עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בית יצחק - ברירה (סימנים יז-מ)

בית יצחק - ברירה (סימנים יז-מ) סז

Beit Yitzchak ( brera יז-מ) 67 · בית יצחק - ברירה (סימנים יז-מ) · free full Hebrew text

Open in the reader →

הקודם, בדין קלפין המעובדים לשם ס"ת ותפילין דאם התנה עליו מתחי' לכתוב ג"כ גיטין על חתי' קלף שיצטרך אין בזה חשש ברירה. ובאמת אינו מועיל תנאי כי אם שהי' מתנה על הכל, אבל בזה שמתנה על מקצת הקלף לא על הכל דבהכרח אותם שכותב עליהם ס"ת ותפילין צריך שיעבדם לשם קדושת ס"ת ותפילין ואין להם פדיון, וא"כ החתי' קלף שלוקח לכתוב גיטין, צ"ל הוברר הדבר שעל אלו לא חל עליהם הקדושה שהתנה עליו, וא"כ הדרינן לחשש ברירה, [אבל לפי מ"ש למעלה בסי' הקדום שעכ"פ מן התורה א"צ עיבוד לשמה בס"ת ותפילין, א"ש בלאו"ה וא"צ לתנאי כלל דבדרבנן יש ברירה וכמ"ש למעלה. עוד קשה מהא דקאמר התם איתבי' פר ושעיר של יוה"כ שאבדו והפריש אחרים תחתיהם וכן שעירי ע"ז כו' כולם ימותו כו' ואמאי לימא לב ב"ד מתנה עליהם כו', הרי כבר קדשו קדושת הגוף משעה שהתפיסם לשם חטאת, דהא שעירי יוה"כ בעי' שיקרא עליו לה' חטאת והגורל קובעו לשם, וא"כ אם נאבד צ"ל דמתחי' לא נקבע עליו שם חטאת, וא"כ צ"ל הוברר הדבר למפרע ולמ"ד אין ברירה מאי מהני מ"ש לב ב"ד מתנה עליהם שהרי לא הוברר מתחי'. וזה יש ליישב דלב ב"ד מתנה עליה דבעת שמפרישי' שעיר דלה', שאם יאבד לא יחול עליו קדושת הגוף למפרע, וכיון שאינו בתערובות והוא דרך תנאי אמרינן בי' ברירה על דבר אחד כמש"ל

ג) עוד קשה מהא דאיתא בפ' שתי מדות (ד' פ"ח ע"א), מאי איכא בין ר"מ לר"י, אמר ר' יוחנן בירוצי המדות איכא בינייהו למ"ד ממטה למעלה קסבר בירוצי המדות נתקדשו כו' והיינו ד' יהודה דס"ל שם ממטה למעלה שיעורו, ועי' תוס' שם ד"ה בירוצי המדות שהקשו בהא דאמר שם (ד' צ' ע"א) דמותר נסכים לקיץ המזבח, ומפרש ר"ח בר' יוסף דהיינו בירוצי המדות דלמ"ד נתקדשו היאך יכול להביא מהם קיץ למזבח, והא כיון דנתקדשו קדושת הגוף אין להם פדיון, ותי' שם דמיירי בנסכי צבור דלב ב"ד מתנה עליהם, והתם צ"ל דכך הי' התנאי דאותם בירוצי המדות מה שיתותר לא יחול עליהם קדושת הגוף למפרע, אבל הנסכים עצמם כבר נתקדשו בקדושת הגוף בכלי שרת, וא"כ קשה הא ר' יוחנן ס"ל אליבא דר' יהודה אין ברירה כמ"ש בפ' משילין ובכ"מ, וכן ס"ל לר' יוחנן עצמו להלכה דא"ב, וא"כ היאך קאמר שם אליבא דר' יהודה דס"ל בירוצי מדות נתקדשו דאליבי' ליכא לתרוצי לב ב"ד מתנה עליהם, כיון דאין ברירה נימא דלא הוברר שאותם הם הבירוצים שלא חל עליהם מתחי' קדושת הגוף, דהא ודאי דזה דומה לשני לוגין שאני עתיד להפריש כו', וגם זה יש לתרץ בדוחק, דכיון שאם היו ידועים הבירוצי מדות והיו עומדים בפ"ע, ואינם מעורבים הי' מועיל בהם תנאי ב"ד דלא ליחול עלייהו קדושת הגוף, וא"כ עכ"פ יש בתערובות כדי שיעור שלא חל עליהם קדושת הגוף, ויכול לחללם בכ"מ שהם ולהקריבם לקיץ המזבח

ד) עוד קשה לענ"ד מהא דאיתא בפ' התודה (ד' ע"ט ע"א וע"ב), הנסכים שקדשו בכלי ונמצא הזבח פסול, אם יש זבח אחר יקריבו עמו כו' ומוקי לה בש"ס כראב"ש דאמר שחיטה וזריקה מקדשה לה, ומיירי כגון שקיבל דמן בכוס כו' וראב"ש סבר לה כאבוה, דאמר כל העומד לזרוק כזרוק דמי, ופריך והא אמר ר"ח שמן שהפרישו לשם מנחה זו פסול לשם מנחה אחרת, א"ר ינאי לב ב"ד מתנה עליהם, אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהי' לזבח אחר, וכגון שהי' זבח זבוח באותה שעה, וא"כ קשה כיון דמתנה על ב' דברים שיהיו או לזבח זה או לאחר וכל שהוקבע לשם זבח זה פסול לשם אחר, א"כ הוה ממש כמו במתנה אם יבוא חכם למזרח יהי' עירובו למזרח, ואם יבוא למערב יהי' עירובו למערב, שג"כ א' מעכב חבירו שאם עירובו למזרח אין עירובו למערב כלום, וכה"ג למ"ד אין ברירה לא מהני, וכיון שכן לפי מ"ש בריש פ' כל הגט דר"ש לית לי' ברירה כדדייק לה מהא דב' לוגין כו') א"כ מאי משני כאן דסבר כאבוה, ודוחק לומר דבדין ברירה לא ס"ל כוותי'. ועוד יש לתמוה גם על הרמב"ם שכ' (בפי"ב מה' פסולי המוקדשי' ה"ו), נסכים שקדשו כו' ומה יעשה בהם אם הי' שם זבח אחר זבוח באותה שעה יקרבו עמו כו', והרי הרמב"ם ס"ל דאין ברירה בדאורייתא, ולכן הי' נ"ל שמ"ש בש"ס לב ב"ד מתנה עליהם כו', היינו שמתנים שאם לא יצטרכו לצבור אזי לא יחול עליהם שם קדושת הגוף, ובתנאי זה לבד אין חוששין לדין ברירה כמ"ש למעלה בשם הרמב"ן, דבמתנה על דבר א' בדרך תנאי לא שייך ברירה וכמו בגט שכ"מ שמתנה אם ימות יהי' גט ואם לאו לא יהי' בגט ממש, ומה שמתנה שיהי' לזבח אחר אם יהי' זבוח באותה שעה היינו שיחול אז קדושת הגוף על הנסכים ויהיו נקבעים אז לשם זבח אחר, ואז כבר מבורר הוא ולא שייך ברירה בזה, אבל עדיין אינו מיושב דהא אין הנסכים מתקדשים אלא בשחיטת הזבח כדאי' שם וכ"ש לרבי דקיי"ל כוותי' בשחיטה לבד מתקדשי' וא"כ כיון שהי' זבח זבוח כבר היאך יקריבו הנסכים עמו, והרי לא נתקדשו בשחיטתו ומקודם לכן חולין היו כל שלא הוצרכו לזבח הראשון

ה) ולולי דמסתפינא לחדש מה שלא נזכר בש"ס ובדברי הרמב"ם ז"ל בפי', הייתי אומר דמה דס"ל להש"ס דנסכים שהוקבעו לשם זבח זה פסולים לזבח אחר, אינו אלא מדרבנן, וקצת ראי' לזה מהא דמקשה שם הש"ס בפ' התודה אמר מר אם יש זבח אחר כו' והאמר ר"ח שמן שהפרישו