בית יצחק - ברירה (סימנים יז-מ) סד

דשמא הלכה דלא בעי עיבוד לשמה, וא"כ מה שהיה מעבד לשמו כמאן דליתא דמי, וכן כתב הב"י סי' ל"ג יעו"ש, ולא עוד אלא אפי' למ"ד דבמזוזות בעי עיבוד לשמה ג"כ לא מהני לתפילין, דמקדושה קלה לקדושה חמורה לא מהני מחשבתו כמ"ש הב"י שם, ועי' בשו"ת הגאון שאגת ארי' סי' מ"ו ומ"ז שהאריך בדיני' אלו ומסקנתו דמעיבוד לס"ת מהני לתפילין ומזוזות שקדושתן קלה, וכן מתפילין למזוזות ג"כ מהני אבל לא ממזוזות לתפילין ולא מתפילין לס"ת יעו"ש

ה) ולפ"ז היה נראה דאם עיבד העורות לצורך מזוזות ולגיטין איזה מהם שיברר אח"כ, לפי מ"ש דדין ברירה ספק הוא יש כאן ס"ס, שמא הלכה כהרמב"ם ורש"י אליבא דהפוסקי' דס"ל אליבי' דלא צריך עיבוד לשמה, וא"כ ודאי דש"ד לכתוב עליו גיטין דהזמנה לאו מלתא היא ואין כאן הורדה מקדושה לחולין, והעיבוד שעשה לשמן לא מעלה ולא מוריד כיון דלא בעינן לי', ואפי' תאמר דבעינן עיבוד לשמה והיינו דיש חלוק בהזמנה בין גוף הקדושה לתשמישי', מ"מ שמא יש ברירה ואלו הם שנעבדו לשם מזוזה, ואפי' תאמר אין ברירה שמא הלכה כמ"ד דמזוזה לא בעי עיבוד לשמה, וא"כ ג"כ מותר לכתוב עליהם מזוזות, אבל אם הזמינם לכתי' תפילין נראה דאין להכשיר מטעם ס"ס, דשמא יש ברירה ושמא כרש"י דא"צ עיבוד לשמה גם בתפילין, דכבר הכריעו רוב הפוסקי' וכן בש"ע דבעינן עיבוד לשמה ואין לעשות מזה ס"ס דאחרי רבים להטות כתי'

ו) אמנם צ"ע בזה מטעם אחר ממ"ש בהגהות מרדכי ה' תפילין בשם רבינו שמשון, שיש להסתפק אי הא דבעינן לשמה הוי מן התורה או לא, וכ' ע"ז דא"י מנין לנו דבעינן עיבוד לשמה אפי' לכתחי' אי משום דילפינן כתיבה כתיבה מגט דכתי' וכתב לה לשמה, הא גם בגיטין לא בעינן תיקון הקלף לשמה רק הכתיבה לבד. ונראה יותר נכון דהוא רק מדרבנן דהיכן מצינו זה בתורה, וגם אין לומר דהלכה למשה מסיני הוא, דהוי' לי' להש"ס לומר זה בפי' כמ"ש רצועות שחורות הלכה למשה מסיני ואמרו הלכה למ"מ שתפילין נכתבי' על עור בהמה טהורה כו', ולא הזכירו כלל דצריך עיבוד לשמה דהוא הלמ"מ, אלא ודאי דהוא מדרבנן, וא"כ בדרבנן קיי"ל דיש ברירה, ועוד אפי' אם נאמר דהוי ספיקא דדינא אי הוה דאורייתא או דרבנן, ג"כ אין חשש דיש כאן ס"ס בדאורייתא וספיקא דרבנן דבכה"ג מותר כדמוכח ביו"ד סי' ק"י וכמ"ש הש"ך שם בדיני ס"ס, ובסי' פ"ג שם בדין הערינג שמלוחים יעו"ש, ולבד זה לפי' התוס' דפלוגתא דאביי ורבא הוא אי בעי עיבוד לשמה בקלף של תפילין, שהתוס' שם אין מחלקין בין בגוף הקדושה לתשמישי קדושה, א"כ היאך שייך לומר דאביי ורבא וכן רשב"ג ורבנן שם פליגי אי הוה הלכה למשה מסיני או לא], ומחלוקת כזה לא מצינו אלא אם נאמר דהוה דרבנן א"ש. שוב אחרי כותבי זאת מצאתי בתשובת משכנות יעקב מהגאון מוהר"י מקארלין בחלק א"ח סי' מ"ג הביא כמה פוסקי' ראשוני' דא"צ עיבוד לשמן כלל בתפילין והביא שם הרבה ראיות לדבריהם, עוד יש ראי' לכאורה דלא בעי עיבוד לשמן מן התורה אפי' לס"ת, מהא דאי' פ"ב דנדרים (ד' י"ד ע"ב) הנודר בתורה לא אמר כלום במ"ש בה דבריו קיימין כו' ואמר ר"נ ל"ק הא דמחתא אארעא הא דנקיט לי' בידי' מחתא אארעא דעתי' אגוילי, מנקיט לי' בידי' דעתי' על אזכרות שבה, ופי' הר"ן שם בשם הראב"ד דפי' נודר היינו נודר ממש ואי דעתי' אאזכרות הוי דבר הנדור, שע"י הכתיבה והכוונה לשם קדושה הם קדושות כו', ואם נאמר דגם הגלילין צריכין עיבוד לשמה מן התורה א"כ גם אם דעתי' אגוילי דבריו קיימין, וא"כ צ"ל דמ"ש בפ' הניזקין (ד' נ"ד ע"ב) בההוא דאתא לקמי' דר' אבהו ואמר ס"ת שכתבתי לפלוני גוילין שלו לא עבדתים לשמן כו' היינו רק מדרבנן לבד: סימן לח דין ברירה בדבר שהוא הלכה למשה מסיני

א) נלע"ד דדבר שהוא הלכה למשה מסיני דינו כדין תורה ממש לענין ברירה דלא אמרינן בי' ברירה, ודבר זה מוכרח ממ"ש רש"י בפ' משילין (ד' ל"ז ע"ב) דמקשה שם על ר' אושעיא דאית לי' ברירה, בהא דשנים שלקחו חביות ובהמה בשותפות, מהא דתנן המת בבית ולו פתחים הרבה כו' ואמר ר' אושעיא לטהר את הפתחים מכאן ולהבא, ומסיק שם כי אית לי' לר' אושעיא ברירה בדרבנן כו' בדאורייתא לית לי' ברירה, ופרש"י שם בדאורייתא כגון טומאת מת לית לי' ברירה ודרך יציאתה הלכה למשה מסיני כדאמרינן בסוכה דהלכות טומאה הכי גמירי להו עכ"ל, והיינו דהוקשה לרש"י דמה בכך דטומאת מת עצמו הוא דאורייתא, מ"מ מה דמטמאין הכלים שבפתחים הוא דרבנן ולכן תי' דגם דרך יציאת פתחים הוא דאורייתא דהוא הלמ"מ, הרי מפורש דס"ל לרש"י דדבר שהוא הלמ"מ דינו כדין תורה ממש לענין ברירה, וגם לענין דמחמרינן בספיקו לפי מה שנת' למעלה דלכך מחלקין בברירה בין דאורייתא לדרבנן משום דהוי ספק, ומזה ראי' למ"ש בחיבורי "בית יצחק" דספק בהלכה למ"מ לחומרא כשל תורה ממש ע"ש שהארכתי בזה

הג"ה. ומדברי רש"י אלו מוכח דס"ל דאף בדבר שעיקרו מדאורייתא, מ"מ כיון דהשתא הוא דרבנן בזה יש ברירה דאל"כ למה הוצרך רש"י לומר משום דדרך יציאתה