בית יצחק אבן העזר חלק ב נח

מארז. הואיל ולא מצא מי שיודע ששמו שמרי' זולת החזן והוא לא יעלה לתורה רק פ"א ביובל ומי יכירנו בשם זה ע"ז פ' אם כ' שם זה לבד הגט פסול ומשמע דהכרת א' ל"מ אך זה דוקא בכתב שם זה לבד אבל בכתב שם שקורין בפי כל לעיקר וכ' ע"ש העריסה וקריאה לאחד בשם דמתקרי כשר ונכון לכתוב כן שהרי צוה לכתוב גט אחר בשם מארז ויכתוב וכל שום לכלול שם המיעוט. משמע דלא חשוב נשתקע. אך שי"ל דבימי הרדב"ז היו כותבין בכל גיטין וכל שום כשיטת המחבר רסי' קכ"ט וכן מביא בג"פ סק"פז בשם הרדב"ז סי' תל"ט וכן נראה ברדב"ז ח"א סי' קנ"ה. והנה מדכתב הרדב"ז שלא הי' עולה לתורה רק פעם א' ביובל משמע דאם הי' נקרא הרבה פעמים אף שלא הי' ניכר בשם זה לרבים הי' זאת עיקר השם כיון שנקרא כן לתורה וה"ה בנ"ד אם נקרא מאחות' הרבה פעמים וכ"ש אם ידוע לרבים שיש לה שם זה רק שלא נקראת בשם ואשה אחת קוראת כן יש לכתוב שם זה בדמתקריא וכן משמע בב"י שכ' מי שנקרא בעת לידתו חיים ואח"כ קורין אותו ביבאנטי ועולה לס"ת בשם ביבאנטי וחותם בו שטרות ואגרות נראה דשם ביבאנטי עיקר וכותבין ביבאנטי דמתקרי חיים ואם אין קורין אותו כלל בשם חיים אין כותבין אלא ביבאנטי לבד מדכ' אין קורין אותו כלל בשם חיים משמע דוקא שלא הי' קורין אותו כלל ואם קורא אחד ל"ה בכלל אין קורין כלל. ומלשון ט"ג בלקוטי שמות סעיף ט"ו שכ' אך קצת בני אדם ומבני ביתה ומשפחתה קורין אותה עדיין בשני שמות אין להוכיח דדוקא אם קצת בני אדם ומבני ביתה ומשפחתה קורין הוה מיעוט ולא כשאחד או שנים קורין. דזה אינו דלענין לכתוב ב' גיטין צריך מיעוט חשוב דאם אין קורין רק אחד הוה מיעוטא דמיעוטא ול"ה עיקר השם וא"צ לכתוב רק גט אחד כמ"ש בחסד לאברהם אבל לחשבו בשם שנשתקע אין שום ראי'.. וע' בדברי חיים ח"ב סי' קנ"ו כ' כמה פעמים דפורתא אין שיעור לדבר. (וע' רש"י זבחים צ"ז אמאי תפסול משום האי פורתא הכונה ח"ש) ומ"מ מסיק דאם כתב בקוויטיל ובכתובה והוא ע"י שליח אין לכתוב כלל ואם קראוה במי שברך בב' שמות יכתוב בב' שמות וה"ה באחד קורא אולי הוה כמי שברך. וע' בספר קב ונקי כלל נשתקע אות כ"ט מייתי שו"ת נחלת דוד באשה שנקראת בפי כל עטא ובכתובתה נכתוב אסתר לאה וכן שם העריסה וגם אחי' קראה כן במכתבו וכ' דכיון שנקראת בפי כל עטא ואינה ידוע בשני שמות רק לאחי' והוא צוה לכתוב כן בכתובתה וגם במכתבו כ' כן אבל בקריאה קרוב הדבר שגם הוא קורא אותה בשם עטא וא"כ מה לנו בידיעתו כיון שהקריאה בפ"כ נשתקע ולזאת אם באנו לרווחא דמלתא יכתוב ב' גיטין וע"י שליח שפיר עביד שלא כתב רק שם עטא עיי"ש. ואין ראי' לנ"ד שקראה אחותה בשם זה ולא מקרי נשתקע משא"כ שם שלא קראה רק במכתב ועוד שמות אחרות משם שנקראת בפי כל הוה נשתקע משא"כ בנ"ד שהי' לה ב' שמות ונקראת רק באחד הוה קיצור השם דדרך העולם לקצר והיכא שלא נשתקע בידיעה ואחד קורא לה בשני שמות לא מקרי נשתקע

(ג) וראיתי בס' בית שלמה אה"ע הנדפס מחדש סי' ק"ב שתמה על פמ"א כמ"ש בשם עיר פריסטיץ דמה שנקראת כן בין מיעוט נכרים אין להזכיר שם זה דהוה מיעוטא דמיעוטא. והקשה עליו מדברי המרדכי פ' הזרוע שכ' דברובא דאיתא קמן אף א' מאלף אינו נקרא מיעוטא דמעוטא. וצ"ע למה לא הקשה זאת על מהריב"ל הנ"ל דהיכי דפוסק א' חולק על הפוסקים ל"מ למימר קים לי כאותו פוסק. וע"כ משום דהו"ל מיעוטא אף דהוה רובא דאיתא קמן. ולדינא כ' בספר הנ"ל דדי בקריאת אחד שלא יהי' נשתקע והביא ראי' מג"פ סקנ"ג. והכוונה דשם כ' אם אביו שינה שמו מחמת חולי והוחזק בשם השני ונשתקע שם הראשון. אך הבן לא סר ממנהגו וחותם בשטרות וקורין אותו לתורה פב"פ בשם הראשון וגירש בשם זה אשה ובמקום עיגון ושעת הדחק מכשיר דל"ח נשתקע הואיל והבן קורא בשם הראשון והוא ראי' נכונה אך יש לדחות דשם כיון שבנו נקרא לתורה בשם אביו בשם הראשון הוה גלוי' ומפורסם ע"כ ל"ח נשתקע משא"כ באשה אחת שקוראה אחותה דל"ה גלוי ומפורסם

(ד) סוף דבר לדינא נלפע"ד אם הי' נתן הג"פ לאשה הי' כשר בודאי כיון שבמקום הכתיבה לא נודע שיש לה שם אחר ולדעת הרבה פוסקים א"צ לכתוב שם זה. אמנם כעת שלא סידר הגט ונודע כעת שנקראה בשם עריסה מאחותה צריך חקירה ודרישה אם אחותה תקרא אותה תמיד בשם זה ואם יש עוד צדדים כגון שנכתב שם זה בהכתובה או שכשעשה הבעל מי שבירך או קרובי' קורין בשני שמות אזי סגי בגט א' פיגא דמתקרי דבורה פיגא. ואם אחותה תקרא רק לפעמים בשני שמות ורוב פעמים בשם אחד לא יכתוב שם השני ויסדר הרב הגט ששלח לשם ואם אחותה תקרא תמיד בשני שמות וליכא צדדים לסייע לשם השני יסדר לה גט זה וישלח אח"כ גט שני כנ"ל. שוב מצאתי ברדב"ז ח"ד סי' קט"ז שכ' על מ"ש מהרי"ק דאין לומר קים לי כדברי יחיד נגד כל חכמי ישראל ורצה השואל להוכיח שם דדוקא ביחיד נגד רבים אבל שנים או שלשה לא. ותמה עליו הרדב"ז וז"ל מה לי א' נגד רבים או ב' נגד עשרה אידי ואידי מיעוטא הוא הרי דאין חילוק בין אחד לשנים והובא ג"כ בג"פ הנ"ל וצע"ק על הנתיבות דפוסק בדיני תפיסה סעיף כ' דמחלק בין יחיד לשנים וזה דלא כמסקנת ג"פ ורדב"ז. אמנם אף אם פסקינן דפוסק יחיד נגד רבים ל"מ לומר קים לי שם הטעם דאם נאמר כן בטלה כל בתי דינים כמ"ש הרדב"ז משא"כ לענין נשתקע י"ל דאם אחד קורא ל"ה נשתקע דכיוצא בזה אמרינן בתמורה כ"ב ע"ב אבודה ממנו ומרועה ואחד בסוף העולם מכיר בה מהו תיקו. וה"ה לענין נשתקע אף אם נאמר נשתקע בקריאה ולא בידיעה הוה נשתקע אם אחד קורא ל"ה נשתקע כמו ששם ל"ה אבדה. ואין ללמוד משם דשם הוה הלמ"מ מ"מ קצת דמיון הוא

(ה) וע"ד שם ליבוש שכ' ביוד בין ל' לבית ובוא"ו בין ב' לשי"ן אם עשה כדברי הגאון מהר"ז מרגליות בקונטרוס הנדפס בשמו מהגאון ר"ש גאנצפריעד כתורה עשה. וכן הנהגתי זה כמה שנים מאז שראיתי כן נדפס בשם הגאון מהר"ז. אך אח"כ סדרתי כמה גיטין בלא ו' כמ"ש בתשו' מאמר מרדכי מטעם שכעת רוב בני אדם חותמין בלא ו' בין ב' לשין וגם שמעתי שהצדיק הקדוש מלובלין ז"ל הי' מקפיד שלא לכתוב ו' שלא יקרא לי בוש. אולם אם עשה כדברי הגאון מהר"ז מי יאמר לו לא כתורה עשה

והנני ידידו

סימן מח

ב"ה פרעמישלא תרנ"ב לפ"ק

להרבנים החרופים המופלגים כש"ת מ' נפתלי הירץ נ' ומוה' אברהם דוב הכהן נ"י מו"צ דק"ק אוסטרהא יע"א

בדבר הג"פ שניתן בק' להאשה סטוסיא ונכתב בגט סטעסיא בע' אחר הט' שמהדין לכתוב בו' אחר הט' כמ"ש בתשו' מים חיים סי' ס"ג ובקב ונקי. הנה זה הי' שינוי ממש דאף דבסדר מהר"ם כ' בשם נעחלא אם קורין בפתח כותבין בעי"ן מ"מ הב"ש השיג עליו ובשם מערקל לא השיג עליו ע"כ ס"ל להב"ש לחלק דבשמות אנשים שכיח לכתוב בע' אף שקורין בפתח כגון בשם יעקב יעקל. אמנם גם בשם מערקל חולק הט"ג וע' בס' דברי חיים להגאון מצאנז בשער הנקודות נקוד סגול שכ' בגעלא בעין וכ' בא' ודאי פסול דהם שני שמות הגם שאין דומה לנפאתא טפאתה דהיא רק שנוי בנקודות מ"מ נרגש הטעות היטב בנקוד. וע' בנוב"י תניינא בשם טאלצי ע"כ יסדרו גט ע"י שליח שנית כדת

ידידכם

סימן מט

ב"ה פרעמישלא תרנ"ב לפ"ק

לש"ב הרב הגאון החריף המפורסם כש"ת מ' יצחק תאומים נ"י האבד"ק קריסנאפאלע

ע"ד האשה ששמה מעריסה והיתה נקראת בק' ליטשא וכעת היא בנעויארק והרב משם כ' שנקראת שם לינא וצריכין לכתוב גם שם מקום הנתינה ומסופק כת"ה אם לכתוב לינא ביוד אחר הל' או בואו אחר הל' כמבואר בב"ש. אך שם לינא הנזכר בב"ש אינו כנוי ללאה הנה שם לינא בואו הוא שם ספרדי כמבואר בדברי אמת ס"ו בשם פמ"א וכפי הידיעה לינא פירושו לבנה מאוד והמלופים נבטא אצל הספרדים כמו קמץ אצלינו וללאה יש שקורין בלשון אשכנז לינא בחיריק ע"כ אם נקראת בחיריק יש לכתוב לינא ביוד ואם אין נרגש החיריק יש לכתוב בואו ואם אינו ידוע ההכרח לשאול להרב מנוויארק איך נקראת שם: והנני ידידו ש"ב

סימן נ

להרב החו"ב בכל חדרי תורה כש"ת מ' משה קליינגוט נ"י דומ"צ דק' צאנז יע"א

ע"ד השאלה באשה שחותמת עצמה יענטא בע' בסוף איך לכתוב בגט

(א) תשובה לכאורה נראה דאין לשנות מחתימתה ויש לכתוב בע' דהרי כ' בב"ש באות ב' בשם באלי דדוקא בליכא שנוי במבטא אין משגיחין בחתימתו וכותבין בא' אע"פ שחותם בלא א' אבל ביש שנוי במבטא משגיחין על חתימתו. וביענטע יש שנוי במבטא צריך להשגיח על החתימה וכ"כ הב"ש באות ז' בשם זעליג אפי' במקום שכותבין בג' והוא חותם בק' אין לשנות החתימה ואפי' בדיעבד פסול כיון שיש שנוי במבטא. וצ"ל דבשם דוד אף שחותם ביוד וכ' חסר כשר כמו שהביא בט"ג באות ד' ססי' ק"א בשם הג"פ דע"כ היוד ל"ה שנוי במבטא וכן הוא בב"ש שם. אך שי"ל דשם בהקריאה ליכא שנוי דאין מרגישין החיריק אף שחותם ביו"ד ולפ"ז י"ל דעד כאן לא כ' הב"ש דאם יש שנוי במבטא אין משנין מהחתימה דוקא כשקורין בשנוי כגון יהונתן יונתן. ואולי בזעליק ג"כ מרגישין השנוי אבל בחותמת יענטא בע' הרי אין קורין אותה בסגול ע"כ י"ל דאין להשגיח בחתימתה בשגם דכפי הנראה מדברי הב"ש אם כותבין בע' ל"ה העין תמיד כמו סגול דהרי פוסק בשם ס"מ בשם מערקיל דכותבין בע' אפי' אם קורין בפתח. ובט"ג אות מ' סקט"ו הקשה על הב"ש למה בשם מערקיל הב"ש אינו חולק על הס"מ ובשם נעכלא שכ' בס"מ אף שקורין בפתח כותבין בפ' חולק הב"ש. אמנם ע"כ צ"ל דסדר מהר"ם ס"ל דהרי בשם הירץ והירש אף שקורין בסגול כותבין ביוד הרי דהע' אינו דוקא בסגול דהרי בשם יעקב יעקיל קורין בפתח והב"ש חילק בין שמות אנשים דמצינו שמות שכותבין בע' וקורין בפתח בשם הקודש וכן כותבין בי' וקורין בסגול משא"כ בשמות נשים ע"כ י"ל דנהי דאנן אין פוסקין כס"מ כמ"ש הט"ג אבל עכ"פ העין בשם יענטע ל"ה שנוי במבטא דהרי בקריאה אין קורין בסגול ע"כ אין להשגיח על החתימה ונהי דלכתחלה יש להשגיח על החתימה אף באין שנוי במבטא מ"מ