בית יצחק אבן העזר חלק ב קצא

ואח"כ נתברר שאבי' אינו לוי והאשה עשתה בערמה להוציא חפצה וכעת אינה רוצית לקבל ג"פ ומבקשת ממון אם מותר לישא אשה אחרת והוא לא קיים עדיין פו"ר. ביישוב דברי רש"י גיטין ע"ט שכ' וצריכה גט מזה ומזה אעפ"י שקדושי שני לא היו קדושין גזירה שמא יאמרו גירש זה וכו' והתו' ד"ה וצריכה תמהו על רש"י שהרי גט גמור הוא מן התורה ואינו פסול אלא מדרבנן. ראיה לשיטת רש"י הנ"ל מש"ס דיבמות צ"א מכתב מלכות שאינה הוגנת הי' במזרח וכתב במערב תצא מזה ומזה. ביושב דברי מהרי"ק שורש פ"ד שפוסק בקידש בפחות מש"פ ואח"כ נשאת בטעות לאחר אסורה לשניהם ובא"מ סי' ל"א תמה עליו דכיון דבמזיד אינה אסורה מדאוריי' בשוגג לא קנסו רבנן. בדברי מהר"י באסן שכ' דאשת חרש שזינתה אינה אסורה לבעל בדברי רמ"א קי"ט דאם גירשה מדעתה ונמצא פסול בגט יכול לגרשה בע"כ בדברי ח"ס סי' ג' דאף באשה שאינה ראוי' לדור כגון כהן שנשא גרושה בחזקת אלמנה אין להתיר לישא אשה אחרת בלא מאה רבנים ודברי הח"ס צ"ע דכיון דנשא גרושה בחזקת אלמנה והוא כהן יש סברא דהוה מק"ט וא"צ גט גם באשה שנשאת בחזקת בתולה והרתה לזנונים אם יש חרם לענין ב' נשים. ביושב קו' לתוס' כתובות ע"ג שפירש"י לא תימא טעמא דרב כיון שכנסה סתם אחולי' אחלי' לתנאי וכתובה בעי למיתב לה. והק' התוס' על רש"י איך אפשר לומר כיון דקתני סיפא כנסה סתם תצא שלא בכתובה וכו'

סי' סג ע"ד האשה מיכלה ונקראת בסגול וחותמת א"ע מעחלה בע' וח' וה' בסופה ובלא י' בין ל' לה' איך לכתוב בגט

סי' סד בגט שבא ע"י בי דואר ויש בו כמה ריעותות א' שאין יכול לקיים החתימות מהבד"צ ב' שנכתב בגט דמתקרי על שם האשה ב בהרשאה מהבעל לשליח ראשון נמצא מחק ונכתב עליו תיבת מסר וגם נמצא בהרשאה כמה אותיות דבוקים זל"ז והמנהג לכתוב כל אות בפ"ע ד' בתיבת מתא בגט המ"ם כמו כ"ג אך נדבק היטב וניכר שהוא מם ה' שבתיבות והרי ובתיבת די היודין כמו ו' ותינוק אחד אומר שהוא יוד ותינוק אחד אומר שהוא ואו אך שאינו דומה לשאר ווין שבהכתב הזה ו' נמצא הרבה יודין בהגט שאין להם עוקצין. בדברי הר"ש בן הרשב"ץ דמעשה ב"ד א"צ קיום בישוב דברי רבינו אביגדור דבטוען מזויף צריך קיום מדאורייתא. ראיה לשי' הר"ש בן הרשב"ץ הנ"ל מרש"י בב"מ ט"ז כל מעשה ב"ד

סי' סה באחד, שהיה באמעריקא כמה שנים ובא לביתו ופעלו אצלו שישלח גט לאשתו וכתב גט ונתן ע"י שליח ונסע בחזרה לשם ונשמע עליו שבאמעריקא חילל שבת ובמומר דינו שיתן גט לשליח לקבלה ואח"כ יעשה שליח להולכה אם מותר ליתן הגט לאשה שתנשא בו

סי' סו ע"ד האשה שהרתה לזנונים ואח"כ נסעה מקהלתו ושהתה בדרך יותר משנה וחזרה לביתה עם בעל אחר ומענה בפי' שנתגרשה מבעלה הראשון והביאה כתב מדיין אחד מש משיקאגא אשר במדינת אמעריקא שנתגרשה בפניו ואין מכירין החתימה וגם ל"ה רק עד אחד אם מחויב להפרישה

סי' סז בדבר האיש אשר אשתו נשתטית זה שבע שנים וכארבע שנים חלפו מעת אשר נתנוה לבית המשוגעים במחלקת החולים שאין להם תרופה והבעל אומר שאין לו להשליש הכתובה והנדן אם מטילין חרם עליו או שבועה

סי' סח באחד שאביו היה נקרא בפ"כ קאניא ולתורה היה נקרא בשם אביו אלקנה וסדרו גט בשם אביו אלקנה לבד ואחר הגט נודע שזה כחמשה שנים אשר החזיק הס' קניא לקרות לתורה בשם אלקנה צבי וחותם עצמו בשם אלקנה אך המגרש דר כעשר שנים במקום אחר ומוחזק בשם בן אלקנה

סי' סט באיש אחד הדיוט ואינו יודע בטיב גיטין והרים יד לסדר גיטין שלמד עצמו סידור הגט בלשון אשכנז

סי' ע באחד שאינו יכול לדור עם אשתו שהתשמיש קשה לה והזוג אומרים שיוכלו לברר זאת ע"י רופאים והאשה אינה רצונה לקבל גט רק באופן שתשאר לדור בבית השותפות שיש להאשה החצי ולבעלה החצי והבעל ג"כ אינו יכול לזוז מביתו כי יש לו כיפה שלו בביתם ודירה על השטאקווערק ובבית הזה עשרה בעלי בתים דרים בתוכו ואין להבית רק פתח אחד להרחוב ועל השליבות ההכרח שילכו שניהם והאשה רצונה לשבע שלא תנשא לאיש אם יש היתר שיגרשו וישארו שניהם בהבית. בישוב דברי הר"ם שאוסר בגרושה מישראל לדור בחצר אף שלא נשאת שק' עליו מירושלמי פ' הזורק. בענין אם גירש אשתו אסור הזנות מדאורייתא אף דזנות בפנו' הוי דרבנן בדברי הר"ם דכהן בגרושה בלא קדושין אינו לוקה אם הוי איסור דאורייתא בישוב קושית ההפלאה דקידש חייבי לאוין ל"ה קדושין שאין מסורין לביאה משום דהאיסור לא בא ע"י קדושין: סי' עא באחד שגירש את אשתו בע"כ: סי' עב אם שם אמו של החתן שרה ושם הכלה שרה לאה אם מותר לשדך: סי' עג באשה ששמה מעריסה רחל וכן חותמת עצמה וכן קורין לה אבי' ואמה ואנשי העיר וקרובי' קראו אותה לפרקים ראזיא ולא נודע אם רוב קראו אותה וזה כחמשה שנים שנתגרשה ונכתב בגט רחל כי לא ידעו משם ראזיא ואחר הגט נודע להב"ד שקראוה מקצת ראזיא ודמגרשת עשתה שידוך אחר כי לא ידעה שצריכה גט אחר אח"כ דתפשר עם בעלה שיתן לה גט אחר ונסעה האשה למקום שהבעל שם וגירשה מחדש ועתה האשה רוצה להנשא לבעל ששידכה עמו קודם צ"א יום מהגט השני כי החתן אינו רוצה להמתין ויש חשש שתצא לתרבות רעה אם יש להתיר לישא קודם צ"א יום. בפלוגתא דרב ושמואל בגיטין דף י"ח. ובענין אם יש להקל במקום שיש חשש שתצא לתרבות רעה. ובענין דצורך גדול שוה להפסד מרובה

סי' עד בדבר הגט אשר סידר ולא ידעו הב"ד אם אבי האשה הוא כהן ולא כתבו כהן. ובדבר העופות ששלחום להאמבורג ואין פותחים אותם אך שורין אותם במים קודם ג' ימים

סי' עה בגט שנשלח מנעוויארק שנכתב נעוויארק דמתקריא נויארק ובגט אחר נכתב נייאיארק דמתקריא נוי יארק

סי' עו בגט אשר רצה הבעל לסדרו בעיר ולהוליכו באותו יום לאשתו בתוך התחום ב"ק וליתן שם בפני בד"צ. ובשם זלאטא אם יכתוב בא' אחר הלמד או לא. ובשם אביו שנקרא לתורה יצחק אייזק ובפ"כ אייזק ובעיר מולדתו אלטר

סי' עז באחד שנסע לאמעריקע והחותן רוצה שחתנו יתן לבתו גט על תנאי שבאם יבא עד ב' שנים בחזרה יהי' הגט בטל ושלחו להרב שיסדר גט על תנאי ולא רצה הרב לסדר גט על תנאי בעתים הללו רק אם ירצה יתן לה ג"פ כדת בלי שום תנאי רק זוגתו תתן לו כתב בח"ח ובשבועה שהיא מחויבת להמתין עליו ב' שנים וכן נתרצו שניהם ובשעת הסידור שאמר לבעל המגרש פב"פ ווילסט דיא געבען גט דיין ווייב פב"פ פין דיין גיטען וויללען אן אונס אין אן תנאי והשיב הבעל המגרש איך האב ניט אזוי געהאנדעלט והשיב לבעל המגרש דאס גייט בייא אונז ניט ע"פ ד"ת והשיב החתן שרצונו שיבוא גם החותן עה"ח על הכתב שהוא מסכים להמתנת בתו ב' שנים ואח"כ סידר הגט כפי הנוסח שלנו ואמר מלה במלה שהוא מגרש אותה בלי שום אונס ותנאי ומסר לה הגט ובמשך ד' חדשים בא מהדרך ולא רצתה זוגתו להנשא לו ובא לפנינו ואמר שבדעתו הי' אך לגרש על תנאי אם אין בגט חשש משום גט מוטעה וגם על תנאי. בדבר הגט מוינא. בדברי המ"ל בפ"ג מה' זכי' שכ' בנותן מתנה והותנה שבאם לא יתן לא מתקיים המתנה רק עד י' שנים דא"צ למשפטי התנאים, פלפול בדברי רב הונא בגיטין ע"ב גיטו כמתנתו. בענין אומדנא וגלוי דעת, ובדברי הגהות אלפסי דהא דדברים שבלב אינם דברים היינו דוקא במכר אבל במתנה דברים שבלב דברים. בענין אם מועיל מחילת התנאי' בדברי מהרי"ט סי' נ' דבביטול התנאי א"צ שיהי' הגט בעולם אך בעי שיאמר בפירוש שהוא מבטל התנאי, ובדברי הלבוש שכתב דהוי כמתנה ע"מ שתנשא לו

סי' עח ע"ד הדו"ד בראובן ושמעון שהי' ביניהם ד"ת ולא רצה אחד לקיים את הפס"ד ואח"כ בחרו להם אחד לפשר ביניהם וקבל בק"ס וכתבו סתם פשרה בביטול מודעא וכתבו קאמפראמיס ובעת שכתבו קאמפראמיס בטלו הבע"ד פשרה זו ופשרו בדרך אחר ואח"כ בא ראובן לב"ד והראה מסירת מודעה בעדים שמסר מודעה קודם שהלכו להאיש לפשר פשרה הראשונה ובו מבואר שהוא אונס. ובשביל מסירת מודעה חוזר גם מפשרה השני'. בדין אם ביטלו הפשרה אם ביטלו גם המודעה. בדברי הטו"ז בסי' קל"ד באה"ע שהק' מה מועיל מה שמעיד על עצמו שפוסל עדי מודעא באיסורין דל"מ אודיתא ותירץ דכיון שעשה הביטול הוא מודה שאינו חפץ במה שמסר מודעא והוא עושה עתה הכל בלב שלם. בדברי הר"ן בע"מ שלא תנשאי לפלוני שהק' דא"א לתנאי לבטל הגט דאם הגט בטל שוב לא נשאת לפלוני ותירץ דהכונה שאם תנשא יהי' הגט חל על אותו שעה ולא קודם ולא אחריו בדברי הא"מ ס"ס י"ז מה שתירץ קו' תו' ביבמות ט' באיסור מצוה ואיסור קדושה. בישוב קו' תוס' ביבמות ט' אהא דאמרינן לר"ע באיסור מצוה ואיסור קדושה שהקשה דמ"מ ניתי עשה וידחה ל"ת. פלפול מדברי הגמ' ביבמות דף ע"ט בנפלה לו ולבסוף נפצע

סי' עט באחד שגירש את אשתו ואח"כ העידו ב' עדים שקודם שנתן לסדר הגט מסר מודעא בפניהם איך שמגרש מחמת אונס שנטלו ממנו ממון וביטלו בפניהם כל הביטולים שיבטל אח"כ בפני ב"ד ואין מגרש אותה להיות מותרת לכל אדם רק לאחר ל' שנה וכן בשעת כתיבת הגט ובין כתיבה למסירה מסר מודעא כנ"ל והמגרש אומר בפני עדים שאם תנשא האשה תחלה לא יאמרו העדים ממסירת המודעה, פלפול בדברי התוס' גיטין דף פ"ח ד"ה דילמא אימלוכי אמלך ובדברי הרמב"ן שם. בדברי ברית אברהם דכ' דכיון דלא צוה לגלות תיכף העדים אין מוציאין קול ויש חשש ממזרות ומודה רבי דבטלו אינו בטל

סי' פ' באחד שהתפשר עם אשתו ליתן לה ג"פ ונשארו איזה חפצים של הבעל ביד האשה וכפי הפשרה היתה מחויבת להחזיר להבעל וכשנסעו לסדר הגט נתעקש הבעל ולא רצה ליתן הג"פ ביען שחפצים שלו ביד האשה והבטיח לו המסדר הגט שיהי' בטוח על החפצים שלו וסידר הגט ואחר שנתן הג"פ ובא בחזרה הביא הבעל בידו מכתב ממסדר הגט להב"ד שיראה שהאשה תתן החפצים ליד בעלה המגרש ובאם לאו יהי' לפוקה ועל דעת כן נתן היתר להאשה וכאשר לא רצתה האשה להחזיר לו תיכף החפצים ביטל הבעל הגט ואח"כ נתנה לו החפצים והמסדר הכחיש אח"כ מכתבו ואמר שלא הי' שום תנאי גם יש עיקולי שהמעות שהשליש ליתן להבעל אינה רוצה השליש להחזיר להבעל כי נדבר בניהם שיתנו פטורים זל"ז והבעל אינו יכול ליתן פטור אם מותרת להנשא בגט זה, בדברי תשובות הב"ח סי' צ' וסי' צ"א, בענין אם לא נחקר העדות אם יכול לחזור. בענין אם מהני נאמנות ע"א על התנאי. בדברי בעל העיטור אם התנאי בכלל הביטול, בישוב קו' הרשב"א בחידושי לגיטין דף ע"ו סוף סוגיא דע"מ שתשמשי את אבא שהקשה על הבעל העיטור מהא דאמרי' בקדושין אמר ר"א התקדשה לי במנה ונתן לה דינר מקודשת וישלים

סי' פא בדבר הג"פ שסדרו אנשים אשר לא נסמכו בסמיכת חכמים וא' מהם שבימי עלומי' היי לו הרמנותא וחתמו