בית יצחק אבן העזר חלק ב צב

(ח) והנה בדבר החשש הואיל ועבר זמן רב שלא נתן הגט ניחוש שמא ביטל הבעל הגט או השליחות יפה כ' כת"ה דל"ח לזה כיון שנשבע והביא דברי השב יעקב סי' ל"ה ודברי הפ"ת בסדר הגט סקי"ח דאפי' בעוזב דת ל"ח במקום עיגון שמא ביטל וכ"ש בנ"ד דליכא עדים המוציאין אותו מחזקת כשרות ודרך אגב ראיתי בשב יעקב שם שכ' דמה שמבואר בסי' קמ"א סכ"ו נהגו להקנות לעושה שליח וכו' קאי על הבעל וסוף דברי המחבר שיאמר בלב שלם אמרתי וכו' קאי ג"כ על הבעל ע"כ תמה על סדר הגט שסידר זאת להשליח אמנם לפמש"ל מדברי הרשב"א רפ"ב דקדושין דמהני קנין על השליחות י"ל כונת המחבר שהשליח יקבל הסידור שהוא הקנין ולפ"ז האמירה קאי ג"כ על השליח כמו שהיא בסדר הגט. והנה מה שאמר השליח שני בשם המגורשת שאמרה לו שיכתוב לבעלה שישלח לה שיפסקארטע ותסע לדור עם בעלה וזה הי' לאחר שבא הגט ובעלה לא השיב ע"ז יפה כ' כ"ת שאינו נאמן כיון שהוא גיסה אך אף אם נאמינו במיגו כיון שהוא שליח שני והגט בידו והתוס' כתובות כ"ה ע"ב ד"ה הרי דמגו שבידו לעשות אפי' קרוב מהני מ"מ אף אם הוא אמת שרצתה לעשות שלום כשהבעל לא השיב מסתמא לא רצה להשלים ומותר להשליח לתת לה גט דאין זה ביטול אף מצדה כמבואר ברמ"א סי' קמ"א סעיף ס"ב. השולח גט ואמר לשליח אם תרצה האשה לבא אלי אקיימנה ובאתה האשה לעיר מותר השליח ליתן לה הגט דל"ה רק גילוי דעת שאינו כלום וכ"ש דמהבעל שלא השיב כלום ודאי ל"ה שום ביטול וגילוי דעת וכת"ה מביא דברי מהר"מ מינץ הובא בכנה"ג אות קע"ב דבזה"ז שיש חרם דר"ג שלא לגרש בע"כ אם נתרצה האשה להתגרש ונכתב הגט וקודם גמר הגט חזרה ואמרה שאין רצונה להתגרש שוב אין ראוי לגרש באותו הגט דהוה כביטול הגט. והתפלא עלי' ובאמת הדברים תמוהים וכי יכולה היא לבטל גט ושמא כוונתו שגמרו הגט בעת שלא נתרצתה לגרש דנגמר באיסור דגם על הכתיבה איכא חרם או שכונתו דכיון דאמרה אין רצונה להתגרש וההכרח להפסיק מלכתוב כמ"ש חיישינן שמא נתיאש הבעל מלגרש וביטל הגט

(ט) וע"ד החשש כיון שנמצא פסול בהרשאה שני חיישינין שמא מסדרי הגט המה ע"ה וגם הגט פסול כמבואר ברמ"א סי' קמ"א ס"ל בשם מהר"א מזרחי ובשם הריב"ש הנה אם יש לתלות בטעות אין לפסול הגט דבאמת כמו דאמרינן רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן כן אמרינן רוב מצויין אצל גיטין מומחין הן ובתוס' מנחות מ"ב ע"ב ד"ה ואין דרוב מצוין אצל תכלת מומחין הן וע"כ צ"ל כיון דחזינין ריעותא בהגט חיישינין שהדיינין הם ממיעוט אמנם כשיש לתלות בטעות דעבידי למיטעי תלינין בזה ול"ח למיעוטי שהדיינין הם ג' ולחוש לשנים דלא בקיאי הוה מיעוטי דמיעוטי כמ"ש הפנ"י ריש גיטין דבשני' ל"ג וע' תשו' עבודת הגרשוני סי' ל"ח ופתחי תשו' סי' קמ"א סקכ"ז כ"ח הגם דבכאן בגט שנשלח ע"י הבי דאר דליכא שום עדות על השליחות זולת ההרשאה גרע טפי משאר הרשאות מ"מ כיון דכאן מקום עיגון גדול י"ל דהר"א מזרחי לא פסל רק שלא במקום עיגון אבל במקום עיגון גדול יש לסמוך על הרוב וכת"ה מייתי דברי נאות דשא סי' ל"ג דמייתי להלכות קטנות שכ' דדוקא במסדרי הגט עצמם שיש בו מהלכות חמורות משא"כ במסדרי השליחות שהי' טעות ופסול ל"ח שאינם בקיאים ובאמת זה נגד דברי מהר"א מזרחי שהובא ברמ"א מ"מ במקום עיגון גדול בנ"ד שא"א להשיג גט אחר יש להכשיר בנמצא טעות בהרשאה ול"ח שהמסדרין אינם יודעין

(י) ולדינא נ"ל כיון דלשליח גט ע"י הבי דאר ולעשות שליח שלא בפני' הרבה פוסקין אוסרין ואין מתירין רק במקום עיגון ע"כ. אם יש איזה ריעותא אין לגבב קילות קילות ע"כ לדעתי יש לשלוח הגט וההרשאות בחזרה והשליח ראשון והב"ד יעשו עוד הפעם שליח שני אך ביען שהאשה יראה אולי לא תשיג הגט כי יאבד בדרך ע"כ דעתי שיסדרו הגט שנתן השליח ליד האשה ואח"כ יקחו הב"ד וישלחו הגט וההרשאה בחזרה והב"ד משם יחזירו הגט וההרשאה בפני שליח ראשון ובצירוף הב"ד לשליח שני ויחזור ויתן להאשה שיהי' כשר בלי פקפוק ואם ח"ו לא יבא עוד הפעם תוכל להנשא בצירוף רבנים המתירין. ואף דלכאורה קצת ריעותא בזה שכשיתן הגט להאשה כבר כלתה שליחותו של ראשון דבשלמא קודם שנתן להאשה יכול השליח ראשון למנות שנית השליח שני כיון דמכחו בא ולא כלתה שליחותו כמ"ש כת"ה והביא דברי הת"ג המובא בפ"ת סי' קמ"א סקמ"ב דלא כיד המלך אמנם אם יתן לה הגט בודאי כלתה שליחותו מ"מ יועיל מטעם ממנ"פ אם השטר הרשאה לא פסול והשליח שני כדין נעשה א"צ להשליחות והיא מגורשת ואם השליח שני לא נעשה שליח דהוה מילי ולא מימסרן לשליח בלא הגט כדעת השואל ומשיב או דהרשאות שניהן פסולות כיון שיש בהם פסול בראשונה משום שנוי זמן כתיבת הגט ובשני משום שנאמר בה ובידו גט או שהשליחות השני פסול משום שחזר א"כ אף שנתן ליד האשה לא נעשה שליחות הראשון ולא נסתלק הראשון כשחוזר ומקבל הגט ויכול לעשות שליח שני ובאמת לא היצרך רק להעדפה דמצד הדין האשה נתגרשה רק דמסתפינא להקל הואיל ויש חשש על הרשאה ע"כ לדעתי מה טוב לעשות כן באופן שיסכים עמי גדול א' ואם ישלח הגט בחזרה לקבל הרשאה אחרת קודם גירושין בודאי טוב יותר וכת"ה רוצה להתיר שיעשה השליח שני שליח גם בלא מינוי מטעם זכי' ובאמת כל היכא דאיכא קצת חוב ל"מ זכי' מטעם שליחות ומה"ט כתבתי בספרי חיו"ד ח"ב סי' קכ"ח אות ד' דל"מ שליחות בשחיטה מטעם זכי' כמ"ש הריטב"א משום דהוה קצת חוב דשוב אינו יכול לשאול על הקדישו כמ"ש ג"כ באור חדש ובספרי ליו"ד ח"ב סי' ס"ג אות כ' דמה"ט בתורם משל בעל הכרי על של בעל הכרי ל"מ לפרוש בלא דעתו משום זכי' דהוה קצת חוב שלא יוכל לשאול על התרומה א"כ כיון דקשין גירושין הוה קצת חוב ול"מ מטעם זכי' באינה מקנה לו דבר ודו"ק. והנני ידידו דו"ש

סי' פ"ד

ב"ה פרעמישלא תרל"ז לפ"ק

להרב הגדול החריף ובקי בכל חדרי תורה כש"ת מ' פסח יהודא ראב"ד ומו"ץ דק"ק טארנא יע"א

ע"ד השאלה בש"מ שהי' חולה גדול ולא הי' יכול לזיז באברי' שהי' עמוס בחולי לעהמונג ר"ל ולא הי' ביכולתו לגרש בעצמו ליתן הנייר לסידור ואח"כ לתת ליד האשה ועשה שליח ע"י פקודת כת"ה לאמר בזה"ל איך מאך פב"פ פאר איין שליח ער זאל מאן ווייב פב"פ געבין גט ואח"כ אמר הש"מ להשליח דיא פב"פ איך מאך דיך פאר איין שליח דיין האנד זאל אזוי גיט זיין וויא מיין האנד דאן טהון וויא מיין טהין דיינע ווערטער וויא מיינע ווערטער אין נעם דעם גט פין הרב המסדר הדיין אין גוב מיין ווייב זיא זאל מגורש ווערין פין מיר פין אצינדערט אב אויף דעם תנאי אז איך וועל געזינד ווערין ביז איאהר ר"ח טבת זאל דער גט נישט זיין קיין גט אין זאלסט צו איהר זאגין וויא הרב המסדר וועט מיט דיר זאגען ומחמת שהי' קשה להחולה הדיבור קיצר הרב המסדר וכשקיבל השליח הגט מיד הרב המסדר אמר השליח להאשה בפני הרב המסדר והחולה אשר שמע כל דיבור ודיבור דא האסט דיא דיין גט אין זייא מקבל דיין גט אין זאלסט מיט דעם גט מגורש ווערן פין דיין מאן פין אצינדמרט אב אין זאלסט מעגין נעמין יעדין מענש אויף דעם תנאי אז הש"י וועט העלפין אין דיין מאן וועט געזינד ווערין ביז איאהר ר"ח טבת זאל דער גט קיין גט זיין אין אויב ער וועט ח"ו נישט געזינד ווערין ביז ר"ח טבת זאל דער גט זיין פין אצינד אן אין אויב ער וועט יא געזינד ווערין זאל דער גט קיין גט זיין. ונתן לה הגט ומעולם דרכו של הרב המסדר כשנותן גט על תנאי מקבל המסדר הגט מידה ומשאיל לה מקום שיהי' קני להאשה לבדה שיהי' הגט ברשותה אך מטרדות עש"ק שכח המסדר מלומר לה דבר אך קיבל הגט מידה ולא קרע אך הניחו באיזה ספר ולאחר ג' ימים מת בעלה והיבם בן י"ב שנים ועתה מסופק הרב המסדר אם הגט כשר ויש בו ב' חששות הא' כיון שהוא בעצמו אינו יכול לתת ליד האשה אם יכול לעשות שליח והב' מצד שלא הי' הגט ביד האשה בעת מיתת הבעל ונחלקו בזה גדולי הראשונים בסי' קמ"ה ובתשובות

(א) תשובה לפי שהעיקר בזה החשש השני אשר הוא באמת ענין חמור מאוד ע"כ נדבר מקודם מזה. והנה מקור הדבר היא מתוס' גיטין ע"ג ע"ב בשם ר"ת דבאומר מהיום אם מתי נעשה כאומר מעת שאני בעולם שדעתו לאחר הגט כל מה שיוכל ועל כן ס"ל לר"י דבאותן הימים מגורשת ואינה מגורשת ולא הוי מגורשת ודאי רק סמוך למיתה ובעי שיהי' הגט ביד האשה והאריכו בזה בתשו' מהרשד"ם סי' מ"ה ובתשו' מהרלב"ח סי' נ"ב ואמנם הגאון מליסא הקשה בתורת גיטין סי' קמ"ה סעיף א' על שיטה זו דלא מתגרשה רק שעה אחת קודם למיתתו א"כ הוי באומר מהיום אם מתי כמו במגרש לזמן דא"צ משפטי התנאים כמ"ש בטור סוף סי' קמ"ז בשם תשו' הרא"ש ולמה אתקין שמואל בגיטא דשכ"מ לכפול התנאים והן קודם ללאו ושאר דינים כיון דהוי כאומר שלא תתגרש רק סמוך למיתה הוי כאומר שלא תתגרש רק לאחר ל' יום ודא קו' רבתי וכבר הרגיש בזה הב"ש והלח"מ והב"ש כ' סי' קמ"ה ס"ק א' דמ"ה הוצרך שמואל ת"כ דל"ה כמגרש לאחר זמן משום דבתנאי אם מתי מתגרשת תיכף אבל להפוסקים הנ"ל דגם בתנאי לא מתגרשת תיכף רק סמוך למיתה הק"ל

ונראה לישב דבאמת כיון דאמר מהיום אם מתי או מעכשיו אם מתי הלשון משמע דמתגרשת תיכף לכשיתקיים התנאי ואם מחמת אומדנא דדעתו הי' לאחר הגט אמרינן דהוי כאומר מעת שאני בעולם שלא יחול הגט רק שעה אחת קודם למיתה והוי כאומר מהיום אם מתי וקשיא איך אמרינן אומדנא לבטל גט ודאי דאם מהלשון משמע שמתגרשת תיכף ואם נקרע הגט מתגרשת ואיך אמרינן אומדנא שלא תתגרש כשיקרע הגט לעקור גט ודאי באומדנא ספק והרי כתב הב"ש והפוסקים סי' צ' ס"ק ד' עיי"ש דלא אמרינן אומדנא בהודאה וע"כ דספק אומדנא אינו מוציא מידי ודאי חיוב וה"ה שאינו מוציא מידי ודאי גט ואמנם י"ל כיון דבלא"ה אינו ודאי גט דהרי כפלי לתנאיה וכל גט על תנאי ל"ה ודאי והב"ש סי' קמ"ה ס"ק ג' כ' דאם שניהם רוצים יכולים לבטל הגט ולדעת בעל העיטור יש מקום לומר דביד הבעל בעצמו לבטל הגט ויבואר לקמן א"כ כיון דבלא"ה ל"ה. ודאי גט שוב אמרינן אומדנא ויש בכח האומדנא לאחר הגט נגד משמעות הלשון ואף אם ימות לא תתגרש רק סמוך למיתה ומעתה כ"ז כשהיתה בת"כ שהתנאי יתקיים עכ"פ ול"ה ודאי גט אבל אם לא היתנה בת"כ והתנאי בטל והוי ודאי גט אין בכח האומדנא לבטלו ומ"ה הוצרך