בית יצחק אורח חיים ל

ליחייב מדרבנן מיהו שמא כיון דמדרבנן היא אסור להוסיף על הבגד או דבמעיל ל"ש הטעם דנראה כשלו אבל קצת י"ל דכיון דאמרינן בעירוכין הכל חייבין בציצית והקשה פשיטא ומשני כהנים איצטריך לי' הואיל ואישתרי כלאים כל שאינו בכלאים אינו בגדילים קמ"ל נהי דבעידן עבודה מותר בכלאים שלא בעידן עבודה אסורי בכלאים ומ"ה חייבין בציצית ולפ"ז בעידן עבודה דמותרין בכלאים באמת פטורין מציצית מה"ט כן י"ל והמובחר דכיון דבגדי כהונה ל"ה להנאתן רק למצוה פטורי מציצית ועיין בתוס' חולין ק"י משמע דגם כלאים מותרין מה"ט דל"ה בגד העשוי להנאתו ודוק ודרך אגב הנני אומר בהא דאמרינן ביומא דף ס"ט שאני אכילה דצורך עבודה היא לפענ"ד אכילה הוה עבודה ממש כדאמרינן בפסחים ע"ג דאכילת תרומה מיקרי עבודה וכ"ש אכילת קדשים ובהכי נלע"ד מה שנתקשיתי טובא האיך אכלו הכהנים שיורי מנחות בעזרה בחג הסוכות ובודאי לא הי' סוכה בעזרה דהי' בגג מכוסה להנ"ל ניחא דאמרינן בעירוכין ג' כהנים איצטריך לי' הואיל ואינן יכולים לקיים תשבו כעין תדורו פטורין מסוכה קמ"ל נהי דבעידן עבודה פטורין שלא בעידן עבודה חייבין וכיון דאכילת קדשים הוי עבודה בעידן עבודה פטורין והא דלא משני בגמ' כהנים איצטריך הואיל ואינן יכולין לאכול רק בעזרה ושם אין לעשות סוכה משום שהי' יכולין לעשות סוכה בלשכות הבנוית לחול ופתוחות לקודש שאוכלין שם קדשי קדשים והתורה רבתה חצרות הרבה כמ"ש התוס' ביומא כ"ה ושמא מותר שם לעשות סוכה ול"ה מוסיף על הבנין ושמא באמת כן עשו אם אכלו שיעור החייב בסוכה וכן עשו הלוים השומרים עיין תוס' עירוכין ג' דלא מיקרי זאת עוברי דרכים עיי"ש ומטעם עוסק במצוה פטור מן המצוה ליכא למפטרינהו כיון שיכול לקיים שניהם ועדיין צ"ע

ובמ"ש דכהנים הי' עושין סוכה בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש דאוכלין שם קדשי קדשים כדאיתא בזבחים נ"ו ולדעתי ל"ה מוסיף על הבנין באותן לשכות הבנויות בחול וצ"ל אף דלא הי' רשאין לישן שם לשיטת התוס' יומא כ"ה ובדף ח' ואם עושין שוכה שאינה ראוי' לשינה אף באכילה אינו יוצא הכה לפי מה שחולק זקיני הגאון ח"ץ סי' צ"ד על דין זה הדבר נכון בפשיטות אמנם אף לשיטת המרדכי והרמ"א והמג"א דלא כח"ץ נכון לפי מה שכתבו התוס' בזבחים ט"ז דאיסור ישיבה בעזרה ל"ה רק מדרבנן ולפ"ז ה"ה שינה ל"ה רק מדרבנן וכיון דמדאורייתא הסוכה ראוי לשינה יוצא ידי אכילה ובלא"ה י"ל דכיון דהסוכה ראוי לשינה רק הוא אסור לישן שם ידי אכילה שפיר יוצא ודוק

ו ב"ה שנת תרי"א לפ"ק זיראוונא

לכבוד ידיד נפשי מחותני הרב המאוה"ג החריף ובקי בכל חדרי תורה זך הרעיון יפה נוף מוה' אשר זאלקי נ"י מטארני וכעת הוא אבד"ק גראדזיסק

(א) ראשית דבריך שאלת על הרמב"ם שפסק באם אינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה והרי הוא מוקי קרא דושמרת לתפילין ולדידי' דפסק כר"י דהשמר דעשה נמי לאו הוא אף היכי שהמשמעות שיעשה דלא כתוס' [עירובין צ"ו ד"ה השמר] דפסק בהל' שמטה מי שנמנע מלהלות עובר בל"ת ולדידי' באם אינו מניח תפילין ביום יעבור בל"ת ע"כ וכבר הרגיש בזה השעה"מ ה' תפילין על הרמב"ם ממה שפסק ז"ל בהל' בית הבחירה דאם אינו משמר את המקדש עובר בל"ת עיי"ש אבל הנלפע"ד דכל זה לא קשה כלל דאדקשי' לי' על הרמב"ם אמאי אינו עובר בל"ת תיקשי על הגמרא מנחות דקאמר עובר בשמונה עשה ופירש"י דאכל פרשה קיימא תרי עשה דוקשרתם והיו לטוטפות ובפירוש זה החזיק הרמב"ם שכתב שהרי בארבע פרשות צוה על תפילין של ראש ושל יד ועיין בפירש"י לפי' ב' שהרגיש בעשה ושמרת אבל לפי' א' תיקשי הרי יש כאן ט' עשה למ"ד השמר עשה היא אבל המובחר מה שנלע"ד דבאמת כבר תמה בשאג"א סי' מ"ג אהא דמניח תפילין בלילה עובר בל"ת מקרא דושמרתם ואמאי לא נימא כמו בפסח דקמ"ל שיעשה פסח כן קמ"ל שיניח תפילין ביום ובלילה פטור כמו בכסות לילה וניחא לי' דבפסח אם נוקי שלא יעשה כל השנה הוי לאו יתירא ומ"ה מוקמינן לפסח בזמנו משא"כ בתפילין אם נוקי שיניח בזמנו הוי עשה יתירא דבלא"ה עובר בשמונה עשה מוקי לה שלא יניח בלילה והוי מלתא חדתא וקמ"ל אף היכי שאינו בבל תוסיף כגון בלשמרן עובר ואם נוקי ליום הוי עשה יתירא ע"ש ולדידי' הקשיתי על הרמב"ם דס"ל השמר דעשה נמי לאו הוא ואם נוקים ליום הוי לאו חדתא ואמאי מוקים לה ללילה לעבור בלאו ולא מוקים לה ליום לעבור בלאו ודא ודאי קשיא להשאג"א וע"כ צ"ל כמו שכתבו דכל היכי דאיכא למידרש לא מוקמינן ללאו יתירא כן היכי דאיכא למידרש שילקה וללאו שלא ילקה מוקמינן ללאו שילקה ואם נוקים ליום הוי לאו שאין בו מעשה ואין לוקין ולילה לוקין ומ"ה מוקמינין ללילה ודוק וממילא עכ"פ א"א לומר דקרא דושמרתם אתי ליום כמו בפסח דא"כ מנ"ל דעובר בלילה ויהי' כמו כסות לילה וע"כ קרא דושמרת לא קאי על יום רק על לילה וביום לא משמע כלל לא עשה ולא ל"ת וקרא אתיא על המיעוט של יום ואין כאן קושיא כלל ומה"ט לא איפלגי ר"י ור"ל רק במניח בלילה ולא באינו מניח ביום דקרא לא אתי ליום. עוד צ"ל בישוב דברי הרמב"ם הנ"ל שלא הביא באינו מניח ביום עובר בל"ת וגם בלשון הגמ' דפליגי בלילה ולא ביום דהרמב"ם הוכיח כן משיטתי' דס"ל נשים פטורות מתפילין דהוי מ"ע שהז"ג ואיתקש תפילין לת"ת ואם נאמר דקרא דושמרתם הוי לאו וקאי על יום ואשה הוקשה לאיש לכל עונשין שבתורה ודוקא בעשה פטורין ולא בל"ת ויתחייבו נשים בתפילין ובאמת פטורין מכל מ"ע מהיקשא דתפילין ובשלמא לר"מ ס"ל דקרא דושמרתם לא קאי אתפילין ול"ה מ"ע שהז"ג ול"ל היקשא דת"ת לתפילין משא"כ אנן דס"ל דהוי מ"ע שהז"ג ואיתקש לת"ת וכל התורה לתפילין ונילף דנשים פטורות אף מנ"ת ובאמת מוכח מקרא דהוקשה אשה לאיש לל"ת וע"כ קרא דושמרת לא קאי ליום רק ללילה וביום אינו עובר בל"ת והוא ישוב נכון מאוד

(ב) הן אמת כי יש להקשות לפ"ז קושיא אחת דהגמרא הוכיח דר"מ ס"ל שבת זמן תפילין מדס"ל בנשים מכניסין זוג זוג וע"כ תפילין ל"ה מ"ע שהז"ג ומנא לן הא ודילמא ס"ל שבת לאו זמן תפילין היא ורק ס"ל ושמרת הוי ל"ת כמו להרמב"ם וקאי על יום ולדידי' נשים חייבות בתפילין והרי ממ"נ איהו ל"ל היקש דת"ת לתפילין דס"ל נשים חייבות בתפילין ודילמא ס"ל שבת לז"ת הוא ורק דל"ת נשים חייבות והיא קושיא גדולה להנ"ל ונ"ל ליישב דהג' דקדק היטב מברייתא דקתני זוג זוג אחד האיש ואחד האשה וע"כ אשה זוג אחד שלא תעבור על בל תוסיף ועיין בתוס' ומעתה ברור דבל תוסיף ל"ש רק בעשה מ"ע ומוסיף משא"כ בעושה מעשה ואינו מקיים מצוה רק עשה שלא יעבור בלאו ודאי ל"ש בל תוסיף וכל טצדקי דאפשר למיעבד עבדי ועיין בחינוך מצוה תנ"ד בשם רוב המפ' ומעתה מוכח שפיר דשבת ז"ת והוי מ"ע שהז"ג ונשים חייבות ועוברות על בל תוסיף ומ"ה מכניסין זוג זוג משא"כ אם נימא שבת לז"ת והוי מ"ע שהז"ג ורק נשים חייבות מצד הלאו דושמרת וכיון שאינן מחוייבות בעשה אין עוברות על בל תוסיף וליכנסו שנים שנים וע"כ נשים חייבות בעשה והוא דבר נחמד מיהו לשיטת הר"ן קידושין ל"ד והרבה פוסקים דכל היכא שהן חייבין בלאו אף בעשה חייבין בתפילין אם נוקי קרא ושמרת ללאו אף בעשה נתחייבו ועוברות על בל תוסיף וקשה כנ"ל ואמנם אם נימא דלא כמ"ש בתי' הראשון רק דהל"ת קאי בין על יום בין על לילה יש ליישב קו' זו באופן אחר דהשאג"א סי' מ"א הקשה איך מכניסין זוג זוג אי שבת לז"ת ואם ילפינן מקרא דושמרת הוי איסור להניח וליתי איסור ליחשב כמשא דע"כ לשמרן ג"כ אסור להניח בשבת וביאר הסברא דלשמרן אסור דבכונה לשם מצוה בלא"ה עובר על ב"ת ול"ל קרא למעט שבת דהרי לפטור בשבת ידעינין מקרא דר"ע דשבת גופי' אות ובשלמא לר"א דס"ל דהוי עשה קרא לאוסיפי עשה אתי משא"כ לר"י ע"כ קרא אתי לאיסור לשמרן וכמו שפסק הרמב"ם דלשמרן אסור מדאורייתא וקשיא ליתי איסור זה ולישויא כמשא כמ"ש רש"י בעירובין דב"ת משויא כמשא ה"ה זוג אחד יהי' כמשא כיון דאסור מדאורייתא להניח ולפע"ד אנא אזיל בתר איפכא דלר"י דהוי לאו ע"כ אשה המנחת תפילין בלילה ובשבת נמי לוקה דהרי הוקשו לכל עונשין שבתורה ובבל תוסיף ודאי אינה עוברת דביום לא מקיימת המצוה ומה ב"ת יש בה וא"כ י"ל דקרא דושמרת לאוסיפי נשים אתי דאסור להניח תפילין בלילה ובשבת ולעולם לשמרן מותר דקרא לא אתי להכי ומ"ה מכניסין זוג זוג ומעתה מיושב קושיתי דע"כ לר"מ שבת ז"ת ומ"ה נשים מכניסין זוג זוג דל"ל כנ"ל דלעולם שבת לאו ז"ת ורק השמר לאו הוא ביום ג"כ ונשים חייבות אף בעשה ולפי זה ודאי עוברת בב"ת ואיסור דלילה ושבת ל"ל לנשים דהרי ריה"ג נמי אקרא דר"ע סמוך וס"ל דשבת בל"ה פטור כיון שהוא גופי' אות כמו שפרש"י ולמ"ל קרא דממימים למעט שבת לאסור בלאו ות"ל דעובר בב"ת ובשלמא אם אמרי' דנשים פטורות מתפילין קרא לאוסיפי נשים אתי דעוברין בלילה ובשבת אבל אם נימא לר"מ חייבין דלאו ושמרת קאי בין ביום שעוברין בלאו אם אינו מניח בין לשבת ולילה שעוברין ביום אם מניח למ"ל לשבת ת"ל כיון שפטור מקרא דלאות הרי עובר על ב"ת וגם נשים עוברין כיון שחייבין להניח מצד הל"ת בחול חייבין ג"כ בעשה לשיטת הר"ן בקידושין ועוברין על ב"ת וע"כ קרא דממעט שבת אתיא בלשמרן לאסור וקשיא אמאי מכניסין זוג זוג דע"כ לשמרן אסור ואיך מכניסין זוג זוג וליתי איסור ולישויא כמשא וע"כ שבת ז"ת הוא ודוק ובזה יש ליישב מה שקשה בסוגיא דמקשה ודילמא ס"ל נשים סומכות רשות וקשיא דאס"ד דס"ל רשות ונשים פטורות ואינן עוברות בב"ת ואמאי רק זוג זוג וכבר ראיתי מקשים כן ולהנ"ל יש ליישב דהנה בקו' השאג"א הנ"ל דילמא קרא דממעט לילה אתי לפטור בלילה כמו בציצית יש ליישב בפשיטות דמשמעות הקרא ושמרת משמע איסור ואין זה דומה לכסות לילה דממעט מוראיתם אותו פרט לכסות לילה אתיא לפטור משא"כ גבי ושמרת מיעוט ולא בלילה אתיא לאסור אך זה ברור למאן דס"ל נשים סומכות רשות וכל מ"ע לדידי' בנשים רשות ע"כ בלילה ושבת נמי אתיא לרשות באנשים ועיין במ"א סי' קכ"ח ס"ק ל"ו כעין זה גבי נשיאת כפים בעשה דכה תברכו תליא בזה ועיין בזבחים ס"ו גבי ולא יבדיל א"צ להבדיל וכתבו תוס' דבכל לאוין ל"ל הכי דקרא למאי אתי משא"כ בזה למ"ד רשות י"ל דקרא אתיא דא"צ ובודאי תליא בפלוגתא הנ"ל א"כ לפמ"ש לעיל באמת י"ל דר"מ ס"ל שבת לאו ז"ת הוא ורק נשים חייבות מקרא דושמרת דאתיא לחיוב היום וחייבות נמי בעשה להר"ן ובב' זוגות תפילין עוברות בב"ת ורק דא"כ קרא ללילה