בית יצחק אורח חיים מח

וע"כ ס"ל דשז"ת דאי ס"ל שלז"ת אפי' שנים שנים דאינו עובר על בל תוסיף שלא בזמנו

(ח) תמהו התויו"ט וצבא מהפוסקים על הרמב"ם דפסק שלז"ת ופסק דמכניסין זוג זוג ולמסקנת הגמ' מאן דס"ל שלז"ת ס"ל שנים שנים עיי"ש ובמג"א סי' ש"א ס"ק י"ד וליכא למימר דלא ס"ל מקום יש בראש להניח תפילין וכי שרי רבנן במקום תפילין דהרי בגמ' לא קאי הכי. ורק דפליגא בשבת ז"ת ומנ"ל לרמב"ם דאפי' שבת לז"ת מכניסין זוג זוג: (ט) בקידושין ד' ל"ה ע"א מקשו שם בגמ' הניחא למ"ד שלז"ת אלא למ"ד תפילין משאהז"ג, מא"ל ופירש"י שם דא"כ לילף מתפילין לכל התורה כלה דמצות שלהז"ג נשים פטורות ותמה המהרש"א דמאן שמעית ליה שז"ת ר"מ כדאיתא בעירובין ואיהו ס"ל ע"כ נשים חייבות בתפילין מדס"ל אחד האשה ואחד האיש. ואיך כתב לילף מהכא דפטורות ומשמע דרש"י ס"ל דגם להך מ"ד נשים פטורות מתפילין והיא תימא רבתא. וביחוד תמוהין דברי הריטב"א שכתב להדיא דר"מ ס"ל נשים פטורות מתפילין ותמה הפ"י דנעלם ממנו גמרא ערוכה בעירובין עיי"ש

(י) לישב דברי הרמב"ם שפסק לענין מנורה דדוקא מנר לנר מדליקין ולא בקינסא וכיון דקיימ"ל כשמואל לגבי רב ע"כ צ"ל דבקינסא מודה כ"ע ובנר לנר פליגא עיין בסוגיא בשבת כ"א ובאמת הך לישנא איתותב בגמ'. ועוד יבוארו דברי הגמ' דרב ס"ל אין מדליקין מנר לנר ואין הלכה כר"ש בגרירה ואין מטילין מבגד לבגד ומאי שייכית הכי תלתא להדדי

(א) ובמאי דסיימנא אפתח להיות כי מצוה לישב דברי רש"י ודברי הריטב"א אהפך בזכותם. הנה התו' הקשו בקידושין דף ל"ד ע"ב דמקשה בגמ' אדיליף ממורא לחיוב לילף מפרי' ורבי' לפטור והקשו בתוס' והרי קולא וחומרא לחומרא מקשינן ויש לדקדק לשיטת רש"י בעירובין דאם נשים פטורות ממצוה אסורין הן לעשות המצוה דאיסור ב"ת משוי כמשא. ונראות כמוסיפות ובשבת חייבין מפאת כן דלאו תכשיט לגבן א"כ מה שנשים פטורות ממצוה ל"ה קולא רק חומרא דאסורין לעשות ואדרבה יכולין לבוא לידי כרת אם ילכו בשבת ומאי הקשו בתוס'. ולישב זאת נראה לי ברור דאף לשיטת רש"י דאם נשים פטורין אסורין לעשות המצוה זה דוקא במצות עשה שהז"ג, אבל במצות עשה שאין הז"ג אף אם פטורות מאיזו מצוה אבל מ"מ אין איסור עליהם לעשות המצוה. ויש הוכחה לזה דהרי פרי' ורבי' נשים פטורות וע"כ רשאין לקיים דאל"כ איך משכחת כלל שיקיים האיש פריה ורביה וע"כ האשה ג"כ מותרת עכ"פ ורק שאינה מחויבת ומוכח להדיא שיש חילוק דבשלמא במ"ע שהז"ג לא אשכחן בקרא שיהי' פטורין ומותרין לעשות אבל במ"ע שאהז"ג ע"כ מוכח מקרא דמותרין ומשם ילפינן ולפ"ז יפה הקשו בתוס' דנימא קולא וחומרא לחומרא מקשינן דל"ל דזה גופי' הוי חומרא מאי שפטורין ממצוה ואסורין לעשות המצוה דז"א דע"כ במ"ע שאהז"ג אף אי פטורין אבל רשאין לעשות כדמוכח מפריה ורביה. וז"ב ועוד יבואר לקמן. והנה בפ"י הרגיש בזה בקושיא איך אפשר דמ"ד שז"ת ס"ל נשים חייבות בתפילין והרי יש לנו היקש מפורש דאיתקש תפילין לת"ת ובגמ' משמע דכ"ע אית ליה הך הקישא ואין חולק עליו לכן נראה לי דבאמת כ"ע ס"ל הך הקישא ואפי' למ"ד שז"ת נשים פטורות מהיקשא דאיתקש תפילין לת"ת כקושי' הפ"י ורק דהגמ' בעירובין אחר שהוכיחו דר"מ ס"ל שז"ת מדשרי נשים להוציא תפילין דאס"ד תפילין מ"ע שהז"ג איך נשים יוציאו תפילין. קאמר בגמ' וכ"ת סבר ר"מ נשים סומכות רשות. ופירש"י נשים סומכות רשות מותרות אפילו בשבת כיון שמותרות ללכת בתפילין שוב הוי תכשיט לגבייהו כיון דפעמים הולכין בתפילין. וכן כתב ר"י וצבא מקדמונים. ומעתה לפ"מ שהקדמנו דלמ"ד תפילין מ"ע שאין הז"ג נהי דפטורות מהיקשא אבל עכ"פ מותרות ול"ה כמוסיפות כדמוכח להדיא מפרי' ורבי' כמו שהוכחנו א"כ שפיר ס"ל דנשים פטורות אפי' מאן דס"ל תמ"ע שאהז"ג. ומ"מ ס"ל לר"מ מכניסין זוג זוג אפי' נשים דהרי עכ"פ מותרות ללכת בתפילין ומותרין אפי' בשבת. כמו למ"ד נשים סומכות רשות ושפיר מקשה בגמ' למ"ד תפילין הו"ל מ"ע שאהז"ג מאי איכא למימר ופירש"י וניליף כל התורה מתפילין ופטורה. ול"ק קושי' מהרש"א דמ"ד מ"ע שאהז"ג ס"ל נשים חייבות מדס"ל מכניסין זוג זוג אפי' נשים דז"א דכיון דס"ל דתפילין הו' מ"ע שאהז"ג אף אי פטורין אבל מ"מ מותרין להניח תפילין ושוב הוי תכשיט ומותרין אפי' בשבת דדוקא במ"ע שהז"ג אסורין למ"ד דלא ס"ל נשים סומכות רשות אבל לא במ"ע שאהז"ג כדמוכח מפריה ורביה ושפיר ס"ל גם לר"מ היקשא דתפילין מת"ת דנשים פטורות מתפילין. ונכונים דברי רש"י. ואמנם הפירוש הסוגיא בעירובין דקאמר בגמ' ש"מ ס"ל לר"מ תפילין הוי מ"ע שאהז"ג וכל מ"ע שאהז"ג נשים חייבות משמע להדיא דנשים חייבות בתפילין אבל א"א לומר כן דכ"ע ס"ל הקישא דתפילין לת"ת. אבל פי' דברי הגמ' היא הכין דהנה כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אין בו אלא חידושו. אבל אם יצא ללמד על הכלל כולו שוב ל"ה חידוש כלל כמ"ש תוס' יבמות ד"ז. ומעתה אי הוי תפילין מ"ע שהז"ג ובכל מ"ע שהז"ג נשים פטורות ל"ה תפילין חידוש כלל י"ל דפטורות וגם אסורות להניח דנראת כמוסיפות וכמ"ש רש"י ובשבת ל"ה תכשיט רק משא. אבל אי הוי מ"ע שאהז"ג ומ"מ פטורות מהיקשא דת"ת שוב הוי חידוש דהרי בכל מ"ע שאהז"ג נשים חייבות וכאן פטורות ואין לך אלא חידושו דפטורות אבל לא דאסורות וזה ביאור דברי הגמ' ע"כ ל"פ אלא בחדשות וישנות אבל באשה ל"פ ש"מ מ"ע שאהז"ג היא: וכ"ל מ"ע ש"א הז"ג חייב"ת. ולפי הפירוש הפשוט זה שפת יתר דהוי ל"ל הו"ל מ"ע שאהז"ג וחייב ול"ל הך דוכל מצות עשה. אבל הפירוש הכי היא, הו"ל מ"ע שאהז"ג וכל מ"ע שאהז"ג נשים חייבת. א"כ בתפילין דפטורות הוי חידוש ואין לך בו אלא חידושו דפטורות אבל מותרות ושוב הוי תכשיט דאס"ד הוי מ"ע שהזמ"ג בכל מ"ע שהז"ג פטורות וללמד על כל הכלל אין כאן חידוש ושוב אסורות ול"ה תכשיט. אבל מעולם לא ס"ל לשום מ"ד דנשים חייבת בתפילין ובסוגיא דקידושין הוי בעי למילף לכל מ"ע שאהז"ג דפטורות ול"ה שום חידוש אבל שם קאי בקושיא למ"ד שני כתובין הבאין כאחד מלמדין והוי בעי למילף מת"ת ופריה ורביה. דפטורות מכל מ"ע שאין הזמן גרמא וכבר ביארנו דאם נילף מפריה ורביה ע"כ פטורין ומותרת ובלא"ה שפיר מתניתין דאחד האיש ואחד האשה דהרי ג"כ מותרות התבונן כי שני הסוגית נכונות וברורות. באופן דדברי הריטב"א דקידושין דס"ל להדיא גם לר"מ נשים פטורות מתפילין אינם סותרים שום גמרא והדברים ברורים בישוב דברי הריטב"א אשר עיניו כיונים על אפיקי הש"ס ומקום הניחו לי בזה בעזה"י. גם דברי רש"י נכונים וברורים וכן יהיה זה הפירוש בגמ' שבת ס"ב ע"א

ומעתה מיושבין כל קושי' התוס' דמשנה דברכות דנשים ועבדים פטורין מתפילין אתיא כר"מ. ושפיר הקשו פשיטא ול"מ לאפוקי מדר"מ דזה ג"כ הוי פשיטא דכ"ע ס"ל היקשא דתפילין לת"ת. וכן ל"ק קו' הרי"ט מויכא מאי אילמא האי סתמא דסתמא דברכות ג"כ אתא כר"מ וגם לדידי' נשים פטורות ול"צ לתי' תוס' דמשמע ממשנה דברכות דנשים אסורות ואדרבה במשנה דברכות ג"כ רק פטורות ומותרת ואתא כר"מ. ולדעתי הדברים אמיתים לולא שהתוס' לא פרשו כן. ומיושב הכל על נכון ועין בסוטה פלוגתא אי מותר ללמד את בתו תורה. ויש להמשיך הפלפול בזה אבל לקצר אני צריך ודו"ק היטב

(ב) ומעתה הבא נבא בישוב יתר הקושיות ובקושית מהרש"א ז"ל בדברי הרמב"ם בג' אופנים. הנה בדברי רש"י שכתב דאתא איסור ב"ת ומשויא עליו כמשא והקשיתי דל"ל דמשויא כמשא ותיפוק ליה משום איסור ב"ת גופו י"ל לפי מה שכתב הטו"ז בא"ח סימן ל"ד דהקשה מסוגיא דהנחנקין דמשמע דאינו עובר על ב"ת דהאי לחודא קאי ותירץ דל"ה ב"ת רק מדרבנן א"כ לפי המבואר בעירובין צ"ח שאין לך משום שבות שיעמוד בפני כתבי הק' ה"ה משום בזיון תפילין מותר לעבור על ב"ת דרבנן ואמנם כיון דתפילין הוי תכשיט ואם אסור מדרבנן משום ב"ת ל"ה תכשיט דאיך נקשט באיסור ושוב הוי מדאורייתא וזה ברור בכוונת רש"י אמנם בסוכה כ"ג פליגא ר"מ ור"י בעושה סוכה על גבי בהמה ס"ל לר' יהודא דל"ה סוכה הראוי לשבעה הואיל מדרבנן ל"ה חזי ואינו יוצא מדאורייתא ור"מ ס"ל דיוצא הואיל ומדאורייתא מיחזי חזי. וה"ה הכא י"ל בגוף סברת רש"י דאיסור ב"ת דרבנן משויא כמשא מדאורייתא זה שייך לסברת ר"י בסוכה אבל לר"מ דסוכה ע"ג בהמה כשרה הואיל ומדאורייתא חזי. וה"ה הכא מדאורייתא אינו עובר על ב"ת כדאיתא בהנחנקין ול"ה משא מדאורייתא וז"ב. ומעתה מיושב קו' מהרש"א דהו"ל לגמ' להוכיח דר"מ ס"ל שז"ת מדמכניס רק זוג זוג ולא שנים שלא יעבור על בל תוסיף וע"כ שז"ת דאם שלז"ת שלא בזמנו אינו עובר על ב"ת דז"א דאף אם הוא ס"ל שז"ת קשה אמאי לא נקט שנים ואי דיעבור על ב"ת מדרבנן הוא ומותר משום בזיון תפילין ואי דאיסור ב"ת משויא כמשא הא ס"ל דאיסור דרבנן הוי ראוי' מדאורייתא. וע"כ מוכח דהוא לא ס"ל מקום יש בראש להניח שני תפילין דלא ס"ל כר' שמואל בר יצחק ואף אי שלז"ת נמי לא שרי רבנן רק במקום הנחתן כדאיתא לעיל בסוגיא. ובשלמא לעיל בסוגיא דלא קאי אליבא דר"מ שפיר הוי ניחא למ"ד שז"ת אף אי ס"ל מקום יש בראש מטעם איסור ב"ת משויא כמשא מדאורייתא. אבל לר"מ לשיטתי' ל"ל הכי ומיושב קושי' מהרש"א בטוב טעם. וכן מיושבין דברי הרמב"ם דהוא ג"כ פסק כר"מ בסוכה ולדידי' ע"כ מוכח דלא כר' שמואל בר יצחק דליכא למימר מטעם ב"ת דאיסור דרבנן לא משוי אינו ראוי מדאורייתא. וכיון שיש הוכחה דר"י חולק ע"כ על רב שמואל בר יצחק הוא ג"כ פסק הכי דלא ס"ל מקום יש בראש. ומ"ה אין מכניס רק א' דשלא במקום הנחתן לא שרי רבנן והתבונן בכל זה. ובזה מיושב קו' שהקשיתי לעיל והרגיש השאג"א דלדברי רש"י בשבת יהיה אסור אף בזוג אחד להב"י דשלז"ת ואסור להניח תפילין ומדרבנן ודאי אסור וליתי איסור זה ומשויא כמשא כמו בב"ת דל"ה רק מדרבנן. ולהנ"ל נכון הדבר מאוד והיא עפ"י מה שכתב המ"ל בה' סוטה במה שמקשים על הרמב"ם דפסק דכל שבא ביאה אסורה אפי' מדרבנן אין המים בודקין. [וע' מלא הרועים שהרגיש בסתירת דברי הרמב"ם למה שפסק בה' סוכה הובא לעיל] מסוגיא דיבמות דמשני בבא עלי' ארוסה בבית חמי' ותי' המ"ל דכיון שיהי'