בית יצחק - ברירה (סימנים יז-מ) ז

דר' יוחנן יסבור בזה כר"מ ולא כחכמים דבכ"מ אין הלכה כיחיד נגד רבים, ועוד דהא שם סוף יש בכור (ד' נ"ב ע"ב) על מתני' דאלו שאינם חוזרין ביובל כו') קאמר ג"כ הך לישנא מ"ט מכר אמר רחמנא ירושה ומתנה לא כו' אף דת"ק שהוא דברי ר"מ] (חכמים) ס"ל דירושה חוזרת ביובל כדסבירא לי' לר"י באמת וע"כ צ"ל דאינם חוזרין לבטלה כמ"ש בש"ס שם, ולכן נלע"ד דהש"ס נקט ירושה ומתנה לא לכל חד כפי מאי דס"ל לחכמים בירושה ולר"מ אף במתנה ועיקר כוונת הש"ס כאן דהוי אמינא דירושה לא אף דהוי ספק מכר מטעם א"ב אין הולכין בספיקו לחומרא ככל איסור תורה משום דהקפיד הכתוב להזכיר כמה פעמים במקרא וכי ימכור כו' ויצא ממכר בית כו' ומקרא יתירא ילפינן דדוקא ודאי מכר חוזר ולא ספק מכר כעין הא דילפינן דספק ממזר מותר לבא בקהל מדכתיב קהלי יתירא אמרינן ממזר ודאי כו' וכמ"ש במ"א לכן קמ"ל דלא אמרי' הכי אלא צריך להחזיר מספק ככל איסור תורה דהאי ויצא ממכר בית לאו יתירא הוא ולדרשא אחרינא אתי כמ"ש במס' ערכין וכיון דנקט הש"ס האי לישנא מכר אמר רחמנא ירושה ומתנה לא שם בסוף פ' יש בכור לומר דאינו חוזר לבטלה וכן שם בפ' מעשר בהמה נקט האי לישנא כאן בגיטין וכמ"ש

ג) עוד הקשה שם דלשיטת ר"י מאי קאמר הש"ס שם ואזדא ר"י לטעמי' דאמר אחין שחלקו כו' והיינו מה דקאמר דאף אחרון אינו פוסל משום דס"ל אין ברירה והלא אינך אמוראי רב ושמואל ור"א דס"ל דאחרון פוסל בכהונה מוכרחים להודות דבגט אין ברירה מטעם דבעינן שיהי' מבורר לשמה ואעפ"כ ס"ל דפוסל לכהונה וא"כ אין זה לטעמי' יעו"ש, ולא הבנתי דהא גם לפי' קשה מאי ואזדא לטעמי' דקאמר הא גם אינך אמוראי ע"כ ס"ל אין ברירה בכל התורה, וס"ל מסתמא ג"כ כר"י דמחזירין ביובל ואעפ"כ ס"ל דפוסל לכהונה משום ריח הגט, אם לא שנאמר לשיטתו דאינך אמוראי ס"ל דאין ברירה מטעם ספק ולכן פוסל לכהונה מטעם ספק מגורשת וא"כ ס"ל דאין מחזירין ביובל משום דהמע"ה, אבל ר"י ס"ל דאין ברירה כלל מטעם ודאי מדס"ל דאפי' לכהונה אינו פוסל ולכך ס"ל דמחזירין ביובל, אבל זה אינו דהא אפי' נאמר דאין ברירה מטעם ודאי מ"מ גבי אחין שחלקו א"א לומר כן, דהיאך אפשר לומר דודאי החליפו חלקיהם ועוד דהא היש"ש שם דעתו דאפי' למאי דמחלקינן בברירה בין דאורייתא לדרבנן אין הטעם משום ספק דבדאורייתא ודאי אין ברירה וכמש"ל, ולכן נלע"ד בהיפוך דאדרבא לשיטת ר"י א"ש טפי הך ואזדא לטעמי' והוא לפי מ"ש דרב דס"ל כולם פוסלין כו' חוץ מן הראשון ס"ל בכל התורה יש ברירה וכן י"ל דאינך אמוראי ס"ל הכי בכל התורה יש ברירה ורק בגט החמירה תורה שיהא מבורר לשמה בשעת כתיבה, וכיון דבכל התורה אמרינן הוברר הדבר מעיקרא א"כ גם כאן הוברר דלשמה נכתב ורק דגזירת הכ' שאינו מועיל ולכן יש בו עכ"פ ריח הגט כיון דנתברר דנכתב גט לשמה, וא"כ לסברתם ודאי באחין שחלקו אין מחזירין ביובל כיון דס"ל יש ברירה בכל התורה, אבל ר"י דס"ל דאף אחרון אינו פוסל לכהונה א"כ מוכרח שיסבור דבכל התורה אין ברירה ולכך אין ניכר שהגט הוברר לשמה ואין כאן ריח הגט ולא גזירת חכמים מאחר שידוע לכל דלא אמרינן הוברר כו', ושפיר קאמר דאזיל לטעמי' דס"ל האחין שחלקו כו' מחזירין כו' דהטעם ג"כ משום דאין ברירה בכל התורה, ופי' זה כפתור ופרח לענ"ד לפי שיטת ר"י שכתבנו הרי נתבאר לנו דאדרבא מכאן יש ראי' לשיטת ר"י

ד) ומה שהקשה עוד שם מהא דפשיט רב יהודה לרב אושעיא בבעיא דאיזו שתצא בפתח תחלה ממתני' ומקשה לי' רב הושעיא מהא דתניא הריני שוחט את הפסח כו' דהא לפי שיטת ר"י אף למאן דאית לי' ברירה גיטין שאני יעו"ש, לענ"ד לאו קושיא היא, והוא דע"כ רב אושעיא לא ס"ל פסולה דמתני' מטעם שכתב ר"י דבעינן שיהא מבורר בשעת כתיבה דאל"כ מה בעיא באיזו שתצא בפתח תחלה, דהא ודאי דמתני' הי' ידועה לרב אושעיא כמ"ש התוס' בכ"מ דליכא למימר דלא ידע האמורא המשנה ואם נאמר הטעם שיהא מבורר בשעת כתיבה ודאי דגם לאיזו שתצא בפתח תחלה לא מהני דהא לא הי' מבורר לסופר לכתוב לשמה בשעת כתיבה, וע"כ הי' ס"ל הטעם משום דס"ל למתני' אין ברירה בכל התורה כולה ובעי מיני' דרב יהודה בתולה בדעת אחרים אם יש ברירה או לא והשיב לו שאין הפרש בברירה בין תולה בדעת אחרים או לא, ולכן הקשה לו שפיר מהא דהריני שוחט כו' דע"כ צ' דיש הפרש, והא דבעיא מיני' כיון שהי' יודע הברייתא צ"ל דבעייתו הי' אי הלכה כאותה ברייתא כיון דמשמע משאר מקומות דאין חילוק כהא דעירובין במתנה על עירובו אם יבא חכם למזרח כו' ועוד כ"מ, וכיון דרב יהודה פשיט לי' ממתני' דידן דתולה בדעת עצמו לזה אמר לו דממתני' ליכא למפשט דיש לחלק בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים והראי' דכן איתא בברייתא בהריני שוחט וכל הסוגיא שם הולך לפ"ז בדין ברירה כסברת רב אושעיא דלא ס"ל מטעם שכתב ר"י דבעינן שיהא מבורר לשמה, ורב אושעיא הי' יודע שרב יהודה שפשט לו ממתני' אמר לו מטעם דאין ברירה ולא מטעם שכתב ר"י, אבל באמת לדינא שפיר י"ל דמאן דס"ל יש ברירה בכל התורה מסתמא לא פליג אסתם מתני' דפ' כל הגט וצ"ל אליבי' דבכה"ג מודה מטעמא שכ' ר"י ורק רב יהודה ורב אושעיא דס"ל אין ברירה בכל התורה הי' מפרשים המשנה ג"כ מטעם דאין ברירה וזה פשוט לענ"ד, ועפ"י שיטת ר"י שכתבו