בית יצחק אבן העזר חלק ב קצ

הי' נקרא הבעל סאלאמאן. אם למסור גט זה ויש מקום עגון

סי' ל"ב באחד שגירש אשתו ושם הבעל משה ואביו הי' נקרא בפ"כ טובי' וכן חותם עצמו טובי' ברשימה ולתורה הי' נקרא טוביהו בואו לבסוף וסידרו ב' גיטין בראשון טובי' בלא ואו והשני טוביה' דמתקרי טוביה' וכשנתן גט שני לאחר שאמר הרי את מותרת לכל אדם סיים בחפזון ע"מ שלא תנשא עד אחר עשר שנים ומסר לידה הגט וברח אם צריכה האשה גט אחר בדברי תשובת הרא"ש בהתנה ע"מ שלא תנשא לפלוני אא"כ יקדשנה המגרש ואח"כ יגרשה בסתם – ובדברי מהרי"ט ח"א סי' י"ט דדברי הרא"ש סתרו אהדדי מכלל מ"ה לכלל מ"ז דשם פסק דיכול לבטל התנאי – ובספר דברי אמת שכ' דבתנאי שהוא בקום ועש' מהני בטול התנאי או גט אחר משא"כ בתנאי בשב ואל תעש' אין יכול לבטל התנאי ולא לגרש עד שיקדש – ובדברי האבני מלואים סי' קמ"ג– בדברי מהרי"ט סי' מ"ט שכ' המגרש ע"מ שלא תנשא לפלוני נפסלה מן הכהונה בין אם תקיים התנאי בין אם לא תקיים התנאי וצ"ע דבריו, ובתשו' הרא"ש כלל מ"ו. ובדברי השאלתות שכ' ואע"ג דתנאי ב"ג וב"ר בהדי אלעזר ובהדי יהושע קמתני. ובדברי מחנה אפרים סוף ה' גירושין בעובדא שאחד גירש אשתו לזמן ובתוך הזמן רוצה להתירה בהחלט – ובמ"ל פ"י מגירושין. ובתוס' שבת מ"ח ע"ב ד"ה אי חיבור הוא בענין טומאה ישנה ובמהרש"א שם – בענין דשלב"ל – באחד שגירש אשתו שזינתה תחתיו ולאחר שנתן לה הגט אמר לה שלא תנשאי עד ג' שנה והי' ספק אם הי' לאחר כ"ד

סי' ל"ג שאלה איך לכתוב שם הירשלא אם באלף בסוף או בהא או ביוד, ועל דבר השאלה בנידון בהכ"נ שקנו המקום לבנות בהכ"נ אצל נכרי והתנה המוכר שבאם יבנו בהכ"נ יהי' רשאי בידו להשתמש בכותל ועת' קנה ישראל זכות זה מהנכרי ורוצה להגבי' כותל בהכ"נ ולהשתמש בהכותל ויצמח מזה זכות לבהכ"נ

סי' לד באחד שנקרא בפ"כ אלטר וכן חותם א"ע בכתבים ושטרות ודר איזה שנים בעירו והגיד לב"ד שבהיותו קטן אביו נסע לאמעריקא וגירש את אמו ואמרה לו אמו ששם העריסה שלו הוא שלום ובהיותו כבן שנה נחלה וניתן לו שם אלטר ולתורה נודע ממנו שלפעמים עולה בשם שלום אלטר ולפעמים בשם שלום לבד ולפרקים בשם אלטר ועד אחד העיד שפעם אחת שאל אותו איך נקרא והשיב ששמו אלטר וכן קרא אותו לתורה ויען שהי' מסופקים איך לכתוב בגט וכתבו רק אלטר לבד ועתה שמע שהמגרש מערער ואמר שאם תתן לו אשתו החפצים יגרשה מחדש ויברר עפ"י שמשים איך נקרא

סי' לה ע"ד הגט ששם אבי האשה בקריאתו לתורה אליהו מנחם ובפ"כ נקרא אלה מענדל היינו האלף בצירי והלמד נוטה קצת לסגול וכ' בגט אליהו מנחם דמתקרי אליהו מענדל והשמיטו שם קריאת העולם

סי' לו באחד שבא לגרש אשתו ושם אביו הי' פתחי' והי' נקרא לתורה בשם בן פתחיהו ואמר שכן הי' קורין אביו לתורה

סי' לז ע"ד הגט שנשלח ונכתב שם האשה בראינא והמסדר כותב שהמנהג שם לכתוב כן והגט נשלח על הב"ד ועל ההרשאות התומים ג' דיינים אך שאין אתנו יודע לקיים החתימות ויש כאן מקום עיגון גדול: סי' לח ע"ד הג"פ שסדרו וכתבו שם האשה אדל ולא היתה נקראת משום בן אדם רק אדל ואמרה שכבר נתגרשה בשם זה ושגם בכתובה נכתב שם זה כי שם העריסה אדל מרים נשתקע וע"כ לא כתבו בגט רק אדל ואה"כ הביא הבעל הכתובה שנכתב בכתובה אדיל מרים אם הגט כשר: בדברי התו' גיטין ל"ד דהיכא דאמרינן דבר זה עם דבר זה הוי הראשון עיקר: ובדברי התו' ישנים יומא פ"ה גבי יוה"כ מכפר עם התשובה

סי' לט באשה ששמה מעריסה שרה קריינדיל וכן היא חתימתה ובפ"כ נקראת קריינדיל ונכתב בגט שרה קריינדיל המכונה קריינדיל ונמצא מערערים שהי' לכתוב, שם שנקראת בפ"כ לעיקר וגם לכתוב דמתקריא ולא המכונה

סי' מ בענין הנ"ל

סי' מא בדבר הגט הנשלח מסטריא לדראהביטש ונכתב הגט בשם בריינא דמתקריא בריינצא והאשה נקראת בק"ק דראהביטש בריינטשא היינו ט"ש. אך האשה חותמת עצמה בשני יודין בריינצי וכבר ניתן הגט ויש מקום עיגון

סי' מב ע"ד הג"פ שנשלח מנעוויארק ושם האשה אסתר חי' מעריסה ובהכתובה נכתב ג"כ וחתימתה לא נודע ועתה כמעט כל בני העיר קורין אותה אסתר לבד רק מקצת ב"א וממשפחתה קורין אותה עדיין בשני השמות ונכתב בגט אסתר דמתקריא אסתר חי' וכבר ניתן הגט

סי' מג ע"ד האשה אשר שמה שרה וקראה לה תיכף בשם סירקא והיא נקראת בפ"כ סירקא" רק בהתנאים וכתובה נכתב שם שרה לאה וכשחותמת לפרקים חותמה בשם שרה לאה ונכתב בגט סירקא דמתקריא שרה לאה

סי' מד ע"ד האשה שבאתה להתגרש ושמה מעריסה נעכא איידיל אך שמימי נערותה נקראת בפ"כ אידא וכן היא נקראת מילדותה וכן חותמת עצמה וגם הש"ץ מברך אותה בשם זה ואין איש ממשפחתה קוראה בשם מעריסתה

סי' מה ע"ד הג"פ דנשלח מנעוויארק לעיר קאסיב ונכתב בשם האשה פרימטשא בטשא ובמקום הנתינה האשה נקראת פרימצא בציא ובמקום הכתיבה כל א' מדבר בלשונו. אם רשאין לסדר הגט זה: סימן מו בענין הנ"ל

סי' מז בגט שסידר לשלוח ע"י שליח וכתב בגט בשם האשה פיגא דכן היא נק' בפ"כ ושם העריסה הי' דבורה פיגא רק אח"כ נשתקע שם דבורה והכל קוראין רק פינא וכשבא הגט להרב המסדר ובמקום הנתינה נודע שאחות המגורשת תקרא להאשה בב' שמות דבורה פיגא: וע"ד שם ליבוש שכ' ביוד בין ל' לב' ובואו בין ב' לש'

סי' מח בדבר הג"פ ששם האשה סטוסיא ונכתב בגט סמעסיא בע' אחר הט'

סי' מט ע"ד האשה ששמה מעריסה והיתה נקראת ליטשא וכעת היא בנעויארק ושם נקראת בשם לינא איך לכתוב אם לכתוב לינא ביוד אחר הל' או בואו אחר הל'

סי' נ' באשה שחותמת עצמה יענטע בע' בסוף איך לכתוב בגט

סי' נא באשה ששמה טשיזיא והבעל אומר שנקראת ציזא בצ'

סי' נב בענין הנ"ל וע"ד השותפות שרוצה ח' מהשותפים לנכות מהריוח עיסקא שלוה לצורך השותפות וע"ד בשני שותפים שאחד הרויח קצת מהמכס אם צריך לחלוק עם חבירו

סי' נג באחד אשר שמו חנוך וכתבו בגט חנוך המכונה העניך בן בנימין צבי דמתקרי בנימין וחתם עצמו הענעך בע' אחר הנון ואביו חתם א"ע בינימן בי' אחר הב' ואחר המ' חסר יוד וכתבו בגט הענעך. ושם האשה מעריסה חוה סאשא ומעודה לא נקראת רק חוולי והאשה חותמת א"ע חוה סשה בה' בסוף ובלא א' אחר הס' וכתבו בגט שם חוה לבד

סי' נד ע"ד הגט שניתן לסדר שנקרא בפ"כ שעי' משה ולתורה נקרא ישעי' משה וחתימתו יעשה משה אם צריך ב' גיטין

סי' נה ע"ד הג"פ ששם האשה מעריסה שומא וכן נכתב בגט ואחר שנה נודע להב"ד כי מסיבת מחלתה הוסיפו לה שם יהודית וכן היתה נקראת ובפ"כ נקר' בשם לעז זאפיא והוא מקום עיגון גדול בישוב דברי רבינו יואל דס"ל בלא נכתב שם האשה כשר בדיעבד מהא דאמר רב יוסף בדף כ' למאי ניחוש הא בעינן שמו ושמה

סי' נו ע"ד סידור הגט באשה ששמה פיגא גיטל וחותמת פייגי בשני יודין בין פ' לג' ובסוף ג"כ יוד וגיטיל חותמת בי' בין ט' לל' ואבי המגרשת נקרא לס"ת אליעזר ליפא ובפ"כ נקרא ליפא וחותם עצמו ליפע בע' לבסוף

סי' נז באשה שבעלה נסע לנעיויארק ונשא שם אשה על אשתו ונסעה האשה לנעוויארק ונתגרשה שמה והביאה מכתב מהרב המסדר ובו נכתב בזה"ל להיות לראי' ביד האשה עלקא דמתקריא עמילקא בת ארי' צבי דמתקריא ליבש הירש שקיבלה ג"פ מבעלה שמואל המכונה סעם בן ישעי' יעקב דמתקרי שעי' ולאחר החקירה נודע להרב שהאשה חותמת עצמה עלקע בע' לבסוף גם אבי' לא הי' נקרא בשום פעם ליבש הירש רק ליבש העשקא שלא בפניו ובפניו רק ליבש לבד והנה העיד ע"א שהוא זוכר בבירור שזה חמשים שנה הי' קורין לאבי האשה ליבש הירש רק שאח"כ היו קורין אותו העשקא ובפניו ליבש לבד. בק' על הסוגיא בכתובות כ"ב עד אומר מת ועד אומר לא מת הו"ל חד עד אומר נתגרשה ועד אומר לא נתגרשה תרווייהו בע"א קמסהדי והרי בגירושין נמי משכחת שעד א' אומר שהוא הבעל ושמו כך

סי' נח בגט שנמצא לאחר שכבר ניתן שאחד מחתימת העדים היוד שאחורי הא' אינה נוגעת בהא' בשם העד יחיאל ותינוק קורא אותו אי אם צריכה גט אחר. בענין חק תוכות בחתימת העדים בדברי ת"ה סי' רכ"ט בישוב דברי א"ז דמפרש דשלא לשמה פסול מדאורייתא בחתימה והק' עליו משמות מובהקין ביושב דברי הא"ז שפסק בגט היוצא מת"י האשה בחתימות ערכאות בשמות מובהקים שהוא כשר והפ"י הק' עליו דמה טעם יש להכשיר בע"ח בערכאות הא לא חתמו לשמה. ביושב דברי רש"י גיטין י' ע"ב דגמ' ל"ב לאוקמי ת"ק כר"א והרי למסקנא ע"כ נמי כר"א. בישוב ק' הרמב"ן וחדושי הר"ן והל"מ לשיטת הרי"ף ורמב"ם דגם לר"מ מהני ג"כ ע"א א"כ מאי מקשה בריש גיטין אי לר"א כתיבה בעי חתימה לא בעי ודלמא צריך בפני נחתם משום היכא שיתן לה הגט בלא עדי מסירה. בענין אי בעי שליחות בכתיבה בדברי מחנה אפרים בה' שלוחין סי' י"א דפועל נכרי יכול להיות שליח וברי"ט אלגזי בבכורות דף ל"ו שהק' ע"ז מדברי התוס' גיטין כ"ג. בסוגיא בריש פ' הזורק בגיטה וחצרה באין כאחד. בענין כתב ע"ג כתב בגיטין י"ט ביושב קו' התוס' ע"ז דף כ"ז. ברש"י במנחות דף ל"ד הא דילפינן מזוזה בג"ש כתיבה כתיבה ילפינן מגט. בדברי הדרישה דאשה כשרה לכתיבת ס"ת והוא יסבור דנשים חייבות במצות כתיבת ס"ת

סי' נט בענין הנ"ל בישוב דברי הב"ש בסי' קל"א סק"ז שתמה על המחבר דבסעיף י"ז מביא בחתם עד פסול דהגט פסול ולא בטל ובשלא לשמה מביא י"א שהוא בטל. בענין שינוי בשליחות בפסול דרבנן הוי פסול דאורייתא בדברי הב"י או"ח סי' של"ד בנפלה דליקה בשבת אומר לאחרים בואו והצילו לכם שכ' הב"י דדוקא ביאמר לאחרים בואו והצילו לכם דאז מהפקירא זכו אבל אם לא אמר לא זכו מהפקירא והב"י תמה ממציל מן ארי ותי' דשאני כאן הואיל דיכול להציל רק דאיסור שבת רביע עליו ודבריו תמוה מנדרים פ"ה בקונם, כהנים ולוים נהנין לי. בענין אם נתן לכהן שט"ח על חמש סלעים חייב ליתן לכהן ה' סלעים אף דבנו אינו פדוי כיון דמדאור' בנו פדוי אף דמ"מ אינו פדוי לא הוי מקח טעות ובדברי רי"ט אלגזי בבכורות נ"א בנתן לעני פאה פחות משיעור דלא יצא ידי נתינה ומה שנתן נתן כיון דמדאורייתא יצא. בענין מילי לא מימסרו לשליח בפ' דברי התוס' גיטין דף ס"ו ד"ה הא כתב הגט. בישוב דברי הרשב"ץ דס"ל למ"ד עדי חתימה כרתי לא עשה סופר שליחותו קודם שנחתם ורשאי לכתוב גט אחר אבל למ"ד ע"מ כרתי כבר עשה סופר שליחתו ודבריו תמוהים דהרי כשצוה הבעל שיחתמו עדים א"כ הוה קפידא והגט בטל בלא עדים ולא גרע מתנאי

סי' ס' באיש אחד שנתן גט בע"כ לאשתו ע"י שליח והבעל אמר שיש לו רשות מב"ד. גם שהבעל לקח הגט בחזרה אם הוה חשש. ובענין חצר בגט. ובענין אם השליש מעות להעדים אם הוי נוגעים

סי' סא בא' שגירש אשתו ע"י שליח וראו הב"ד שיש איזה ספק בשמות ומחמת חומרא צוה הב"ד שגירש שנית וכן עשה וגירש בלי שליח ואח"כ הוציא הבעל לעז על הגט שהיה באונס יען כי הי' הנדוניא מושלש ביד שליש ולא רצה להחזיר לו עד אחר הגט עוד טוען שמסר מודעה בין כתיבה לנתינה ואמר שאין מתירה להנשא עד ל' שנה אחר הגט. אמנם בדבר האונס המעשה הי' שהתפשרו שלא בפני הב"ד ובבואם לב"ד תבעה אם המגרש מתנות ושאר דברים ואמר הרב שאין אבי המתגרשת בפני' ולכן אם רוצה יגרש ואם אינו רוצה לא יגרש כי אין אונס בדבר ובא המגרש שנית להב"ד ואמר בפירוש שאין לו על האשה כנוס ועל הגט אמר בפה מלא שאין תלוי בשום דבר ולא יהי' לו שום ערעור ומסר הגט לידה כדת וכדין. ובדבר המודעה נתברר בעדים שקודם שהלך לעשות השליח הזמין ולקח ב' עדים עמו ובין כתיבה לנתינה ליד השליח הלך לעדים ואמר להם שידעו שהגט נגמר ורק שהי' נותן באופן שלא תתגרש ממנו רק לאחר ל' שנה ואמנם על הגט השני אין לו עדים. עוד בד"מ שהמגרש תובע לאבי המתגרשת סך מסוים וטוען שהפשרה הי' בטעות שלא ידע שעפ"י ד"ת העיסקא מנדן שלה שלו כדין מורדת והמתנות שייכין לו והפשרה הי' בינו לב"ע והמגרש טוען שגם האשה קבלה הגט באונס שאביו כפה אותה ולא הי' ברצונה. בדין אם אונס ממון הוה אונס. בענין גלוי דעת בגט

סימן סב בדבר הגט שנסדר ואמרה האשה שאבי' לוי וכן כתבו בגט