בית יצחק אבן העזר חלק ב נו

פרידא דמתקריא פרידא נעסיא. והנה בדין זה נכון פסק כיון שחתמה עצמה בשם אחד כמ"ש גם בבית אפרים סי' פ"ו וגם כיון דאך אשה אחת קראה אותה בב' שמות הוה מיעוטא דמיעוטא ובודאי אין לעשות שם זה לעיקר. ואני הבאתי סמוכין לזה ממה שהביא גט פשוט בכללים שבסוף הספר בדין קים לי בשם מהרי"ק דאין לומר קים לי כפוסק אחד נגד כל חכמי ישראל עד שיהי' ב' פוסקים עכ"פ עי"ש

(ג) אמנם מתשו' הנ"ל נראה שחילק בעיקר הדין על הט"ג והנה מש"ש זה לא שמענו מגדולי עולם בדורות שלפנינו שיעלה על לבם לומר דשם הלידה יכריע לקריאת בפי רוב העולם חס מלהזכיר. הנה לפנינו תשו' כרם שלמה סי' נ"ג וכנסת יחזקאל סי' ס"ד ומתשו' מהרי"ק סי' פ"ו מבואר בשם אליהו ונקרא בפי כל אלי כותבין אליהו דמתקרי אלי הרי דעושין שם העריסה לעיקר אף דאנן ס"ל בנקרא בפי כל ונשתקע שם העריסה אין כותבין כלל מ"מ בלא נשתקע ומיעוט קורין יש לחוש לדברי מהרי"ק. ומה שהקשה בחסד לאברהם מההוא דרובא מרים ופורתא שרה דממנ"פ אם הי' שם העריסה מרים למ"ל הטעם דרובא מרים ותיפוק לי' דשם העריסה עיקר ואי שם העריסה שרה אמאי אזלינן בתר רובא ומזה הוכיח דלא כט"ג. הנה כבר הקשה כן בגט פשוט סי' קכ"ט סק"ד על שיטת מהרי"ק ותי' דמ"ש בגמ' דאזלי' בתר רובא היינו דמתחלת לידת האיש והאשה הוקבעו להן ב' שמות דאיכא דקרי לה מרים ואיכא דקרי לה שרה בכה"ג אזלינן בתר רוב עיי"ש. איברא דשם בג"פ חולק על המהרי"ק עיי"ש מ"מ כיון דבמהרה"ש וכרם שלמה חוששין לדברי' וצוה בכרם שלמה לכתוב ב' גיטין במיעוט קורין בשם העריסה אין להקל ותשו' מהרה"ש אין לפני מכ"ש אם נאמר דשם אחד הוה קיצר השם ודאי צריך ב' גיטין כדברי הט"ג

(ד) ואמנם בדיעבד שכבר ניתן הגט אף אם נימא דעיקר השם הוא שם העריסה מ"מ כשר בכתב שם טפל לעיקר כמ"ש הב"י והג"פ סקי"ג להקל מטעם ס"ס שמא הלכה כדברי המפורשים דהא דאמרינן בגמ' ולא שרה וכל שום דאית לה דוקא באינו מפרש השמות ואת"ל דהפי' בגמ' אף במפרש השמות שמא הכונה בגמ' לכתחלה צריך לכתוב ולא לעכובא. ומה שחשש בישי"ע רסי' קכ"ט להחמיר דל"מ ס"ס במקום דאתחזק איסורא כבר כתבו הפוסקים האחרונים דאף לדברי המחמירים ל"ה רק מדרבנן מחשש לעז שפיר מהני ס"ס וכ"כ בהדיא בג"פ סוף ס"ק הנ"ל אמנם בנידן כזה א"צ לזה דהרי יש ספק שמא שם שקורין הרוב היא עיקר השם ונמצא דיש ג' ספיקות ומהני אף במקום חזקת איסור ע"כ בדיעבד ודאי כשר ואף שיש להשיג גט אחר מ"מ אולי לא ירצה המגרש ליתן ואז יהי' חשש לעז על גט זה. וגם כבר כתבתי דע"י שליח אין לתת ב' גיטין ע"כ א"צ לכתוב שוב לנעוויארק שישלח גט אחר והאשה שנתגרשה תוכל להנשא בגט זה בלי שום פקפוק. וחלילה מעתה להוציא לעז ולהרהר אחר היתרא דאיתתא הנ"ל: והנני ידידו

סי' מג

ב"ה פרעמישלא תרל"ח

להרב הה"ג החריף ובקי מ' מרדכי יאליש נ"י האבד"ק הוסאטין יע"א

ע"ד האשה אשר שמה ניתן לה בביהכ"נ בשם שרה ואמנם ביען שאמה זקנתה שמה שרה ניתן לה תיכף שם סירקא. והיא נקראת בפי כל סירקא רק בהתנאים וכתובה נכתב שם שרה לאה וכשחותמת לפרקים חותמת בשם שרה לאה אבל אינה רגילה לחתום רק לפרקים מועטים וכשנותנת קוויטעל לצדיק נותנת בשם שרה לאה וצוה לכתוב בגט סירקא דמתקריא שרה לאה וערערו עלי' אשר לא יכתוב שירקא בש' שמאלית הואיל דבא משם שרה הנה יפה הורה והגט כשר בלי פקפוק דהרי גם שם סירקא ניתן לה מעריסה והב"ש פסק דיש לכתוב בס' ולדעתי גם הטו"ז שכ' דנכון שיכתוב בשין הואיל ובא משם שרה לא לקפידא כתב כן וגם בשם רעכיל כותבין בכ' אף ששם מעריסה רחל בח' מ"מ כותבין רחל המכונה רעכיל בכ' כמ"ש הב"ש וה"ה בשם סירקא אף ששם העריסה שרה כשר אם נכתב בס' וכ"ש בזה שניתן לה מעריסה גם שם סירקא שלא תקפיד זקנתה כמ"ש כת"ה אף לכתחלה יש לכתוב כן. והנה מה שהב"ש צוה לכתוב ביוד ולכאורה יש לכתוב בעין וכבר הרגיש בדבר בטיב גיטין ובדברי חיים הנראה דשם סירקא בא משם הצרפתי סיר אשר כוונתו אדון דגם בלשונינו הקדושה נקרא שם שרה ע"ש שר כדאי' במדרש בתחלה היתה שר"י לעצמ"ה מעכשיו לכל העולם כלו וגם שם סירקא בא משם סיר אשר כוונתו אדון כמ"ש ולכן כ' הב"ש ביוד ובס' ובסוף באלף מ"מ לכתחלה יש לכתוב בע' ואם כת"ה כ' ביוד וא"א בנקל להשיג גט אחר הגט כשר מטעם הנ"ל. ומ"ש דמתקרי שרה לאה אף שכתבתי בתשו' דשם שכותבין בקוויטליך לצדיקים לא נכתבו לקרות דאין קורין רק בחשאי ואינו דומה לשם שקורין בשעה שנודרין דנקרא בפומבי מ"מ כיון שחותמת בשם זה ואף דשם שחותמין אין לכתוב דמתקרי מ"מ כיון שנכתוב בכתובה ובתנאים ובקוויטליך ובחתימה לא מיקרי משתקע ומ"מ ל"ה עיקר השם כיון שאין קורין בשם זה ויפה כתב סירקא דמתקרייא שרה לאה וחלילה להוציא לעז על הגט ומרוב הטרדה אקצר

והנני ידידו

סי' מד

ב"ה פרעמישלא כי עת לחננה לפ"ק: להרב הה"ג החריף ובקי החכם השלם המפורסם מ' אלעזר מינץ האבד"ק קעמפען יע"א

ע"ד האשה שבאתה להתגרש ושמה מעריסה נעכא איידיל אך שמימי נערותה נקראת בפי כל אידא וכן היא נקראת מילדותה וכן חותמת עצמה וגם הש"ץ המברך אותה מברכה בשם זה ואין איש מבני משפחתה קוראה בשם מעריסתה ולא נודעה כלל בשם זה אך לה ולבעלה איך לכתוב בגט

תשובה יפה הורה כת"ה דשם מעריסתה מיקרי שם שנשתקע ואין לכתוב בגט רק השם שנקראת בפי כל וכת"ה מביא דברי הח"ס סי' ל"ח שצוה לכתוב בגט באשה ששמה מעריסה לביאה ונקראת וחותמת לעני לכתוב לביאה המכונה לעני עיי"ש ומפלפל בזה הנה בס' אנשי שם להגאון מהרש"ק ז"ל כ' בסי' קמ"ב דשמות שקוראים הנכרים לשנות שמות היהודים אין לכתוב בגט רק שם של יהודית כמו דאמרינין במומר דל"ה נשתקע שם של ישראל עיי"ש והגאון מצאנז זצ"ל כ' עליו בשער התשובות איך אשתמיט מיני' גמ' ערוכה בגיטין שמות ישראל שבחו"ל כשמות הגוים ובמומר הטעם משום שבשם זה הוציא עצמו מדת יהודית כמ"ש הב"י ומביאו הג"פ ולפעד"נ דהיינו טעמא דבמומר ל"ה שם ישראל כשם שנשתקע הואיל והוא נטמע בין הנכרים ולא יבא לקהלות ישראל לקרוא אותו בשם ישראל ע"כ ל"ה נשתקע דדוקא אם הי' בין ישראל ולא קראוהו בשם זה הוה נשתקע אבל אם לא הי' באפשרי לקוראו אין ראי' שנשתקע וכ"כ סברא זאת בס' אנשי שם סי' ס"ג בא' שהתערב בין הערלים ולא נקרא בשם ישראל עיי"ש וקצת ראי' נ"ל מתוס' חגיגה כ"א ד"ה דלא נפסל בהיסח הדעת רק בהי' יכול לשומרו אבל בנאבד ולא הי' אפשר לשומרו לא נפסל בהיסח הדעת עיי"ש וע' בספרי בית יצחק סי' קי"ג אות ג' ד' מ"ש בזה וה"ה הכא לא מיקרי נשתקע רק בהי' אפשר שיקרא כן ולפ"ז בנ"ד שהאשה היתה בין ישראלים וקראוה בשם אידא והי' אפשר לקוראה בשם מעריסתה ודאי מיקרי נשתקע ואמנם גם הגאון מהרש"ק לא מיירי רק באיש שעולה לתורה בשם ישראל כמבואר שם. וגם בח"ס הנראה שמברכין האשה בביה"כ בשם לביאה משא"כ בנ"ד שגם הש"ץ מזכירה בשם אידא ודאי אין לכתוב שם שנשתקע ובס' דברי חיים בשער התשובות לאנשי השם סי' ס"ג צוה לעיין בתשו' הרדב"ז סי' תקל"א שסותר סברא הנ"ל ועיינתי שם ואינו סותר לסברא הנ"ל. סוף דבר לכתוב בגט אחד שם העריסה לעיקר ושם אידא ג"כ לא נהירא דהוה שם שנשתקע ומדינא סגי בגט אחד לבד לכתוב שם אידא דהוה חנוכה שהכל קוראין אותה וזה כשר בודאן מ"מ אם רוצה לחוש לדעת הגאונים ח"ס ומהרש"ק הואיל ואנשי אשכנז בושים לקרוא שם יהודית. בכוון ורוצי' לדמות לנכרי' וגם אולי מדרכם לקרוא שם געגוע במקצת השם ומה שקוראין אינו שם כלל וגם ראיתי בס' תשו' מהר"ם שיק אה"ע סי' ק"ט וסי' קכ"ז דשם יהדות לא ישתקע מעולם ויש לכתוב שם יהדות לעיקר בשם ושם הקיצור לשם דמתקריא ע"כ מה טוב לכתוב עוד גט שני כשם נעכא אידל דמתקריא אידא ויצא הספק מלבו

והנני ידידו סי' מה

ב"ה פרעמישלא תרנ"ב לפ"ק

להרב החריף ובקי בכל חדרי תורה כש"ת מ' יוסף יהודה שטראזבערג נ"י דומ"ץ דק' קאסיב

ע"ד הג"פ הנשלח מנעויארק לעיר קאסיב ונכתב בשם האשה פרימטשא בטש"א ובמקום הנתינה האשה נקראת פרימצא בציא ובמקום הכתיבה שהתאספו אנשים ממדינות שונות כל א' מדבר בלשונו כידוע שברוסיא קורין בצ' ובגאליציען באיזה מקומות קורין בט"ש ואחרי שהרב המסדר הוא ממקום שקורין בט"ש סידר כן הגט. אמנם במקום הנתינה קורין בציא. אם רשאין לסדר הגט זה ותהי האשה מותרת

(א) תשובה ראיתי דבריו שאלת חכם חצי התשובה נשען על דברי רמ"א רסי' קכ"ט בכל כינוי שמשתנה מכח