בית יצחק אבן העזר חלק ב פו

לבטל ואם יבטל ע"י שליח נימא אשלד"ע הוה תנאי בדבר שא"א לקיים ע"י שליח אך לפ"ז אדרבה הביטול מועיל והתנאי לא הועיל אך י"ל בלא"ה כיון דל"ה רק דיבור ל"ב בביטול משפטי התנאים

וקצת צ"ע בענין זה על הב"ש סי' קמ"א ס"ק צ"ט שהקשה בבטל ולא אמר הוא דמיבעי לן בש"ס אמאי לא נימא דכונתו שביטלו כבר ונאמן במיגו דאי בעי מבטל עכשיו ומה קושיא דילמא בגמ' מיירי שצוה להסופר ולהעדים והשליח בפנינו ויודעים אנו שלא ביטלו כעת דאף דלרב ששת מהני ביטל מקודם. ואינו יכול לחזור ולגרש א"כ שמא ביטל מקודם מ"מ כבר כ' בתשו' רמ"א סי' ק"ה דקודם שצוה לכתוב ל"מ ביטול לכ"ע דהוה דבשלב"ל א"כ דילמא מיירי שצוה לכתוב ולהשליח ליתן בפנינו דאף אם ביטל השליחות הרי חזר וצוה בפנינו והאיבעי היא אם הוה זאת ביטול ושמא משמע להב"ש מדבעי סתמא ולא פירש דמיירי בכה"ג לכן שפיר הקשה גם מלשון הב"ש סי' קל"ד משמע קצת דאף קודם שצוה לכתוב מהני ביטול להרמב"ם ודו"ק

(ה) והנה בנידן השאלה מהבית אפרים באחד שביטל גט ועד אחד לא שמע רק איך בין מבטל ולא יותר (והוא המביא שמוזכר בתורת גיטין סוף סי' קמ"א) הרבה התירו עיין בתפארת צבי סי' צ"ט שמצדד להתיר ומ"מ לא מלאו לבו להקל ומסיק לבסוף שיכופו המגרש בכל מיני כפיות לגרשה מחדש וכן לדעתי יעשה כ"ת לכתוב מרורות על המגרש איש רע מעללים שיגרש מחדש בלי שום תנאי ואף דלדעת הרא"ש בתשו' בתנאי דע"מ שלא תנשאי ל"מ גט מחדש עד שמקדשה מ"מ יעיין מחנה אפרים ה' גירושין בדין ל"ג שהתיר באופן שימחול מקודם התנאי ויתן גט מחדש ומותר מטעם ס"ס וכן בנ"ד יבטל מקודם התנאי ויגרש מחדש וס"ס בפלוגתא דרבוותא יש לצדד דמהני במקום חזקה דבשביל חזקה לא ישתנה הדין כמ"ש הפוסקים ועוד כיון שכבר נתגרשה ואינה אסורה רק מחמת התנאי אולי לא מקרי חזקת איסור ועוד יש לומר כיון שעשה השליח בסתם וכשחזר שלא בפני השליח וביטל מקצת השליחות אולי לא הי' רוצה השליח להיות שליח באופן זה ובטל השליחות וע"כ יכול לגרשה מחדש אך ע' תשובות פני יהושע סי' פ"ה דמהני שליחות באונס ולא תליא בדעת השליח והרבה יש לדבר בזה (עמ"ש בס' ליו"ד ח"ב סי' ח' אות ז') ומ"מ לענין שיגרשה מחדש יש לסמוך על המחנה אפרים ובתשובת שואל ומשיב מ"ק סי' קכ"ה כ' דכהן שגירש ובשעת גירושין אמר הרי את מותרת לכל אדם לאחר ל' שנה לא מצא תקנה להתירה ולדעתי הי' נראה תקנה שיקדשה מחדש ע"י שליח דקידש ולא בעל ל"ה רק איסור דרבנן ויש לומר אשלד"ע אף בדרבנן ומ"מ השליחות לא בטל באיסור דרבנן ואין עושה איסור לא השליח ולא המשלח ועי' בספרי חא"ח סי' מ"ג אות ה' שכתבתי בסוגיא דסוטה מ"ד ע"א בקידש ולא בעל מיירי בהכי ומיושב קי' שעה"מ פ"ז דמעילה עי"ש ואין להאריך בפרט זה דבנ"ד א"צ לקדש מחדש ויש לסמוך על מחנה אפרים וקצרתי במקום שיש להאריך מרוב הטרדה וד' יחזיק בידו לכוף כאגמן ראש המגרש להתיר האשה מכבלי העיגון בלי שום חשש: והנני ידידו

סי' פ'

ב"ה פרעמישלא תרום לפ"ק

להרב המאור הגדול החריף ובקי מ' נטע ליפשיץ אבדד"ק וויעליפאליא יע"א

ע"ד השאלה ב"א מ"ק וויעליפאליא שהתפשר עם אשתו ליתן לה ג"פ והשלישו עבור הבעל סך ליתן לו כפי הפשרה ועשו כתב ביניהם ליתן זל"ז אחר הג"פ ונשארו איזה חפצים של הבעל ביד האשה וכפי הפשרה היתה מחויבת להחזיר להבעל וכשנסעו ל"ק דעמביטץ להב"ד דשם לסדר הגט נתעקש הבעל ולא רצה ליתן הג"פ ביען שחפצים שלו ביד האשה רק שתחזור לו קודם הגט והבטיח לו המסדר הגט שיהי' בטוח על החפיצים שלו ע"י הגט שיתן לה וסידר הגט כפי הסידור המבואר בש"ע ואחר שנתן הג"פ כדת ובא בחזרה לוויעליפאלא הביא הבעל בידו מכתב ממסדר הגט להב"ד דק"ק וויעליפאלא שיראה שהאשה תתן החפיצים ליד בעלה המגרש ובאם לאו יהי' לפוקה כי על דעת כן נתן לה הגט ועל דעת כן נתן היתר להאשה וכאשר האשה לא רצתה תיכף להחזיר לו החפיצים ביטל הבעל הגט מכח שלא קיימה התנאי ואח"כ נתנה לו החפיצים והנה המסדר הכחיש אח"כ מכתבו ואמר שלא הי' שום תנאי רק כתב זאת לפנים להפחיד האשה ואמר לה שיכתוב לוויעליפלא שבאם לא תרצה להחזיר יהי' הגט בטל והבעל אמר לפני הרב דוויעליפאלא שבשעת נתינה אמר המסדר להאשה פעל דעת כן נותן הבעל ודעתו הי' ג"כ על תנאי זה והמכתב נאבד כבר גם יש עיקולי ופשורה ביניהם שהמעות שהשליש ליתן להבעל אחר הגט אינה רוצה השליש להחזיר להבעל כי נדבר ביניהם שיתנו פטורים זל"ז והבעל אינו יכול ליתן פטור ע"פ נימוסי המדינה אף שהוא יותר מבן עשרים כיון שלא בא ליכלל כ"ד כדת מה דינו של האשה הזאת אם מותרת להנשא בגט זה

(א) תשובה אם לא הותנה בשעת כתיבת ונתינת הגט אף שהבטיחוהו ליתן להבעל חפיצים אין הגט תלי בנתינת החפצים כמבואר בתשובות מהרי"ט חלק אה"ע סי' י"ג ואף דשם בעובדא דידי' אמרו לו שאל יגרש על תנאי ולא יתלה הגט בהחפיצים הרי גם בנ"ד שאל המסדר את הגט אם הבעל רוצה לגרש בלי אונס ובלי תנאי ואמר הן כפי סידור הגט ע"כ ודאי ל"ה נתינת חפצים תנאי. והנה מה שאמר המסדר הגט שיהי' בטוח ע"י הגט שיתן לו הדבר פשוט דכיון דהבעל לא הותנה בשעת כתיבת ונתינת הגט לא אכפת לן מה שאמר המסדר כדאמרינן בש"ס דב"מ פ' איזהו נשך דף ס"ו בהאי ש"מ דכ' גיטא לדביתהו אנגיד ואתנח א"ל אמאי קא מתנחת אי קיימת דידך אנא ואמרינן שם ואי לאו פטומי מילי בדידה קיימה למשדי תנאי בגיטא וכן בנ"ד וכי ביד המסדר קיים למשדי תנאי בגט זה רק ביד הבעל והבעל לא הותנה ואע"ג דאמרינן שם מ"ד הוא גופא אדעתא דידה קגמר ויהיב גיטא קמ"ל וחששו הפוסקים לומר דהיכא דאמרה קודם כתיבה אמרינן אדעתה דידה קא גמר ויהיב גיטא עי' בנ"י ובתשובות הב"ח סוף סי' צ' מ"מ הרי הב"ח שהחמיר בדבר וחשש לאומדנא ולגילוי דעת קודם כתיבה דלדעת הב"ח קודם כתובה מהני גילוי דעת הרי מסיק להקל מטעם דכיון שאמר אח"כ שמגרש בלי תנאי חזר מאומדנא וגילוי דעת ותנאי ואמר שמגרש בלי תנאי ואתי דיבור ומבטל דיבור וכ"ש שיבטל גילוי דעת ואומדנא עיי"ש וכש"כ בזה שאף שהבטיחו המסדר שיהי' בטוח על החפיצים ע"י הגט הרי אח"כ לא הותנה התנאי אדרבה שאל אם מגרש בלי תנאי ואמר הן הרי הטעהו בעלמא אבל באמת לא הי' בטוח ע"י הגט כיון שלא הותנה ואין לומר דא"כ היה גט מוטעה כמו חלץ לה ע"מ שתתן לי מאתים זוז כבר כ' הב"ח בתשובה סוף סי' צ"א דל"ה גט מוטעה כיון שהאשה לא הטעתו ואין כח במה שהטעהו המסדר להבטיחו על משענת קנה רצוץ לבטל הגט שנתן ליד האשה מאחר שאשה עצמה או שלוחי' לא הטעתו עכ"ל הב"ח ולכאורה דברי הב"ח צ"ע דבגמ' משמע גבי חלץ לה ע"מ שתתן לו מאתים זוז שהב"ד או העדים אמרו לו ולא האשה אך הב"ח מפרש שהב"ד או העדים אמרו לו בשליחותה ובישועות יעקב סי' קס"ט כ' דאף בחליצה דוקא שהב"ד אמרו לו חלוץ ע"מ שתתן מאתים זוז א"צ ליתן אבל כשהאשה אמרה לו חלוץ ע"מ שתתן לו מאתים צריכה ליתן לו עיי"ש והנה לפנינו דעת הב"ח דבגמרא איירי שאמרו לו בשליחה או שהיא בעצמה אמרה לו ומ"מ א"צ ליתן ועיקר סברת הב"ח נכונה לפמ"ש רש"י ביבמות ק"ו גט מוטעה פסול הכונה שהיתנה תנאי ע"מ שתתן כו' דהוה תנאי גמור שאפשר לקיים ע"י שליח א"כ דוקא כשהאשה אמרה לו אבל כשהמסדר הטעהו אטו בדידי' קיימא לאתניי תנאי כדאמרי' ר"פ איזהו נשך אך לפ"ז לא הצריך הב"ח לשום סברה דכבר כ' בסימן הקודם דהואיל ואמר לו המסדר שיגרש בלי שום תנאי הרי ביטל לתנאי ואולי חשש הב"ח לגט מוטעה הואיל והמסדר אמר לו קודם כתיבה וגם המגרש אדעתא דתנאי קא יהיב גיטא אבל כבר דיבר מתנאי בסימן הקודם ונראה מדברי הב"ח דגט מוטעה לאו משום תנאי פסול אבל לא מצאתי מבואר מי שיאמר כן דמרש"י לא משמע כן ושמא חשש המערער בב"ח הואיל והמסדר הטעהו הו"ל כהתנה המסדר גופיה ובסי' צ' בב"ח משמע קצת דאם המסדר הסכים לתנאי יש חשש ולכן כ' דבאמת ל"ה תנאי רק שהטעהו ומה שהטעהו המסדר לא איכפת לן אבל לא הי' צריך לזה דגם אם הטעתו האשה ולא הי' תנאי נמי לא איכפת לן דגט מוטעה דוקא שהי' תנאי כפרש"י והרי הטור ופוסקים דלא הזכירו כלל דגט מוטעה פסול רק שכתבו דתנאי מועיל בגט ומצאתי בתשו' מהרש"ל סי' כ"ה שכ' ג"כ דגט מוטעה ל"ה רק בתנאי וצ"ע ועכ"פ לדינא הרי כ' הב"ח דאם המסדר הטעהו ל"ה גט מוטעה וה"ה בנ"ד שאמר לו שבהגט יהי' בטח על החפצים ולא עשה בהגט תנאי לא איכפת לן דברי' וכש"כ שי"ל שגם מתחילה כונתו שבההיתר שיתן אח"כ יפחידה להאשה כאשר קיים באמת אבל אין בו שום חשש מדינא תנאי ואומדנא וגילוי דעת כיון שהמסדר שאל אותו אם רוצה לגרש בלי תנאי ואמר הן

(ב) והנה מה שכ' המסדר במכתבו בתחלה שבאם לא תתן האשה החפצים יהי' לה לפוקה כי על דעת כן נתן לה הגט ואח"כ הכחיש מכתבו ואמר שכ' זאת אך לפנים וכפי הנראה כונת לשון השואל לא שהכחיש שלא כ' כן רק שמודה שכ' כן אבל אומר שבאמת לא נתן על דעת כן שיהי' מחמת כן פסול בגט רק שלהפחידה כ' כן ומעתה יש לדון אם נאמן להכחיש דברי הראשונים או ליתן אמתלה לדבריו הראשונים מה שכ' שעל דעת כן נתן לה הגט ושיהי' לה לפוקה אם לא תתן החפצים והנה בתשו' הר"ן סי' מ"ז כ' דבעדות באיסורין או בעדות אשה כל שלא העיד בב"ד יכול לחזור מדברי' ולפ"ז ה"ה בנ"ד מה שכ' המסדר אף שכ' הן להרב ד"ק וויעליפאלא מ"מ כיון שלא אמר בע"פ בפני ב"ד וגם לא אמר בת"ע רק כתבו כן דרך זהירות להזהיר להאשה יכול לחזור הדברי' כמ"ש בתשו' הר"ן דכל שלא נחקר העדות יכול לחזור אך בתשו' ב"י דיני מסל"ת סי' ד' מבואר דלא כתשו' הר"ן רק אף בנכרי מסל"ת אינו יכול לחזור מדבריו דהוה כעדות שחקר בב"ד אמנם י"ל דהב"י מיירי שהעד ששמע מפי הנכרי כבר העיד בב"ד ובזה מודה הר"ן כמו שעלה בדעת הח"מ סי' י"ז ס"ק י"ז רק דהח"מ כ' דלא משמע כן מר"ן וב"ש שם ס"ק כ"ג מציינן לקונטריס עגונות סי' קמ"ט וסי' רצ"ז וכונתו דברי הר"ן עם דברי הב"י ועיין עוד שב שמעתתא שמעתתא ו' פי"ד ועיין בחו"ד סי' קפ"ה מה שמפלפל אם מהני אמתלא במה שהעיד חוץ לב"ד עיי"ש ובנתיבות המשפט סי' מ"ו ס"ק כ"ו כ' דעד א' התחום בשטר כל עוד שלא נראה השטר בב"ד יכול לחזור מדברי' אבל לאחר שנראה השטר בב"ד אינו יכול לחזור בו א"כ בנ"ד שכבר נראה הכתב בב"ד והמסדר כפי הנראה נתן המכתב ליד האשה או שכ'. להרב לכאורה י"ל שאינו יכול