בית יצחק אבן העזר חלק ב נא

ולא ודמתקרי אין אנו נוהגין כן ובעל אהלי שם במח"כ כ' דבר שרוב הפוסקים לא כתבו כן ואין לשנות מנוסח שכ' הראשונים נקרא כן ונקרא כן. על כן אין לחדש חדשות וגם במ"ש הת"ג לכתוב בשם שנשתקע דאיתקרי אין סומכין כמבואר בט"ג לקוטי שמות אות ל' ס"ק ל"א. ומ"מ אם רצה לסמוך על דברי אהלי שם אין מזחיחין אותו ולדינא הי' יכול לכתוב יואל צבי המכונה הירש והמכונה הירשלא ואף דבין ב' שמות חול אין לכתוב המכונה כיון דשניהם קאים על שם הקודש כמ"ש ב"ש המכונה זלמן והמכונה זעמיל. ועל החתימה ומיעוט קוראים שיש לכתוב המכונה ואין לחוש לדעת הב"ש דהמכונה קאי אדסמיך לי' כמו שפוסק בט"ג בלקוטי שמות אות ה' ואם בחר לו דרך השני של הט"ג שם ג"כ נכון ודברי המערער אין להם מקום

(ג) ועל דבר השאלה בנידון בהכ"נ שקנו המקום לבנות בהכ"נ אצל נכרי והתנה המוכר שבאם יבנו בהכ"נ יהי' רשאי בידו ובא"כ להשתמש בכותל בהכל וכן נכתב בהטאבלע ועתה קנה ישראל זכות זה מהנכרי ורוצה להגביה כותל בהכ"נ ולהשתמש בהכותל ויצמח מזה זכות לבהכ"נ והביא כת"ה שאילת יעב"ץ סי' נ"ה ח"ב שכ' דאם התנה המוכר מתחלה מותר להשתמש עיי"ש מ"מ צ"ע דשמא ישמש המוכר בתשמיש מגונה וקלות ראש ול"מ תנאי אפי' בחורבנה כמבואר בסי' קנ"א סעיף י"ד ומג"א ס"ק י"א וצ"ל דדוקא אם הי' הבהכ"נ של ציבור ל"מ תנאי משא"כ אם המקום הי' של המוכר ומכר אדעתא דהכי מהני תנאי ובאמת י"ל דה"ט דל"מ תנאי דדעת הר"ן בביצה ל' אהא דהקשה בגמ' שם ומי מהני תנאי דבדאורייתא ל"מ תנאי. והנה קדושת בהכ"נ הוא מדרבנן כמ"ש הפמ"ג סי' קנ"א אך לדעתי בזיון בהכ"נ הוא איסור דאורייתא כעין שכ' הריב"ש דאף דחכם שמחל על כבודו כבודו מחול מ"מ אבזיוני ל"מ למחול ונמצא דמה"ט בתשמיש בזיון ל"מ תנאי אך כבר הקשו על הר"ן ממעילה י"ב והובא בספרי לאו"ח סי' ק"ט ס"ק ב' ומ"מ יש לעיין בדבר באופן דאם אפשר להתפשר שיבנה המוכר או הבא מחמתו מחיצה דקה וקלה ואז רשאי להגביה כותל בהכ"נ בסמוך להמחיצה דקה שלו. והנני ידידו

סי' לד

ב"ה פשעמישל אמת ליעקב (תרנ"ג) לפ"ק

להרב המאה"ג החריף ובקי כש"ת מ' יהושע העשיל וואלערשטיין נ"י ראבד"ק רישא יע"א

ע"ד המגרש האחד שנקרא בפ"כ אלטר וכן חותם א"ע בכתבים ושטרות עברית אשכנזית ופולאנית ודר איזה שנים בעירו והגיד לב"ד שבהיותו קטן אביו נסע לאמעריקא וגירש את אמו ואמרה לו אמו קודם פטירתה ששם העריסה שלו הוא שלום ובהיותו כבן שנה נחלה וניתן לו שם אלטר ולתורה נודע ממנו שלפעמים עולה בשם שלום אלטר ולפעמים בשם שלום לבד. ולפרקים בשם אלטר. ועליתו לתורה היא פעם אחת או שתים בשנה כי לא יתפלל בקביעות במקום אחד ועד אחד העיד שפעם אחת שאל אותו איך נקרא והשיב ששמו אלטר וכן קרא אותו לתורה. וביען שהיו מסופקים איך לכתוב בגט כתבו רק שם אלטר לבד. ועתה שמע שהמגרש מערער ואמר שאם תתן לו אשתו החפצים שלה שנשארו לה להחיות נפשה יגרשה מחדש ויברר עפ"י שמשים איך נקרא ובשעת סידור הגט הי' נראה לב"ד שרוצה לעשות ספקות למען יוציא אח"כ חפצי האשה. ע"כ הסכים הב"ד לכתוב שם אלטר לבד ושאל כת"ה מה דינו

(א) תשובה הנה שם אלטר הוא עיקר שמו כי הוא נקרא בפ"כ וחותם כן ובא לו זה השם מחמת חולי ואף שמבואר במחבר סעיף י"ח דאם יש לו שם מובהק שעולה לתורה וחותם בו. יש להקדימו אף נגד שם מחמת חולי. דוקא כשעולה לתורה וחותם בשם זה. אבל היכי שהעליה לתורה והחתימה סותרים אהדדי שם שמחמת חולי מכריע לעשותו עיקר. כמ"ש בג"פ סי' קכ"ט ס"ק צ"ח וכש"כ היכי שהחתימה בתמידות והעליה לתורה רק פעם א' או ב"פ בשנה שהחתימה מכריע בכה"ג,, אף בלא מחמת חולי כמ"ש בג"פ ס"ק הנ"ל והובא בט"ג בכללים שבסוף הספר ס"ק ט"ז ומדבריו שם מבואר דאף שעולה לתורה רק פעם או ב"פ בשנה אין מקום להשמיט זה השם רק לכתבו לטפל וכש"כ בנ"ד שהיה עולה לתורה לפעמים בשם אלטר לבד ע"כ יש לכתחלה לכתוב אלטר דמתקרי שלום אלטר דמתקרי שלום. אלא שעומד לנגדנו דברי התורת גיטין סי' קכ"ט ס"ק ב' שכתב דדוקא אם יש לו כנוי שרגילין לקרותו לשם העצם אז יכולין לעשותו לשם עיקר אם הכל קורין אותו אבל שם שהכל יודעין שאין רגילות לקרותו לשם העצם כגון שבתולה שכתב המהרח"ש אפילו אם הכל קורין אותו בשם הכנוי אפילו אם עולה לתורה וחותם צריכין לעשות שם לידה לעיקר ושם זה לטפל. א"כ בנ"ד אין לעשות שם זה לעיקר הן אמת שדבריו במה שכתב אפילו עולה לתורה וחותם לא אדע אנה מקורו. והוא כ' בשם הג"פ וזה ליתא בג"פ והג"פ פי' כן דברי מהרי"ק בשם בלי דבדכתב אליהו לבד הכשיר מטעם שכתב הג"פ דאין עושין מבלי עיקר השם ובמהרי"ק לא מיירי בנקרא לס"ת בשם בלי ע"כ בדין אם חותם ועולה בשם כזה ודאי הוה עיקר השם א"כ בנ"ד שלפרקים עולה לתורה בשם אלטר פשיטא שיש לעשותו לעיקר השם. ולכתוב שלום לעיקר השם ושם אלטר לטפל נפלינן בספק אם לכתוב המכונה כדברי אהלי שם כלל ז' סעיף כ' או לכתוב דמתקרי אלטר כדברי הגאון מהרש"ק בחדושי אנשי שם סי' ס"ז ובשער התשובות להגאון מסאנדיץ על חדושי אנשי שם כתוב לכתוב המכונה אלטר. ע"כ לכאורה בנ"ד טוב יותר לעשות אלטר לעיקר השם כמ"ש הגאון מהרש"ק בספרו סי' ס"ז שאין קפידא בזה דאף אם עושה מטפל עיקר בכתב שני השמות כשר בדיעבד כדברי הריב"ש בדעת כ"ת

ב) אמנם אשר כ"ת כתב אלטר לבד וטעמו ונמוקו לפי שראה שרצה לערער וכתב שם שהוא כשר לכ"ע. הנה כבר ראה דברי התורת גיטין שכתב דל"ה שם כולל וגרע מכנוי וא"כ איך יסמוך על שם אלטר לבד ועיין בשו"מ מהדורא קמא ח"א סי' ק"ג שכתב נגד הרב הגאון מסאנדיץ זצ"ל שהסכים לכתוב גט שלישי בשם אלטר לבד וכתב בזה"ל דזה אינו דזה דוקא כל שהשם הנקרא בפי כל הוא שם בפ"ע ובמסופקים בעיקר השם די בחניכה לבד כמבואר בתשובה מאהבה אבל בכעין זה השם אינו שם עצמו רק שהוא סימן לגידול א"כ הוא כאלו לא נכתב שמו כלל עכ"ל ואף שבתחלה כ' שאם הי' נכתב שם אלל לבד ג"כ היה נכון מ"מ בסוף דבריו נראה שאינו מסכים לזה. ועוד הרי בלא כ' שם אלטר רק שם העריסה הכשיר הגאון מהרש"ק בדיעבד אף שלא במקום עיגון ובשואו"מ מ"ק ח"ב סי' נ"ה הכשיר גם בזה בדיעבד א"כ איך נכשיר גט שנכתב בשם אלטר לחוד. וממנ"פ דאם אלטר שם טפל הדין דאם כ' שם טפל פסול בדיעבד כדברי הב"ש דלא כרמ"א ואם נחשוב אלטר לעיקר השם אמאי הכשירו בלא כ' שם אלטר וראיתי שהגאון מהרש"ק סי' ק"י הכשיר בכתב שם אלטר לבד בנשתקע שם העריסה שלא במקום עגון ובלא נשתקע לא הכשיר רק במקום עגון. ואולי מה"ט הוצרך מקום עגון כיון דמכשיר בלא כתב שם אלטר א"כ הוה תרתי דסתרי

(ג) אמנם בנ"ד עדיף קצת משם שהיה עולה לתורה לפעמים בשם אלטר וגם לדעתי בזמננו שנתפשט שם אלטר וקורין כן בפניו ושלא בפניו בילדותו ובזקנותו נראה שנקבע שם זה ואינו דומה לקליין יעקב או למורינו שהובא בג"פ ולשם בלי שהוזכר במהרי"ק דשם אלטר עיקר השם הגם דלכתחילה הייתי אומר שיכתוב גט שני בשם שלום דמתקרי שלום אלטר דמתקרי אלטר והוה כמו אליעזר ליפא דמתקרי ליפא שהסכים כן בח"ס ובטיב גיטין בהשמטה לכתוב דמתקרי וכ"ז כשיתברר שיקרא כן לתורה כמו שאמר. והנה בתשובות מים חיים סי' ס"ג כתב שאביו הגאון לא רצה לכתוב כלל שם אלטר אך הוא כתב שם אלטר וכתב בספר קב ונקי בסוף הספר דמיירי דכתב שם העצם ג"כ וכן נראה דאס"ד דלא היה שם עצם כלל איך כתב אביו הגט וע"כ מיירי שהיה שם עצם רק שמסתפק אם להזכיר שם אלטר כלל. והנה בספר אהלי שם צוה לכתוב אלטער בעי"ן בין טי"ת לרי"ש וזה טעות. ולענין דינא אם היה מעשה כזה לפני הייתי כותב ג"כ שני גיטין ול"ש בזה זילותא דב"ד בכה"ג

(ד) אמנם השגתי העתקות מתשובות רבנים מובהקים בדבר שם אלטר שכתב בגט. ואין דרכי להשיב על תשובות המשיבים לשואל כענין ועכ"ז אזכיר פה שמה שכ' הרב הגאון האבד"ק ראווא שאין לכתוב שלום אלטר שנקרא לתורה לפרקים משום שזה דעת השמשים הטפשים שלא הבינו דרך התורה כיון שלעולם לא נקרא בשם שלום אלטר וזה ליתא דזה מעשה בכל יום שנקרא בפי כל בשם אחד ולתורה בשני שמות ומצאנו כדומה לזה בשם אליעזר ליפא דמתקרי ליפא וע' בח"ס ובט"ג בלקוטי שמות. ומה שכתב ידידי הגאון אבד"ק הורימילוב נ"י דבנ"ד דלא נודע איך נקרא לתורה יש לכתוב השם שנקרא בפי כל הנה בהשאלה דידן הרי נודע איך נקרא לתורה גם למה לא הביא מ"ש הת"ג בשם הג"פ אמנם כת"ר מצא טעם לשבח ראיה בדברי חיים בהערות על טיב גיטין בקונטרס אחר לקוטי השמות בש"נ אות מ' סוף ס"ק י"א דאלטר לא דמי ליעקב קליין ונקרא כנוי ממש. וא"כ בנ"ד דהחתימה תמיד בכתבים ושטרות וקריאה לתורה לפעמים ובפי כל תמיד בשם אלטר וגם הוא שם ע"י חולי נוסף לזה בזמננו אנו רואין ששם זה נתפשט במדינתנו ע"כ כשר הגט בשכבר נעשה וכדמצינו בפסקי מהרי"א דהיכא דעבר יום אחד שייך זילותא דב"ד והובא בדברי חיים בהגהותיו לספר אנשי שם סעיף ד' וסיים שם דזה הכלל הכל הולך אחר הפסול שיש בגט וכיון דבנ"ד הוה חניכה שהכל קורין אותו ע"כ יש לו עמוד גדול לסמוך עליו ואין מקום למערער להרהר והאשה מותרת להנשא

והנני ידידו

סי' לה

ב"ה לבוב יום ד' לסדר וישב תרנ"ה לפ"ק

שלום וברכה וכ"ט לכבוד הרבנים החריפים ובקיאים כש"ת מוה' משה קליינקיט נ"י ומו' שרגא פייביש וואלף נ"י דומ"ץ דק' סאנדץ יע"א

ע"ד הגט שסידרו בק' ושם אבי האשה בקריאתו לתורה אליהו מנחם ובפ"כ נקרא אלה מענדל היינו האלף בצירי והלמ"ד