בית יצחק אבן העזר חלק ב ס

דמייתי לסברא זו בשם גדליה אך בשם יהודה לא ניחא לי' סברא זו והנה נראה מט"ג דבכל ענין יש להשגיח על החתימה אך בשם יאודה בא' מביא באות י' סקי"א בשם ע"נ שמביא דברי מהרח"ש שאין להשגיח על החתימה ובט"ג מביא שכ' לדברי נראה עיקר והוא ט"ס דבע"נ מבואר ודברי מהרח"ש נראין עיקר ולכאו' שם בניימן בי' אחר הב' הוה כשם יאודה בא' אחר י' והנה בכללים סעיף י"ח סקט"ז פוסק הט"ג בשם יאודה לכתוב יאודה דמתקרי יהודה אך ביהודא בא' לבסוף אין לכתוב יהודא דמתקרי יהודה כיון שאין הפרש בין א' לה' במבטא ובשם בנימין יש הפרש בחיריק אך הרי כ' ב"ש בשם יהושע שחתם א"ע בא' אחר י' אין להשגיח על החתימ' כיון דליכא שנוי במבטא גם לא מצאנו שם יהושע בא' עיי"ש. ולפי"ז גם בשם בנימנין ביוד אחר הב' אין לחוש להחתימה והחילוק בין יאודה לבין יאושע לא נודע כמ"ש בדברי חיים אות ו' סק"ה וכאן דבשם יאודה חוששין להחתימה ה"ה ביאושע או בנימין

(ב) והנה בשם הענעך בע' יש לכתוב ב' גיטין אך לא לכתוב העניך דמתקרי הענעך כמ"ש בס' דברי חיים בשער הנקודות בנקוד פתח בסופו בשם שינדל דכבר כתבתי בשם ט"ג דהיכי דאין ההפרש נרגש בין הקריאה לחתימה אין לכתוב דמתקרי רק בחד כותבין הענוך ובשני כותבין הענעך ובשם בנימין אין שייך כלל לכתוב דמתקרי רק בחד כותבין העניך ובשני כותבין הענעך ובשם בנימין אין לחוש כלל לכתוב החתימה ולכתוב י' בין ב' לנון דזה ודאי טעות בחתימה וכיון שלא נמצא שם זה ביוד והוא שם הקדש ואין לתלות בשום טעם שכתב כן רק נראה לעין שהוא טעות אין לחוש כלל רק מחמת שם הענעך לכתחלה יש לכתוב ב' גיטין כמ"ש בט"ג אות ז' סקי"ב בשם זעליג

(ג) ובעיקר שאלה דידי' שכתבו שם חוה זה, אינו שם העריסה דשם העריסה הי' חוה סאשע ולא שם שהכל קורין דקוראין אותה חוולי. הנה לדעתי דאם שם הוה לא נשתקע ושם סאשע נשתקע השם חוה נשאר בשלמותו וכיון דאם שמה מעריסה חוה ונקראת חוולי א"צ לכתוב חוולה כמ"ש הב"ש בשם חנלה ה"ה בניתן שם העריסה חוה סאשע ונשתקע שם סאשע מ"מ שם חוה היא שם העריסה וקצת ראי' מתוספתא הובא באה"ע ס' ל"ח באומר ע"מ ששמי יוסף ונמצא שמו יוסף שמעון מקודשת ואס"ד דשם יוסף שמעון הוא שם אחד ויוסף הוא חצי השם א"כ אין שמו יוסף והוה רק כמו ע"מ ששמי ראובן ונמצא שמו ראו דבודאי אינה מקודשת וע"כ בשם יוסף שמעון הוה שני שמות ע"כ אף אם נשתקע שם אחד שם השני לא נשתקע וע' בפתחי תשובה אה"ע סי' קכ"ט סק"א שהביא ראי' זו לענין כזה והארכתי בתוספתא זאת בתשובה. והנה מה שנסתפק אם שם סאשא לא נשתקע הואיל וכתבו הב"ד ג' הזמנות בשם זה והאשה השיבה פ"א וחתמה חוה סאשע זה באמת הוה ספק ואף דהגאון מהרש"ק ז"ל פוסק באנשי שם סי' ב' דאם שנים או שלשה אנשים קורין בגט זה מ"מ היה נשתקע כבר חולק עלי והגאון בעל דברי חיים בהגהותיו על חדושי אנשי שם ע"ש ובתשו' לעיל סי' מ"ז פלפלתי ע"ד הרדב"ז ח"ר סי' תקל"א שכתב דאם כ' בגט שם שאין מכיר רק החזן והוא לא עלה לתורה רק פ"א ביובל פסול הבאתי דברי הב"י גבי חיים ביבאנטי שכ' דאם לא הי' קורין אותו כלל שם חיים וכו' משמע דאם מיעוטא דמיעוטא קורין לא מקרי

נשתקע

(ד) ולדינא נלענ"ד דאף דלהחזיק שם בעי ל' יום מ"מ שלא יהי' נשתקע סגי בפחות מזה כמ"ש בחדושי אנשי שם סי' פ"ה דלא כמבי"ט סי' נ"ב ח"ב וע' בהגהות ד"ח שם. כיון שכבר הי' לה שם זה ע"ד שכ' הר"ן בדרשות דנקל להחם מים שהיו חמין בתחלתן מלהחם מים קרים וכ"כ בב"י בריש סי' א' בח"מ גבי על ג' דברים העולם עומד עיי"ש ובענין אם אחד קורא שם אם מקרי נשתקע י"ל דתליא באבעי' בגמ' תמורה כ"ב אבודה ממנו ומרומה ואחד בסוף העולם מכיר בה מהו עיי"ש מ"מ יש לחלק דבשם שנשתקע ל"מ ידיעה דאף שלא נשתקע רק בקריאה מקרי נשתקע והנה לדינא בענין שאין קורין בשם זה רק איש אחד יש לחוש דלא מיקרי נשתקע וכ"כ בתשובת בית שלמה סי' ק"ב ובנ"ד יש ג"כ להסתפק. והנה אם היו כותבין חוולה, אף אם שם סאשע לא נשתקע מ"מ כיון שהכל קורין אותה בשם זה הגט כשר בשם זה לבד כמו בראובן שמעון והכל קורין שם אחד אף שעולה לתורה וחותם בשניהם כמבואר בט"ג בלקוטי שמות סעיף ב'. אמנם בנ"ד לא כתבו חוולה רק חוה וזה ל"ה חנוכה שהכל קורין ע"כ ושחשש אם שם סאשע לא נשתקע לגמרי ע"כ במקום שיש להשיג גט אחר יכתבו גט אחר ובשם הבעל יכתבו הענוך בו' ולא בעין אחר הנ' ושם בנימין יכתבו כמו בגט ראשון ולא יכתבו י' בין הב' לנ' שלא יסתרו ב' השמות בנימין והענוך בדבר חתימתן ובשמה יכתבו חוה סאשע דמתקרי חוולה כמ"ש אלעזר ליפא דמתקרי ליפא כנלע"ד. ואף שחתמה סשא בלא א' זה וודאי הוה טעות בהחתימה כמ"ש כת"ה ואין להשגיח ע"ז כמ"ש בפ"ת בשם הירש שחתם בלא י'. ולכאורה הי' עדיף לכתוב חוולה דמתקרי חוה סאשא כמ"ש בתשובת חסד לאברהם סי' ל"ז באשה אחת שקראה בב' שמות אך הואיל דיש לחוש לשם שנשתקע א"כ אם כותבין לעיקר השם שם שנשתקע ל"ה רק פסול דרבנן אבל אם יכתוב דמתקרי ע"ש שנשתקע זה הוא שקר ויש בו חשש פסול דאורייתא ע"כ יותר טוב לכתוב כדכתיבנא ואין לגבב חומרא חומרא דלדעתי הגט הראשון כשר מדינא ורק לצאת מידי ספק יכתוב גט אחר ולכתוב דאתקרי לא נהירא כמ"ש בלקוטי שמות סעיף ל' סקל"א. ולכאורה שם הענעך בע' אחר הנ' דומה לשם הערץ שחותם בע' שיש לכתוב כמו החתימה אך כיון שהענוך בא משם חנוך רק שהח' והה"א מתחלפין ע"כ עדיין יש לעיין. מ"ש כת"ה בשם יהושע שחותם ביוד אחר הש' מדברי ח"ס ח"ב סי' קי"ז שאין לחוש כלל להחתימה לא אדע החילוק שבין יהודא באלף לבסוף לבין יהושע ביוד ומה שמחלק ח"ס יש לעיין ואקצר

והנני ידידו

סימן נד

ב"ה לבוב תרנ"ו לפ"ק

להרב הגאון החריף ובקי המפורסם, מ' יהושע פאליק זאב נ"י האבד"ק פאלטשאן

ע"ד הגט שניתן לסדר שנקרא בפי כל שעי' משה ולתורה נקרא ישעי' משה וחתימתו יעשה משה איך יכתוב בגט ואם צריך שתי גיטין

(א) תשובה הנה אם נקרא לתורה ישעי' משה בלא ו' נראה מלשון הפוסקים דא"צ רק גט א' דהרי אף בשם אלי' מבואר בב"ש דאם יש לו קבלה לכתוב חסר או הוא חותם א"ע כן או עולה לס"ת כן אזלינן אחרי' וא"צ רק גט אחד כ"ש בישעי' דאזלינן בתר שם שעולה לתורה היכא דאין הכרע מהחתימה דא"צ רק גט א' בשם ישעי' בלא ו' ודוקא היכי דעלי' הס"ת והחתימה סותרין זא"ז צריך ב' גיטין משא"כ בלא סתרי אהדדי. והנה מה שחותם עצמו יעשה משה אין לחוש כלל לחתימתו דטעות דמוכח ואף לדעת הטו"ז בשם יהודה אם חותם בא' לבסוף אזלינן בתר חתימתו דשם ליכא שנוי במבטא כמ"ש הב"ש שם ובטיב גיטין אות י' סקי"א ל"פ דשנוי במבטא הולכין יותר אחר חתימתו מ"מ בטעות כי האי להפך השם לגמרי ודאי אין חוששין לחתימתו ואף דבחותם יאודה בא' אחר הי' דעת הט"ג סקי"א הנ"ל לחוש להחתימה ולכתוב יהודה דמתקרי יאודה גם שם אהלי שם מסופק אם לכתוב יאודה דמתקרי יהודה או דסגי ביהודה לחוד ולא להשגיח בהחתימה ושם ל"ה שנוי ול"ה טעות כ"כ דשם יהודה בא מהודאה ככתוב הפעם אודה את ד' משא"כ בנ"ד דהוא טעות גמור. והנה כ"ז בנקרא לתורה בלא ו' בשם ישעי' אבל בלא נודע איך נקרא לתורה וחתימתו. נראה מלשון ט"ג אות י' סקכ"ג דצריך שני גיטין וכן נראה מתשו' ח"ס סי' כ"ה וכ"ש כשקורין לתורה בואו וחתימה בלא ו' דצריך ב' גיטין אך בגט ע"י שליח נראה דיש להקל בגט אחד בשם ישעי' בלא ו' דהרי בשבילי לקט והוא קונטרוס מהגאון בית אפרים הנדפס בסוף ס' אהלי שם כ' שם בסעיף י' דאם אביו נקרא לתורה אליהו ובפי כל אלי' אם הגט ניתן ע"י שליח סגי בגט אחד בשם אלי' וכ"ר בסם ישעי' דבודאי לא נקרא בשם ישעי' הנביא דנהרג דסגי בגט אחד. אך י"ל דלא הקיל רק בשם אביו ולא בשמו דעצמו הגם דמדברי הנוב"י משמע דגם בשם אביו צריך ב' גיטין דוקא בשליח לקבלה כהך דנוב"י דמתגרשת בקבלתו ואין לחוש לביטול שליחות הוצריך נוב"י ב' גיטין אבל בשליח להולכה דקשה יותר לעשות ב' שלוחים גם נוב"י מודה אבל בשם המגרש בעצמו באלי' י"ל דלא הקיל מ"מ בשם ישעי' ע"י שליח יש להקל בגט אחד בשם ישעי' וכ"כ בתשו' שם ארי' סי' נ"ו שבא לידי כעת בשאלה. וכת"ה האריך להוכיח דבשם ישעי' אין לכתוב רק גט אחד. הנה מה שהביא ראי' מתשו' רמ"א סי' פ"ט שלא כ' לכתוב ב' גיטין בשביל ישעי' אין ראי' דשם שהיו קורין לתורה אהרן סעדי' ובפי כל הי' נקרא ישעי' ל"ה ספק אם שמו ישעי' משא"כ בנקרא לתורה ישעיה ורק ספק אם קורין אותו ישעיהו. וכ"מ רוצה להכריע כדעת הרש"ל שהביא הב"ש דכותבין ישעי' בלא ו' ולא כסדר מהרי"ם שהביא הב"ש שהוצרך ב' גיטין. אמנם כיון שהב"ש הביא דברי הכ"מ באחרונה משמע דחשש לדבריו. ובתורת גיטין משמע להלכה דבאלי' גדליהו חזקיהו מתתיהו מספק יש לכתוב ב' גיטין לכתחלה בלא נודע ובישעיה ירמי' זכריה. יש לכתוב בלא ו' בסיומן אם לא שנדע שחותם או עולה לתורה בואו עיי"ש בביאורים ססי' קי"ט ומשמע דבלא נודע סגי בגט אחד. אמנם אנו נוהגין גם בלא נודע איך נקרא לתורה כיון שדרך החזנים לקרוא בוא"ו ע"כ כותבין ב' גיטין וכ"כ בתשו' מהר"ם שיק סי' ק"ל בשם ח"ס וכן יש לנהוג לכתחלה. ובדבר אם לכתוב דמתקרי שעי' משה הדבר פשוט כדברי כת"ה דא"צ לכתוב דבשלמא אם הי' עולה לתורה בב' שמות ובפי כל נקרא בשם אחד דצריך לכתוב דמתקרי ההכרח לכתוב כמו שנקרא שעי' כמ"ש הב"ש באו"ס משא"כ בנ"ד שנקרא לתורה שעי' משה ובפי כל שעי' משה הוה כנקרא שעי' לבד ובפי כל שעיה דא"צ לכתוב איך נקרא כיון שדרך העולם לבלוע היוד וה"ה כשהקריאה לתורה וקריאה בפי כל בב' שמות. ואף שכ' בדברי חיים להגאון מצאנז ז"ל ח"ב סי' קכ"ו שיש לכתוב דמתקרי שעי' דוקא שם שהי' נקרא לתורה ישעי' ארי' ובפי כל נקרא שעי' ליב ההכרח לכתוב בשני הגיטין דמתקרי שעי' ליב משא"כ בנקרא בפי כל כמו שנקרא לתורה ושוב ראיתי גם בס' בית שלמה סי' קט"ו שצוה לסדר בשם אבי האשה שהי' נקרא בפי כל שעי' והי' ספק בחתימתו ואיך נקרא לתורה אם בו' או בלא ו' לסדר גט אחד בשם ישעיה בלא ו' וגט אחד בשם ישעיהו בואו וא"צ לכתוב שם ישעי'. והנני ידידו