בית יצחק אורח חיים רצט

על מחנה לוי גיטין ל"ג. ותי' לקו' מהרש"א שם מה שהקשו תוס' מנזיר שאמרו לו אל תשתה. והשגה על ס' ארצות החיים סי' א'

(הג"ה. לאות ה' בגוף הסברא שכתבתי בפנים לישב קו' תוס' ריש יבמות דקטנה תתיבם ממ"נ דאם היא איילונית אינה אשת אחי' וכתבתי דכיון דקטן אינו מיבם דל"ש ממ"נ מקשינין אשה לאיש. וגם בקו' הגאון ר"ע מ"ש מצאתי אח"כ כדברי בתשו' גאוני בתראי סי' ס"ו ונהניתי מאוד)

סימן ה דרוש בסוגיא דכלאים בציצית ובגדי כהונה ביאור תוס' יומא ס"ט ישוב על קו' השאג"א שם וישוב דברי התוספתא מובא בתוס' מנחות מ"א וישוב קו' השאג"א על הר"מ ביאור דברי נ"י בפ"ב דב"מ ותוס' ב"ב י"ג ותוס' גיטין מ"א. ודברי גמרא יבמות ד' ישוב קו' הר"ן נדרים צ ישוב קו' ישי"ע על המרדכי ביאור דברי גמ' יומא ו' ודברי רש"י שבת כ"ה לענין סדין בציצית ותוס' מנחות מ' ביאור גמ' פסחים צ"א קו' על ר"י דס"ל דסומא פטור מכל המצות ביאור דברי הגמ' ב"ק פ"ו קו' על הרמב"ן והר"ן פ"ב דגיטין ודין אם לר"י דסומא פטור מעונשין אם נסתמא אח"כ מה דינו וביאור דברי הגמ' עירוכין י"ז ישוב על קו' בשמים ראש סי' ע"ג קו' רבתי על תוס' זבחים ע"ד דאברים בעלי מומין בטלים חד בחד ממנחות ה' ופלפול אם הי' לכהנים סוכה בעזרה ואם הי' ציצית בהמעיל של כ"ג

סימן ו קו' השואל על הר"מ מה' תפילין ופלפול עצום בעירובין צ"ו בענין שבת זמן תפילין לענין בל תוסיף ודברי השאג"א סי' מ"א ביאור דברי תוס' ביצה ל"ג ורש"י עירובין צ"ו ודברי רבינו יהונתן ביאור דברי תוס' יבמות ה' ישוב קו' תוס' יבמות כ' וקו' תוס' חולין פ"ב לענין או"ב בעגלה ערופה ודברי מהרש"א יבמות כ' התמוהין מאוד. ביאור הגמ' תמורה ה' ישוב למהרש"א קידושין נ"ז התמוהין שכ' דמסתמא ר"י ל"פ על ר' ינאי רבי' דעגלה ערופה נאסר מחיים ומבואר בחולין פ"ב בהיפך. קו' על תוספת חולין שכ' דעגלה ערופה יש לה פדיון. ישוב תוס' סנהדרין מ"ז ע"ב בענין עגלה ערופה נאסר מחיים

סימן ז ע"ד סופר שבדקו אחריו ונמצא שאינו בקי בדינים ויש חשש על הבתים שמכר ובו מבואר אם אזלינין בתר רוב בחשש עור בהמה טמאה ובחשש שעשה בכיון כדי להרויח ואם בשין של תפילין פסול חק ירכות ושין הדבוק בעור וענין עיבוד לשמה ואם מהני ב' כונות היכא דבעי לשמה ופלפול בדברי הנתיבות סי' צ"ז ובב"מ י' בתופס לבע"ח ביאור ירושלמי שקלים פ"ז ישוב קו' תוס' שבת כ"ח אהא דתפילין בהדיא כתיבה פלפול במנחות ל"ד ביאור דברי בעה"מ סוכה ט' פלפול בענין העברת קלמוס לשמה

(הג"ה בש"ה ש' נ"א מיהו בקידושין כ"ה ופסחים נ"ז משני הגמ' מה אף אקמייתא וע' תוס' חגיגה ד בשם הירושלמי וצ"ע)

סימן ח במה שרצה א' לפסול תפילין של כל ישראל לפי שנוהגין לכרוך הפרשיות מסופה לתכליתה גם בש"י ומבואר בטור דצריך להניח קדש והי' כ"י מימין שמע והי' א"ש משמאל גם בש"י. ובו מבואר דיני בל תוסף ושין של תפילין. ואם בעינן גם בש"י רואה את האויר פלפול בסנהדרין פ"ט ישוב לקו' בעל העיטור למה תפילין מסודרין מימין לשמאל הקורא וחילופא באבני אפוד. ישוב לקו' טורי אבן אהא דבל תוסף משוה כמשא ופי' תוס' פסחים מ"ז ד"ה שה ולא הבכור

סימן ט בענין תפילין פסולין שלא כסדרן וס"ת שבלה ותפילין שכתבן בשמאל ושחיטה בשבת כלאחר יד וענין מקלקל בשבת אי הוה איסור דאור'. וקושיא אם משכחת שחיטה כלאחר יד לענין שבת למה פסח דוחה שבת. וישוב קו' המ"ל אם נאמר דבשבת לא ניתן להצילה בנפשה לחייבי כריתות אמאי לא מוקה בסנהדרין ע"ג בשבת. וישוב קו' תוס' כתובות ל"ד

סימן יוד בס"ת שנמצא בה' הראשונה טיפת דיו אי יאי לתקן ואם ל"ב בשם הקודש כסדרן ובדברי מהר"י אכסנדרי אם מותר למחוק לתקן בנדבקה ה' במקצת בנגע פלפול נחמד וחידוד בסוגי' דפסחים כ"ז ובענין ח"ש בשאר איסורין מ"ד ז' הח"ץ ובענין מחיקת השם ואם גם השמות נכתבין בכל לשון. ביאור סוגיא דע"ז נ"ב ובאו בה פריצים וחללוה ופלפול במנין מחיקת השם בסוטה אם היא מטעם עשה דוחה ל"ת וקו' גדולה ביבמות ל"ו

סימן יא דרוש להתחלת מצות הנחת תפילין בסוגי' דעירובין צ"ה לענין שבת ז"ת וקידושין ל"ה לענין אי תפילין הוי מ"ע שהז"ג לישב דברי רש"י וריטב"א התמוהין מאוד דמפורש בדבריהם דר"מ ס"ל נשים פטורות מתפילין ולהיפך מבואר בעירובין צ"ו. וישוב לדברי הרמב"ם התמוהין ופלפול עצום ברש"י דאיסור בל תוסיף משוה כמשא תי' לקו' טורי אבן וכמה קו' תוס' ובסוגי' דחנוכה לקשר המאמרים מדליקין מנר לנר ומטילין מבגד לבגד והלכה כר"ש בגרירה

סימן יב תפלה אי הוה מ"ע שהז"ג ואם נשים חייבות בהזכרת יציאת מצרים ואם בק"ש שחרית מקיים עשה דשננתם ובענין ב"ת בתפילה ב' פעמים ותפילה בליל שבת אם להקדים קודם לילה ודין הבערה ללאו יוצאת ופלפול בדברי הת"ש באמירת הקרבנות ובדברי מהרי"ק אם ש"ץ רשאי להתפלל בע"כ ואם שחיטה כשרה בזרים אף לתמיד בשבת ותמי' גדולה בזה מסנהדרין נ"א. ישוב לתוס' יומא מ"ו שכ' דסמוך לאור הבקר מותר להקריב אברים ופדרים של חול בשבת והקשה בישי"ע מפסחים נ"ט תמוה גדולה. ופי' דברי ירושלמי בשבת בזר שהקטיר אמורין בשבת חייב משום מבשל כיון שרוצה בעיכולן כמבשל דמי וזה סותר לש"ס דידן ביבמות ל"ג. ומרגליות טובה במג"א רס"ז לישב מש"ס דברכות כ"ו (וט"ס בפנים ל"ו) ופלפול נחמד בשבת כ"א סוגיא דחנוכה וישוב לדברי הגמ' דמיבעי לי' אי נשים עוברות בבל תאחר והוא ספרי מפורש ופלפול בשיטה מקובצת ב"מ ך"ד ופה"מ סוף נגעים

סימן יג עוד בענין אברים ופדרים ש"ס קרבין בשבת ביומא מ"ו ובענין ב"ת ובל תאחר וכהני שלוחא דידן בנדרים ל"ה ביאור דברי ריטב"א קידושין כ"ג שכ' דבכהן הוא שלוחא דידן והרי הוה מחוסר כפרה ושייך ג"כ כמדאלמ"מ ודין אי אמרינן כל מילי דאיהו למ"ע ולא משוה שליח בדרבנן ואם כ"מ דאיהו למ"ע היכא דבדיעבד מהני ובענין השלשת גט בנשהטית ופלפול בב"ק ק"י ואם כהנים הוי פועלים ישוב לכמה קו' תוס' ביאור רחב בתוס' חולין ק"מ בענין אם מועיל שחיטה לבהמת עיר הנדחת שנסתפקו תוס' ותמוהין דבריהם מסנהדרין קי"ב ובמה שכ' דאינו אסור ממשקה ישראל רק היכא דל"ה שעת הכושר תמוה מפסחים מ"ח

סימן יד בדין אם יש איסור לנשים ללבוש פאה נכרית ודין חציצה בטבילה ודין שער המת ועוד מגלה ערופה ועור האדם לאה"נ ולטומאה וקו' גדולה אמ"ש תוס' דעור ע"ע מותר ואמאי המקדש בע"ע אינה מקודשת וישוב נחמד דין אם צדיקים שבעיר הנדחת יוצאין בלבושיהן וישוב לרש"י עירוכין ז' שלא יסתרו מרש"י סנהדרין. פי' דברי ירושלמי סוף סנהדרין וישוב קו' תוס' סנהדרין מ"ח הכי גרע עור האדם מתכריכין

סימן טו בענין הנ"ל וב' תמיהות על תוס' ב"ק שכ' דשער פסולי המוקדשים מותר ומבואר בהיפך בבכורות כ"ו. ואתוס' זבחים ע"א תמוה גדולה ודין כזית מן המת. ונפל אי טעון קבורה ודין מת נכרי ועבד אי אסורין בהנאה. וישוב דברי תוס' ב"ק נ"ג ד"ה לענין כלים מה שתמה בשעה"מ ופלפול עצום בענין נפל אי נוחל ומנחיל בדברי קצה"ח סי' רע"ו וש"ס דנדה נ"ז דמבואר דנפל אין לו נחלה. ופלפול רחב בש"ס דכתובות ס' בענין בשר אדם והשגה על תשו' ארבעה טורי אבן

(הג"ה לאות ב' קודם ד"ה והנה. והנה ק' לי לפמ"ש תוס' זבחים הנ"ל דסוגיא כרבנן ומשמע דלר"ע דעור פסולי המוקדשים מותר חייב בטל הבור משום שהמת שלו שיכול ליהנות מעורו ולמה כ' תוס' ב"ק ו' ד"ה שור רעהו דכולהו נזקין פטורין בהקדש דילפינן מקרן ואדם ובור דפטור פסולי המוקדשין וכ"ש שור הקדש והרי שם קאי לר"ע ולדידי' חייב בכל הבור בשור פסול. המוקדשין משום העור. ולפמ"ש בפנים ניחא דגם לר"ע מדרבנן פטור דאסור העור והתוס' בזבחים ל"כ אלא דלר"ע קרא ל"ק להכי ודו"ק)

סימן טז בענין הנ"ל ובדין שביתת עבד לאיסור דרבנן קו' בשבת דף ד' ובדין לובש כלאים אי חייב משום הוצאה בשבת ובדין מוקצה לבעלים אי הוה מוקצה לאחרים ובסוגיא דיש מוקצה לח"ש שבת מ"ו. ובדברי הרוקח הובא במג"א שמ"ג אי אשת כהן מעוברת מותרת לכנוס לאוהל המת ובדין אם עבד כנעני מקבל טומאה כישראל קו' מתוס' פסחים מ"ט וישוב ארש"י ותוס' פסחים ט'

סימן יז במה שנוהגים חסידים ויראים לקרות ק"ש ג' פרשיות בבוקר השכם בלא תפילין מיראתם פן יעברו זמן ק"ש אי יאות למיעבד הכי וישוב דברי רש"י בחומש פ' בלק שכ' דק"ש קודם לתפילין ובו מבואר אי נשים חייבות בתפילת מוסף פלפול בש"ס שילהי דברכות כשירד חנינא ב"א ר"י לגולה וכו' התחיל הוא מטמא והם מטהרין ואיך הורו שלא כהלכה

(הג"ה לאות ה' הנה בדבר הדין אם להניח תפילין בחוה"מ פ' מ"ק י"ט ותוס' שם והנה ר"ע ור"י ס"ל לעצמו מותר לכתוב וכ' תוס' משום