בית יצחק אבן העזר חלק ב לט

מיהו לזה י"ל דהיינו טעמא דמודה רבנן בסיפא דהוי מזויף מתוכו ופסול אף לר"א. ועוד דא"כ דהיכא דמדרבנן צריך לדקדק פסול מדאורייתא. קשיא בהא דאין מעלין משטרות ליוחסין שהביאו התוס' לראי' דהעדים לא קאי אבל מה שכתבו בשטר שצריך להבין דהא איכא מאן דאמר מעלין משטרות ליוחסין ודוחק לומר שהתוס' הביאו ראיה ממ"ד אין מעלין משום דהלכתא כמ"ד אין מעלין

והנלענ"ד דהתוס' ס"ל דפליגי בהכי מ"ד אין מעלין ס"ל כיון דאין מעלין ליוחסין העדים א"צ לדקדק ול"ח שמא יעלו ליוחסין. לכן אין מעלין דהעדים לא קאי ע"ז. ומ"ד מעלין ס"ל דהעדים צריכין לדקדק דחיישי שמא יעלוהו ליוחסין דחיישינן לב"ד טועין ויעלוהו ליוחסין אף אם הלכה דאין מעלין לכן העדים צריכין לדקדק ושוב הלכה דמעלין כיון דצריכי לדקדק ובודאי דקדקו. ולפ"ז שפיר מייתי התוס' ראיה דהיכא דבודאי א"צ לדקדק דכ"ע העדים לא קאי ע"ז ולפ"ז קשיא לדידן נהי דאין מענין השטרות ליוחסין מ"מ הרי לתרומה מעלין כמבואר באה"ע סי' ג' ושוב העדים צריכי' לדקדק שמא יעלוהו לתרומה. וכיון שצריכין לדקדק אמאי אין מעלין ליוחסין וע"כ צ"ל דל"ח העדים לדרבנן ולא דקדקו יפה ולכן אין מעלין ליוחסין., ועוד דכיון דלתרומה דרבנן מסל"ת מהני. העדים יסמכו על דברי הלוה או המלוה ולא יחקרו ע"ז ולכן אין מעלין ליוחסין זלפ"ז ה"ה בשם אביו כיון שכותבין שם אביו ע"פ עצמו תלינן שהעדים שמעו כן מפי המגרש ולא דקדקו בכך ול"ה פסלינין בהכי וז"ב

(ז) וכן מה שחשש הפ"י לשינה בשליחות היכא דהגט הוי פסול מדרבנן וחשש לדאורייתא יש להוכיח דפסול דרבנן ל"ה שינוי בשליחות מש"ס דב"ק דף ע"א דמקשה אלא למ"ד מעשה שבת דרבנן מ"ט דרבנן דפטרו וקשיא דנימא כיון דעכ"פ מדרבנן אסור הוה שינוי בשליחות והרי ע"כ מיירי דלא עשה שליח בפירוש לשחוט בשבת דאל"כ הרי יש איסור אחר מעורב עם איסור שחיטת הגנבה ואין שליח לד"ע כמ"ש המ"ל וע"כ מיירי בעשה שליח סתם והוא שחט בשבת וכיון דאסור מדרבנן הוי שינוי בשליחות ופטור מדו"ה וכבר הקש' כן בים התלמוד (ועמ"ש בספרי ליו"ד ח"ר סי' י"ז אות ל') וע"כ דמה דאסור מדרבנן לא הוי שינוי בשליחות וע' בהגאון בעל נתיבות המשפט בחו"מ סי' ש"נ שם צידד לומר דאף לר"י דמעשה שבת דרבנן הוי שינוי בשליחות. ואמנם בתורת גיטין סי' קכ"ב ס"ק ב' כתב דפסול דרבנן לא הוי שינוי בשליחות ע"ש ודלא כהפ"י ולכאורה יש לומר דהוי שינוי ואיכא קפידא דהרי מגורשת ואינה מגורשת חייב במזונות וה"ה דאם הגט פסול מדרבנן חייב במזונות כיון דמתעכבת מחמתי' מלהנשא. א"כ איכא קפידא והוי שינוי מדאורייתא. אך כל זה לא היכא שהבעל גרם השינוי [וע' פ"י שהקשה ריש קידושין אב"ש דס"ל שוה דינר דוקא וכתבו תוס' דא"צ גט כלל. והקשה דשמא שוה דינר במדי ולכאורה מאי קושיא למאי דמוקמינן בגמ' דברי ב"ש שקדשה ע"י שליח והמ"ל כתב דהיכא דעשה שליח על קדושי ודאי והוא קידש קדושי ספק ל"ה קדושין כלל. ול"ק קושית הפ"י. ואמנם צריך לחלק בין הוא עשה שליח. ובין האשה עשתה שליח. דאם הבעל עשה שליח בדעתו לקדש קדושין גמורים שלא יתפסו קידושי אחר. דלמא תתקדש לאחר ולכן אם קידש קידושי ספק ל"מ מידי דעדיין תפסי קידושי אחר ולא עשה שליח שליחותו. משא"כ באם עשתה היא שליח לקבלה ל"ה שינוי בשליחות דבידה שלא תתקדש לאחר. ומצדה אין כאן קפידא ויש להאריך בזה ואקצר]. ולדינא מדברי כל הפוסקים דלא הוי בשינוי שם אבי' רק חשש דרבנן

(ח) והנה בנידון השאלה דעיקר השינוי הוא שכתבו ב' שמות בן יעקב ליב ולא הי' שמו רק ליב לבד לכאורה יש לדמות להמבואר בתוספתא הובא באהע"ז סי' ל"ח ע"מ ששמי יוסף ונמצא שמו יוסף ושמעון הרי זו מקודשת ע"מ שאין שמי אלא יוסף ונמצא שמו יוסף ושמעון אינה מקודשת. ומשמע דלא הוי שינוי בין יוסף ובין יוסף ושמעון וה"ה להיפך ע"מ ששמו יוסף ושמעון ונמצא שמו יוסף לבד מקודשת וה"ה בגט שכתב בשני שמות ולא הי' אלא שם אחד לא הוי שינוי מיהו יש לחלק דדוקא בע"מ ששמו יוסף ונמצא שמו יוסף ושמעון כיון דנקרא גם בשם יוסף הוי קידושין אבל בע"מ ששמו יוסף ושמעון ונמצא יוסף לבד ל"ה קידושין כיון דלא הוי שמו שמעון כלל. והרי בע"מ שאני בושם ונמצא שהוא בושם ובורסקי דהוי קידושין ובודאי בע"מ שאני בושם ובורסקי ונמצא בושם לחוד לא הוי קידושין דלמא הקפידה דיהי' בושם ובורסקי ודוקא בע"מ שהוא בושם ונמצא בושם ובורסקי כיון דלא אמר שלא יהי' אלא בושם משמע דאף אם יהי' בושם ובורסקי נתקיים התנאי. משא"כ בע"מ שאני בושם ובורסקי ול"ה רק בושם לחוד לא נתקיים התנאי. וה"ה בע"מ שאני יוסף ושמעון ול"ה שמו רק יוסף לבד הוי שינוי. ועוד אין ראי' משם לפמ"ש בתשו' חתם סופר ח"ב סי' י"ח דמדייקא בתוספתא יוסף ושמעון ולא נקט יוסף שמעון בלא וא"ו משמע דפעמים נקרא יוסף ופעמים נק' שמעון אבל בנקרא יוסף שמעון כאחד אינה מקודשת עיי"ש א"כ בכה"ג שכתב שניהם והוא נקרא בשם אחד ודאי הוי שינוי אפי' בקידושין וכ"ש בגירושין דבקידושין מאי קפידא איכא משא"כ בגירושין איכא חשש לעז שיאמרו אין זה המגרש. ובתשובה אחרת כתבתי להקשות על התוספתא הנ"ל מגמרא דב"ב דף קמ"א באומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה וילדה זכר ונקבה. לא יטול כלום והרי דומה לבושם ובורסקי ואמאי לא יטול כלום במבשר ובמקדש ע"מ שאני בושם והוא בושם ובורסקי הוי קידושין והארכתי בפרט זה לבאר שיטת הרמב"ם והרשב"ם והוכחתי שיש חולקים על התוספתא הנ"ל ועיין בתוס' גיטין כ"ד בד"ה בעדי מסירה שכתבו דהא דתנן ושמותיהן שווין מיירי שכתבו דירות או סימן או כהן. ומשמע מתוס' דאף שיש הפרש בין הגיטין בשם הדירות מיקרי שמותיהן שוות ולפ"ז בשינוי קצת י"ל דלא הוי שינוי בשמות ודוקא בשינוי ממש פסול. אבל הר"ן ז"ל כ' דלא מיקרי שמותיהן שוות בכה"ג ולפ"ז בשינוי קצת מיקרי שינוי

(ט) ולדינא נלע"ד כיון שהבעל אמר דעשה בערמה יש לחוש לדעת בעל העיטור בא"ע סי' קכ"ו באם לא האריך בווין והבעל מעכער שכוון כדי לקלקלה אי תנשא עיי"ש וכוונת דבריו אין דדברים שבלב לא הוי דברים והרי הבעל אומר שמתגרשה בלב שלם מ"מ אם עשה מעשה ויש איזה שינוי ל"ה דברים שבלב דיש מעשה מוכיח על מחשבתו. ודוקא בליכא שינוי דאין כאן שינוי מעשה מוכח על מחשבתו. משא"כ באיכא שינוי א"כ בנידון דידן כשאמר ששינה בכיון וכפי הנראה הדבר אמת אין בידנו להתירה. וכמו שחשש לסברא זאת הצ"צ וגם בתשו' נוב"י תניינא סי' ק"ט ואם הדבר ספק אם שם אבי' הי' יעקב ליב היה מקום להקל מטעם ס"ס שמא אין כאן שינוי כלל ואת"ל שיש כאן שינוי שמא הלכה כפוסקים דשינה שם האב כשר ואף לפוסקים דפסול מ"מ לא הוי רק פסול מדרבנן. אך שי"ל דאתחזק איסורא ולומר כיון דממנ"פ כבר יצאה מחזקה דאורייתא. דמדאורייתא ודאי נתגרשה לא מיקרי זאת חזקת איסור כמ"ש הר"ש בפ"ב דמקוואות דהיכא דממנ"פ יצא מחזקה דאורייתא לא מוקמינן אחזקה וכן כתב ש"ב הגאון מלבוב בשואל ומשיב מ"ק ח"ג סי' כ"ד להקל מה"ט בספק שינוי שם האב. וחילי' מדברי הר"ש הנ"ל. וזה לא שמיע לי דבדברי הר"ש מיירי שטבל מטומאה חמורה בשתי מקוואות אחד שאוב' ואחד כשרה ובתחלה שטבל באחת באמת טהרות תלויות. אף דכולו שאוב דרבנן ובודאי נטהר מטומאה דאורייתא מ"מ עדיין חזקת איסור עלי' מדרבנן וטמא מספק רק אח"כ שטבל בשני' טהרות שעשה אח"כ טהורות דממנ"פ אם טבל בראשונה במקוה כשר כבר נטהר לגמרי ויצא מחזקה. וספק אם נטמא מדרבנן במקוה שאוב מספיקא לא נחית לטומאה. וזה דברי הר"ש ורק שהר"ש הוסיף דאם נטמא בתחלה בטומאה קלה גם בזה טמא מספק וכבר הקשה עליו המ"ל פ"ו דמקואות ה"ז עי"ש מה שתמה עליו תמיהה קיימת. אבל עכ"פ גם הר"ש מודה דאם נטמא בטומאה חמורה וטבל במקוה ספק פסול דרבנן טהרות תלויות. מטעם ספק דרבנן באיתחזק איסורא להחמיר (כמבואר בתוספתא שם להדיא) וראי' מטבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אף דמשמע מיעוט המקדים דל"ה רק דרבנן. וכבר הקשה כן בישועות יעקב. ודוחק לומר דשם מיירי דבתחלה לא נטמא רק מדרבנן דחמיר טפי כדברי הר"ש וע"כ הסברא שכתבתי קיימת דגם הר"ש מודה היכא שהוא ספק אם עלתה הטבילה מדרבנן ודוקא בהך דהר"ש דאם אתה אומר שטבל אח"כ במקוה שאוב חוזר ונטמא מדרבנן אתה אומר שכבר נטהר אף מדרבנן כדכתיבנא לעיל

(י) ויש לי עוד ראי' מש"ס דחולין דף ו' דאמרינן כל ספק בשחיטה לאתויי מאי לאתויי ספק שהה ספק דרס. וקשיא לשיטת התוס' חולין ל"ה ע"ב דלא משכחת שהי' בעוף מדאורייתא רק מדרבנן איך מרבינן ספק שהי' והרי הכא בעוף קיימינן דאברייתא קאי ע"ש. ועיין ברש"י דף י"ט ע"ב ואמאי בספק שהי' אסור לסברא דשהה בעוף לא משכחת רק מדרבנן (ועיין בספרי ליו"ד ח"ר סי' ט' אות ג' וסי' כ"ז אות ז') וע"כ משום דאיתחזק איסורא אף מדרבנן אסור אף דממנ"פ מותר מדאורייתא ודלא כמו שכתבו גדולי האחרונים בשם הר"ש. וע' בלב ארי' בתו' דף ל' שכ' דאף שהי' במחצה על מחצה בעוף ל"ה רק מדרבנן דיש ס"ס להקל שמא הוי שהי' במיעוט קמא ושמא הוי שהי' במיעוט בתרא דא"א לצמצם וקשיא כנ"ל וע"כ משום דאתחזק איסורא.. והרבה יש לדבר בפרט זה ומצאתי בתשובת תועפות ראם חלק יו"ד סימן ט"ו שהאריך קצת בענין זה. והנה מדברי הט"ז והנקודת הכסף בסי' ס"ט ביו"ד מוכח קצת דלא כהר"ש דהנקודות הכסף אוסר בספק לא נמלח ונתבשל כך משום דאיתחזק איסורא אף דדם שבישלו ל"ה רק מדרבנן. וקשיא דהרי ע"י בישול יצא מאיסור דאורייתא ול"ה איתחזק איסורא וע"כ דלא כהר"ש אך זה יש לדחות דמקודם הבישול הי' דם האברים שלא פירש ולא הי' איסור כלל. וצריך להבין דברי הנקודות הכסף שכתב דאיתחזק איסורא. ודוחק לומר כוונתו על תחלת הבישול ואך הכונה היא דבשר זה עמד בחזקתו כשנתבשל בלא מליחה נאסר ועתה נתבשל וספק אם נמלח א"כ מעולם לא איתחזק רק לדרבנן דעמד מקודם בחזקה זו כשיתבשל נאסר מדרבנן ושוב הראה לי חכם אחד שהגאון מלבוב בהגהות על הת"ח עמד על הטו"ז מדברי הר"ש ועיי"ש ועכ"פ לדינא אין לסמוך על דברי הר"ש בספק אם יש שינוי השם אם לא מטעם ס"ס להסוברים דאינו מועיל ס"ס באיתחזק איסורא. ובנ"ד שכפי דבריו הדבר קרוב לודאי שיש כאן שינוי השם בשם האב אין כאן מקום להקל כלל. על כן ההכרח להתאמץ שיתן הבעל גט אחר.. והנני ידידו דו"ש

סי' כא

ב"ה פרעמיסלא תרל"ה לפ"ק

להרב הה"ג החריף ובקי החכם השלם מוה' יצחק טייחער האבד"ק אילאנוב יע"א

ע"ד השאלה בא' שמו משה שגירש אשתו ובפי כל לא נקרא רק בשם משה וכן עולה לתורה וחותם אך בשם זה ואמר שזה י"ב שנים נוסף לו שם מחמת חולי לקרא אותו אהרן משה. אבל שם זה נשתקע לגמרי ולכן לא כתבו רק שם משה לבד. ואחר הגט אמר שבכיוון אמר ששם זה נשתקע ביען שאשתו גזלה אותו ובאמת