טריפה הוא ספק השקול להיתר ולאיסור משא"כ ספק ב' יש בו ג"כ צד להיתר וא"כ דומה לס"ס דצד א' שקול וצד ב' נוטה יותר לאיסור דלא הוי גם כן ס"ס כמשי"ת בשעה"ס בס"ד הא חדא

ועוד כיון דהפוסקים דס"ל דפירש לפנינו הוי קבוע גמור מ"מ כיון דזה גופא דקבוע חידוש הוא אין לך בו אלא חידושו ואין להקל בזה מס"ס כיון דעכ"פ רוב החנויות הם של ספק איסור וכן להיפוך באם היו רוב חנויות כשירים ואחד יש בו ספק טריפה ופירש לפנינו יש לצדד ג"כ לומר שמא כמ"ד פירש לפנינו הוה רק דרבנן וא"כ אפילו אם נאמר דבקבוע לא מהני ס"ס עיין סי' ג'. כאן יש לצדד להקל יותר דשמא לא מקרי קבוע כלל מדאורייתא

סימן יז

דין אם לקח מן הקבוע ונתערב באחרים

אם לקח מן הקבוע ונתערב אח"כ באחרים כ' הרשב"א דמותר שלא אסרו אלא כשהוא בעין בפ"ע והעתיק המחבר דבריו בש"ע סעיף ד' והקשה הש"ך דלו יהא כב' תערובות והמחבר פסק בסעיף ג' דבעינן ג' תערובות דוקא ותירץ דכיון דקבוע חידוש הוא אין לך בו אלא חידושו דהא מן התורה אם פירש ממילא שלא בפנינו אמרינן דמרובא פריש רק בקבוע אסור ולכן אמרי' דוקא כשהוא בעין לא כשנתערב אח"כ באחרים וא"כ לפ"ז אם היה להיפוך ט' חנויות מוכרות בשר נבילה וא' כשירה ופירש אחד מהם בפנינו או שלקח בידים מן הקבוע ונתערב אסור דהא כאן החידוש הוא להיפוך דמסברא אמרינן מרובא פריש והוה ודאי איסור ועדיין אין דברי המחבר מיושבים בתירץ הש"ך דהיאך נאמר דקבוע דאורייתא יהא קיל יותר מקבוע דרבנן בחתיכות דשם קיי"ל דב' תערובות אין מועיל ובעינן ג' תערובות כמ"ש המחבר בעצמו ולמה לא אמרי' גם. כן דקבוע חידוש הוא וא"כ בקבוע דאורייתא היאך מתירין בתערובות שני יציבא בארעא עא כו' וכבר תמהו בזה האחרונים על הש"ך

ומ"ש בזה הפר"מ בשפ"ד (ס"ק נ"ג) דכאן קיל יותר מתערובות חתיכות בחתיכה הראוי' להתכבד משום דניכר כל חנות במקומה הוא תמוה דעכ"פ קבוע דחתיכות קיל יותר דהא משום לתא דקבוע הניכר גזרו בו ונתנו ע"ז שם קבוע בכ"ד שאינו מתבטל ובביאורי הגאון מוהר"א מווילנא ליו"ד כתבו שדין זה מקורו מהרשב"א ואזיל לשיטתי' דס"ל דב' תערובות ג"כ מותר ועוד דס"ל כדעת ר"ת לדינא דספק ראשון בגופו ספק ב' בתערובות מותר וכמשי"ת שם בס"ד ולכך כאן בקבוע דמייא קצת לב' תערובות דעכ"פ רובא להתירא גם לדעת ר"י מותר משא"כ לדעת המחבר שכתב לקמן (סעיף ח') כשיטת הרמב"ם דבעינן ג' תערובות דוקא ליתא להך דינא: ולפ"ז באם היה להיפוך ט' חנויות מוכרות בשר נבילה וא' כשירה ולקח חתיכה אח' משם ונתערב באחרים לפ"ד ה הרשב"א דס"ל דעיקר לדינא כדעת ר"ת דספק אח' בגופו ספק ב' בתערובות מותר וכן לדידן דס"ל באם לא נודע הספק עד אחר שנתערב מותר בהפ"מ כשי"ת שם אי"ה יש לומר דמותר ג"כ

אך לפמ"ש הש"ך (כללי ס"ס סי' כ"ד ס"ה) דתערובות חד בחד מקרי חזקת איסור וכגופו של איסור דמי א"כ כיון שבאמת יש כאן רוב לאיסור רק דהתורה עשאוה כמחצה על מחצה וא"כ לא עדיף מתערובות חד בחד דאם נפל אח' מהם ונתערב באחרים דלא בטיל אם הוא דבר חשוב ואפילו בספק איסור תורה שנתערב חד בחד ונתערב אח"כ באחרים פסק שם דאסור כל התערובות א"כ כ"ש בנידן דידן וא"כ אף לפי תירץ הגר"א שכתב דאזיל לשיטתי' דמתיר ספק א' בגופו ספק ב' בתערובות צריכין אנו עדיין לתירץ הש"ך משום דקבוע חידוש הוא דאל"כ הא כאן בקבוע הוי כמחצה על מחצה ודמייא לתערובות חד בחד דכגופא של איסור דמייא

ובאמת סברא זאת שהמציא הש"ך ז"ל דחד בחד חמור יותר מספק איסור דכגופו של איסור דמי אין זה מוסכם והרבה חולקים ע"ז כשי"ת בשעה"ס דאין לומר כיון דאתחזק איסורא חמיר יותר דהא כאן אתחזק היתירא וא"כ סלק חזקה נגד חזקה ועיין ר"פ שני נזירים (דף נ"ז ע"א) בתוס' שם כתבו דלכך ברה"ר טהורים שניהם אף דאתחזק אחד שהוא טמא בודאי מכל מקום כיון שא' גם כן ישנו טהור בודאי מקרי ספק טומאה ברה"ר וטהור ולאו משום דמסוטה ילפינן דהא א"א להיות כסוטה כיון שא' טמא בודאי אלא משום דמעמידים כל אחד על חזקת טהרה והרי דשם הוה תערובות חד בחד ממש ואעפ"כ מקרי ספק גמור ולא הו' כאיסור ודאי וא"כ אין אנו צריכים כאן לדברי הש"ך ז"ל ומתורץ ג"כ קושיות הכרו"פ שהקשה כאן מנין לנו להמציא סברא מלב ולומר דקבוע חידוש הוא ועדיף מספק דלפמ"ש הגר"א ז"ל דאזיל לשיטתו דמתיר ג"כ בספק א"ש וכל זה הוא לדעת הרשב"א אבל דעת הרב בהג"ה להחמיר בזה וכתב משום דספק ראשון אסור מן התורה וספק ב' בתערובות לא הוי ס"ס ואזיל ג"כ לשיטתי' בהג"ה סעיף ט' יעו"ש: וא"כ לדידן דמתירין בלא נודע ספק ראשון עד אחר שנתערב היה לנו להתיר כאן אכן אין זה שייך לדידן כיון דלא נודע הספק עד אחר שפירש מן הקבוע בלא"ה אזלינן בתר רובא עמ"ש למעלה (סי' י"ג) ובקבוע דתערובות חנויות למאן דס"ל דתערובות חנויות לא מקרי קבוע אלא מדרבנן היה נראה להקל כאן בנתערב אח"כ דהא כאן ספק ראשון אינו אסור מן התורה כלל

אך לפמ"ש דלא עדיף מב' תערובות א"כ למאן דמחמיר בב' תערובות אף דתערובות ג"כ אינו אסור רק מדרבנן א"כ י"ל דכאן נמי דינא הכי ואף לפמ"ש הש"ך דכאן עדיף משום דקבוע חידוש הוא: ולפמ"ש בפר"מ בכוונת דבריו משום דניכר האיסור במקומו זה לא שייך כאן דהא כאן החנויות מעורבים אבל באמת הוא תמוה דהיאך יהיה כאן חמיר יותר מאם לא נתערבו החנויות דהוי קבוע מדאורייתא ומ"מ לפי מה שהחמיר הרב כאן ולדידן דמחמרינן בב' תערובות נראה דגם בזה אסור דדמיא ממש לתערובות חתיכות דאנו אוסרים התערובות הב' ובהפ"מ שאנו מתירין בב' תערובות יש להתיר גם כן בדין זה

אבל לפמ"ש למעלה דיש דיעות דתערובות חנויות הוה קבוע דאורייתא אפשר לומר דגם בהפ"מ אין להקל דהא אפשר לומר דכאן ספק ראשון אסור מן התורה ותרי קולא לא מקלינן בי' לומר דהוי קבוע דרבנן ונימא גם כן דב' תערובות מותר וכן מצינו בכ"מ דאין מקילין בב' קולות בדבר שהתירו בהפ"מ אכן באם פירש חתיכה אחת לפנינו מתערובות החנויות דיש כמה דיעות גם כן דמקרי פירש וכדעת הר"ן דאינו אסור רק מדרבנן וכן דעת הב"ח כמש"ל וא"כ אפשר להקל גם כן בהפ"מ בזה ודוק

סימן יח

דין לקח מן הקבוע ונתערב באחרים אם מותר לאכול בב"א

לפמ"ש בסימן הקדום דהמחבר דמתיר בלקח מן הקבוע ונתערב באחרים הוא משום דס"ל להרשב"א דספק א' בגופו ספק ב' על ידי תערובות מותר וס"ל גם כן להתיר בב' תערובות בקבוע דחתיכות א"כ היה נראה דכמו דבב' תערובות אסור לאכול התערובות הב' כולו בבת אחת משום דמתהני בחדא ספיקא א"כ גם בזה הדין כן אבל לפמ"ש הש"ך הטעם משום דקבוע חידוש הוא היה נראה להתיר גם כן לאכול התערובות בבת אחת כולו כאחד וכבר כתבנו בסימן הקדום שדברי הש"ך תמוהים כאן וכן באם אחד מתערובות הזאת נתערב אח"כ בתערובות ב' דמייא ממש לספק איסור שתערובות הב' מותר לאכול בבת אחת כמ"ש הש"ך לקמן סעיף ח' באריכות וכבר נתבאר דמה שלוקח מקבוע דין ספק איסור יש לו וכן אם היה להיפוך ט' חנויות מוכרות בשר טריפה ולקח אחד מהם ונפל לתערובות בפנינו ומשם פירש אח' בתערובות ב' נראה ג"כ לכאורה דמותר לאכול התערובות הב' כולו כאחד דהא ג"כ הוי ספק איסור ולפמ"ש בסימן הקודם דלא חמיר מספק איסור ולא הוי כגופו של איסור ואף דלפי דעת הש' ך שכתב דהטעם משום דקבוע חידוש הוא א"כ היה נראה כאן להיפוך דאפילו בתערובות ב' אסור לאכול כולו כאחת ומ"מ לפמ"ש בסימן הקודם דאין דברי הש"ך נראים בזה היה נראה להתיר גם בזה וכן ברוב חנויות מוכרות בשר טריפה ופירש א' מהם לפנינו ונתערב באחרים ומשם לתערובות ב' הי' נראה ג"כ להתיר תערובות הב' לאכול כולו כאחת לפ"ד רוב הפוסקים דס"ל דפירש. לפנינו הוה כלוקח מקבוע ודין ספק יש לו משא"כ לדעת הסוברים דפירש לפנינו מן התורה. אזלינן בתר רובא. וא"כ מן התורה דין איסור ודאי יש לו היה נראה לאסור לאכול תערובות הב' כולו כא' וכיון דבלא"ה לפ"ד הש"ך יש לאסור כאן ובפרט שיש כמה דיעות דפירוש לפנינו אין עליו שם קבוע נראה דאין להקל בזה: