בית יצחק - ברירה (סימנים א-טז) סז

ע"מ שירצה אבא חשוב כדבר העתיד להתברר, וא"כ יש ליישב גם בנידן זה דודאי המקדש את הקטנה יודע שקדושי קטנה לית בה ממשא דאין לה יד לקדש את עצמה וכמ"ש בפ' האיש מקדש אדם יודע שאין קדושי קטנה כו', והוי כאלו פי' הריני מקדשך ע"מ שירצה אביך וא"כ הוה דבר העומד להתברר או ירצה או לא ירצה ובכה"ג ס"ל לשמואל דיש ברירה, ונדבר מזה לפנינו בס"ד בסמנים הבאים אבל באמת אין זה ענין לנד"ד דדוקא באותו שמתנה ואומר ע"מ כו' שייך לחלק כן דכל שמתנה על דבר שיתברר הדבר או להן או ללאו הוי כמבורר מעיקרא, משא"כ בנד"ד דהעיקר תלוי בדעת האב שהרי הוא יש לו זכות לקדש בתו קטנה משא"כ לאחר אין לו כח לקדש קטנה שלא ברצון אבי', א"כ מה בכך שהדבר כמבורר אצל המקדש כיון שאינו מבורר אצל האב שהוא עיקר המקדש והוא לא גילה דבר קודם הקדושין ולא ידע ולא שמע מזה א"כ ודאי דזה תלוי בדין ברירה ממש, וזה גרע מתולה בדעת אחרים ומכל הדומה לזה והוי ברירה דממילא כמו אחין שחלקו, ולדברי הר"ן בזה יותר מוקשה דהוא כתב בזה דמ"ש נתרצה האב דהוי קדושין לא משום דנתרצה מעיקרא קאמר כאלו אמר לה צאי וקבלי קדושיך אלא שמא נתרצה אח"כ כששמע כו', וכ"ת ריצוי דאח"כ מאי מהני איכא למימר משום שכל אדם רוצה להשיא את בתו ומצוה דרמיא עליו וזכין לאדם שלא בפניו וכל שנתרצה גלי אדעתי' דזכות הוא לו ומהני משעה ראשונה כו', והרי דבר זה תלוי בדין ברירה ממש וכעין זה איתא ריש פ' כיצד משתתפין (דף פ"ב ע"א) בהא דתנן ואמר הרי זה לכל בני עירי וכל שקבל עליו מבעו"י כו' ואמר ע"ז שם מבעו"י אין משחשיכה לא ש"מ אין ברירה כו', הרי למ"ד אין ברירה לא מהני מה שהוא מרוצה אח"כ אע"ג דזכות הוא לו, וכן בפ' האשה בפסחים (דף פ"ט ע"א) יתום ששחטו עליו אפוטרופסין כו' יאכל במקום שהוא רוצה פריך ש"מ יש ברירה כו' וכמו שיתבאר בסמנים הבאים בס"ד. וע"כ צריכין אנו לדחוק דמיירי שקדשה בכסף ולפי שיטת הר"ן משום דהוי שליח לאבי' לזכות וזכין לו כו' והוי כאלו קדשה ע"מ שיחולו אח"כ הקדושין כשיתרצה האב, אבל במ"ש דמהני משעה ראשונה לא א"ש

ד) ולכן הי' נלע"ד לומר דגם שמואל דס"ל אין ברירה לאו בתורת ודאי הוא אלא מתורת ספק ואע"ג דסבירא לי' דאפי' בדרבנן אין ברירה כדמוכח בפרק משילין יש לומר דשמואל מחמיר בספק זה אפילו בדרבנן משום דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון, ועוד דבכ"מ מצינו שהחמירו בדבריהם אפי' בספק ואין כל גזירות חכמים דומים זה לזה, וא"כ לחומרא אית לי' לשמואל דיש ברירה ובהכי א"ש ג"כ הא דר"פ כל הגט (דף כ"ד ע"ב) במ"ש שם דשמואל אמר כולם פוסלין בכהונה (חוץ מן הראשון) הרי דבאמר כתוב גט לאיזה שארצה אגרש ס"ל דפוסל לכהונה אע"ג דס"ל לשמואל דאין ברירה אפי' בדרבנן וא"כ למה פוסל בכהונה אלא ע"כ דס"ל דספק הוי, ואע"ג דר' יוחנן דס"ל ג"כ אין ברירה אפי' בדרבנן ס"ל דאפי' ספק לית בי' מדס"ל שם דאפי' אחרון אין פוסל בכהונה מ"מ בזה מחולק שמואל עם ר' יוחנן. ולפ"ז הי' נראה דשמואל אית לי' ברירה להחמיר אפי' בס"ס ואזיל לטעמי' דכמו שמחמיר בהך ספיקא אפי' בדרבנן כמו דס"ל בתחומין כמו כן מחמיר בס"ס דבכ"מ ס"ס בדאוריית' וספיקא דרבנן שוים הם (כ"ש לפי דעת הפוסקים דס"ל דטעמא דס"ס מותר הוא לפי שיטת הרמב"ם דס"ל ספיקא דאורייתא מותר מן התורה ואסור מדרבנן וא"כ בספק השני עושה אותו ספק דרבנן ולאו מטעם רובא אתינן עלה וכמ"ש בחבורי מזה באריכות]. ובזה א"ש הא דמחמיר כאן בהך דנתקדשה שלא] לדעת אבי', דהא כאן בלאו"ה יש ס"ס ספק א' שמא לא נתרצה האב ואפי' נתרצה שמא אין ברירה ואפ"ה ס"ל דצריכה גט. ולפ"ז לדידן דס"ל יש ברירה בדרבנן מטעם ספיקא דרבנן א"כ גם בס"ס בדאורייתא לא מחמרינן לומר ברירה וא"כ ודאי דקיי"ל להלכה דאין חוששין שמא נתרצה האב משום דהוה ס"ס כמ"ש וכן פסקו הפוסקים הרי"ף ורמב"ם והרא"ש, ועי' שם ברי"ף וברא"ש משום דרבינא דהוא בתראה פסק דלא חיישינן להא דרב ושמואל, ואפשר דלכך פסק רבינא דלא כוותייהו משום דאנן ס"ל דברירה בספק תליא ובס"ס מקילינן כמו שמקילינן בספיקא דרבנן, וממ"ש יש סתירה גדולה לשיטת היש"ש בדיני ברירה שדעתו שם דמ"ד אין ברירה לאו מטעם ספק הוא, אלא מתורת ודאי ומה דמחלקין בין של תורה לשל דבריהם הוא דכן הקילו חכמים על איסורי דבריהם למסמך אברירה כמו שיתבאר דעתו בסימנים הבאים בס"ד ומכאן מוכח דספיקא הוי וכמ"ש

ה) עוד צ"ע שם בפ"ק (דף י"ט ע"א) אמר רבא אמר ר"נ אומר אדם לבתו קטנה צאי וקבלי קדושיך מדר' יוסי ב"ר יהודה כו' ושם מאי ר"י בר"י, דתניא יעדה והפדה צריך שיהיו שהות ביום כו' ר"נ בר יצחק אמר אפ"ת מעות הראשונות לקדושין נתנו כו' ושם פרש"י בד"ה לאו לקדושין נתנו וז"ל דאי קבל האב ע"מ להתייעד וקדושי יעוד תלויין באב אע"ג דליכא שהות נמי כיון דאמר תוך שש תתייעד לי הוה לי' יעוד למפרע משעת מכירה עכ"ל, וקשה למ"ד אין ברירה היאך חלין הקדושין למפרע דהרי זה דומה להא דאם בא חכם למזרח עירובי למזרח דפ' בכל מערבין דמסיק שם דאפי' תלה בדעת חכם א' אם ירצה לבוא למזרח כו' ג"כ תלוי בדין ברירה וכן בנדון זה הוי כאלו אמר לו בתי מקודשת לך עכשיו אם תרצה למחר או באמר ע"מ שירצה אבא, ולפי מ"ש בסי' הקודם בשם היש"ש