בית יצחק אבן העזר חלק ב קפט

שיכול לאכול למחר והרי הוא מצוה בשמחת יו"ט ולכאורה י"ל דהדבר תליא במחלוקת דלר' יהושע דס"ל פסחים ס"ח ע"ב שמחת יו"ט מצוה ל"ה דשיל"מ ולר"א דס"ל שמחת יו"ט לאו מצוה ס"ל דהוה דשיל"מ, והפי' דברי הגמ' ביצה הכי היא דבבריי' קתני וספיקא אסורה ומקשה ספק דרבנן היא ומשני דאתיא לספק טריפה ומקשה דאם נתערבה באלף אמאי לא בטילה ברובא ומשני ר"פ האי תנא דליטרא קציעות והיינו ר' יהודה אליבא דר' יהושע דאפי' שלש מאות פומין לא יעלו, ולפ"ז ע"כ בברייתא כר' יהושע ולא כר"א, וע"ז משני רב אשי לעולם ברייתא כר"א וביצה ספק יו"ט ספק חול ורק דהוה דשיל"מ ולר"א סעודת יו"ט רשות והו"ל דשיל"מ כשיטתי', ובספרי ליו"ד ח"ב סי' קנ"ג אות ד' כתבתי דלר"א הי' קבלת התורה בנ"א לספירה ול"ה בעצרת מצוה עיי"ש מ"מ רחוק הדבר לומר דלר' יהושע ל"ה דשיל"מ, והרי הלכה כר' יהושע, והנה לשיטת תוס' מ"ק י"ד ע"ב ד"ה עשה דיחיד דשמחת הרגל מדרבנן וקרא דושמחת קאי אשלמי שמחה א"כ י"ל כיון דמדאו' שמחת יו"ט ל"ה מצוה הו"ל דשיל"מ, כדעת הר"ן פסחים בשיטת הרמב"ם בתערובות חמץ ו"ל דשיל"מ אף דמדרבנן אסור להשהות כיון דמדאורייתא מותר להשהות הו"ל דשיל"מ אמנם לדעת הר"ן והשאג"א דשמחת יו"ט דאורייתא אפילו בשאר מיני שמחה צ"ע למה הו"ל דשיל"מ ולהסוברים דאין שמחה אלא בבשר י"ל דבשר עוף ל"ה שמחה וכש"כ ביצת עוף ושמא אין ה"נ אם אין לו מה יאכל ולקיים שמחת יו"ט ל"ה דשיל"מ וע' בספרי חאה"ע ח"ר בש"ה סי' י"ג שכתבתי דשמחה באכילה מקיים בכזית אף יותר מכדי א"פ, וזה רחוק דהיא גברא ערטילאי ע"כ סתמו ושמא לא מקיים מצות שמחה רק בפת וזה צ"ע, אך גם בדף ל"ט לענין מים ומלח לגבי עיסה משני רב אשי דהו"ל דשיל"מ ושם בפת מיירי דמקיים שמחת יו"ט לשיטת הר"ן ושאג"א, עוד צ"ע באין לו מה יאכל רק מתערובת דל"ה דשיל"מ ומותר לאכול אם מותר לאכול יותר מכביצה, והנה לדעת הר"ן דטעמא דדשיל"מ מטעם מב"ונ לק"מ ומזה מוכח כדעת הר"ן דלדברי' לק"מ ודוק

סי' ט' באחד שיש לו עדים שאשתו מכה אותו אם מותר לו לישא אשה על אשתו

סי' י' בחרש אם יכול לגרש ע"י שליח להולכה, ובקושית הפני יהושע איך קטנה מתגרשת והלא אין עדות לקטן בדברי תוס' גיטין ס"ד דמידי דאיתא בדנפשיה יש שליחות לקטן, הוכחה מירושלמי שלא כתוס', בדין אם בדרבנן יש שליחות לקטן, בדין אם סומא יכול להיות שליח בקידושין לר' יהודה, בסוגיא גיטין דף ס"ד ליישב מה שקשה על התב"ש שאוסר הערמה בדאורייתא, בדברי ירושלמי גיטין פ' מי שאחזו סוף פ' א' ראב"א בחרש אנו קיימין ! בדברי ירושלמי יבמות על משנה דחרש מגרש ברמיזה הדא דתימא בקידשה בכסף אבל בביאה קידושיו מעשה וגירושין אינם מעשה בדין אם קטן דפסול לעבודה מחלל העבודה, בדברי ירושלמי פ"ק דקידושין הל' ג' הגע עצמך שהי' חרש, אמר ליה איש הגע עצמך שהי' קטן א"ל זה דרכו להגדיל בירושלמי הובא בתוס' חולין י"ב יוכיח מעשה שלו על מחשבתו, ומשני תמן זה כותב וזה מגרש, בדברי מהרי"ט שהקשה בב"ב קנ"ו וכ' מאחר דבודקין לקידושין לגירושין למה לנו להריב"ז דלמא בקידש ע"י אביו, בדין אם נתינת הגט בעי לשמה, בדין אם חרש יכול לגרש לשליח לקבלה, בדין אם אשת חרש שזנתה נאסרה על בעלה, בנוסח גט חרש של רבינו ירוחם, בדין אם שליח לקבלה נתמנה ע"פ כתב, בגוף ההיתר לשלוח גט ע"י הבי דואר, בדין דשליח לקבלה מגט חרש אי מהני אף שאין מקוים

סי' יא שנית בדינים הנ"ל בדין חש"ו שקנו עבדים אם אוכלין בתרומה, בדין אם בקידושי חרש אמרינן אפקעינהו רבנן לקידושי מיניה, בדין דבאלה ששומע ואינו מדבר אין צריך גט חרש דר"י, ואם בחרשת צריך גט חרש ליישב דברי רש"י יבמות ק"ו שכתב בחרשת כשם שקידש ברמיזה, ברש"י יבמות ק"ז שפירש בחרש שחלץ חליצתו פסולה לפוטרה במקום אח כשר, בש"ה, בקושיות הג' רע"א בכריתות י"ח

סי' י"ב באשה שבאתה להנשא והיא מוחזקת לא"א ואומרת שנתגרשה בב"ד פלוני ואין לה מעשה ב"ד אם יש לסמוך על הטעלעגראף שיכתוב הרב שנתגרשה אצלי. בדברי רבינו שמחה שהכשיר הגט שהסופר חותם בשם העדים בתורת שליחות, בדין עשאי"ל, בדין אם מהני הטעלגראף הואיל דאין עדות לנכרי בדין ערכאות, בשיטת או"ז ורבינו יקיר דעכו"ם כשרים לעדות מן התורה, בדין מלתא דעבידא לגלויי אם נאמן נכרי מן התורה, בדין האומר נתגיירתי בב"ד של פלוני דאינו נאמן, בדין ע"א האומר נתגרשה בב"ד של פלוני אם נאמן קשי' מכתובות כ"ב, בדין אשה המתכסה בצעיף אם היא בחזקת א"א אם נאמננת לומר גרושה אני, בדברי חו"ד. סוף סי' ק"י דמגו להוציא מחזקת א"א הוי מיגו להוציא

סי' י"ג בדין אם יכול לעשות שליח להולכה ע"י טעליגראף ואם יכולה לעשות שליח לקבלה ע"י טעליגראף ובדין אם יכולה לעשות שליח לקבלה ע"י טעליפאן בדברי המח"א א דפועל נכרי יש שליחות לנכרי

הג"ה ואם יצא אל הפועל מכונת טענעפאע או טעלעטאסקאפ אשר יוכל לראות גם צורת המדבר עפ"י פאעאגראפיע אז יהי' ביותר נקל להתיר עשיית שליח לקבלה ע"י המכונה הנ"ל

סי' יד בטעם שכותבין בגט מומר וכל שום – בדברי התו' גיטין דף כ' שסותר מדברי התוס' דף פ' – בדין במי שנזהר שלא לשאוב טוטין ביו"ט אם יכול לטלטל הקנה – בדברי בה"ג ריש ה' ברכות. בדין קינא לאשתו בפני שנים ונסתרה עמהם אם שותה הא הוי ספק טומאה בר"ה

סי' טו איך לכתוב בגט בעיר קיטב – במה דמצינו בקרא דסיפא מפרש לרישא דוקא אם הסיפא מוסיף דין חדש

סי' טז באחד שהי' שמו יעקב ושם העריסה יעקב אלי' וכן הי' עולה לתורה יעקב אלי' וכתבו גט לבתו בשם אבי' יעקב דמתקרי' אלי' ויש מקום עיגון. בדברי התוספתא ע"מ ששמי יוסף ונמצא שמו יוסף ושמעון הרי זו מקודשת ע"מ שאני בשם ונמצא שהוא בשם ובורסקי הרי זו מקודשת: בדברי הרשב"ם ב"ב קמ"א דהאומר אם ילדה זכר יטול מנה ואם ילדה זכר ונקבה לא יטול כלום. באור הסוגי' דגיטין כ"ד. ובדין דבר ולא חצי דבר אם יש תועלת מדאורייתא ומדרבנן לא הוי תועלת אם הוי דבר ולא חצי דבר – ישוב דברי המרדכי שכתב דבלא כתב שם האיש והאשה כשר לר' אליעזר וק' עליו מגיטין י"ט – בדברי הירושלמי גיטין פ' ג' ה' ב' כתב תורפו בטופס דכשר הגע עצמך שזיוג – בדברי הב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ"ד בשם אבי המגרש ששמו גרשון אם צריך ב' גיטין בדברי התו' סוטה י"ח דב' גיטין בב"א פסול משום ספר אחד ולא שנים. בישוב קו' הט"א ר"ה כ"ז על דברי התו' סוטה – בדין ב' גיטין אם שייך ברירה

סי' יז באחד שנדר שלא לשתות יין אי מותר לעשות סחורה – בדין אם יש בשרצים שעת הכושר בקו' התויו"ט בהא דאמרו בבכורות ודלמא לסחורה: בדין חלב של בת פקועה

סי' יח באחד שאמר שעולה לתורה בשם אקסעלראד ובפי כל נקרא בענדיט וכתבו בגט אקסעלראד דמתקרי בענדיט ואחר הגט ערער הבעל שזה כמה שנים לא עלה, לתורה בשם אקסעלראד – בדין אם מדאוריי' נתגרשה אם מותרת משום ספיקא דרבנן

סי' יט באחד שנקרא משה זעליג וכתבו בגט זעליג ונתברר שלא הי' נקרא בשם זעליג לבד במקום הנתינה רק במקום הכתיבה

סי' כ' אחד שגירש את אשתו בשם אביו יעקב ליב ואחר כך אמר שלא הי' שם אביו רק ליב לבד והוא עשה זאת בערמה – בדין אם שינ' בדבר הפסול מדרבנן אם פסול מדאורייתא הואיל דהעדים חתמו שקר וכן אם הסופר שינה בשליחות בפסול דרבנן אם פסול השליחות מדאו': פלפול בש"ס דב"ק ע"א ובפ"י ריש קדושין על ב"ש דס"ל דשוה דינר – בדברי הר"ש דמקוואות דהיכא דיצא מחזקת טומאה דאורייתא הוי בספק ספיקא דרבנן – וביאר דאין ראי' מר"ש דיש כמה ראיות כנגד זה

סי' כא באחד ששמו משה שגירש אשתו ובפי כל לא נקרא רק בשם משה וכן עולה לתורה וחותם אך בשם זה ואמר שזה י"ב שנים נוסף לו שם מחמת חולי וקראו אותו אהרן משה אך שם זה נשתקע לגמרי ואחר הגט אמר שבכוון אמר ששם זה נשתקע ובהכתובה נכתב אהרן משה אך במקום אחר כשעלה לתורה ב' או ג' פעמים. עלה לתורה ג"כ בשם אהרן משה גם מקצת אנשים קראו אותו אהרן משה וגם בקוויטיל כותב אהרן משה אך במקום הכתיבה והנתינה לא נקרא בשם זה – בדין שאחד שנקר' בפי כל בשם אחד אך אביו ואמו קורין אותו בשני שמות אם מיקרי זאת פורתא או מיעוט ויש קצת ראי' ממהרי"ק – בענין רובא דמינכרא ברש"י יבמות קי"ט

סי' כב בא' שנקרא בפי רוב וכמעט בפי כל דוד וכמה אנשים קורין אותו זלמן דוד ואביו ואמו קורין אותו באקראי זלמן דוד ושם העריסה הוא ספק אי זלמן דוד או שלמה דוד וכשעלה לתורה קראו אותו בשם שלמה דוד וכן נכתב בכתובה אך זה שנתים אשר אין קורין אותו לס"ת רק בשם דוד לבד ובקוויטיל כותב שלמה זלמן דוד רק כשאביו כותב לו קוויטיל כותב זלמן דוד בדין נשתקע השם – בדין אם צולין כבד לבנה ושמינה על הנייר – גם בדין הכבדין מאווזות המלעיטין שהם לבנים אם רואין שנתמסמס ולא נשתייר ב' זתים בש"ה – ראי' דנשתקע היא בג' שנים

סי' כג באחד שנקרא בפי כל מאשל וחותם כן בשטרות ולתורה נקרא משה מאשל אם צריך לכתוב שם מאשל וע"ד שם האשה אשר שמה מעריסה חנה ונקראת בפי כל חנעשה

סי' כד באחד שגירש את אשתו ואמר להרב המסדר ששמו מעריסה וכן עולה לתורה בשם שמעון ובפ"כ נקרא בשם שמשון וכתב הרב המסדר בהגט שמעון דמתקרי שמשון ואחר שקיבל המגרש המעות מהאשה הוציא לעז שמעולם לא נקרא בשם שמעון לתורה רק בשם שמשון ושם העריסה א"א להתברר וע' בדברי התו' גיטין פ' דמה שאין צריך לכתוב לא איכפת לן בשינוי, בדין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה – בדין אין אדם משים עצמו רשע אם דווקא היכא שנפסל לעדות ע"י בדין היכא שכבר נתגרשה אם מהני ערעור חד בדין אם הבעל נאמן שקר הגדתי בנותן אמתלא – בדברי הר"ש פ"ב במקוואות – ובדין מקוה שנמדד ונמצא חסר – ובדין עיון הגוף אם הוא מן התורה – ובדין אם מחזיקין מאיסור לאיסור, ובדין שם שנקרא בעת אסטירונג אם הוי נשתקע

סי' כה ע"ד הגט אשר סדר וכתב הרשל בלא יוד אחר הה"א

סי' כו באחד שגירש את אשתו ואמר ששם אביו דוד יואל וב"ד לא האמינו לו כי לא הי' מוחזק רק בשם יואל רק העידו ב' עדים שנקרא לתורה בשם דוד יואל וכתבו בגט דוד יואל דמתקרי יואל ואח"כ הבעל קרא ערעור על הגט ואמר שבכוונה שינה שם אביו ובאמת לא נקרא מעולם בשם דוד יואל והעדים העידו בשקר ובערמה והעידו ב' עדים כשרים שאביו מעולם, לא נקרא לתורה בשם דוד יואל רק בשם יואל והבעל אינו רוצה לגרש מחדש: בדברי הר"ש פ"ב דמקוואות: בדברי מהרא"י סי' קל"ט דאף ע"א יכול לערער ששינוי השם בגט שקשה על דבריו מש"ס גיטין ט': בדברי הר"ן בתשובה סי' מ"ג דלאחר שנתגרשה דאשה בחזקת פנוי' ואין דבר שבערוה פחות משנים

סי' כז ע"ד הג"פ שצריך לסדר ושם האיש מהעריסה שמואל חיים ולפעמים חותם בשם שמואל חיים ולפעמים בשם שמואל לבד וכששואלין אותו על שמו לקרות לס"ת צוה לקרות עצמו בב' שמות שמואל חיים וכן בכתובה נכתב ג"כ שמואל חיים אך במקום שדר כעת בכאן קורין אותו לס"ת בשם שמואל לבד ושם האשה מהעריסה שפרה לאה וכן נכתב בכתובה ועד היום נקראת במקום מולדתה בפ"כ שפרה לבד אך מעת בואה לק' בלאזוב זה ב' שנים נקראת בשם שפרה לבד וכשנותנת קיויטיל תצוה לכתוב שפרה לאה

סי' כח ע"ד הגט שסידרו ושם אביו הי' נקרא בפ"כ זכרי' ובני ביתו ושכניו הי' קורין אותו זכרי' הירש וחתימה הי' בנקודה וכתבו זכרי' צבי דמתקרי זכרי' הירש ודמתקרי זכרי' ואח"כ יצא ערעור על הגט ושלחו טעלעגראף לגדול לשאול אותו איך לסדר באחד שקורין אותו לתורה זכריהו ובפ"כ נק' זכריה וכפי לשון הטעלגראף הי' נראה שהוא בשם המגרש והשיב לכתוב ב' גיטין א' זכרי' והשני זכריהו דמתקרי זכרי' והנה עתה א' מערער על הגט וטעמי שכתבו זכרי' צבי ולתורה הי' נקרא זכריהו צבי א"כ שם זכרי' צבי לא הי' נקרא משום איש והוי שינוי שינוי שם, והנה כעת בא לפני הרב המסדר ואמר שבעת שסדרו הגט הי' שם קורא לתורה ואמר שזה לפני שמונה שנים הי' קורא המגרש בשם אביו זכריהו צבי, ואמנם מי שקורא לתורה מאז ועד עתה קורא אותו בשם אביו זכרי' צבי, ושוב שמעו שהקורא שקורא כעת אומר שגם עתה קורא בשם אביו זכריהו צבי

סי' כ"ט בג"פ מחילה שצריך לסדר והנה שם המגרש זאב שניתן לו בשעת מילה וכן קורין אותו לס"ת ובפ"כ נקרא וועלי וחותם עצמו וועלי ביוד לבסוף. ובשם אבי המגורשת שנקרא לס"ת יעקב משה יהודה ובפ"כ נקרא יעקלי וחותם יעקב משה

סי' ל' באחד שהי' שמו אליהו והכנוי אליה בסגול וכן נקרא וכתבו בגט אליהו המכונה אליה ובדבר הגט דהי' שם המגרש לתורה ובפ"כ נקרא יהושיע זלמן רק מיעוטא דמיעוטא הי' קורין אותו הושיע ונכתב בגט יהושוע זלמן דמתקרי הושע בלא יוד בין שין לע'

סי' ל"א בגט שנשלח ע"י שליח ונכתב בגט שם המגרש שלמה כן שמו מעריסה ובקריאתו לתורה והאשה אומרת שבקראקא שדרו שם ט' חדשים