בית יצחק אורח חיים שד

סימן צג פלפול בדין הזי' בזמנה מצוה ובדין אם יש חילוק מדאו' בין לכתחלה לדיעבד ובדין הזי' בשבת ובדין שוחט לע"ז חצי סימן לישב דברי הטו"ז יו"ד סי' ב' וענין חדש בגזירה שמא יעבירנו ופי' דברי הגמ' ר"ה כ"ט הא לאו מלאכה היא

סימן צד דרוש בסוגי' דמי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל יומא פ"ג ודין פת שעיפשה פסחים ז' וכתובות ע"א בנדר שלא תטעום מכל הפירות וביאור דברי הר"ן בשבועות בענין זה. וישוב קו' העולם בפסחים מ"ד בענין היתר מצטרף לאיסור מה שקשה מזבחים צ"ז ישוב קו' המג"א סי' תרי"ח על הר"מ בכמה אנפין

סימן צה בסוגי' דיומא פ"ג אי טבל חמור מתרומה וישוב קו' הפ"י בסוגי' דחנוכה ובדין אם מה שעובר בכל כזית חמור מל"ת דכרת ובדין אוכל טרפה אם עובר בעול"ת לסתור דברי הגאון בעל דברי אמת

סימן צו דרוש בדיני תשובה בסוגי' דשבועות י"ג וכריתות י"ז וכתובות ל"ד ושבועו' ל"ד בדיני תפיסה בעדים פסולין דרבנן ותפיסה בקלב"מ ופלפול בחולין י"ד וב"ק ע"א וחולין ק"ב ועל דברי פי' המשניות חולין י"ד

(הג"ה לאות ט' בפנים הבאתי שיטת לח"מ על משניות דמקלקל איסור דאורייתא בשבת. וע' בש"ה סי' ט' כתבתי דלר"ש ליכא איסור דאוריי' אך לר"י וכעת הראו לי כן בפמ"ג בהקדמה לאו"ח באגרת שני' אות ה'. ובזה מיושבין דברי הר"מ בפה"מ חולין י"ד שכ' דבשוחט בשבת במזיד בתחלת שחיטה נעשה מומר ושחיטתו פסולה והקשו עלי' מהא דמקשה בגמ' שם ונוקמא במזיד ור"מ לפמ"ש מיושב דבאמת בתחילת שחיטה הו"ל מקלקל כמ"ש המפרשים אך הרמב"ם כשיטתי' דס"ל כר"י דמשאצל"ג חייב וגם במקלקל הוא איסור דאוריי' ונעשה מומר והא דמקשה ונוקמא במזיד ור' מאיר היינו דר"מ בר פלוגתא דר"י מסתמא ס"ל משאצל"ג פטור וה"ה מקלקל ליכא איסור תורה. ובדרבנן לא נעשה מומר לשי' תוס' עירובין ס"ט ודו"ק)

סימן צז פלפול בסוגי' דיומא נ"ד לענין ביאה רקנית ובחולין ק"ב לענין שבת ויוה"כ. ובסוגי' דשבועות י"ג ע"ב לענין כהנים אם יש להם כפרה בשעיר המשתלח. וביומא ס"ו לענין איש להכשיר זר

סימן צח ביאור דברי תוס' שבועות ח' בענין אם ליכא שעיר אלא א' אם עושין פנימי ולא חיצון

סימן צט בסוכה ל' ביאור דין גזל נכרי ומה"ב ואם קונה בשינוי היכא דשייך קלב"מ ודין גוזל פחות מש"פ אם קנה בשינוי ודברי תוס' רי"ד בענין זה. ופלפול בסוגיא דאונכרי ואם יש איסור לקנות מפועלים נכרים חתיכת צמר שידוע שהצמר גנוב מישראל. ופלפול בגיטין נ"ה בסוגי' דחטאת הגזולה

סימן ק בסוגי' הנ"ל בדין קנין דרבנן אי מועיל לדאור' ישוב לכמה קו' תוס' ודין אם מועיל יאוש בעבדים וביאור משנה דגיטין י"ב וקו' תוס' ב"ק ל"ח

סימן קא פלפול עצום בסוכה ל"ג בענין יש דיחוי וביאור דברי הרא"ש סוף מ"ק. ותוס' שבת מ"ג בענין מוקצה

סימן קב בסוגיא הנ"ל לישב דברי הר"מ שהשמיט תי' דא"ל הושענא אחריתא וקו' המג"א סי' שי"ד בענין פ"ר באד"ר

סימן קג בסוכה ל"ה בדין אתרוג של אשירה לישב דברי הראב"ד התמוה מאוד ותוס' חולין ק"מ ופלפול בדין מצה של טבל ישוב קו' שעה"מ ה' לולב

סימן קד בדין איך יוצא במתנה ע"מ להחזיר והלא אין בו היתר אכילה. ואם יש חילוק באיסור אכילה בין איסור חפצא לא"ג. וביאור דברי תשו' הרשב"א לענין תרומה טמאה אם אמרינין הואיל וא"ב מיתשל ודין אוכל תרומה שמשלם חולין ונעשה תרומה אם מהני שאלה ודין אם מהני שאלה בשלישי בתרומה שיחזור ויטהר ואם נטהר ע"י שאלה אם עושה פעם ב' תרומה אם חוזר לטומאה ישנה ובדין תרומה טמאה לענין שלכדה"נ ואם יוצא באתרוג פחות מש"פ. (ושם ט"ס באות ח' בשורה אחרונה וצ"ל דהאפר הוה הפקר) וביאור תוס' קידושין נ"ו בענין שלכד"א ופלפול בגיטין כ"א בכותב על קרן הפרה אם אינו פסול משום ב' גיטין כמו בקרן פרה לענין שופר

סימן קה בדין אם מותר לטמא מע"ש ובדין אם מותר להפקיר תרומה ובדין הפקר ב"ד הפקר

(הג"ה ע' מ"ש בפנים בענין הפקר ב"ד. והנה לכאורה י"ל דבעבד ל"מ קנין דרבנן שיהי' מדאור' שלו מטעם הפקר ב"ד. למ"ד המפקיר עבדו קנה עצמו ב"ח. א"כ קשיא באה"ע סי' קכ"ד בהי' מוחזקים בעבד שהוא שלו וגט כתוב עלי' ויש להאשה חזקה ג"ש מתגרשת ולכמה פוסקים חזקת ג"ש מדרבנן ואיך מהני לדאו' ול"ש הפקר ב"ד דהעבד קונה עצמו וצ"ל דמיירי בעבד קטן דליק עצמו בהפקר להלכה כאבא שאול גיטין ל"ח והרבה יש לפלפל בדבר זה)

סימן קו פלפול עצום בסוגי' דהילך אתרוג ע"מ שהחזירהו ובדין תנאי בדבר שא"א לקיים ע"י שליח. ובדין אפקעינהו רבנן לקידושין אם מקדש באיסור. וקו' בתוס' יבמות ט"ו ד"ה בני צרות ותי' נכון

(הג"ה שאלני ב א הרב החריף מ' גדלי' נ"י ביבמות ק"כ בהא דס"ל לר"א באשה שאמרה מת בעלה הואיל והותרה היא ונשאת הותרה גם צרתה ומקשה ודילמא בגיטא אתיא ומשני דאינסוב לכהן. ועדיין קשה שמא שלח לה גט וביטל הגט שלא בפני השליח ואמרינין אפקעינהו לקדושין ומ"ה אינסבא לכהן ולפמ"ש בפנים דעכ"פ מדרבנן ודאי אסורה לכהן כדברי השטמ"ק ק לק"מ ושוב מצאתי הקו' והתי' בספר על"נ. אמנם י"ל דלב"ש דס"ל במשנה דגיטין פ"א דכתב לגרשה ונמלך פסלה לכהונה וכ"ש גירש על תנאי ולא נתקיים התנאי כמבואר במשנה שם וע' תשו' הרא"ש כלל מ"ה סי' נ"ד ולפ"ז ה"ה בקידש על תנאי וגירש ולא נתקיים תנאי קדושין הוי ריח הגט דמ"ש וכיון דר"א מתלמידי ב"ש. שפיר משני לשיטתי' דאפקעינהו רבנן לקדושין הוא משום שקידש על תנאי אם ירצו רבנן ולדידי' ודאי פסולה לכהונה ודוק. מיהו הדבר פשוט דגם לדידן פסולה לכהונה כדברי השטמ"ק)

סימן קז בדין מי שמכר אתרוג וקיבל אדרויף ומכרו לאחר אם יצא האחר וביאור דין מתי קונה אתרוג בכסף לבד וקו' בב"מ מ"ט ודין היכא שצריך לקבל מי שפרע אם יוצא באתרוג דהוי מה"ב. ואם יוצא באתרוג שקנה בהקפה. ופלפול בתוס' ע"ז ע"א

סימן קח בא' שמכר אתרוגים סתם ונתן לו אתרוגים קורסיקאנער אם יכול להוציא מיד המוכר. ודין אם יש באתרוגים דין אונאה כדי שיראה לתגר ודין מקדש באתרוג שאין ש"פ רק למצוה ודין מקדש בספק איסור ומחמת ספיקו אינו ש"פ אם ל"ה קדושין כלל או הוה ס' קדושין ודין מוכר שור ונמצא נגחן

סימן קט בסוגי' דחנוכה וביצה ל' ע"ב. ובדין טומאה דחוי' בציבור ודין נגע בזב אם נדחה בציבור ודין הקדש אם ניצול בצמוד פתיל לישב קו' גדולה על הב"ח

סימן קי בסוגי' דחנוכה בענין ובאו פרוצים וחללוה. ובענין היסח הדעת. ותי' על קו' הב"י בנר דחנוכה

סימן קיא בסוגי' דחנוכה בענין מדליקין מנר לנר

סימן קיב בסוגי' הנ"ל ובסוגי' דשבת ט"ו בענין ברכה בדרבנן ובענין ברכה שא"צ ומע"ש ודמאי: סימן קי"ג פלפול ע"ד הריטב"א ריש חולין דהיכא דנפסל בהיסח הדעת ס"ט ברה"ר טמא מה שקשה עלי' כמה קו' וביאור דין היסח הדעת. וקו' בסוגיא דשיקול הדעת

סימן קיד פלפול במגילה ט' ויומא י"ג לענין כהן שעבר ודין אם חל ט"ו בשבת אם עושין הסעודה בשבת

סימן קטו בדברי המרדכי דאמאי אין עושין פורים ב' ימים משום ספיקא דיומא. ובדין נשים אי יכולין להוציא אנשים ודין מבטלין עבודה למקרא מגילה

סימן קטז שייך לה' נשיאת כפים דרוש עצום בסוגיא דנודרת גיטין ל"ה

סימן קיז שייך לה' נט"י ונדפס אחר מנחת אהרן. בדין אם מותר למכור משקאות בבית המרחץ בבתי נואי ובו מבואר כמה דינים מברכה ומדיני לפ"ע

סימן א במנחת אהרן בסוגי' דטבילת כלים ובדין שמא יעבירנו ובדין טועה בדבר מצוה

סימן ב בסוגי' דקופץ ובפסחים נ"ט וע"א בסוגיא דבן דורתאי הרחיק עצמו פלפול עצום ובישוב שיטת רש"י בענין יו"ט האחרון אם חייב בשמחה

סימן ג בסוגי' דשליח נעשה עד קדושין ע"ג

סימן ד בסוגי' דמקדש בפירות שביעית קידושין נ"ב

סימן ה לבאר דברי תתוס' פסחים כ"ט

סימן ו בכתובת מ' בענין עשה דפשיעה

סימן ז בסוגיא דקציצה שבועות מ"ה ובהג"ה שם בדין חשיד על השבועה אם נפסל מדאור' לשבועה או מדרבנן

בעזר אשר לו ההוד והתפארת. תמה המחברת: