בית יצחק אבן העזר חלק ב קצב

עליו עד צעיר לימים ולא בדקוהו מקודם אם יש לו שערות וא' מהמסדרים אמר שיודע שיש לו שערות והעד החתום אמר בעצמו שיש לו שערות ולמחרתו של הגט בדקו ומצאו אצלו שערות גדולות בענין אם בדקו אח"כ ונמצא גדול כשר העדות למפרע. מפלפל בנוב"י אה"ע סי' ס"א. ביאור הסוגי' דב"ב דף קנ"ד מחלוקת ר"י ור"ל

סי' פב בענין הנ"ל

סי' פג בגט שנשלח מנעוויארק ונמצא בהרשאה ב' טעותים שהגט נכתב ברביעי בשבת ביום החדש כראוי ובהרשאה ראשונה ובשני' מבואר זמן כתיבת הגט בחמישי בשבת ביום החודש שהי' בחמישי והגט בא לכאן בחודש אדר תרנ"ח ולא רצתה האשה לקבל את הגט ונמשך הדבר עד חודש כסלו ואח"כ רוצה האשה לקבל את הגט והב"ד שלחו ב' הרשאות בחזרה ושלחו הב"ד מנעוויארק ב' הרשאות הישנות ועוד הרשאה חדשה משליח ראשון לשליח שני והזמן כתיבת הגט נכתב כהוגן אך זמן כתיבת הרשאה נכתב בחדש כסליו תרנ"ט ויש חשש שבהרשאה נכתב שבחודש כסליו בא לפניהם שליח ראשון ובידו גט ובאמת לא הי' בידו גט כי הגט הי' אצל הרב במקום האשה גם יש חשש שבמשך הזמן בחודש אלול תרנ"ח אמר השליח שני שאינו רוצה להיות שליח אח"כ נתרצה עוד יש חשש שהאשה אמרה להשליח שהוא גיסה אחר שבא הגט שיכתוב להבעל שישלח לה שיפסקארטע ותסע לשם לדור עמו וכן כתב ולא השיב לו הבעל והאשה מכחשת והיא מקום עיגון גדול. בענין מילי לא מימסרן לשליח. בדברי התו' גיטין דף פ' ד"ה ושם עירו דמה שא"צ לכתוב אם שינה כשר. בדברי קצה"ח סי' רמ"ד שמייתי ראי' מש"ס דדוקא בכתיבה וחתימה שייך מילי לא ממסרן לשליח אבל בנתינת הגט יכול הבעל לעשות שליח והשליח יכול לעשות שליח אחר אף כשאינו מוסר לו הגט. בענין הפלוגתא שבין הטו"ז ותשו' פנ"י בסי' קמ"א

סי' פד בש"מ שהי' חולה גדול ולא הי' יכול לזוז באברי' ולא הי' ביכולתו לגרש בעצמו ועשה שליח לגרש את אשתו על תנאי וכן עשה השליח וגרש את אשתו על תנאי ונתן לה הגט ומעולם דרכו של הרב המסדר כשנותן גט על תנאי מקבל המסדר הגט מידה ומשאיל לה מקום שיהי' קנוי להאשה לבדה שיהי' הגט ברשותה אך מטרדות ע"ש שכח המסדר מלומר לה דבר אך קיבל הגט מידה ולא קרע אך הניחו באיזה ספר ולאחר ג' ימי' מת בעלה והיבם בן י"ב שנים ויש בו ב' חששות הא' כיון שהוא בעצמו אינו יכול לתת ליד האשה והב' מצד שלא הי' הגט ביד האשה בעת מיתת הבעל אם הגט כשר. בישוב קו' הגאון מליסא שהקשה על התו' גיטין ע"ג ע"ב דבאומר מהיום אם מתי הוי הגט רק סמוך למיתה ובעי שיהי' הגט ביד האשה והקשה דאם לא הוי הגט רק סמוך למיתה א"כ הוי כמו במגרש לזמן דא"צ משפטי התנאים ולמה אתקין שמואל בגיטא דשכ"מ לכפול התנאי': ביאור דברי הרא"ש בתשובה שכ' דמה"ט כשר הגט דל"ה זה כתנאי רק הקביעות זמן. בדברי הלח"מ פ"ט מגירושין ה"ב שכ' דמיתתו וגיטו באין כאחד והוי דומיא להא דאמרינין גיטה וחצר' באין כאחד. בישוב קו' הג"פ וכל הפוסקים תמהו בכל גט שכ"מ דס"ל לר"ת דאין כונתו לגרש רק שעה אחת קודם למיתה א"כ אמרינן יש בריר' הרי אנן קיי"ל אין בריר'. בדברי הרשב"א ר"פ מי שאחזו שהקש' על ר"ת איך חל הגט קודם מיתתו והלא הוא גוסס ואינו שפוי בדעתו. בדברי המח"א ה' זכי' ומתנ' סי' ט"ז. בדברי התו' נזיר י"ב. ובדברי האבני מילואים סי' ל"ה בדברי המרדכי פ' מי שאחזו שחילק בין מהיום אם מתי בין אם לא באתי עד י"ב חודש דבזה ל"ב שיהי' הגט קיים ביד האשה. בדברי תשו' מהרשד"ם סי' מ"ה שמתיר בנקרע הגט קודם מיתת הבעל מטעם ס"ס. בשיטת מהרשד"ם סי' ע"ג דבאם האשה נתנ' הגט בפקדון ביד אחר מגורשת דהו"ל כאילו בידה גם כ' דהנפקר נעש' שליח לקבל' אפי' לא אמר' לו בפירוש. בישוב דברי התו' גיטין ע"ג ד"ה אשם תלוי ודברי מהרש"א שם בדברי תשו' מהרי"ט סי"ט. בענין זכי' מטעם שליחות בענין בריר', בענין כ"מ דאיהו ל"מ עביד ל"מ משוה שליח

סי' פה בג"פ שסדרו לחולה וביען שהי' בכפר עשה שליח על הכתיב' והנתינ' והי' שפוי בדעתו בעת שעש' שליח ונתנ' להאש' בעיר שלא בפני החול' ושכחו להניח אצל החול' א' שירא' אם הוא שפוי בדעתו מתחל' ועד סוף ואחר ב' ימים ראה שהוא שפוי בדעתו ואח"כ עמד החול' מחליו ואומר שלא ידע מהגט כי הי' מונח בחול' טיפוס והעדים העידו שבשעת שסידרו הגט הי' שפוי והי' חול' המדבר. ביאור הסוגי' גיטין דף ו' ובכורות דף מ"ב. בסוגי' ריש נדה. ביאור דעת הרמב"ם דס"ל דאם הי' שפוי בשעת מינוי השליחות ואח"כ לא הי' שפוי ל"ה רק פסול מדרבנן. ובעיקר דין יבום בחרש ובשוט'. ביאור דברי הפ"מ בפתיח' כוללת שנסתפק בשוט' וחרש שבא על א"א אם הולד ממזר והכחה מכמ' מקומות דהולד ממזר. בספק בנתן הרשאה לגבות מלוה ונשתלה אם רשות ליתן למורש' אם לאו, בדין גט שכ"מ שמגרש על תנאי. בישוב ב' הסוגיות בגיטין דף נ"ה וב"ב דף קל"ז. וביאור הסוגי' דגיטין ע"ז. ביאור דברי המרדכי ריש פ' הזורק

סי' פו באחד שיושב עם אשתו כמה שנים והאשה הפילה חמשה פעמים ואין להם זש"ק והתפשרו שימתין איז' זמן ואם לא תקבל' אז ג"פ ברצונ' יגרש' בע"כ ועתה גירש' אות' בע"כ קודם הזמן אם מותר לישא אחרת

סי' פז ע"ד החול' שנחל' בעיר טשעשינוב ששם אין מסדרין גיטין איך להתנהג. בישוב קושי' מו"ח הגאון מ' רע"א בסי' קמ"א בש"ה מתוס' נזיר י"ב. בישוב קו' על התוס' נזיר י"ב מגיטין י"ב

סי' פח בדבר הראשי פרקים

סי' פט בגט שכ"מ אם לגרש על תנאי. בישוב דברי הרא"ש פ' מי שמת שהביא ראי' מגיטין ע"ז מהך דתיחוד ותפתח דקונין לש"מ בשבת אפי' בדבר הצריך קנין ואמאי לא מייתי ראי' מגירושין שהותר לגרש שם בשבת וגירושין הי' קנין

סי' צ באחד שנתן גט לאשתו ובשעה שנתן אמר הרי את מותרת לכל אדם ע"מ שתנשא לחרש שאינו מדבר וזרק הגט לידה ולא נח בידה אף רגע אחת ונפל תיכף לארץ

סי' צא באחד ששלח גט ע"י שליח ואח"כ הוציא מסירת מודעה בעדים שמסר מודע' לפניהם. כי קודם הכתיב' ואחר הכתיב' ונמצא הכחש' בין העדים גם הכחיש אחד ואמר שהמסירת מודע' הי' אחר קבלת הגט וגם נתברר שהעד קבל מעות להעיד. בדבר הכחשות בשעות אם תלינין בטעות ב' עדים ביאור דברי המהרש"א סנהדרין מ' ודברי אור חדש מפסחים י"ב. ובדין אם בלשון בני אדם הליל' הולך אחר היום שלפניו כמו שאמרו בירוש' ריש פר' קונם יין וראי' נגד זה מתענית דף כ' גבי נקדימון בן גוריא. בדברי הר"ן שכיון דנתגרש' האשה הרי היא בחזקת פנוי' דלא כמו שכתב הב"י בסי' קכ"ט בשם ת"ה. ביאור דברי התוס' גיטין ל"ה ע"ב סוף ד"ה ור"נ וסותר לדברי התו' דף ל"ג ד"ה ורבי סבר, ביאור המחלוקת שבין ש"ש לנב"י אם רובא דליתי קמן עדיף מרובא דאיתי קמן. ובענין אם רוב אין מגרשין נשיהם אם הוי רוב. בדין עדים שקבלו שכר אם פסולין מדאורייתא או מדרבנן ובדברי קצה"ח סי' ל"ד ס"ק ד'. ביאור הסוגי' דסנהדרין ח'. ביאור דברי הירושלמי פ' נערה. בדברי התו' כתובות מ"ב ע"ב דאם העידו על אחד שחייב ממון ומלקות חייבין שניהם. וביאור דברי הירושלמי ריש מכות בדין אם לא נטל שכר קודם העדות רק שהבטיחו ליתן אם נתבטל העדות, בדין אם ב' העידו ובאו ב' עדים והעידו שקיבלו שכירות אם הוי כתרי ותרי או האחרונים נאמנים יותר. ובדין אם העדים אומרים שהעדים קבלו שכר והעידו שלא בפני העדים הראשונים. ובדין אם ידיע' בלא ראי' מהני לפסול עדות. ובדין עדים שהעידו לפסול אדם והוזמו אם לוקין מלא תענה, ובדין עדים המכחישים עדים אם בעי עשאי"ל

סי' צב המשך התשוב' בדין ב' כיתי עדים המכחישים זא"ז אם יוכלו לחזור העדים ראשונים. ביאור דברי הרב האי שיודו או ישתקו. ודברי דו"ז חתם סופר ח"מ סי' קמ"א. בדין אם בספק אפקעינהו קדושין מוקמינן בחזקת א"א, בדין אם בדין מרומה אם צריך דו"ח מדאורייתא. ובדין אם העדים אמרו אמש הרגו אם צריך דו"ח במחלוקת שבין רז"ה ובין הר"ן בחידושיו ריש פ' היו בודקין. בדברי הריב"ש דבדין מרומה אין צריך דו"ח ממש. ובדברי הנתיבות ס' ל' דאם העדים העידו בניסן והד"ח הי' בתשרי והוזמו נפסלין משעה שהעידו, בדין אם העדים רשאים ליקח שכר הליכ' ואם רשאים ליקח שכר בטל' להפרישו מאיסורא בדברי תשו' ברית אברהם סי' ק"כ אם מועיל פיסול העדים שהעידו אחר הכתיב' והנתינ' על מעשה שעש' בין כתיב' לנתינ' ע"י שליח. בדין אם בשבוע' אמרין כמדרל"ת. בדין אם בדיבור בעלמא אמרין אעל"מ. בדין עדים שעברו על לפני עור אם פסולים לעדות

סי' צג בענין תשוב' הנ"ל בישוב דברי התו' תמור' ה' דלא אמרו בגמר' דנ"מ בין אביי ורבא בנשבע שלא לגרש בדין שלח שליח לבטל הגט אם זה גופא הוי בטול. בדברי הר"י קרקוס פ' ד' דתרומות ה' ט' ובדברי תשו' חתם סופר ח"מ סי' ד' ה' בענין ביטל הגט. בדין אם מהני עדות מיוחדת בדי"נ לזכות הנידון

סי' צד באשה שלא הי' לה מעשה ב"ד ונישאת עם אחד שלא ברשות ב"ד שאמר' שנתגרש' בב"ד פלו' גם נתנ' איז' סימנים והרב משם אינו זוכר ויש עד אחד שהעיד בכתב שהאש' הית' בחזקת גרוש' כמה שנים וב' עדים כשרים שאומרים שהאש' באה להתגרש וכן יש עדים של נשים שאומרים ג"כ ויש ג"כ ע"א שאמר ששמע מפי הבעל שאמר שגירש את אשתו בדין אם משיאין אשה ע"פ ע"א דאמר שנתגרש' בב"ד של פלו'. בדברי מהרי"ק שורש פ"ז שכ' דהא דמלקין ושורפין על החזק' לאו שוים הם דמלקין על החזק' לבד אף בלא מעשה ובמיתה דוקא בחזק' ובמעש' ורדב"ז חולק עליו וכ' דמלקות פלגא דמית' וא"כ למיתה בעינן מעשה למלקות נמי נבעי. בדברי א"ח הובא בב"י רל"א חזק' אין