בית יצחק אורח חיים קסג

(ב) והנה במשנה דבמעשר פ"ג איתא בבורגנין וצריפין והאלקוטות ג"כ אין קובעין למעשר. וראוי להסתפק אם חייבין במזוזה דג"כ בעי שיהי' בית. ומצאתי להגאון מהרש"ק (זצלה"ה) בספר סת"ם בסי' רפ"ו שנסתפק בחדרים שעושים בגנות ופרדסים להיות לצל אי חייב במזוזה. ואחרי שהרחיב הדיבור וצידד לחייב במזוזה מסיק דפטור ממזוזה ממשנה דמעשרות דצריפין ובורגנין והאלקוטות היינו חדרים שעושין לגנות ופרדסים. דפטורין ממעשר וה"ה ממזוזה דבסוכה תלה לה בהדדי עיי"ש. ואמנם לפענ"ד ממשנה אין ראי' דלהדיא מבואר בירושלמי סוף מגילה דהדר בבורגנין ל' יום חייב במזוזה הרי דיש חילוק בין מעשר למזוזה גבי בורגנין וה"ה להאלקוטות. אמנם באמת צריך להבין דברי הירושלמי. דהרי באמת בסוכה ג' מדמי להדדי. לכן נ"ל להבין דברי הירושלמי דאזיל בשיטתי' דס"ל במשנה דמעשר אף דאינו קובע למעשר מ"מ זה שיושב בו פירותיו טבולין. עיין בר"ש מביא כן והרמב"ם ג"כ פסק כן. וע"כ הטעם דנהי דלאחריני לא מיקרי בית מ"מ איהו גופי' שיושב בה הוא מחשבו לבית א"כ הוא באמת חייב במזוזה וזה טעם הירושלמי דהדר בבורגנין חייב במזוזה. ומעתה עדיין יש להסתפק באלקוטות דכפי הנראה מלשון הרמב"ם זה דוקא בצריפין ובורגנין והוא לא הביא הדין באלקוטות אם פירותיו טבולין. דאולי יש לחלק בזה בין אלקוטות ובורגנין. דבורגנין קביעי יותר. ולפ"ז לענין מזוזה תליא בזה אי דברי הירושלמי במעשר קאי גם אלקוטות ואין בידי ירושלמי כעת. ולעיקר הדין נ"ל להכריע דבית שעושין לגנות ופרדיסין חייב במזוזה דלא גרע מבורגנין. ועיין עוד לקמן מ"ש בזה

אמת הדבר שיש מקום לומר דגמ' דידן לא ס"ל כהך דירושלמי דבורגנין חייב במזוזה. ובפרט באינו ד' על ד' עיין לקמן וקצת יש ראי' מסוגיא דסוכה ד"ג דאמרינין ואין עושין אותו עיבור בין שתי עירות דאפי' כבורגנין לא משוינין מ"ט בורגנין חזי' למילת' עיי"ש. והלא בזה דאינו בית לענין מזוזה דקתני ברישא נמי לא משוינין לה כבורגנין ומאי קמ"ל דוקא בזה דאפי' כבורגנין לא משוינין. אלא מוכח להדיא דגמ' דידן ס"ל דבורגנין פטור מן המזוזה וחולק על הירושלמי. ובזה יש לישב הסתירה שבין ש"ס דידן לירושלמי לענין בהמ"ד שהקשו התו' ביומא י"א ע"ב דבש"ס דידן משמע דבי מדרשא דרב' ור"ה לא הי' לו מזוזה ובירושלמי מוכח דבי מדרשא דר' חנינא הי' לו מזוזה עיי"ש. ולהנ"ל נכון מאוד דבירושלמי הובא בר"ש בפ"ג דמעשרות נסתפקו בורגנין מאי שיטבלו לבעל הבורגנין ומסיק מן דתני בית ספר ובית גמרא טובלין לסופר למשנה אבל לא לאחרים הדא אמרה שהן טובלין לבעל הבורגנין ומעתה מדחזינין דס"ל לירושלמי בורגנין חייב במזוזה והיינו נמי מה"ט דלדידי' חשוב דירה. ה"ה בית ספר חייב במזוזה דלדידי' טובל והוי דירה. וש"ס דילן ס"ל דבורגנין פטור ממזוזה אי דלא ס"ל גם לענין מעשר דלדידי' טובל או דל"מ זאת למזוזה. וה"ה בית ספר פטור מה"ט דמ"מ לא מיקרי דירה מה שיושבים התלמידים. והירושלמי בודאי מיירי בבית ספר דל"ה בית דירה דאל"כ גם לאחרים טובלין. ועיין בש"ך בסי' רפ"ו מ"ש לענין בהמ"ד. והוא כעין דברי הירושלמי. אבל לדעתי ש"ס דידן לא ס"ל לענין מזוזה כן ומה נכון דבר זה בדברי הרמב"ם דבפ"ד ממעשר מייתי דברי הירושלמי דבית המדרש טובל לזה שיושב ומלמד ולענין מזוזה לא חילק. והיינו מה"ט דש"ס דידן גם בורגנין פוטר דל"מ זאת למזוזה ודוק היטב בכל זה כי לא נמצא מבואר בפוסקים ואולי ט"ס בירושלמי דז"ל ירושלמי מגילה הדר בפונדקי ל' יום א"צ מזוזה והדר בבורגנין ל' יום צריך ליתן מזוזה. וצריך לדחוק דל' יום דפונדקי היינו פחות מל'. אבל אולי צ"ל ברישא צריך ובסיפא א"צ. ומ"מ אין בידינו לחלוף גירסאות. וע"כ להלכה דבורגנין חייב במזוזה (ועיין בסמ"ע סי' תנ"ז לענין מעקה)

(ג) ועיין בדגול מרבבה לסי' שצ"ח בא"ח ראיתי שם דברים תמוהים הנה הוסיף דבורגנין ל"צ ד' על ד'. הב' דלא מיחשב בורגנין אלא עשוי באמת לצורך שומר שדה או פירות. דאל"כ האי בית שאין בו ד' על ד' אף דלא חזי למילתא מ"מ נהוי כבורגנין. אלא ודאי כיון שאינו עשוי לשמור בו לאו כלום הוא. וע"כ מי שרוצה לעשות צריפין בכל שבעים אמה כדי להרחיב התחום ואותן צריפין עשוין רק בשביל כן לאו כלום הוא והנה מה שכתב דבורגנין ל"צ ד' על ד' כן מבואר להדיא ברשב"א סוכה עיי"ש. אמנם מ"ש דלא מיחשב בורגנין אלא בעשוי באמת לצורך שדה או פירות. אחר נשיקת עפרו מדברי התוס' עירובין נ"ז ד"ה ר"ה אמר נותנין קרפוף לזה שכתבו ועי"ל דנקט ב' עירות משום דאז רגילין לעשות בורגנין ללכת מזו לזו כשרחוקין יותר מארבע אלפים שאין יכולין לבוא אלא ע"י עירוב. מבואר דעושין בורגנין ללכת מזו לזה. וכן כתבו התוס' ד"ה הא ליכא. ודוחק גדול לומר שעושין בורגנין ללכת וגם לשמירה. דאם היו צריכין לשמירת פירות היו עושין בלא"ה. וגם פשטא דדברי התוס' משמע דעושין בורגנין כדי ללכת. וגם בגוף הדין נ"ל שלא כדבריו. ושורש הדבר דלפי המבואר ברמב"ם בפי' המשנה פ"ג ממעשר. בורגנין הוא מגדל שעושין לאצור פירות או לשמירה. והוא בנין מיוחד עיי"ש הצורה וגם הוא אהל המטלטל וכנראה מדברי הגמ' עירובין כ"א דאיכא גנבי דגנבי להו עיי"ש. ומעתה כמו שבית קבוע ל"ה בית הפחות מד'. דזולת זה לא דרי בהו אינשי הבורגנין שעושין בצורה זו חזי לשמירת פירות. והיכא דשכיחא בורגנין ועושין זאת במקום זה הוי בית לענין עירוב. והיינו דאמרינין בסוכה זה חזי למילתי'. דל"ב דוקא ששומרין בו באמת. רק שיהי' חזי לשמירת פירות. וסתם בית קבוע עשוי לדירה ול"ה פחות מד'. וסתם בורגנין חזי' לשמירת פירות והוי בית אף פחות מד'. ובבל דשכיחא בידקי או בח"ל דשכיחא גנבי. ואין עושין בורגנין לשמירה ל"ה שם בית לענין עירוב. אבל במקום דשכיחא בורגנין שם בית עלי' בצורה זו ומה שהקשה מבית שאין בו ד' על ד' אף דלא חזי למילתי' נהוי כבורגנין ז"א דאין עושין בורגנין קבוע. וגם אין עושין זאת בצורת בית. וכל דבר אנו הולכין אחר תשמישו. ולא בעינין ליחדו לכך. דלא שייך יחוד רק לענין טומאה. והגע על עצמך בימות החורף דליכא פירות. או ליכא שומרים הכי אינן יכולין ללכת. וע"כ דמ"מ הוי בית חזי לשמירה. וה"ה היכא דלא הי' מעולם שומרין. ואולי סברתו דאם ל"ה מעולם לצורך שומרין מה לי לענין שבת אם הדרך מלא באילנות. או מלא בצורות כאלו ובורגנין הוי צירוף לעיר וכמו בעיר בעי ישב ולבסוף הוקף. כן בעי שישב אדם מעולם בבורגנין כאלו. אבל זה ליתא. דלפ"ז אם יעשה בתים ד' על ד' ג"כ בעינין שישב אדם לדור בהן. וזה ודאי ליתא דמונין מכל בית דירה אע"פ שאין דרין בה מטעם דחזי לדירה. וה"ה מבורגנין במקומות דשכיחי בורגנין. וז"ב לענ"ד ואם יאמר הגאון הנ"ל גם בבית שעשה לצורך תחומין כן דל"מ וקצת משמע כן ברש"י דף נ"ה גבי נפש נימא כן בבורגנין אבל א"ח בין בית לבורגנין לענין זה. ועיין עוד בירושלמי משה עביד לישראל ג' בתים וג' בורגנין ומפשטא דלישנא משמע דעביד להיתר שבת ודוק

(ד) והקושיא שהקשה כבוד אביו הגאון זצ"ל סי' שנ"ה לשיטת הרמב"ם והטור דס"ל ברשויות דרבנן מותר להחליף דרך מקום פטור לפ"ז ברשויות דרבנן באם דופני הספינה גבוהים עשרה אף אם אין המים גבוהין עשרה מותר למלאות דרך זוז כל שהו. ואיך יפרנס מה שהקשה בגמ' שבת ק' א"ל ר"נ לרבה ולר"ה דאמר מוציא זוז כל שהו זמנין ליכא עשרה וקא מטלטל מכרמלית לרה"י. ולשיטה הנ"ל ממנ"פ אי הספינה גבוה עשרה קמטלטל מכרמלית דרך מקום פטור ואי אינה גבוה עשרה קמטלטל מכרמלית לכרמלית דאם הספינה גבוה עשרה כשמגביה המים לתוך הספינה הוי בעת הזאת מקום פטור. ולא ידענא מאי קשי' לי' דהרי י"ל דלעולם הספינה גבוה עשרה דהוי רה"י ומ"מ החלון שימלא דרך שם ל"ה גבוה עשרה. ול"ה מקום פטור ומטלטל מכרמלית לרה"י. דכיון דגג הספינה גבוה עשרה וגם החלל עשרה הוי רה"י. ואם ממלא דרך חלון הוי מכרמלית לרה"י. ומאן מפיס דממלא דרך הגג ולא דרך חלון מהספינה. ובתוס' שכתבו דיש עמוקה י' ואין גבוה י' מהכא אין להקשות למ"ד מארעא משחינן וכונתם דע"כ מוציא מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור. ולהנ"ל תיקשי דילמא לעולם שהספינה עמוקה י' ומ"מ ל"ה מקום פטור דמיירי דימלא דרך חלון. אך דבריהם נכונים דכיון דגמירי דאין ספינה מהלכת פחות מעשרה ע"כ איכא עשרה בגובה המים ולמ"ד מארעא משחינין שפיר תיקשי דהוי דרך מקום פטור. דזה אין לומר דיש חלון בתוך המים. דזה א"א וע"כ צריך למלאות למעלה ממים. וכ"ז למסקנא. אבל לה"א דלא ידעינין מזה. דאין ספינה מהלכת פחות מעשרה שפיר מקשה זימנין ליכא י'. והוא ממלא דרך חלון ובספינה בעצמה איכא י'. ואינה מגביה המים דרך מקום פטור וז"ב. ואמת דבדברי ר"י דס"ל בעמוקה י' וגבוה י' מטלטלין אף למ"ד משפת מי' משחינין צ"ל דממלא דרך גובה י'. וכן נ"ל בש"ע. אבל בגמ' שפיר מקשה זימנין דאינו ממלא דרך גובה י' ודוק

(ה) שבתי וראיתי שיש לישב קו' הנ"ל בט"ט דמקודם נישב קו' התוס' בשבת ק"א ד"ה ר' יהודא שהקשו לזעירי דאוסר להחליף דרך מקום פטור מכרמלית לרה"י ומקשה לזעירי מפלוגתא דרשב"ג ורבנן ומשני לה. והרי תנאי דהכא דלא כוותי'. והיינו דר"י ודאי לא ס"ל כוותי' וגם רבנן לא ס"ל דאסור רק משום שאין מונח במקום פטור והיא תימא גדולה. גם בעירובין הקשו כן לזעירי. אבל הנ"ל בישוב קו' התוס'. דזה דצ"ל דר"י ורבנן ס"ל דמותר להחליף ברשויות דרבנן כ"ז למ"ד כרמלית משפת מיא משחינין. נמצא דדולה בכרמלית. ומ"מ מתיר ר"י בגבוה עשרה מטעם דדרך מקום פטור מהלכת א"כ ס"ל לר"י להחליף ברשויות דרבנן מותר וקשיא לזעירי. אבל למ"ד משפת ארעא משחינין. ואין ספינה מהלכת למטה מעשרה וגם הכלי שדולה הו' למעלה מי' כמ"ש תוס' ד"ה גמירי א"כ גם ר"י לא ס"ל דמותר להחליף ברשויות דרבנן. ורק דמתיר הואיל דאין מטלטל כלל מכרמלית רק ממקום פטור דהמים שלמעלה מי' הם במקום פטור דאף מקום שהכלי דולה הוי למעלה מי'. ור"י ורבנן פליגי בזה דר"י ס"ל זה דבעי זוז כ"ש דוקא באין הספינה גבוה למעלה מי' חוץ המים