בית יצחק אבן העזר חלק ב נ

דמהני סלוק בדשלב"ל עיי"ש הערת המעתיק) ולפ"ז גט נמי ל"ה רק כמחילה וסלוק דהבעל מסלק כחו. ואף דבקדושין דף ט' ע"ב אמרינן מה יציאה דעת אח' מקנה ומשמע דגט הוא קנין מ"מ משמע דהוה סלוק דאיך תקנה האשה עצמה בע"כ וע"כ ל"ה רק סילוק ומחילה מהני בע"כ ומצאתי ברשב"א גיטין מ"ה ע"ב דמה"ט נתינה בע"כ מהני בגט משום דלא בא רק לסלק שעבודו ואם אינו יכול לסלק בע"כ נמצא אתה מחייב לבעל בע"כ ואל תחייבהו (וע"ל סל"א אות א' ושוב עיינתי ברשב"א גיטין ע"ה וראיתי שכ' להיפך דגט הוה קנין רק דמ"ה מהני בע"כ דל"א נתינה בע"כ לא שמה נתינה רק היכי דמפסיד המקבל מה שהיא שלו כגון בגט ע"מ שתתנו לו מאתים זוז דאשה קנוי' לבעל וקנין כספו היא וכשאתה בא לסלקו ממנו בעל כרח' אל תסלקהו הלכך נתינה בע"כ דבעל לאו נתינה משא"כ גט אשה שאין בעלה קנוי לה אלא שיש לאשה שיעבוד על בעלה אם אתה בא לומר שאין יכול לסלקו אלא מדעת האשה נמצא שאתה מחייבו בעל כרחו אל תחייבהו וכונתו דהאשה קנוי לבעל ומ"מ מגרשה בע"כ דהאשה אינה מפסדת מה שהיא שלה דאין לה על בעלה רק שיעבוד. ומ"מ האשה קנוי לו רק שחוזר ומקנה לה ודוק. ומ"מ יש סברה גדולה לומר דא"צ להקנות האשה לעצמה רק שהבעל מסלק קנינו דהרי האשה אינה רוצה לקנות עצמה ואיך מצינו קנין בע"כ וע"כ הבעל מסלק כחו וקנינו. והר"ן כ' בנדרים כ"ט דהאשה משוית עצמה הפקר בשעת קדושין על כן בגט חוזר ומפקיר כחה וקנינה שזכה בה ומ"ה מהני בע"כ והב"ח כ' בתשובה הובא בקצה"ח סי' רי"א דיכול להפקיר דשלב"ל והא דלא יכול לקדש דשלב"ל צ"ל הטעם דהבעל אינו יכול לזכות בה דשלב"ל משא"כ בגט דהוא מפקיר כחו וע' תורת גיטין סי' ומ"ה הוצרך הרמב"ם לומר הטעם דל"ה לשמה. ולפ"ז כש"כ בתנאי דמ"מ שלא תנשאי יכול לגרש ולא עוד אפי' לפוסקים דס"ל גט בכתוב לאשה דעלמא כשאכניסנה אגרשנה משום דהוה דשלב"ל וס"ל גט הוה קנין היינו היכא שיש לו זכות בהאשה והיא קנוי לו משא"כ בהותנה ע"מ שלא תנשא דאם תנשא תהי' אסורה לו משום זונה ולא יהיה לו בה רק מה שהיא אסורה לעלמא ל"ה רק סלוק ויכול לסלק קודם שתעבור על תנאי וכמו שיוכל לסלק בירושה בנחלה הבא לאדם ממקום אחר. על כן מהני הגט

(ח) ועובדא בא לידי באחד שגירש אשתו שזינתה תחתיו ולאחר שנתן לה הגט אמר שלא תנשאי עד ל' שנה והי' ספק אם הי' לאחר כ"ד ולא הי' אפשר להתיר ע"י שיחזור ויקדישנה. דהרי זונה היא ואסור לקדשה ורצינו לעשות עצה שיקדש ע"י שליח דתוס' כתבו ביבמות דף יו"ד דקידש ולא בעל אסור מדרבנן שמא יבעול והמ"ל פ"ב מרוצח כתב דאפילו באיסור דרבנן אשלד"ע ומ"מ השליחות לא בטלה אפילו לדעת תוס' ב"מ דף י' דהשליחות בטל מ"מ באיסור דרבנן נ"ל דהשליחות לא בטל א"כ האשה מקודשת והמשלח לא עבר דאשלד"ע והשליח לא עבר דלא קדשה לנפשי' ולא אסור בה. ול"ה בר חיובא ואף לפ"ע י"ל דבדרבנן לא עבר ואף דלדעת הטו"ז יו"ד סי' ק"ס דאף דאשלד"ע מ"מ אסור עשה במשלח י"ל דוקא באיסור תורה ולא באיסור דרבנן ועיין בספרי חא"ח סי' מ"ג באות ה' מה שכתבתי בישוב קושית השעה"מ פ"ז דמעילה בסוגיא דסוטה מ"ד על פי סברא זו עיי"ש ולפ"ז אף בכהן שגירש ע"מ שלא תנשא עד ל' שנה יש עצה זו. ובשואל ומשיב מ"ק ח"ב סי' קכ"ה לא מצא תקנה בכהן שגירש לאחר ל' שנה וצע"ק שם דבתחילת דבריו מצדד דמהני בטול התנאי ולמה אין לזה תקנה וצ"ל דשם לא הי' תנאי רק שלא גירש רק לאחר ל' שנה ולכאורה בזה גם הרא"ש מודה דא"צ לקדש מחדש רק מועיל גט שני אמנם תקנה שכתבתי י"ל דמהני אף בכהן ועדיין צע"ק. אמנם בעובדא הנ"ל שבא לפני התרתי ע"י גט שני בלא קדושין מטעם שיש כמה ספיקות שמא לא יוכל לחזור מגרושין לאחר נתינה, אף תכ"ד דבגרושין תכ"ד לאו כד"ד (וע' תשו' צ"ץ החדש סי' קפ"ח שהאריך בזה) ואת"ל תכ"ד יכול להתנות דל"ה חזרה שמא היה לאחר כ"ד ואת"ל שהיה תכ"ד שמא יוכל לבטל התנאי ואת"ל דל"מ בטול התנאי שמא מהני הגט וא"צ לקדש מחדש דהוה סילוק ומהני בדשלב"ל ואף דלדעת הרא"ש דס"ל דל"מ דהוה דשלב"ל שמא מהני באומר בפירוש שיחול כשתעבור על תנאי כמ"ש הטו"ז סי' קל"ב אק"ס אך בזה צריך שיהי' הגט בעולם אז אך בלא סברתו האחרונה יש הרבה ספקות ע"כ התרנו בגט ובבטול התנאי

(ט) ודע דמ"ש הרא"ש בתשובה שיקדש מחדש ויגרש צריך לבאר איך יכתוב בגט אם יכתוב אנתתי הרי היא ארוסה ואם יכתוב ארוסתי א"כ כשתעבור על תנאי ותשא לפלוני הרי היא למפרע נשואה ואיך יכתוב ארוסתי וצ"ל כיון דבדיעבד כשר אם כתב על ארוסה אנתתי כמבואר בסי' קכ"ו סעיף מ"ו ע"כ יש לכתוב אנתתי כעין שכתב ז' ח"ץ סי' קכ"ד ואין לכתוב ארוסתי דבאותה שעה ארוסה היא כמ"ש הטו"ז סי' קכ"ו שם אך שמא תעבור על תנאי ותהיה נשואה ויהיה חשש לעז כנ"ל בדעת הרא"ש ועיין במהרח"ש סי' פ"ג הובא בדברי חיים ה' גיטין בשערי התשובות שצוה לכתוב ב' גיטין בספק אם לכתוב ארוסתי או אנתתי ועיין בפתחי תשובה סי' קמ"ג ס"ק י"א מה שהביא בשם גליא רזא דאם לא אמר בלשון תנאי רק שלא תנשא עד ג' שנים אין כאן בית מיחוש. אולי כונתו בגט שני אין כאן בית מיחוש שיצטרך לקדש מחדש כדמסיים בשם תשובות מהר"ם מבריסק באחד שאמר שלא תנשא עד ד' שנים ואין העדים זוכרים אם הי' בלשון תנאי מהני גט שני אף לדעת הרא"ש

(י) ומעתה נחזור לנידון דידן דמדינא גט ראשון כשר והגט שני אינו אלא לחומרא הדבר פשוט דא"צ לקדשה מחדש רק יבטל התנאי מקודם ויסדר גט שני כיון דמדאורייתא ודאי הגט כשר סמכינן אדעת מחנה אפרים וכ"ז אם אפשר להשיג גט אחר והחיוב על הבד"ץ לכוף להבעל שיתן גט אחר אמנם אם אי אפשר להשיג גט אחר האשה מותרת להנשא בגט ראשון כנלע"ד. שוב מצאתי הקושיא שהקשיתי על תשובות הרא"ש שצוה לקדש ואח"כ לגרש ואיך יכתוב אם ארוסתי או אנתתי שהרגיש כבר בג"פ סי' קכ"ו ס"ק ק"ד בדברי הרא"ש ומייתי דברי מהרח"ש שהצריך ב' גיטין ומסיק דדעתו נוטה לכתוב ארוסתו דלא כמו ששערתי לעיל ונהניתי שבעיקר הקושיא כונתי לדעתו ודע מה שכתבתי לעיל דאם המגרש לא ירצה ליתן גט שני עד שתתן לו סך מסוים הוה דיעבד ותנשא בגט זה הדבר פשוט דאטו תרקבי דדינרא בעי למיתב לה ועיין תוס' נדה ז' ע"ב ד"ה בשעת הדחק כגון שהשואל הלך למרחוק והיה טורח גדול לרדוף אחריו ועיין טיב גיטין לקוטי שמות ס"ק ו' ומה שכתב שם לענין גט הנשלח ע"י השליח וצריך להחזיר וכש"כ אם מבקשין ממון הרבה. והוה שעת הדחק ויכולין לסמוך על גט ראשון: והנני ידידו

סי' לג

ב"ה פרעמישלא תרנ"ב לפ"ק

להה"ג החריף ובקי בכל חדרי תורה כש"ת מ' שרגא פייביל ראהאטין נ"י האבד"ק זלאטשאב יע"א

(א) ע"ד השאלה איך לכתוב שם הירשלא אם באלף בסוף או בהא או ביוד יפה כ', כת"ה לכתוב באלף כעין שם חול שאין לכתוב בה"א וגם אין לכתוב ביוד דשמא יקרא המסדר בחיריק וזה אין נקרא בחיריק כעין שכ' בנובי"ת סי' קכ"ד בשם טאלצי שחותמת ביוד אם יכתבו באלף יקראו הקורא בדקדוק שלא בחיריק והיא חותמת עצמה טאלצי בחיריק ויאמרו שאין זו המתגרשת וכש"כ להיפך אם יכתבו ביוד ומה"ט אנו כותבין ליבלא באלף. וכמדומה שכ"כ באנשי שם וחתני הרה"ג מ' נתן נ"י כעת האבד"ק ראהאטין הערני דאין לחוש לזה בשם ליבלא הירשלא לפמ"ש המדקדקים דהתנועה הג' שלפני הנגינה תתחלף לשוא זולת אם נכתב מתג תחת התנועה הא' ע"כ אין לחוש שהקורא יקרא ליבלי בחירק כיון שיהי' אז ג' תנועות והתנועה הראשונה בצירי ולא בשוא וכן בשם הירשלא משא"כ בשם טאלצי דליכא רק שתי תנועות חשש הנוב"י שנקראת בחירק ויאמרו שאין זאת המתגרשת ובאמת נ"ל דה"ט דמבואר בב"ש בכללים סעיף כ"א שם קטנות ליבלי ביו"ד וכ"כ בספר קב ונקי באות ל' ס"ק בשם מהר"ם מראטינבורג החדשות סי' כ"א שיש לכתוב ביו"ד ולא חשו לחשש הנ"ל מ"מ גוף הסברא אינה מוכרחת דכיון דכשיש מתג קורין בדקדוק כמו אנכי קטונתי ע"כ י"ל שיקרא בחירק ולכן יש לכתוב באלף וכן אנו נוהגין ויפה כתב אך השגתי מהרב המו"ץ משם שכתבו בגט הירשלא דמתקרי הירש ומתקרי יואל צבי דהמגרש הי' נקרא בפי כל הירשלא ומקצת ב"א הי' קורין אותו בפניו הירש וע"כ פקפקו כ"ת והמו"ץ על הגט שנשלח לידם ובזה באמת לא יפה עשה המסדר שעשה משם קטנות שם עיקר להקדימו לשם העיקר ואף דבט"ג בלקוטי שמות כתב בסעיף ה' ו' שיש לכתוב ליזר דמתקרי אליעזר זאב ליב דמתקרי משה יהודא מ"מ שם קטנות אין לעשות לעיקר השם ועוד דשם היו הכל קורין אותו ליזר או ליב הוה חניכה שהכל קורין משא"כ בזה. שמקצת קורין אותו בפניו הירש ל"ה הירשלא חניכה שהכל קורין אותו רק חניכה שרוב קורין אותו ורוב לא מקרי הכל כמ"ש בב"מ צ"ד לא תימא כל הנאה שלו אלא רוב הנאה שלו ועיין בטו"ז סי' תקפ"ג ס"ק ז' ומ"מ אין זה מוכרח דאמרינן ביבמות כ"ז כיון דרובן גביה קריה לי' כולן דכיון דהרוב קורין אותו הירשלא שפיר כתב הרוב תחלה והמיעוט אח"כ דמתקרי הירש ואם לא כתב כלל שם יואל צבי הי' כשר בדיעבד וכ"כ באהלי שם כלל ז' אות ח' בשם המובהק יהודה ליב ויש קורין אותו ליב ויש קורין הירש וכתב אנא ליב דמתקרי הירש כשר ע"כ אם כ' הירשלא דמתקרי הירש דמתקרי יואל צבי כשר הגט אך מה שכתב ודמתקרי הי' לו לכתוב בלא ו"ו דשם האחרון עוקר שם הראשון כמ"ש ב"ש ס"ק ל"ז וכ"כ בט"ג בלקוטי שמות מחמת חולי סעיף י"ז וי"ח ואף שבלקוטי שמות סעיף כ"ג כ' שמרי' יהודה המכונה ליב ודמתקרי שמרי' ליב ועיין בפנים שם צ"ל דבין המכונה ודמתקרי כותבין בו' משא"כ בשני דמתקרי דשייך טעם הב"ש שעוקר שם הראשון ובדיעבד אין קפידא אם כ' בו' או בלא ו'

(ב) ושוב אחר כתבי זאת השגתי מכתבו השני ושם נאמר שכ' בהגט הירש דמתקרי הירשלא דמתקרי יואל צבי. גם זה נכון ויותר טוב ממה שהי' כותב הירשלא דמתקרי הירש דהחתימה הוא הירש כמו שכ' כ"ת במכתב הב' ומיעוט קורין אותו בפניו הירש ושם הירשלא הוא שם קטנות על כן החתימה והמיעוט מכריעין דשם העריסה הי' מסתמא הירש ולא הירשלא וכעין זה כ' בלקוטי שמות אות ט"ז וכ"ט בשם מרים בילא ופרידא בילא. ומה שכ' ומתקרי נשען על אהלי שם כלל ה' אות ח' לכתוב ומתקרי