בית יצחק אורח חיים עג

בהגהות מיימוני פ"ד דתפילין ובמ"ע סי' ק"ח בשם בעל העיטור דהגאונים בב' ישיבות לא הי' חולצין תפילין בלילה עד כימי השמי' הואיל וליל' ז"ת מ"ה איכא למיחש לעדות שקר אף בשעת ק"ש של ערבית ואנן ל"ח להכי מטעמא דכתיבנא. ומה שהביא ממשנה דירד לטבול ואינו יכול לעלות עד הנץ החמ' יתכס' במים ויקרא ומוקמינן בגמ' לותיקון הרי משום חסידות דותיקון קורא ק"ש בלא תפילין לאו ראי' הוא דכיון דאינו יכול להניח במים שיכול לבא לידי מחיקת השם ל"ה עדות שקר שאינו מניח כיון שאינו יכול להניח. וכבר כתב הלבוש דמי שאין לו תפילין בבקר או שהוא בדרך ואין יכול להניח מפני הקור יקרא ק"ש בלא תפילין דמה שאמרו כאלו מעיד ע"ש הוא אסמכתא ודוקא במזיד אבל לא באונס עיי"ש ולדעתי הטמם דאם הוא אונס ל"ה עדות שקר כלל. ומ"ש דגם לדידן הוי אונס דהציבור אין מתפללין כהלכ' היכא שהוא אונס באמת יכולין לסמוך על הלבוש אבל האונס לא יתמיד והכי לא נוכל למצוא ציבור מתפללין

(ב) ואשר אנכי אחזה לישב המנהג הנה בב"י סי' כ"ה מביא בשם נ"י דציצית קודם לתפילין משום דציצית נוהג בשבת ויו"ט משא"כ תפילין ותדיר קודם ולפ"ז ק"ש קודם לתפילין מה"ט דתפילין אינו נוהג בשבת ויו"ט וגם בלילה מדרבנן רשא"כ ק"ש (וזה לדעתי מה שאמרו במשנה למה קדמה פ' שני' לשלישית שזה נוהג בין ביום בין בליל' וציצית אינו נוהג בליל' הוא גם כן מטעמא דתדיר ושאינו תדיר ת"ק) ואף להשאג"א סי' כ"ח שחולק על הנ"י טעמא דידי' דציצית ל"ה חוב רק אם יש לו בגד ול"מ תדיר עיי"ש וזה ל"ש בנ"ד ואין לומר דתפילין מיקרי תדיר יותר כיון שמצותן כל היום משא"כ ק"ש הוי רק פעם אחת ביום דהרי משמע מדברי הכ"מ בה' יסודי התורה דמצות תפילין ל"ה כל היום עיי"ש שתי' אהא דאלישע לא מסר עצמו אעשה כיון שכבר קיים המצו' עיי"ש. והלבוש שכתב סי' ל"ז דמצות תפילין כל היום כתב בעצמו סי' כ"ה דיוצאין מדאורייתא בהנחה כל דהו דכתיב וקשרתם כל דהו עיי"ש. אמנם אף אם נאמר דמצותן כל היום כדמשמע מרמב"ם מ"מ מה שאינו נוהג בשבתות ויו"ט וזה נוהג וגם בליל' נוהג שוי' לתדיר יותר וז"ב. וקשי' אברייתא דתניא תפילין קדים. ולכן הנ"ל דברייתא ס"ל שז"ת ול"ה ק"ש תדיר יותר מתפילין ולכן ס"ל תפילין קודם והא דמקש' בגמ' ארב היינו דגם רב ס"ל שז"ת להסוברים דחה"מ אסור בתפילין וקשי' מרב שהורה לר' חננאל לכתוב תפילין במ"ק י"ט ובירושלמי וכתבו תוס' דאולי רב ג"כ סובר שז"ת (דלא כמו שכתבו במנחות) והתוס' כתבו בלשון ספק דהרי היו מסופקין אולי חה"מ חייב בתפילין אבל להסוברים דחה"מ אסור בתפילין ע"כ מוכרח דרב ס"ל שז"ת ומ"ה מקש' לרב מברייתא ואף דגם לרב בליל' אין מניח מדרבנן מ"מ לעומת זה מצות תפילין כל היום וזה רק בג' שעות ומ"ה כיון דשבת ויו"ט ז"ת תפילין וק"ש שוין ומיקדם עשי' לקרי' עדיף ומ"ה הוצרך לתרץ שליחא הוא דעוית אבל לדידן דתפילין אינו נוהג בשבת ויו"ט וליל' וק"ש נוהג ויש לק"ש מעלות תדיר וגם קבלת עמ"ש ולתפילין מעלה אחת מקדים עשי' לקרי' ק"ש קדים ואין מדברי הגמ' דרב קושיא על המנהג הטוב ובהכי מיושבין דברי רש"י בחומש פ' בלק על מקרא הן עם כלביא יקום שפירש"י לחטוף את המצות ללבוש טלית ולקרוא שמע וללבוש תפילין וזה תימא דהרי תפילין קדים וכבר תמה ע"ז בשם אפרים להנ"ל ניחא דלדידן דשבת לז"ת ק"ש קודם ובגמ' קאי דוקא לרב ולפ"ז יצא לנו דהסוברים חה"מ חייב בתפילין ואין ראי' מרב דס"ל שז"ת וסתמא ס"ל שלז"ת כדכתבו תוס' מנחות ל"ז ע"כ מדס"ל לרב תפילין קדים לק"ש אין להורות לקרות ק"ש קודם אבל להסוברים, חה"מ אסור בתפילין כשיטת הזוהר הקדוש והרבה פוסקים ראשונים ואחרונים וע"כ רב ס"ל שז"ת ול"ה ק"ש תדיר יותר מתפילין ומ"ה רב כשיטתי' ולדידן מותר לומר ק"ש קודם ובהכי מיושב סתירת הש"ס מירושלמי דלש"ס דידן רב הניח תפילין קודם ולירושלמי רב קרא ק"ש קודם תמיד ודברי ירושלמי מובאים בצל"ח ג"כ להנ"ל י"ל דכבר כתב בטורי אבן בחגיגה באבני מילואים ד' י"ח דש"ס דידן ס"ל מלאכת חה"מ דאורייתא וש"ס דירושלמי ס"ל מלאכת חה"מ דרבנן כמו שהביאו ג"כ התו' א"כ ס"ל לירושלמי חה"מ חייב בתפילין דטעמא דחה"מ פטור בתפילין משום איסור מלאכה כמ"ש תוס' מנחות ל"ו ורק שהקשו דל"ה רק מדרבנן וזה לירושלמי לא לש"ס דידן כמו שהוכיח במישור בטורי אבן שם ולפ"ז לירושלמי ס"ל לרב ג"כ שלז"ת והוה ק"ש תדיר ומ"ה ס"ל דרב קרא ק"ש קודם וש"ס דידן ס"ל דחה"מ פטור מתפילין וע"כ רב ס"ל שז"ת ולכן הניח תפילין קודם ולדידן ק"ש קודם ויש מקום לומר גם לדידן נהי דיש לק"ש מעלת תדיר לעומת זה יש לתפילין מעלת עשי' דקודם לקרי' והו"ל כתדיר ומקודש ולהלכה איזה מהם שירצה יקדים כדפסק הרמב"ם ולכן אין קפידא איזה מקדים אבל אין לומר דתפילין כיון דכתיב וראו כל עמי הארץ וכו' הו"ל פרסום ואמרינן בשבת כ"ג דתדיר ופרסומי ניסא פרסומי ניסא עדיף ודוחה למעלת תדיר וזה פי' הגמ' מקדים עשי' לקרי' עדיף דז"א דכבר כתבו תוס' בשבת דזה דוקא בא"א לקיים שניהם אבל לענין אקדומי תדיר קודם עיי"ש. ובפשיטות י"ל למ"ש דרב ס"ל שז"ת והו"ל תפילין מ"ע שאהז"ג וק"ש מ"ע שהז"ג ולכן לתפילין מצות הקדימ' כדין עשה השוה בכל דחמיר מעש' שש"ב כדאמרינין בברכות כ' משא"כ לדידן ק"ש קדים דתדיר דתרווייהו עשה שש"ב ומצאתי בתשו' הגאון ר"ע איגר סי' ט' שרצ' לומר דעשה השו' בכל קודם לעשש"ב אלא שדח' מהא דאמרינן במנח' ומוסף מנחה קדים דתדיר ול"א טעמא דמנח' נשים חייבות וממוסף פטורין משום דלא היו שוקלות ואין להם חלק בקרבנות צבור וכן כתב בבשמים ראש סי' פ"ט ע"כ ואי משום הא לא ארי' דבגמ' נקט טעם הפשוט יותר דלא פשוט כל כך דנשים פטורות ממוסף וכן אי עהש"ב עדיף מעשש"ב אבל באמת גם זה קדים. ובעיקר הדבר אי נשים פטורות ממוסף גם בצל"ח ר"פ ת"ה צידד לומר כן מטעם דהו"ל זמ"ג ול"ה דרחמי וגם בזה יש לפקפק דאמת דתוס' ור"י כתבו דאין תשלומין למוסף דל"ה דרחמי אבל עיקר הטעם כיון שהוא במקום קרבנות ועבר זמנו בטל קרבנו אבל עיקר המוסף הוי תפילה דרחמי ונשים חייבות אמנם מ"ש הגאון ר"ע דנשים לא היה להם חלק בקרבנות ציבור זה תמו' דא"כ גם כהנים אין להם חלק למ"ד אין חייבין בשקלים וגם פחות מבן כ' דלא היה ממשכנין פטור מתפילת מוסף ועוד א"כ נשים במה יתכפרו בטומאת מקדש וקדשיו וביוה"כ ובודאי יש להם כפרה ועיין בשאג"א סי' צ"ג ע"כ דבר זה ליתא ודברי הבש"ר האלו לאו דסמכא נינהו

(ג) הנה כ"ז כתבתי לישב שלא תקש' מהא דמשני בגמרא שליחא הוא דעוית אמנם לישב מהא דאמר עולא כאלו מעיד עדות שקר ור"י אמר כאלו הקריב עול' בלא נסכים אולי י"ל דעולא ס"ל ג"כ שז"ת ול"ה ק"ש תדיר וחייב להניח תפילין מקודם וכשאינו מניח הוה עדות שקר שאומר וקשרתם ואינו מקיים אבל למ"ד שלז"ת דדינא לומר קודם ק"ש מטעם תדיר ל"ה ע"ש שאינו מניח כיון שצריך לקרות קודם וגם לר"י אף דס"ל ליל' לז"ת ועובר בלאו וע"כ דריש קרא דושמרת כריה"ג וממעט ג"כ שבת מ"מ י"ל דס"ל ליל' לז"ת ושבת ז"ת דהרי אר"י קש' שהניח תפילין בחה"מ כדאיתא בירושלמי שהניח תפילין בפסחה וקשי' לפוסקים דאין מניחין בחה"מ ור"י אית לי' ליל' לז"ת וע"כ ס"ל שלז"ת כיון דדריש מימים ימימה ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים וכבר הרגיש בזה במלוא הרועים ולישב זאת נאמר עפ"י דברי התוס' מנחות ל"ו שכתבו אהא דממעט ריה"ג שבת ויו"ט נרא' דריה"ג אקרא דר"ע סמוך ופשטא דדבריהם משמע דבשלמא לילות מימעט מימים ולא לילות אלא שבת ויו"ט מנ"ל דמה דממעטינן מימים ולא כל ימים למעט שבת כיון דליכא סברא למעט שבת ולכן כתבו דריה"ג אקרא דר"ע סמוך עפ"ז י"ל דר"י דריש מימים למעט לילות אבל מקצת ימים לא ממעט דמנ"ל דהוא ממעט שבת וסברת ר"ע ל"ל ולכן ס"ל לילה לז"ת ושבת ז"ת ועיין ברדב"ז ח"ג סי' תקנ"א שכתב דהדרוש למעט לילות היא דרשה גמור' ואסור להניח ובשבת ל"ה איסור דלא הוי מיעוט גמור וס"ל לר"י הכי ומ"ה הניח תפילין בחש"מ או ביו"ט. ומ"ה ר"י כשיטתי' שפיר קאמר כאלו הקריב עול' וכו' דלשיטתי' חייב להניח מקודם משא"כ לדידן ל"ה חיוב להניח תפילין קודם כיון דק"ש תדיר ול"ה כאלו הקריב בלא נסכים כיון דחיוב לקרות מקודם כן י"ל מיהו בלא"ה שמעתי לפרש בשם הרב הגאון הצדיק מוה' יעקב יצחק מלובלין דברי עולא ור"י בקרא ק"ש ולא הניח תפילין כלל אבל בקרא אדעתא שיניח תפילין אח"כ ל"ה ע"ש והכי משמע מדקאמר עולה בלא נסכים ובעולה מהני אם מקריב נסכים אחר הקרבת עולה, ע"כ מיירי שאינו מניח כלל ונמצא מר"י ל"ק כלל רק מרב ושייך התי' שכתבתי

(ד) עוד יש לומר בזה דהנה ר"י אית לי' בברכות כ"ח מתפלל של מוסף ואחר כך של מנח' שזו מצוה עוברת וזו אינו מצוה עוברת ומשמע דלר"י אף באית לי' שעות להתפלל שניהם בחצי שעה עד שבע ס"ל מוסף קודם ורבנן ל"פ עלי' רק משום דס"ל מוסף כל היום. ול"ה מצוה עוברת. הרי דסברת מצוה עוברת דוחה מעלות תדיר ולפ"ז ה"ה ק"ש דמצוה עוברת דוחה מעלת תפילין שהוא קדימת עשי' לזכירה אמנם הפ"י דקדק בדף כ"ח דאר"י הלכ' מתפלל מנח' ואחר כך מוסף ולמ"ל למימר זאת דהו"ל לומר הלכ' כרבנן דמוסף כל היום וממילא ידעינן דמנח' שהיא תדיר קודם וע"כ צ"ל דבתרתי פליגי דרבנן ס"ל חדא דמוסף ל"ה מצוה עוברת ועוד דמצוה עוברת ג"כ לא דחי מעלת תדיר ומ"ה רצו בגמ' לומר דריב"ל אמר הלכ' זאת והיא ס"ל כר"י בזמן מוסף ומ"מ ס"ל מנחה קודמת עיי"ש ולפ"ז י"ל דסוגית הגמ' דף י"ד ס"ל למצוה עוברת אין לה משפט הקדימה ולכן תפילין שהיא עשי' קודם לקרי' אבל אין סוגית הגמ' מוכרח למאי דגרסינין דר"י אמר הלכ' מתפלל של מנח' ויש לומר באמת הטעם משום דתפלת מוסף ל"ה מצוה עוברת אבל מצוה עוברת דוחה מעלת תדיר וה"ה דדוח' מעלת קדימת עשי' לזכירה ומ"ה ק"ש קודם מיהו שמא יש לחלק בין תפילת מוסף לר"י דל"ה רק חצי שעה ובין זמן ק"ש דהוה ג' שעות וע' עוד מזה בשאג"א סי' י"ט ולמ"ש בצל"ח במקומו דיש מקום לומר ולחלק בין למד קודם דקרא מקצת פסוקים ויצא מצות ק"ש לשמואל דס"ל ק"ש ל"ד וכתב הר"י דגם. לדידי' בעי קריית איזו פסוקים מן התור' וגם רב אפשר דסובר כן (ואף דדברי הצל"ח תמוהים דרב ודאי סובר ק"ש דאורייתא כדמשמע מדבריו בנדרים ח' עיי"ש גבי דאי בעי פטר נפשי' בק"ש שחרית