בית יצחק אורח חיים ש

דס"ל שבת ז"ת וכ"ש חוה"מ אמנם ר"י ס"ל כותב ומוכר כדי פרנסתו ופי' תוס' דר"י מחמיר ואינו מתיר רק בפועל שאין לו מה יאכל וכ"פ הר"מ פ"ז מיו"ט ומזה הוכיח הה"מ פ' י"ג דאין מניחין תפילין בחוה"מ (והא דשרי לכתוב לעצמו היינו להנותן לאחר חוה"מ כמ"ש המג"א ופמ"ג תקמ"ה ס"ק ו') אמנם לדעתי א"ר מר"י דטעם מאן דפוסק להניח בחוה"מ אף שהוא אות שאסור בעשית מלאכה משום כיון דמותר דבר האבוד אין כאן אות ור"י כשיטתי' מ"ק י"ג דמלאכת מחובר אף דבר האבוד אסור ע"כ יש כאן אות וס"ל אין מניחין בחוה"מ ואנן לס"ל כר"י דיחידאי הוא כדאיתא שם. אמנם מרב דס"ל כר"י ובדף י"ג מבואר דמתיר מלאכת מחובר יש ראי' דאין להניח בחוה"מ וזה ללישנא דרב הורה לר"ח כר"י אבל ללישנא דאמרי לה דרבב"ח הורה לר"ח א"ר מזה וי"ל דר"י כשיטתי' ע"כ הדבר ספק לדינא ודו"ק)

סימן יח פלפול עצום בפסחים נ"ט וביצה ה' בענין אי היכא דפשע אומרים חטא כדי שיזכה חבירך ואי שכחה מיקרי פשיעה. ובשלד"ע וי"ב מצוה ואם בתרומה טמאה מצות שריפה רק מדרבנן ואם בחציו עבד שייך עשה דלעולם בהם תעבודו לישב דברי הרשב"א שבת התמוה ובקו' הגאון רע"א בהא דלא מוקי במכות ט"ז אקו' אי דקטלה קלב"מ בטרפה ובמשחרר עבדו לצורך תפלה פלפול בברכות מ"ז ובדין מפקיר כל נכסים אם עובר על עבדים בעשה דלעולם בהם תעבודו ופלפול עצום בדין ערבות בנשים ובדין עשית מצוה ע"י נכרי ותמוה אתוס' שבת כ"ה דשריפת תרומה טמאה רק מדרבנן מש"ס דבכורות י"ב. ובדין זר שאכל תרומה טמאה אם הוא במיתה ובסוגיא דיבמות כ"ה בענין א"א מע"ר ופלגינין דיבורא ודין מי שחייב מיתה ועשה תשובה אם כשר לעדות

(הג"ה לסוף סי' י"ח בהג"ה הבאתי חידושי רמב"ן שבת צ"א בשם ר"ש דזר שאכל תרומה טמאה אינו במיתה ואמנם בירושלמי פ"ב דבכורים מבואר להדיא דזר שאכל תרומה טמאה במיתה וצע"ג על הר"ש

סימן יט בנודר לנשמת רבינו מאיר בעל הנס להדליק נרות אי מותר להדליק נרות או חייב לשלוח המעות לארה"ק. ופלפול עצום על ס' מגיני א"י בענין חזרה בהקדש תכ"ד ובסוגיא דמנחות ק"ט ע"מ שאקריבנה בבית חוני' ובמתנה תנאי אם לאחר מיתת המגרש עברה על תנאו ופלפול בדברי מהרי"ט סי' פ"א ח"ד ורש"י חולין ע' ובקצה"ח ונתיבות המשפט סי' ר"ג

סימן כ בענין הנ"ל ובביצה כ' באומר נזיר ואגלח ממעות מע"ש ובענין מתנה עמ"ש בתורה ובכרוז הגאון מ' ליב מבריסק. פי' דברי התוס' מנחות פ"א וביאור דברי פי' המשניות מנחות ך"ט התמוהין מאוד ופי' דברי התוס' נזיר י"א מ"ש על הריני נזיר שאגלח בב"ח וישוב קו' תוס' כתובות נ"ו מב"מ צ"ד בדרך נחמד ופי' דברי הגמ' גיטין פ"ג בענין ע"מ שתאכלי בשר חזיר ופלפול על כל דברי גאוני זמנינו בענין זה

סימן כא אם מותר לשנות ממעות א"י ואם הקופות העומדים בבית נדיבי העם למעות א"י יש להם דין חצר לקנות ובו מבואר דין חצר השותפים אם קונים זמ"ז והשגה על קצה"ח והנתיבות ופלפול עצום בגיטין כ"ה אכול דבש וכו' ואם מותר לשנות מעני לעני ודין מכירי כהונה ופלפול בדברי ז' הת"ש סי' ה' ובסוגי' דאוונכרי

סימן כב בביהמ"ד שנשרף ורוצים אנשי ביהמ"ד להוסיף מקומות לצד מזרח ועי"ז ישתנה מקום ארון הקודש וטוענים הבעלים ממקומות שהי' להם אצל ארון הקודש שיתנו להם גם עתה מקום בסמוך לארון הקודש פלפול בדברי הח"ס סי' כ"ט ורש"י יומא י"ב

סימן כג במקומות ביהמ"ד של רב וצדיק אי בעלי המקומות יש להם חזקה או לא הואיל ובעל הבהמ"ד לא הי' מקפיד ואין להם שטרות

סימן כד בא' שצוה לפני מותו שיכתבו ס"ת ממעות טראטע שיש לו בפקדון ואנשי העיר רוצים לשנות מדעת הנותן ובו מבואר דין תלוש ולבסוף חברו שצ"ע על תוס' עירובין ל"א שכ' דמה"ט חשיב כתלוש כיון שיצטרך לעקרו וצ"ע ממעילה כ' ודיני כלי שרת ואבני מזבח ודין הזמנה מילתא לישב דברי הלבוש ומג"א סי' ל"ב מה שקשה מש"ס דמנחות ל"ד

סימן כח בא' שנתן מעותיו להרב וצוה שיכתבו ס"ת אם רשאין בני העיר לשנות ודין מצוה לקיים דברי המת ודין ש"מ אם עמד חוזר ואם במיתתו קונה למפרע לישב קו' תוס' גיטין י"ד

סימן כו פלפול בדברי המ"ל דהא דאסור להניף ברזל באבני מזבח דוקא לאחר שהקדיש מה שקשה מע"ז נ"ב ובדברי מהר"י אכסנדרי הובא בב"י יו"ד סי' רע"ו

סימן כז בענין הנ"ל ובדין מה שא"ר לקדושה אי מותר לשנות לקדושה קלה לישב דברי הטו"ז סי' קנ"א ממנחות ל"ב ובדין שרפת הפרה אי הכהן לובש ד' בגדים של הדיוט ובדין שאלה בקדשים לאחר שחיטה ובפיגול אי מהני שאלה

סימן כח בדין מקוה לטבילת נשים שעשה א' מעירו נוסף על מרחץ הישן אם יכולין בני העיר למחות בידו פלפול בדברי צ"צ וביאור דברי הגמ' יומא י"ב ורש"י שמואל ב' ק' ה'

סימן כט אם מותר למכור מאכלות אסורות לישראלים חשודים ואם מותר למכור מאכלי היתר לאוכלים בלא נט"י ובלי ברכה. ובדין לפ"ע ופלפול בפסחים כ"ב בקו' ז' הגאון מ' העשיל. ישוב לדברי ברטנורא ריש שבת ותמים על הצל"ח ומהרש"א שכ' דגם באיסור הנחה ס"ל לר"ל ח"ש מותר מה"ת וזה להיפך מירושלמי תרומה. וביאור דברי תשו' אמונת שמואל

(הג"ה העירני הרב החריף מ' חיים קנאללער נ"י מפ"ק ע"ד הפרישה שכ' בטעם הלכות א"י דנשים לא ישחטו דחשודות אלפ"ע וע' פמ"ג סי' ב' וראש יוסף וקצת משמע כן בר"ן ה' יו"כ והקשה מהא דנותן לחמותו מעשר את שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה מחלפת ומשמע דוקא באשת ע"ה וגם באשת חבר ליחוש כיון שחשודה אלפ"ע ולק"מ דאחלוכי ל"ח. ואף דשם לטובה נתכונה מ"מ ל"ת באשת חבר ודוקא היכא דאיכא טרחה חשודה אבל שתחליף ל"ח וז"ב. והנה לדברי הפרישה אשה מותרת לשחוט ביו"ט דאם לא תשחוט יפה או בסכין פגום תחלל יו"ט שלא לצורך ולא חשידי רק אלפ"ע. אמנם כ"ז בחי' אבל בעוף דלר"מ בן נח אינו מוזהר אאבר מה"ח אשה אסורה לשחוט דאם לא תשחט יפה תהי' מקלקל ול"ש תיקון להוציא מידי אמ"ה לב"נ. ולפ"ז בכיון נקט במשנה דביצה השוחט חי' ועוף לא ישרוט אא"כ הי' לו עפר מוכן דקשי' יכסה ע"י נשים. היכא דשייך בעידנא כגון בעידן דכחוש קא מכסה דבדידהו ליכא עשה דיו"ט ועשה דכיסוי דוחה ל"ת דיו"ט אך אם נשים אין שוחטין ל"ש שיכסה ע"י נשים דהמצוה על השוחט ובתורת שליחות ל"מ דשוב יעבור המשלח בעול"ת דא"א לחלק השליחות לחצאין אך קשה ישחט ג"כ ע"י נשים אך דוקא בחי' רשאי אשה לשחוט דאם לא תשחוט יפה תתחייב משום חילול יו"ט דהוה תיקון לאמ"ה לב"נ משא"כ בעוף ומ"ה נקט חיה ועוף והרבה יש לפלפל בזה)

סימן ל דין כזית וכביצה שנתפח לענין נט"י ולענין חלב ונבלה ויוה"כ ולענין שבועה וברכת המוציא והוצאת שבת ואם יוצא ידי מצה ובו יבואר פלפולים שונים בסוגי' דמנחות נ"ד ושבועות כ"ד ע"ב ושבת צ"א פסחים כ"ב ול"ד

סימן לא אם פחו' מכביצה צריך נט"י ואם מקבל טומאה ביאור מחלוקת רש"י ור"ת ישוב לב' סוגיות דיומא ע"ט וסוכה כ"ו וחידוש בדברי מאירי שבת צ"א וישוב קו' מהרש"א שבת י"ד וביאור דברי תמ"ל פ"ד מטו"א

סימן לב בדין בית שריפת י"ש ושכר איך למצוא היתר בשבת ובו מבוארין סוגי' דע"ז כ"א ודיני שביתת בהמה ושותפו' נכרי ודין מפקיר על תנאי. ודין גרמא בשבת ויו"ט ודברי רבינו יקיר לענין כהן ששכר פרה להאכיל' כרשיני תרומה ושיטת הסמ"ג שמלאכה ע"י עכו"ם איסור דאו' ודיני שכירה לנכרי ודין הערמה. קו' בתו' עירובין ס"ט. וקו' בתוס' עירוכין ה' ודין כ"מ שאסרו חכמים מפני מ"מ אפי' בחדרי חדרים אסור אם גם באד"ר כן הוא לישב דברי מג"א סי' ש"ה והרבה דיני שבת

סימן לג קו' המחבר בתוס' ב"ב כ"ז דקונה אילן ל"א ק"פ כקה"ג דמי הואיל ואם נתיבש אין לו פירו' ותמוה משבת קל"ה דאמרינין במוכר שפחה לעוברה ק"פ כקה"ג דמי ופלפול בסוגי' דשבת ובדברי הקצה"ח סי' ר"ט: וישוב דברי קו' פ"י גיטין ושיטת ר"י הובא בש"ך יו"ד סי' רס"ז דמילת עבדים אינו דוחה שבת אף בזמנו

סימן לד במקלקל בהוצאה אי חייב בשבת ופלפול בשבת צ"א וביצה י"ב ושבת ק"ו ובדברי מהרי"ק שורש קל"ז דין משאצ"ל ודין מקושש אם היה חייב מיתה הואיל וכיון לש"ש וישוב קו' התומים סי' ל"ד אהא דקוברי מת ביו"ט פסולים לעדו' ופלפול בסוגיא דכורת. ותי' לקו' תוס' שבת ל"א בענין סותר ע"מ לבנות

(הג"ה לאות ו' הנה נשאלתי מהבחור החריף כ' פנחס צימעט בדברי רש"י יחזקאל כ"ג פ' ל"ח את שבתותי חללו שהי' שוחטין בניהם בשבת והרי הוה מקלקל בחבורה ול"ש תי' התוס' סנהדרין ל"ה משום כפרה. והשבתי לו לישב לשי' הריטב"א בכתובות ס' דיש בבשר אדם איסור אמ"ה לב"נ (ע' מש"ל סי' ט"ו אות ו') ולפ"ז שייך באדם תיקון אמ"ה לב"נ. ומיושב קו' וגם קו' תוס' סנהדרין ל"ה במיתת ב"ד לר"ש מיהו יש להסתפק אי מיקרי זאת תיקון הואיל ואינו עומד לאכילה ע' נדרים ל"ח. ואמנם י"ל דרש"י כשיטתי' דס"ל מקלקל הוי איסור דאורייתא עמ"ש סי' ט' בש"ה ומיקרי זאת גם כן חילול שבת)

סימן לה באשה ששכחה ליטול צפרני' אי מותרת ליטול בשבת ע"י נכרי ובדין מסייע שהקשה השואל