בית יצחק אורח חיים מג

בהם עכ"ל הירושלמי ופירש הר"ן דברי הירושלמי בתשו' סי'. ל"ט שהקשה למה לא תני במתני' החילוק דבספרים תולין ובתפילין ומזוזות אין תולין והר"ן פירש שם דטעמא דאין תולין לא מפני שהוא שלא כסידרן אך אפילו בתחילת הכתיבה אין תולין ולפי מה שכתב בספר התרומה בטעמא דבספרים תולין ובתו"מ אין תולין משום דהוי שלא כסידרן ופסול בתו"מ א"כ קו' המשיבת נפש הוא קו' הירושלמי. אמנם לפ"ז צ"ע בתירוץ הירושלמי ספרים שכתבן כתפילין ומזוזות אין תולין בהם ואמאי הא שלא כסידרן כשר בס"ת וכבר הקשה כן המפרש ודחק עצמו מאוד בתירוץ הירושלמי וגם מה דאיתא שם תפילין ומזוזות שכתבן כשאר ספרים תולין בהם ופירש המפרש דהיינו בשאר לשון כבר הקשה שם דהרי אסור לכתוב תו"מ בשאר לשון עיי"ש. ומה שנלע"ד ליישב קצת הוא ע"פ דברי הטורי אבן שכתב אמשנה דמגילה דממנ"פ במה איירי אי איירי שכתב ספר תורה לצאת בו ידי כתיבת ס"ת בזה וודאי בעי אשורית ואי מיירי שלא לצאת אף תו"מ נכתב בכל לשון ותירץ דבאמת הכי פרושו דמתניתן דספרים נכתבין בכל לשון שלא לצאת ותומ"ז אין נכתבין שלא לצאת ורק לצאת ולצאת בעינין לה"ק וזה למ"ד תורה חתומה ניתנית ואף למ"ד מגלה ניתנית דווקא בלה"ק כותבין אבל לא בש"ל דתרי קולא לא מקלינן ע"כ עיי"ש ולפ"ז י"ל דסבירא ליה להירושלמי דנהי דתו"מ שכתבן להתלמד אינן נכתבין אלא אשורית אבל תולין בהם דל"ב כסדרן בכתבן להתלמד וכאן ל"ה תרי קולא וגם יסבור הירושלמי דבס"ת נמי בכתבו שלא כסדרן אינו יוצא כתיבת ס"ת והא דס"ת מותר שלא כסדרן היינו דווקא דמותר לקרות בו אבל מצות כתיבת ס"ת אינו מקיים וכמו שכתב הש"א בסל"ו דכתב דבזה"ז דאין אנו בקיאין בחסרות ויתרות אין מקיימין מצות כתיבת ס"ת ומ"מ מצות קריאה מקיימין וה"ה גבי שלא כסדרן י"ל כן ושפיר משני הירושלמי שכתבן כתו"מ והיינו ספרים שכתבן לצאת מצות כתיבת ס"ת אין תולין בו ותפילין ומזוזות שכתבן כס"ת היינו שלא לצאת רק לקריי' תולין בו וס"ל להירושלמי תורה מגילה ניתנה ומתני' מיירי בתו"מ שכתבן רק לקריי' כמ"ש הט"א ומ"ה לא מצי למיתני אין תולין דבאמת תולין ומ"מ אין נכתבין אלא אשורית דתרי קולא לא מקלינן לכתוב מגילה אחת ובשאר לשון כמ"ש הט"א וכ"ז דוחק בפירוש הירושלמי אבל צריך למשכוני נפשין ליישב דברי הספר התרומה והב"י שכתבו כמה פעמים דטעם דאין תולין משום דהוי שלא כסדרן מיהו מכל הפוסקים משמע דאף ס"ת שכתבו לצאת יוצא אף שלא כסדרן ועדיין צ"ע בפירוש דברי הירושלמי: ודע דזה שכתב הטורי אבן דס"ת לצאת מצות כתיבת ס"ת וודאי אינה יוצא רק בלה"ק לע"ע לא אדע מהיכא למד זאת דאם ס"ת נכתב בכל לשון וכשר לקרות בו למה אינו יוצא מצות כתיבת ס"ת והרי עיקר מצות כתיבת ס"ת הוא בשביל הלימוד כדמשמע מדברי הפרישה סי' ר"ע ואפילו להחולקים מ"מ כיון שמצות קריאה מקיים למה לא מקיים מצות כתיבת ס"ת ולומר דהטורי אבן דייק מדכתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. ודייק מהזאת ללשון הקודש לא אדע מנ"ל ושמא משמע ליה מדאמרינין בסוטה ל"ג לימא קסבר רבי כל התורה בכל לשון נאמרה ופירש ר"ח בתוס' שם דהא פשיטא דבשעת מ"ת ניתנה למשה בלה"ק ורק דהספק אם ניתן להעתיק בלשון אחר א"כ ע"כ מרע"ה אמר שירת האזינו בלה"ק ומדאמר כתבו לכם את השירה הזאת הכוונה ג"כ בלה"ק ולכן אינו מקיים מצות כתיבה רק בלה"ק ועדיין צ"ע ובפרט לתוס' ברכות י"ג שכתבו היפך מדברי הר"ח בסוטה הנ"ל רק דכל התורה בכל לשון נאמרה היינו בסיני שהיתה מתחלקת לשבעים לשון ודלא כר"ח הנ"ל שכתב דבסיני נאמר בלה"ק ובאמת צ"ע אר"ח משבת פ"ח שהביאו התוס' בברכות דאמרינן שם שהיה מתחלק לע' לשון. א"כ להנ"ל אולי יוצא ג"כ מצות כתיבה ג"כ בשאר לשון. ושוב ראיתי בטורי אבן דף ט' ד"ה מגילה מ"ט דפשיטא ליה דגם כתיבת פרשת סוטה שבמקדש היה בלה"ק לכ"ע עיי"ש ולפע"ד ראיה לזה מהא דאמרינין בקידושין דף ס"ב דלר"מ דבעי תנאי כפול קשי' מסוטה ומשני חנקי כתיב והיינו דווקא אי נכתב בלה"ק מילת הנקי יש לו ב' פירושים אם ה' מתחלף בח' אבל אי אמרינן דנכתב בשאר לשון מא"ל וע"כ צ"ל דפרשת סוטה בלה"ק נכתב והא דאמרינן בסוטה דשבועת הסוטה מהכהן הוי בכל לשון היינו דווקא האמורה מפי כהן לסוטה אבל הפרשה הכתובה אינו רק בלה"ק מיהו צ"ע דלא חשיב זה בסוטה בפ' אלו נאמרים דפרשת סוטה הוי דווקא בלה"ק וי"ל דלא חשיב רק הני דנאמרין בלה"ק אבל הא דנכתב בלה"ק לא קא חשיב ופרשת סוטה נאמר בכל לשון כדאיתא ברישא שם ובסיפא חשיב מה שנאמר בלה"ק לא מה שנכתב. ועיין סוטה י"ז מגילת סוטה שכתבה למפרע פסולה. ויליף מוכתב את האלה כדכתיבא ופירש"י למפרע ירך ולנפול בטן לצבות במעיך. ולולא פירש"י יש לפרש שכתב שלא כסדרן והקדים המאוחר למוקדם. דלפמ"ש השאג"א הנ"ל דבעי לה"ק ה"ה י"ל דבעי כסדרן דהרי בתפילין ילפינין מוהי' דבעי לה"ק ובעי כסדרן דחד טעמא הוא כמו שיבואר לקמן ה"ה במגילת סוטה בעי כסדרן. ומדלא פרש"י כן משמע דלא תליא בהכי ואף דבעי לה"ק כשר שלא כסדרן. וכן לענין מצות כתיבת ס"ת הכי היא ועדיין צ"ע קצת

(ב) ויש מקום לומר בישוב דברי הירושלמי הנ"ל דהנקודת הכסף כתב בסי' ר"ץ דלמאי דדחי במנחות וס"ל פרשיותי' פתוחות וקשי' מברייתא וע"כ צ"ל דברייתא מיירי להשלים וע"כ מיירי בכל ענין בין שישלים פ' שמע בין שישלים פ' והיה וש"מ דל"ב כסדרן ופליג הברייתא אמכילתא אבל למאי דקיימ"ל דפרשותי' סתומות א"צ לאוקמי להשלים וליכא פלוגתא אמכילתא ולכ"ע בעי כסידרן וקיי"ל הכי עיי"ש ולפ"ז הירושלמי דס"ל דמזוזה פרשותי' פתוחות וכמו שהביאו התוס' הירושלמי במנחות ל"ב ד"ה והאידנא וע"כ הברייתא מיירי בלהשלים ולכן מסיק דתפילין שעשאה כס"ת היינו בכתב גדול תולין בו דל"ב כסדרן לשיטת הירושלמי כמו שפי' המפרש בירושלמי אך מה שכ' שם דירושלמי שם מיירי שתולה בתחילת הכתיבה דהוי כסדרן. עדיין קשי' דליחשב במשנה דס"ת תולין לאחר כתיבה ותפילין ומזוזות אין תולין לאחר כתיבה וכבר הקשה עליו כן בתשו' זרע אמת ח"ג עיי"ש אך למה שכתבתי דהירושלמי יסבור דל"ב כסדרן כיון דס"ל מזוזה נכתב בפתוחות כמ"ש לשיטת הנקה"כ ניחא

(ג) ודע דמהך דס"ת שבלה אין עושין אותן תו"מ ראיתי מקשים אדברי טו"ז סי' קנ"א דהא דאין מורידין מקדושה חמורה דווקא בחזי לקדושה ואמאי מס"ת שבלה אין עושין אותן תו"מ וצ"ל דהס"ת חזי לס"ת אחרת אם נחסר פרשה אחת ומ"ה עדיין חזי לקדושה ולפ"ז צ"ע לדברי הירושלמי שהובא לעיל דס"ל בס"ת ג"כ ל"מ דף אחד בשני עורות ואפילו ע"י תפירה ודבק כמו שהביא המפרש שם ולפ"ז בס"ת שבלה ל"ח לדבק פרשה בס"ת אחרת ול"ח לקדושה ואמאי אין מורידין וצ"ל דמיירי בס"ת שנשאר ג' דפין שלם או ב' דפין לשיטת המתירין דחזי לס"ת אחרת ולפ"ז יש ליישב דברי הירושלמי הנ"ל בדרך זה דהפירוש בגמרא מנחות דף ל"ב דילמא להשלים י"ל דמיירי שיחבר למזוזה אחרת בתפירה כמו שפירש"י ולפ"ז לעולם בעי כסדרן וי"ל כפירוש שני שבתוס' מנחות שם שנשאר גליון ויכתוב שמע בגליון ולפ"ז ל"ב כסדרן כמ"ש בנקודת הכסף ולפ"ז למה דס"ל להירושלמי דל"מ תפירה אף בס"ת ודלא כמו שהביאו התוס' מנחות כמ"ש המפרש בירושלמי וע"כ צ"ל להשלים כפירוש הב' שיכתוב שמע על הגליון ומ"ה מסיק הירושלמי דתו"מ שכתבן כס"ת בכתב גדול תולין אף שלא כסדרן אמנם להלכה דמהני תפירה בס"ת וה"ה במזוזה ופירוש להשלים כפירש"י שיתפור פרשה מס"ת לפרשה דמזוזה אין הוכחה לפי' ב' בתוס' הנ"ל ושפיר בעי כסדרן. ומיושבין דברי הירושלמי והפסק הלכה. וכ"ז תמכתי יסודותי על דברי נקה"כ הנ"ל אבל דברי נה"כ צ"ע ודוק

מיהו גם תירוץ של כת"ה נכון דטעמא דבעי כסדרן בתו"מ משום דכתיב והי' וזה נמי טעמא דבעי אשורית וכחדא חשיב וכן תירץ בתשו' חת"ס או"ח סי' ה' מיהו כבר כתבתי דזה צ"ע דא"כ בפרשת סוטה דבעי לה"ק נימא נמי דבעי כסדרן ולא משמע כן ברש"י סוטה י"ז ושמא יש חילוק בין לשון האלה לבין והיה ועדיין צ"ע אמנם מה שתירץ כת"ה על הירושלמי הנ"ל דס"ת נמי בעי כסידרן בשם הקדוש ליתא דעדיין יש חילוק בין ס"ת לתפילין ומזוזות בשאר שמות וליחשוב במתניתן החילוק בין השאר שמות גם בעיקר הדין ליתא להלכה דאף השם ל"ב כסדרן אלא לכתחילה כמו שהארכתי בתשו' אחרת [אעתיקה פה אי"ה] ואין העת מסכים להאריך יותר: ושוב בא לידי ספר משיבת נפש ומצאתי שהביא בעצמו ירושלמי הנ"ל. אך שהוכיח מירושלמי דבאמת שלא כסדרן כשר. וכבר כתבתי כמה אנפין לישב דברי ירושלמי. וגם מה שהוכיח שם בתשו' להוכיח דשלא כסדרן כשר ממנחות ל"ב דס"ת שבלה אין עושין מזוזה משום שאין מורידין ות"ל שמא ס"ת נכתב שלא כסדרן. ל"ק די"ל דקמ"ל אפי' בידעינין שנכתב כסדרן והרי אמרינין בעירובין פ' סוטה מוחקין מן התורה וקשי' הרי פ' סוטה בעי כתיבת כהן ושמא הס"ת לא נכתב ע"י כהן. וג"כ מיירי בידעינין וה"ה הכא דידעינין שנכתב כסדרן: ועוד י"ל דאזלינין בתר רובא ורוב פרשות הס"ת כותב הסופר כסדרן. גם מה שהקשה מברכות י"ג עיין טורי אבן מגילה ט' ד"ה תו"מ מ"ט שכתב שם דמוהי' שמעינין תרתי שהיא בלה"ק ושיכתוב כסדרן עיי"ש שהרגיש בכ"ז. על כן אין לזוז מדברי הראשונים ועובדא בא לידי בתפילין שהיה סדק באות אחד. והיה ניכר הפרידה להדיא ולא מלאני לבי להקל להתיר התיקון אף שתינוק קרא כדת. וחששתי לדברי הפ"מ סוף סי' ל"ב שכתב להחמיר בדין זה וכן פוסק בשו"ת סת"ם להגאון מהרש"ק ה' תפילין סי' ל"ב. ושמא אף המשיבת נפש לא מיירי בניכר פרידתו להדי' והנלע"ד כתבתי והנני ידידו יצחק שמעלקיש האבדפ"ק הנ"ל והגליל

בשולי המכתב עיין ב"י א"ח סי' ל"ב מביא דברי סה"ת שכתב דתפילין שכתבן בשמאל פסול דאין סברא לומר שיכתוב ס"ת כהלכתו בשבת ולא יהיה חייב אמנם גבי שחיטה כתיב וזבחת ותנן נפלה סכין ושחטה פסולה הא הפילה כשרה אפי' כלאחר יד ואפ"ה פטור בשבת משום דהוי כלאחר יד. ע"כ הנה מדנקט דפטור בשבת משום דהוה כלאחר יד ולא משום דבר שא"מ כדאיתא בב"ק כ"ו משמע דהפיל הסכין בכונה לשחוט. ומ"מ פטור משום דהוי כלאחר יד. וקשי' לי דא"כ מה הקשה בב"ק לר"מ דל"ל מת ומשלם מהא