בית יצחק אורח חיים שב

ובענין שה א' פודה כמה פטרי חמורים ובענין אם בב' אנשים ואשה א' מיקרי ר"ה לענין ס' טומאה לישב דברי הר"ן נדה התמוהין מנזיר נ"ז

סימן מט לישב קו' הגאון רע"א בדין סוכת החג בחג ובית שבספינה לענין מזוזה ועירוב ובדין בית שעושין לגנות ופרדסין אם חייב במזוזה. ובדין בורגנין העשוין לצורך זה פלפול בדברי הדגול מרבבה סי' שצ"ח ובדין רשויות דרבנן אם מותר להחליף לישב קו' הגאון ר"ע וקו' תוס' שבת ק"א ובענין מעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר למעלה מי' בעירובין ל"ג ובסוגי' דכורת לישב קו' ר"ע על הרמב"ן ובענין קלוטה כמי שהונתה דמיא ברשות א' ותמוה על תוס' עירובין שכ' דמוציא מרה"י לרה"י דרך ר"ה חייב מכתובות ל"א וביאור דין עקירה פחות מג"ט לישב מה שתמוה בזה. וישוב קו' הגאון רע"א על הפ"ח ה' חנוכה שכ' בגזרת נכרים שיהי' כזבים לבסוף גזרו לשרוף והוא נגד גמ' נדה ל"ד דאין שורפין בטומאה זו

סימן נ' בענין מהלך כעומד אי דוקא בב' רשויות כדברי הראב"ן ודבר נפלא בשבת ה' ופלפול בכתובות ל"א ודבר חידוש בתוס' רי"ד בענין שמא יעבירנו

סימן נא בדין אם מותר להביא חלב ביו"ט מכפר יותר מתחום ע"י עירוב אם ל"ה כשור פטם. ובדין הממלא מים כרגלי הממלא וסוגי' דמגביה מציאה לחבירו

סימן נב בדברי הש"ג בנכרי שמשכן ע"ז יכול לבטל. ובדברי המג"א סי' תקפ"ו דישראל שקיבל אחריות על ע"ז דנכרי ל"מ ביטול קו' גדול' מש"ס דבכורות י"ג פלפול בפסחים ע"ב בשוחט ונמצא טרפה. ובדין טעה בדבר מצוה לישב כמה קושיות ובישוב הגאון רע"א פסחים ע"ב בהא דמשני שאני תרומ' דאיקרי עבוד' והרי במשנ' איתא אשה ונתגרש' דל"ש תי' הגמ' רק בחלל וישוב קו' תו' יבמות ל"ד ופלפול בדברי המ"ל פ"ג משגגות דבהמיר ואח"כ הפריש קרבן ל"ה דיחוי מה שקש' מש"ס דהוריות י"א ובענין אם בגברא שייך דיחוי ובדברי הרא"ש סוף מ"ק בענבים שהוריקו ישוב קו' על הרמ"א דבהוליד ממזר קיים פו"ר מיבמות ל"ד

(הג"ה ע' בתוספי הרא"ש יבמות ל"ד הביא בשם מהר"א דבא על נערה המאורסה א"ח קרבן ולא כרת ודייק כן ממשנה דיבמות מדקתני ובשעת כניסתן לחופה ולא נקט באירוסין ובעל"נ מפלפל עלי' וע' בהגהות שלפני הספר מהר"ם ראטינבורג החדשות מהגאון מלבוב. והנה נלע"ד ברור דאף אם יהיבנא למהר"ם דבר זה מ"מ חייב קרבן על היציאה דאז בעולה היא ובבעולה מודה מהר"ם דחייב כרת וקרבן כמבואר בתוספי הרא"ש. ומהר"ם ל"ק רק על הכנס' א"ח וביבמות ל"ד דמסיק שם בגמ' דל"ח אלא כח ראשון עיי"ש שפיר קאמר מהר"ם דאכח ראשון א"ח קרבן וז"ב. והנה החריף מ' מאיר מייימין נ"י הביא הוכחה לדברי מהר"ם דמהרי"ק בתשו' סי' קס"ח אתוס' כתובות ט' הקשה אמאי אסורה בקיבל אבי' קידושין פחות מג"ש בפתח פתוח הרי הוי ס"ס שמא קטנה ושמא בשוגג ולא ידעה שהוא איסור (ומ"ש מהרי"ק שמא אינו תחתי' צ"ע דהרי קאי בקיבל אבי' קדושין פחות מג' שנים אולי ט"ס בדברי' וצ"ל כמ"ש) ול"ה שם אונס חד דנ"מ לקרבן עיי"ש ומזה הוכיח דבשוגג כזה נאסרה על בעלה. אבל למ"ש מהר"ם דבנערה המאורסה א"ח קרבן ל"ק קו' מהרי"ק ויפה העיר אבל לפמ"ש דאיציאה ודאי חייב קרבן גם למהר"ם ליתא לדברי' דהאשה ג"כ חייבת איציאה כדאיתא בשבועות ודברי המרדכי בזה תמוהים ועיקר דברי מהר"ם נפלאים גם ק' לדברי' מנ"ל דנערה המאורסה אין קידושין תופסין דבקידושין ס"ז רצה ללמוד א"א מאחות אשה ומקשה שכן יש היתר בחי' אוסרן ויליף מכל אשר יעשה מכל התועבות ונכרתו הוקשו כל העריות ואם נערה המאורסה אינה בכלל ונכרתו ל"ה בהיקשא ומנ"ל שאין קידושין תופסין. אמנם לתי' ראב"י שם דיליף מיבמה ניחא וע' סנהדרין נ"א דהכל הי' בכלל איש אשר ינאף אשת רעהו הוציא הכתוב בת ישראל לסקילה. ולפ"ז צ"ע על מהר"ם דלענין כרת וקרבן בכלל א"א הוא ושמא ס"ל הואיל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו כדאיתא בזבחים מ"ט הואיל דאשם מצורע טעון בוהן יד ס"ד דל"ב מתן דמים ולס"ל כתוס' זבחים מ"ט ד"ה לפי דמה שאוב וידעוני טעון כרת ולא בשאר מכשפים לא מיקרי דבר החדש. ולפי שאין לפני המקור מזה אקצר ועדיין צ"ע. ולפמ"ש דאיציאה חייב לא משכחת דין המהר"ם רק בפירש באבר מת ודו"ק. וע' תוס' סנהדרין ע"ג ד"ה חייבי כריתות הקשו ת"ל מדאיתקש כל עריות לדברי מהר"ם מיושב קו' דניתן להצילה כתיב בנערה המאורסה ולמהר"ם ל"ה נערה בכלל ההיקש דא"ח כרת. ולזה העירני הרב החריף מ' יצחק הירש העמערלינג נ"י מפה. מיהו עיקר הדבר תמוה)

סימן נג דרוש בסוגי' דא"ה בפיקוח נפש אחר הרוב יומא פ"ד וכתובות ט"ו ביאור דין אם מפקחין הגל אגוסס. וישוב דברי הר"מ שפ' דבתינוק הנמצא ברוב נכרים אין מפקחין וביאור דין אי בס"ס מחללין שבת. וישוב דברי הר"מ דבתינוק הנמצא ברוב ישראל אם הרגו אין נהרג עלי' וביאור דברי מהרש"א נדה ח' דביולדת לז' אין עוברה ניכר לשליש ימי' התמיה מסנהדרין. ופי' תוס' ב"ק כ"ז בענין א"ה בממון אחה"ר וכלל חדש דכמ"ש תוס' דתרי ס"ס דסתרי אהדדי ל"א ה"ה דל"א תרי רובא דסתרי אהדדי ופלפול עצום וחריף בחולין ט' ודין קבוע ואי אמרינין כל דפריש מרובא פריש למנין חלק הנשאר ופלפול בדין רוב שכבר הוחזק ובענין ס' מוציא מידי ודאי בריש ב"מ וביבמות ל"ח ובקו' הגאון רע"א אהא דנגח תורא דידי' דמשלם פלגא והרי הוי עשאי"ל ופי' התו' סנהדרין פ"א. וישוב דברי הטור סי' ל"ח מה שהקש' התומים והנתיבות מתוס' סנהדרין הנ"ל וביאור דין ספק בן ז' לענין חילול שבת ודין לאחר מיתת האם אם הולד חשוב עובר לפטור ההורגו

סימן נד דרוש בסוגי' דשופרות יומא נ"ד פלפול בתוס' מעילה כ"א ע"ב בנפל' פרוט' של הקדש אי בלא נודע שייך ביטול ובענין שב מידיעתו ופלפול נחמד בעירובין ל"ז לענין ברירה בדרבנן. וישוב קו' תוס' גיטין כ"ה מה שהקשו דר"מ אדר"מ וביאור רחב בסוגי' דיבמות ס"ז לישב קו' נטע שעשועים וישוב קו' תוס' שם ד"ה אוכלין בשביל כל המשפחה וישוב קו' תוס' בהא דפסקינין א"ב בכל חיטה יש לו חצי דא"כ משכחת בכורים לר"ל ופלפול בדברי רבינו יקיר במרדכי יבמות לענין כהן ששכר פרה מישראל וישוב דברי הר"מ פ"ד מא"מ באחין שחלקו ואחד נטל ט' וכלב

סימן נה דרוש בסוגי' דאין עירוב והוצא' ליוה"כ כריתות י"ד ובסוגי' דמיגו דהוה דופן סוכ' ז' אמרי נועם בסוגי' דב"מ ל' לענין השבת אביד' בזקן ואל"כ ובחולין ק"ב לענין שבת ויוה"כ בענין דברי הרב ודברי התלמוד דברי מי שומעין ודברי השאג"א לענין כהן ונזיר איך חל דא"א חל על איסור. וישוב קו' תוס' זבחים מ"ה וכלל חדש דאם טומא' דחוי' בציבור אין איסור חל עלי' וה"ה אם עשה דוח' לל"ת דל"ה רק דחוי'. וישוב קו' הר"ן בקידושין י' וקו' תוס' יבמות כ' וישוב שיטת רש"י בברכות י"ט מה שסותר לסנהדרין ל"ה לענין כהן ונזיר ועוש' פסח ודין אם נשים מותרין לטלטל בסוכ' ע"י מיגו דהוה דופן כיון דאין חייבין בסוכ'. ואם התור' ניתן לקולא לטלטל ולהוציא בשבת ע"י מיגו כיון דקודם מ"ת הי' מצות שבת ולא הי' מצות סוכ'

סימן נ"ו ע"ד מהרש"א שבת ק"ד דאם מדאורייתא הספר כשר אף דמדרבנן פסול חייב משום שבת מה שצ"ע מכמה מקומות ובענין אם במצוה דרבנן נשים חייבות מכח ל"ת דלא תסור ודין מלל"נ במצו' דרבנן וישוב קו' תוס' במגיל' למ"ל היקש דנשים חייבות במצה ה"ל שהן הי' באותו הנס וישוב קו' תוס' שם ארש"י דבמגיל' אשה מוציא לאיש מתוספתא

סימן נז בדין אם מותר לשלוח טעלעגראף בשבת. ודין כלי לכבות הדלקה

סימן נח קו' בתוס' שבת נ"ח שכ' דמה שנאסר בהנא' חשוב שינוי מעשה וקו' מב"ק צ"ז מגזל חמץ וע"ע הפסח ופלפול בסוף עירובין בשרץ שנמצא במקדש וקו' גדול' בעירובין מ"ד לר"א לא יעמוד בהמ' וכלים והרי ס"ל מכשירי כוכ' דוח' שבת וקו' בתוס' שבת לענין תרי זימני הוה חזק' לרבי

סימן נט באחד ששכח למכור סובין של חטים ונזכר לאחר שש אם יש היתר להשליך הסובין לרחוב ושם לוקחין עכו"ם ואם הנכרי מחזיר לאחה"פ אם מותר בהנא' ובו מבואר אם בתשביתו עובר בכל רגע ואם איסור הנא' יש לו בעלים ואם הנכרי קונה כקונה מהפקר. וביאור דברי בעה"ת הובא במ"ל פט"ז ממכירה ודין גל"מ. ופלפול עצום בסוגי' דמקדש בחיטי קורדנייתא לישב דברי הש"ע אה"ע סי' כ"ח ופי' דברי התוס' ב"ק ע"ב

סימן ס דרוש בסוגי' דחזקתו בדוק ובדיני בדיקה וביטול ובדברי הכלבו אי מהני ביטול לחמץ ידוע וישוב כמה קו' התוס' בענין זה ודין אם מהני זכי' באה"נ ודין ס"ס באיכא לברורי ואם מהני ביטול בטובת הנאה לסתור דברי המקו"ח וישוב קו' הפ"י בפסחים ה' אהא דש"מ מר"ע תלת ודברי מהרש"א קדושין נ"ז דבנותר פקע שם קודש

סימן סא בסוגי' דפסחים ו' ע"ב בסוגי' דהבודק צריך שיבטל ובסוגי' דאין חוששין פסחים ט'. ובו מבואר דין קנין חצר באה"נ ופי' דברי תוס' ד"ה ודעתי' עלי' בענין נפלא. ודין משהה חמץ ע"מ לבערו. ודין ביטול ע"י שליח וחזרה תוך ג' ימים בהפקר וישוב קו' הגאון מ' ענזיל הובא בב"א סי' ס"ו בחולין קל"ט ודין רוב וס"ס בדבר שיל"מ. ודין ס' טומא' ברה"ר לענין טבילה והזי' וחילוק בין טמא מת לשרץ. וישוב כמה קו' תוס' בענין זה

סימן סב בסוגי' הנ"ל ישוב דברי הטור יו"ד סי' נ"ז שהביא דברי הסמ"ג דספק דרוסה מותר מטעם ס"ס. פלפול נחמד ונעים בישוב דברי ר"ת בספק דרוסה מה שקשה מזבחים ע"א. ודין אה"נ ואיסור אכילה שנתערבו בשל חבירו כיצד ישלם

סימן סג דרוש בסוגי' דפסחים י"א וי"ב לענין טעות בעיבורא דירחי ודין אין הולכין בממון אחה"ר בכל פרטי' פלפול בסוגי' דכתובות י"ח ובדברי חכמי בריסק הובא בחו"מ סי' ל"א היכא דכת א' מכחישים זא"ז אם כשירים לעדות אחרת מה שקשה מאוד משבועות מ"ז וישוב קו' תוס' בב"ב מ"א בדבר נפלא