בית יצחק אבן העזר חלק ב מז

דלא כשב שמעתתא. ע"כ לדעתי האשה אסורה להנשא עד שתקבל גט אחר באופן אם העדי' האוסרי' הגידו עדותם בב"ד וחקרו ודרשו היטב ונתברר להב"ד שאין חשש בדבר שהבעל שכר עדים להוציא לעז

(ה) והנה מה שחשש כת"ה שהבעל לא כיוון לגרש הואיל והוסיף עוד שם. כבר כתב הגאון המרש"ק בחידושי אנשי שם שאין חשש בדבר. וגם אני הארכתי בזה בתשובה להחזיק בדבריו עלי לחזור על הראשונות אך מה שהביא כת"ה בשם הגאון הנ"ל סי' כ"א דאמרינן בכי האי גוונא אפקיענהו רבנן לקדושין מיני' בעשה שלא כהוגן וכ"ה כתב דאין לנו לומר אפקעינהו רק במה שמצינו וראי' ממהרי"ט חלק אה"ע ס"ס ט"ל. ובאמת הדבר מבואר בהרבה פוסקים וכ"כ הפרי חדש הלכות גיטין סי' קכ"ה ד"ה וראיתי וכ"כ בחכם צבי סי' קכ"ד ועוד הרבה פוסקים. איברא דהריב"ש סי' נ"ד כתב בדעת הרי"ף דמקדש בפסולי עדות דרבנן אפקעינהו לקידושי' והביא בשם הרמב"ן שחולקי' עליו משום דלא אמרינן אלא היכי דאיתמר ומ"מ דעת הרי"ף דאף דלא אתמר אמרינן אפקעינהו ורש"י ז"ל פי' בשבת קמ"ה בטעם עד מפי עד בעדות אשה משום אפקעינהו אף דלא אתמר בש"ס הכי מ"מ שנא' אנחנו בדורות שלפנינו אפקעינהו ודאי צדקו דבריו ידידו

סי' כז

ב"ה פרעמישלא תרמ"ז לפ"ק

להרב המאוה"ג בנש"ק כש"ת מוה' יהושע שפירא נ"י האבד"ק ריבאטיטש יע"א

ע"ד הג"פ שצריך לסדר בק' בלאזיב ושם האיש מהעריסה שמואל חיים ולפעמים חותם בשם שמואל חיים ולפעמים בשם שמואל לבד וכששואלי' אותו על שמו לקרות לס"ת צוה לקרות עצמו בב' שמות שמואל חיים וכן בכתובה נכתב ג"כ שמואל חיים אך בק' בלאזיב מעת בא לשם קורין אותו לס"ת בשם שמואל לבד וזה ב' שנים שדר בק' בלאזיב ושם האשה מהעריסה שפרה לאה וכן נכתב בכתובה ועד היום נקראת במקום מולדתה בפי כל שפרה לאה אך מעת בואה לק' בלאזיב זה ב' שנים נקראת בשם שפרה לבד והיא אינה נושאת ונותנת ואינה חותמת עצמה כלל אך כשנותנת קוויטיל לצדיקים תצוה לכתוב שפרה לאה

(א) תשובה הנה בשם הבעל נ"ל לכתוב שמואל חיים דמתקרי שמואל ואף דאינו עולה לתורה כעת רק בשם שמואל וכן קורין אותו מ"מ כיון דשם שמואל חיים הוא שם מהעריסה ולא נשתקע שהרי חותם עצמו לפעמים וגם לפרקים עולה בשם זה לתורה ואף דזה ב' שנים אינו עולה לתורה בשם זה כיון דמתחלה עלה לתורה בשם זה ולא נשתקע יש לכתוב כן דאין לכתוב להיפך שמואל דמתקרי שמואל חיים כיון דעתה אינו נקרא כן רק שחותם עצמו כן אין לכתוב דמתקרי על שם החתימה כמ"ש הט"ז וכיוצא בזה מבואר בטיב גיטין בליקוטי שמות סעי' כ"ד באחד ששמו בפי כל בעריל וחתימתו זיינוויל דוב ולס"ת שמואל דוב אם הוא איש שרגיל לחתום יש לעשות שם זה עיקר ולכתוב זיינוויל דוב דמתקרי שמואל דוב והמכונה בעריל ואף דע"כ שם החתימה אינו עיקר נגד השם שעולה לתורה ונקרא בפי כל מ"מ כיון שאין לכתוב על שם החתימה דמתקרי צריך לעשות לעיקר השם שם החתימה אך י"ל דשם שאני דרגיל בפי כל לקרוא בערל ועולה לתורה שמואל דוב א"כ העלי' ושם שנקרא בפי כל סותרים עצמם ע"כ גם שם החתימה הוא עיקר משא"כ בנ"ד דנקרא בפי כל שמואל וכן הוא כעת עולה לתורה א"כ שם שמואל עיקר ושמואל חיים שחותם טפל ואין לעשות הטפל לעיקר לכתחלה. ועוד שבנ"ד גם בשם החתימה חותם עצמו לפרקים בשם שמואל לבד ע"כ הי' נר' דעדיף יותר לכתוב שמואל דמתקרי שמואל חיים ואף דאין לכתוב דמתקרי על החתימה הנה הח"ס כ' בסי' כ' דכשר לכתוב דמתקרי והגאון מהרש"ק כ' באנשי השם סי' קל"ז דמ"ש הטו"ז שאין לכתוב דמתקרי על שם החתימה דווקא דאינו חותם רק בשם א' שאין קורין בו כלל אבל בחותם בשני שמות ובשם אחד קורין באמת שייך לומר דמתקרי ואולי יש לסמוך על זה הגם שהסברא לא כן הוא ומ"מ יותר טוב לכתוב: ב' גיטין בראשון לכתוב שמואל חיים דמתקרי שמואל ובשני לכתוב שמואל דמתקרי שמואל חיים. וכיוצא בזה כ' בטיב גיטין בשם אלעזר אות מ' לכתוב ב' גיטין

(ב) וע"ד האשה נ"ל שיכתוב שפרה דמתקרי שפרה לאה דכיון דבמקום הכתיבה והנתינה לא נקראת רק בשם שפרה. אך שם שפרה לאה לא נשתקע שהרי קורין אותה גם היום שפרה לאה במקום מולדתה. וגם במה שנותנת קוויטיל לצדיקים לקצת פוסקים לא מיקרי נשתקע. וגם יש סברא לומר דבב' שנים לא מיקרי נשתקע, הגם דמשמע דבי"ב חודש הוה נשתקע כמ"ש נשכחתי כמת מלב וזה י"ב חודש הארכתי בתשובה מזה דמשמע דלענין יאוש בקרקע דמהני בנשתקע שם בעלי' בעי יותר משנה מ"מ בנידון דידן ודאי ל"ה נשתקע כיון שבעיר אחרת עדיין שמה עלי'. וגם במה שנותנת קוויטיל מ"מ לעשות עיקר השם מזה אין לעשות כיון דבמקום הכתיבה והנתינה לא נקראת כן. ובשם שיש לה במקום אחר יש לכתוב דמתקריא וזה ודאי כשר. אך כ"ז כשידוע שבמקום מולדתה עדיין קורין אותה בשני שמות אבל כשאינו ידוע בבירור יכתוב בגט שני שפרה לבד כדי לצאת ידי ספק שמא מה שכותבת בקוויטליך מיקרי נשתקע וכיון שבלא"ה יכתוב ב' גיטין משום שם הבעל ע"כ באינו ידוע יכתוב כנ"ל בגט שיהי' כשר בלי פקפוק

והנני ידידו

סי' כח

ב"ה פרעמישלא תרמ"ח

ע"ד הגט פטורין שסידרו בק' זמיגראד על פי אבד"ק הנ"ל ששם אביו הי' נקרא בפי כל זכרי' ובני ביתו ושכניו היו קורין אותו זכרי' הירש וחתימה הי' בנקודה וסידרו הבד"צ וכתבו זכרי' צבי דמתקרי זכרי' הירש ודמתקרי זכרי' ואח"כ יצא ערעור על הגט ושלחו טעלעגראף לגדול לשאול אותו איך לסדר באחד שקורין אותו לתורה זכריהו ובפי כל נק' זכריה וכפי לשון הטעלעגראף הי' נראה שהוא בשם המגרש והשיב לכתוב ב' גיטין א' זכריה והשני זכריהו דמתקרי זכריה והטעם דאף מלשון הב"ש וכל הפוסקים משמע דכותבין שם זכריה אם לא כשיש לו קבלה מ"מ כיון דעולה לתורה בשם זכריהו הוי כמו שם אלי' וכן מבואר שם זכרי' בתורת גיטין סי' קכ"ט ס"ק כ"ח דבעולה לתורה זכריהו הדין כמו באליהו והנה עתה א' מערער על הגט וטעמו שכתבו זכריה צבי ולתורה הי' נקרא זכריהו צבי א"כ שם זכרי' צבי לא הי' נקרא משום איש והרי שינוי שם. והנה כעת בא לפני הרב המסדר ואמר שבעת שסדרו הגט הי' שם קורא לתורה ואמר שזה לפני שמונה שנים הי' קורא המגרש בשם אביו זכריהו צבי ואמנם מי שקורא לתורה מאז ועד עתה קורא אותו בשם אביו זכריה צבי וע"ז סמכו לסדר כנ"ל ואח"כ יצא ערעור ולא נתנו הגט ושוב שמעו שהקורא שקורא כעת אומר שגם עתה קורא בשם אביו זכריהו צבי ומחמת המחלוקת לא האמינו לקורא וסדרו הגט כמבואר לעיל וסמכו עצמם על דברי הב"ש שכ' בשם אבי שלום שדוקא אם ע"י ציווי בדקדוק קוראים וכ"כ בטיב גיטין בשם אליהו ס"ק ל' דמה שעולה לס"ת הוי כקבלה וכ' היינו שצוה לש"ץ לקרותו וכ"כ בספר דברי חיים בשם אליהו

(א) תשובה הנה הגט כשר בלי שום פקפוק נ"ל דאף שכ' התורת גיטין שבשם זכריה כשעולה לס"ת בשם זכריהו הוה הדין כמו באליהו כנ"ל היינו דוקא בשם המגרש אבל בשם אביו נהי דעתה קורא הש"ץ שם אביו זכריהו מ"מ כיון שכ' הב"ש דרוב השמות הם זכריה י"ל דאביו הי' נקרא לס"ת ג"כ בשם זכריה והיכא שהדבר ספק יש לכתוב זכרי' ובשלמא אם הי' נקרא בשם אביו בציווי הי' מקום לומר דידע שאביו הי' שמו זכריהו אי נקרא לס"ת בשם זכריהו אבל כשלא הי' עפ"י ציווי אין מחזיקין לאביו רק בשם זכריה ובזה י"ל אפילו אם נאמר כדעת הגאון מהרש"ק באנשי שם סי' ס"ג דאף בלא ציווי יש לילך אחר הקריאה דכיון דקרי לי' ועני היינו דווקא בשמו אבל לא בשם אביו ב' כיון דבשם אביו סגי בשם שקורין העולם דהוי כחניכה כמו שכ' בטיב גיטין בליקוטי שמות כללים סעיף י"ג בשם נחום ע"כ כיון שכ' שם זכרי' שנק' בפי כל הגט ודאי כשר דבשם המגרש גופיה אף אם שמו זכריהו וכתב זכריה מכשיר בש"ע רק דבתורת גיטין כתב בשם הגט פשוט דזה דוקא במקום עיגון א"כ בשם אביו כשר אף שלא במקום עיגון ומש"כ זכרי' צבי אין קפידא דהרי ודאי שמו צבי וזכריה מזכריהו ל"ה שינוי כנ"ל וזה כשהי' נודע שאביו הי' שמו זכריהו אבל כמו שהוא בנד"ד שלא נודע איך הי' קריאתו של אביו לתורה הגט כשר בלי שום פקפוק כמו שכתב הטיב גיטין גבי שם טובי' דאם נקרא טוביהו ואינו נודע האיך קורין לתורה בשם אבי המגרש והמגורשת אין לכתוב רק שם טובי' שנק' בפי כל ואסור להוציא לעז והנלע"ד כתבתי

סי' כט

ב"ה פרעמישלא תרמ"ט לפ"ק

להרב החריף המופלג ובקי כש"ת מוה' יעקב זילבער נ"י דומו"ץ דק' אולינוב

בדבר הג"פ מחולה שצריך לסדר. והנה שם המגרש ניתן לו בשעת מילה שם זאב וכן קורין אותו לס"ת ובפי כל נקרא וועלי וחותם עצמו וועלי ביוד לבסוף יפה כתב שאין לשנות מחתימתו כמו שהוכיח מנו"ב תניינא סימן קכ"ד גבי טאלצי ובשם אבי המגורשת שנקרא לס"ת יעקב משה יהודה ובפי כל נקרא יעקלי וחותם עצמו בשם יעקב משה וחשש כת"ה שמא שם יהודה