בית יצחק אבן העזר חלק ב פ

ס"ק י"ד דבגירש מעצמו א"צ להמתין דשם גרש מעצמו א"צ להמתין משא"כ כשעשה על פי בית דין. אמנם עיינתי בתשובות הרשב"א חלק רביעי דפוס פיעטערקאב סי' ל"ד והוא התשובה שהביא הבית יוסף סי' י"ג נראה מלשונו שם שהצריכו גט לרוחא דמילתא. ונראה שעפ"י ב"ד נתן הגט ומ"מ לא צוה להמתין צ"א יום וזה דלא כב"ש שמביא שם שנתן מעצמו וצ"ע. וצ"ל דשם מיירי שאמרו לו לרוחא דמילתא שיתן גט ולפ"ז ה"ה בגט שני שנאמר שנתן לרוחא דמילתא י"ל דא"צ להמתין אך מ"ש שבתשובות הרשב"א הנ"ל שנתברר שלא היה בקדושין ממש והוה גרושה מאיש שאינו אישה בזה כתב דא"צ להמתין משא"כ בנתן גט שני מחמת לעז כיון שהי' בעלה מתחלה ע"כ מונין מגט שני כמ"ש בתשובות הרשב"א סי' כ"ד הנדפס מחדש והיא התשובה שרמז עלי' הב"י ע"כ גם בנ"ד צריכה להמתין

(ב) ולכאורה יש להתיר מטעם דבישועות יעקב סי' י"ג כתב בפי' הקצר דר"ת ור"י סוף גיטין פליגי בפלוגתא דרב ושמואל דשמואל ס"ל גיטין י"ח דמונין משעת כתיבה והטעם כיון שאינו רשאי להתיחד בין כתיבה לנתינה א"צ להמתין ג"ח משעת נתינה וכש"כ בגט אחר גט דודאי אינו רשאי להתיחד אם לא ע"י קדושין אחרים א"צ להמתין ואף לרב דס"ל משעת נתינה אפשר דמודה לר"ת ושיטת ר"י דבודאי הלכה כרב דמשעת נתינה אף שאסור להתיחד ובזה מיושבים דברי מהר"מ לובלין עיי"ש א"כ כיון שכ' בתשובת מהרלב"ח סי' י"א דבאמת הלכה כשמואל דר' יוחנן בירושלמי פ' החולץ ס"ל כשמואל ורק לחומרא פסקינן כרב ובשעת הדחק י"ל דסמכינן אירושלמי א"כ גם בנתן גט שני י"ל דסמכינן אירושלמי דלשמואל גם בגט שני א"צ להמתין

אמנם ז"א דבתשובות הרשב"א ח"ד הנ"ל סי' כ"ד מבואר להדיא דלא כישועות יעקב רק דאפי' לשמואל דס"ל מונין משעת כתיבה מ"מ בנתן גט שני מחמת לעז מונין מגט שני. ועוד דאף המהרלב"ח לא סמיך בשעת הדחק רק בנתן גט והותנה שלא תתגרש רק אחר שנתים משא"כ למנות משעת כתיבה כשמואל כתב שם להדיא דמצד המנהג הלכה כרב ואין להתיר למנות משעת כתיבה

(ג) אמנם י"ל בנ"ד שיש חשש שתצא לתרבות רעה ונ"ל דכדאי הוא ר"ת לסמוך עלי' בשעת הדחק שהרי בתשובות מהר"מ מינץ ס' סמך אדעת ר"ש הזקן במיניקת מחשש שלא תצא לתרבות רעה והובא ברמ"א סי' י"ג אך בח"ס חיו"ד סי' שכ"ב כתב דאין ראיה ממינקת דשם היה התקנה לתקנת הולד וא"כ כשאנו רואין שעוד יגרע לולד אם תצא אמו לתרבות רעה אמרינן בשם הילד א"א בתקנת חכמים ולפ"ז לענין הבחנה אין ראיה דמקילין במקום חשש שלא תצא לתרבות רעה ועיין תשובות חוות יאיר סי' קמ"א מ"מ יש סברא לאמר דבשעת הדחק סמכינן אר"ת שהרי בטו"ז סי' י"ז ס"ק ט"ו פוסק כמהר"א מזרחי דבפלוגתא בתקנות עגונות אזלינן לקולא בשעת הדחק. אך הש"ך ביו"ד סי' רמ"ב הוכיח דבאיסור דאורייתא אף בשעת הדחק לא סמכינן להקל וזה דלא כדעת הר"א מזרחי מ"מ בדרבנן אף הש"ך מודה דסמכינן להקל

(ד) ועוד נראה דהנה הרב המחבר מביא סי' י"ג סעיף ט' מי שנתגרשה ויצא קול פיסול על גט והוצרכו גט אחר י"א דצריכה להמתין מהגט הב' וי"א שא"צ להמתין כו' וא"כ כל היכא שכ' המחבר ב' דיעות הלכה כדיעה ב' להקל כמ"ש הכנה"ג בא"ח סי' שי"ח הובא באריכות בס' יד מלאכי כללי הש"ע אות י"ג ובפמ"ג בפתיחה לא"ח בהנהגות השואל אות כ"א. א"כ דעת המחבר להקל כר"ת רק דרמ"א כ' ויש לחוש לסברא הראשונה על כן י"ל דגם הרמ"א מודה בשעת הדחק ועיין במג"א סי' רמ"ח שכ' דצורך גדול שוה להפסד מרובה הגם דזה לאו כללי הוא דשעת הדחק מודה רמ"א מ"מ בנ"ד דיש לחוש שתצא לתרבות רעה ר"ל הי' כצורך גדול והפסד מרובה ובדרבנן הוא דהרי בודאי לא נתייחדה עמו שהמגרש הוא בעיר אחרת וכבר נשא אשה אחרת ע"כ בדרבנן שומעין להקל דלא החמיר הרמ"א בכה"ג עוד י"ל כיון דבעיר סאנץ לא נתפרסם הדבר שיש חשש על הגט ושיקבלה גט מחדש ששם לא נתגרשה והיא תנשא בעירה גם הרב אב"ד אמר להמגרש שבאם לא ירצה לגרשה תנשא מגט הראשון עדיף מקול שיצא לעז שהרי הוא קול ושוברו עמו ועיין בפת"ת סי' קכ"ט מביא בשם השואל בחמדת שלמה סי' ע"ב דלא רצה ליתן גט שני משום שאז תצטרך להמתין ג"ח ע"כ מצדד להתיר בלא גט שני ולענ"ד זה חומרא דאתי לידי קולא ואיך נקיל מטעם שמא יבוא לידי ספק דרבנן.. ע"כ יש ליתן גט לצאת מידי ספק ולעשות שיגרש הבעל בעצמו בלא ב"ד וא"ל דעושה ס' דרבנן בידים דכיון דעושה כעת מחשש איסור א"א ל"ה כעושה ס' בידים כמ"ש בשעה"מ פ"ה דמקוואות לענין ביטול חמץ דעושה מס' דאורייתא ס' דרבנן והארכתי מזה בספרי לא"ח סי' ס"ט אות ג'. גם ל"ה זלזול מדרבנן כיון שאין הס' באין בב"א כמ"ש שם. ומ"מ לדינא צ"ע. ואם לפי חוות דעת כת"ה יש חשש שתצא האשה לתרבות רעה אם לא יתיר לה גם אם לא יהי' ע"י היתר זה פירצה להתיר בלי צ"א יום יוכל כת"ה להקל וד' יצילנו משגיאות. ושוב הראו לי דברי הכנה"ג בהגהות סי' י"ג סעיף י"ב דמסדר הגט שנתן גט שני לאחר ימים שנתן גט א' מפני שיצא קול על אחד מהעדים שגנב מונין זמן הבחנה מהגט הא' מהר"ש הלוי חלק אה"ע סי' י"ג ועל כרחך הטעם משום דבקול לא נפסל העד ול"ה הגט רק לרוחא דמלתא על כן מונין מהראשון

והנני ידידו ש"ב

סי' עד

ב"ה פשעמיסל, תרח"ם לפ"ק

להרב הגדול החריף ובקי המפורסם כש"ת מ' חיים צבי אשכנזי נ"י האבד"ק פשעווארסק יע"א

(א) ע"ד הגט אשר סידר ולא ידעו הבד"צ שאבי האשה הוא כהן. ולא כתבו כהן כבר ראה כת"ה דברי הרמ"א שמביא בשם פיסקא מהרא"י להחמיר והוא הכשיר בשעת הדחק ובנ"ד איני יודע מה שעת הדחק איכא אם יכתוב גט אחר ע"כ ימחול לסדר גט אחר ליד האשה והיא מוכרחת לקבל הג"פ בלי מעות בע"כ כמבואר ברמ"א סי' קי"ט אבל בל"ס תקבל הג"פ ברצון ואין צריך לשליח אך גט אחד כיון דע"פ דין כשר בגט אחד וע"י שליח אין לשלוח ב' גיטין ע"כ יכתוב גט אחד בילא דמתקריא בילא גיטל והיותר טוב לכתוב בילטשא דמתקריא בילא גיטל ואין להאריך בפרט זה וכבר ראה כת"ה כל דברי הפוסקים בזה

(ב) וע"ד העופות ששלחום להאמבורג ואין פותחים אותם אך שורין במים קודם ג' ימים ע' בתשובת נוב"ת חא"ח סי' כ"ז שכתב דאברים הפנימים אסורים ואין להם היתר רק לצלי והבשר מותר בהפסד מרובה ע"כ ימחול לזרז הסוחרים בזה שיכתבו לשם שהאברים הפנימים אסורים והשומן אולי יש להתיר ולסמוך על הגאון מהרש"ק טטוד"ע מ"ג סי' ק"מ כיון שהשומן אין מוחזק כ"כ בדם ומטרדת ע"ש לא אוכל לבאר הדין

והנני ידידו

סי' עה

ב"ה פרעמישלא תר"ן לפ"ק

להרב המאוה"ג החריף המפורסם בנש"ק מ' ארי' ליבש האלברשטאם נ"י האבד"ק דוקלא וכבוד ידידי הרב הגדול החריף כש"ת טעבל זעהמאן נ"י מו"ץ דק"ק הנ"ל

השגתי היום קארטע אודות הגט הנשלח מנעויארק שנכתב נעוויארק דמתקריא נויארק וכתב המסדר הטעם עפ"י שבשם נגזר השם מלשון ענגליש שקורין נוא על שם חדש ויארק שם העיר ובמדינתנו מקום הנתינה קורין נעוויארק ע"כ כותבין בראשונה שם העיר במקום הנתינה. ואמנם ראו שבגט שבא מכבר נכתב נייאיארק דמתקריא נוא יארק. ע"כ שאלו מה דין הגיטין. הנה גם לי נשלח בימים האלה גט משם מהרב מוה' נפתלי רייטער היושב בבית הרב הכולל ונכתב ג"כ כמו הגט שנשלח לכת"ה והתפלאתי ג"כ בזה כי בגט המסודר מהרב מ' אברהם יוסף ני"ש זצ"ל ראב"ד דשם הי' נכתב נייא יארק דמתקרי נוא יארק וכתבתי ג"כ לשם לחקור ע"ז. ולדעתי המסדרים הראשונים לא היו חוששין לשם הנקרא במקום הנתינה כמבואר בכנס"י ובשו"ת עזרת נשים כיון דכתיב בהרשאה בכ"מ שתמצאנה עיי"ש. אך הנראה דישראל היו קורין נייא יארק ובעכו"ם קורין נוא יארק ע"כ כתבו כנ"ל ולדינא הגט הנשלח כעת ודאי כשר. וגם הגיטין הישנים כשרים דאין כל כך שינוי בשם וכיון שלרוב הפוסקים שינוי במקום עמידה כשר ע"כ יש להכשיר בשטת הדחק כמבואר בפוסקים

והנני ידידם

סי' ע"ו

ב"ה פרעמישלא, ברכת טוב לפ"ק. האבד"ק נעמרוב. להרב הה"ג החריף ובקי כש"ת מ' מענדיל אבענד נ"י

ע"ד הגט אשר רוצה הבעל לסדרו בעיר ולהוליכו באותו יום לאשתו בתוך התחום בק' וליתן שם בפני בד"צ. יוכל למלאות רצונו מבלי שום מיחוש אך נראה שלא יתן בע"כ כי אין רצוני לצרף לגט בע"כ: וע"ד השם זלאטא אם יכתוב בא' אחר הלמד או לא. אם חותמת ב"א יש לכתוב כן ואם חותמת בלא א' יכתוב בלא א' ואם אינה חותמת יעשה כרצונו כי בט"ג כ' לכתחלה בלא א' וכ"כ באהלי שם ובפ"ת כ' בשם ג"מ לכתוב בא' ע"כ יעשה כרצונו כי אין קפידא בכך. וע"ד שם אביו שנקרא לתורה יצחק אייזק ובפ"כ אייזק ובעיר מולדתו בשם אלטר ונקרא גם היום וכ' כת"ה לכתוב יצחק המכונה אייזק וזה אינו דחלילה לחלוק השמות ואם נקרא לתורה יצחק אייזק ההכרח לכתוב יצחק אייזק דמתקרי אייזק ואחרי שיש לו שם אלטר שנקרא בנעוריו כן וגם עתה לא נשתקע וקורין אותו כן בעיר מולדתו ע"כ יכתוב יצחק אייזק דמתקרי אייזק ודמתקרי אלטר ועל שם אלטר כ' הגאון מהרש"ק בלא"ה לכתוב דמתקרי ובנ"ד שהוא יכתוב אחר שם החול ודאי יש לכתוב ודמתקרי אלטר ואלטר יכתוב בלא עין דלא כמו שראיתי בספר אהלי שם וזה טעות: והנני ידידו

סי' עז

ב"ה ברעזאן ירום ונשא וגבה לפ"ק

לכבוד הרב הה"ג החריף ובקי בכל חדרי תורה מ' משה לאהר נ"י אבד"ק גאלאץ

ע"ד השאלה באחד שהי' לו חתן רע מעללים ותמיד היה מצפה שיגרש בתו ולא אבה עד שבאו שניהם לעמק השוה בדרך זה שהחותן נתן להחתן