בית יצחק - ברירה (סימנים א-טז) סח

לפמ"ש התוס' דבדבר העתיד להתברר לכ"ע אמרינן ברירה וכמ"ש היש"ש שם (ניחא] דאין זה דומה לאם בא חכם למזרח כו' דשם אין עתיד להתברר דשמא לא יבא לא למזרח ולא למערב משא"כ בנד"ד דודאי יתברר אם ירצה לקדשה או לא, אבל עדיין קשה דהרי כאן אין תלוי ברצון האב לבד ותלוי ג"כ בדעת האדון אם ירצה לקדשה וא"כ הרי זה כאלו אמר האדון לאב בשעת מכירה כשנתן לו המעות הרי מעות הללו נתונים לך לשם קדושין אם ארצה לסוף שש לקדשה ואם לא ארצה יהי' לשם שפחות, וא"כ הרי זה דומה לכתוב גט לאיזה שארצה אגרש כו', ועוד דהרי מצות יעוד גם בבנו אם ירצה האדון שבנו ייעדנה בכסף שנתן אביו מקדשה וצריך שיאמר לה הרי את מקודשת לי בכסף שנתן אבי לאביך כו' וא"כ צ"ל שבעת נתינת המעות הי' כאלו אמר לאדון הרי מעות הללו לשם קדושין אם תרצה לייעדה יהיו הקדושין לך ומקודשת לך ואם לא תרצה רק לבנך תהי' מקודשת לבנך, והרי זה אין עתיד להתברר דשמא לא ירצה לא האדון ולא בנו והרי זה דומה לחכם דשמא לא יבא לא למזרח ולא למערב וגם דומה להא דכתוב גט לאותה שתצא בפתח תחילה דג"כ אין עתיד להתברר דשמא שניהם לא יצאו מן הבית דבכה"ג קיי"ל דאין ברירה, וצ"ל דשאני יעוד דהרי בעת שרוצה לייעדה לו או לבנו צריך שיאמר אז הרי את מקודשת לי בכסף שנתתי לאביך כו' וכן בנו צריך שיאמר כן לאביה בתך מקודשת לי בכסף שנתן אבי לך כו' וכמ"ש הרמב"ם פ"ד מה' עבדים, וא"כ אין חלין הקדושין למפרע רק אז בעת היעוד. והכסף שנתן לאביה אעפ"י שכבר נתעכלו מ"מ הני זוזי לא למלוה דמו כו' וכדאי' פ"ג דקדושין (ד' נ"ט ע"א) יעו"ש בהא דאמר הרי את מקודשת לי לאחר ל' כו', ומ"ש רש"י דהוה לי' יעוד למפרע לאו דוקא, ובמה דהמעות נעשו לשם קדושין למפרע אין זה בגדר ברירה דאע"ג דאם לא הי' מיעדה לא היו אלו המעות למפרע לשם קדושין אלא לשם שפחות, צ"ל דעיקרם לשם קדושין נתנו והוה כאלו אמר אלו המעות יהי' לשם קדושין אם לא אחזור בי מליעדה כהא דאיתא התם באמר לאחר ל' יום לשמואל דס"ל דלאחר ל' יום פקע קדושי שני וחלו קדושי ראשון דס"ל דתנאה הוי ופרש"י שם דהוה כאמר מעכשיו אם לא אחזיר בי יעו"ש

סימן יא

דין אם שייך ברירה באם החלקים יונקין זה מזה

א) איתא בפ' משילין (ד' ל"ז ע"ב) אתמר שנים שלקחו חביות ובהמה בשותפות רב אמר חביות מותרת ובהמה אסורה כו' ופריך שם מאי קסבר אי קסבר יש ברירה בהמה אמאי אסורה כו' ומשני לעולם קא סבר יש ברירה ושאני בהמה דינקי תחומין מהדדי, ולפי פשט משמעות הסוגיא משמע דטעם האיסור בזה משום שמתערב היניקה משל חבירו שלא קנה שביתה אצלו שאסור לו להוליך למ"א ואינו בטל כהא דאשה ששאלה מים ומלח לעיסתה שם (ד' ל"ח ע"א) דמקשה הש"ס וליבטל מים ומלח כו' ומשני רב אשי משום דהוה דשיל"מ ואפי' באלף לא בטל, אך לפ"ז יקשה על הרב בהג"ה ביו"ד (סי' ק"ב) שכתב שם דהא דקיי"ל דשיל"מ לא בטל היינו דוקא אם ניכר האיסור בפ"ע ואח"כ נתערב אבל אם לא הי' ניכר מעיקרא כגון גיגית מליאה ענבים בעוטים מע"ש והי' בו הרבה יין צלול מע"ש אף דגם בשבת יצא יין מן הענבים מותר לשתות מן היין בשבת דבטל ברוב. ודין זה הוא מהמרדכי סוף פ"ק דשבת והוא סותר להך סוגיא דהא בהא דיניקת תחומין ג"כ לא ניכר תחילה האיסור בפ"ע, עוד יש לתמוה על הרב שם מדברי התוס' פ' מרובה (ד' ס"ט ע"א) ד"ה כל הנלקט דהקשו שם אפי' אומר כל המתלקט מה מועיל למה שגדל אח"כ, ותירצו די"ל דבטל ברוב ואע"ג דדשיל"מ אפי' באלף לא בטל מ"מ מדאורייתא בטל ומה שיכולים לתקן מתקנים יעו"ש, הרי מבואר מדבריהם דלא ס"ל כדעת המרדכי וס"ל דגם בכה"ג לא בטיל בדשיל"מ וא"כ היאך סתם בש"ע כדעת המרדכי ולא הזכיר דעת התוס' כלל שהם חולקים ע"ז

ב) וראיתי בדברי המרדכי שם ונלע"ד לכאורה דאין ראיותיו מכריחים כלל דנראה מדבריו שם שהוציא דין זה ממה דאיתא שם בסוף פ"ק דשבת בפסקא דשוים שטוענים בקורות בית הבד כו' (ד' י"ט ע"ב) דבמחוסרים שחיקה ואין מחוסרים דיכה מותר לשתות לר' ישמעאל דפסקו הפוסקים כמותו, ומשם אין ראי' כלל לענ"ד די"ל כיון שכבר נסחטו כל הענבים במקצת הוי כאלו נדוכו כולם לגמרי ולא שייך בהם איסור משקין שזבו שגזרו משום שמא יסחוט דאפי' יסחוט אותם אין בהם איסור תורה כמ"ש התוס' שם, משא"כ בגיגית שהיה בו הרבה יין וענבין שלמים שהענבים השלמים יש בהם איסור משקין שזבו ודאי דאסור ואין מתבטלים ביין שבגיגית משום דהוי דשיל"מ, וכן משמע בירושלמי סוף פ"ק דשבת דאיתא התם על הך דשוים הנ"ל ר' שמואל וריב"ח תרויהון אמרי כבר נתעקרה כל טפה וטפה ממקומה כו' יעו"ש, ומ"ד כל טפה וטפה משמע שצריך שלא יהי' בהם ענבים שלמים כלל אלא כולם נידוכו ונסחטו כמ"ש, ומה שהביא המרדכי עוד ראי' מפ"ק דביצה (ד' ד' ע"ב) בעצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור ביו"ט מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן אף דהוה דשיל"מ משום דמיקלי קלי איסורי' אע"ג דתחלה היו בעין תוך התנור בתערובות, לא הבנתי ראי' זו דהא בפי' קאמר הש"ס כיון דמיקלי קלי כו' ור"ל