בית יצחק אבן העזר חלק ב קפז

במחצית המאה הנוכחת לדעת ולהבין את אשר הי' הקיסר פראנץ יאזעף הראשון לעמו ולארצו ולתבל כולו. יוסף הוא המשביר הוא השליט על עם הארץ. אדונינו הקיסר ד' יר"ה הוא הוא אשר הי' למופת לרבים במדת טובו וענותנותו. הוא הוא אשר נתנו ד' להחיות עם רב לו נאוה להקרא בשם מלך רחמן וחסד אשר לא הי' לפניו כמוהו. ועבדיו ועמיו גם המה ידעו להוקיר רב ערכו וכבן את אביו ככה יאהבו המה אותו נדבה ונכונים המה להקריב כל אשר להם על מזבח אהבתו

וצדקו על מלכנו זה מאמר הכתוב כי המלך בוטח בד' ובחסד עליון בל ימוט כי במשך החמשים שנה נוכחנו לדעת לא פעם אחד ולא פעמים עד כמה חזק בקרבו הבטחון בד' לא לבד בעת שלום והשקט כי אם גם בעת אשר הקיפו אותו תלאות וענני צער האפילו שמי' מטהרו כאשר ראינו בימים האחרונים אחרי אשר קרהו אסון הנורא אשר לזכרו ידאב כל לב ונפש אמר כי לעולם לא יאבד הבטחון בד' ועליו נאמר איפוא בצדק ויהי ד' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו המצרי [ושב] כי ד' הי' תמיד את יוסף הוא אדונינו הקיסר כן בהיותו איש מצליח וכן בעת צרה לא זז ד' מתוך מחשבתו ובפיו ובשפתיו כבדוהו – ומה נמרצו על מלכנו זה הטוב דברי המשורר הקדוש (תהלים מח) רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך ע"כ ברכך אלקים לעולם. כי עלינו לדעת ולהבין אשר לא ידי בני אדם בחרו מלך חסד כזה וישימו אותו לאדון ולמושל על ארץ רבה רק השגחת ד' היא ואך היא לבדה שם העטרה בראשו. אומר אני מעשי למלך כי אם יעלה על לבנו לחשוב כי מעשי ידינו הסבו את בחירת המלך לשוני עט סופר מהיר אז מהיר הננו ובמשפטנו – כי הלא יפיפית מבני אדם וכבודך גדול ונעלה מאשר לו באת אלי' מכח בני אדם כי הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלקים לעולם ולא מבני חלוף באה אליך כל היקר הזה. ואמר הכתוב להלאה אהבת צדק ותשנא רשע ע"כ משחך אלקים לעולם שמן ששון מחבריך. כי יען כי היית במדרגה גבוה לאהוב את הצדק ולשנוא את הרשע ע"כ משחך אלקים למלך והשמן הזה הנה הוא ששון יותר מאשר לו היית משוח מחבריך. וכמו כן אנו אומרים על מלכנו האדיר לא ע"י אדם הושב על כסא המלכות רק ד' הטוב הוא שם אותו אלוף לארבעים מיליאנען נפש ויתן לו כח ועוז לנהל שבט מלכותו במשך חמשים שנה לטובת ואושר עמיו הרבים וחז"ל דרשו על המקרא הנ"ל יפיפית מבני אדם נתיפת בעליונים נתיפת בתחתונים ע"כ ברכך אלקים לעולם. הכונה כי פעולת המלך תהי' באחת משני צדדים או כי יפעל בתוך המדינה וירם קרן העם ברוחני ובמוסרי או כי יפעל החוצ' לה להרחיב גבול הארץ ולאזרו כח וחיל ולהיטיבו בגשמי והנה כי יפעל מלך אחד בשני הענפים האלה קשה מאוד כאשר אנו רואים כי דהמע"ה אשר לחם מלחמות ד' בגבורים לא בנה את בית הבחירה כמאמר הכתוב בשמואל ז' האתה תבנה לי בית לשבתי וגו' רק שלמה המלך אשר לא הפריעו אותו מלחמות שונות הוא שם לבו בפקודת ד' לעשות הבנין הגדול והנעלה הזה אשר משם יצא אור התורה והחכמה לב"י. ועלי' אמר הכתוב נתיפת בעליונים הכונ' כי קנית לך שם טוב ע"י מעשיך בדברים רוחנים ועליונים נתיפת בתחתונים כי גם מדברים תחתונים וארצים קטני הערך לא הנחת ידך וגם בהם הרבית עשות לטובת מין האדם ע"כ ברכך אלקים לעולם וישם המשרה על שכמך ומה צדקו הדברים האלה על מלכנו הקיסר פראנץ יאעזף הראשון כי במשך החמשים השנה למלכו על ארץ אסטריא הפליא לעשות בשני הענינים האלה גם יחד, ובו נתקיים מאמר המשורר ידין עמך בצדק וענייך במשפט וגו' ישפוט עניי עם וגו' להורות על הפעולות הרוחנית והמוסרי ואח"כ הוסיף לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו וישתחוו לו כל מלכים כל גוים יעבדוהו להורות על כחו הגדול בגשמי כי ייראו כל העמים ממנו ורגזו וחלו מפניו

– ואמר הכתוב בזכרי' ד' ויאמר אלי מה אתה רואה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגלה על ראשה ושבעה נרותי' עלי' וגו' ויען ויאמר אלי לאמור לא בחיל ולא בכח כ"א ברוחי אמר ד'. להבין המליצה מדוע המשיל את המלך למנורה בת שבעה קנים אשר כידוע שלשה מהם הי' פונים לצד דרום ושלשה מהם הי' פונים לצד צפון ואחד הי' באמצע. נקדים להתחקות על תעודת המלך וטובותיו לעמו אשר תפרדנה ותהיינה לששה מקצעות שלשה רוחנים ושלשה גשמיים א' הפעולות במקצוע הדת והאמונה (רעליגיאן) ב' במקצוע החוק והמשפט (יאסטיץ) ג' במקצוע החכמ' והמדע (קונסט אונד וויססענשאפט) ושלשה השריגים האלה הנה הרוחני'. ושלש הגשמי' א' במקצוע המסחר) האנדעל) ב' בענפי חרושת המעשה (געווערבע אונד אינדוסטריא) ג' במקצוע עבודת האדמה (אקערבויא) שלשה הראשונים הרוחניים מתוארים בשלשה קני המנורה היוצאים לצד דרום כי דרום מרמז על חכמה וההשכלה כמאמר חז"ל הרוצה להחכים ידרים ושלש האחרונים הגשמים מתוארים בשלשה הקנים היוצאים מצד צפון אשר משם זהב יאתה וכמאמר חז"ל הרוצה להעשיר יצפין וכל הששה האלה האלה היו מכונים לעומת הנר האמצעי דמות המלך המרכז של כל המדינה אשר ממנו יצא אור להאיר על כולם ולכן המשיל הכתוב את המלך למנורה להורות על ששת הטובות השונות הבאות על ידו והנה המלך אשר יפעל באופן הזה ואשר נתקיימו בו כל הדברים אשר קוינו ממנו הוא לא יצטרך להשתמש בחרב וקנה רובה כדי לחזק ממשלתו כי לב עמי' נכון ובטוח בו גם מבלעדי זה אחרי אשר רב הטוב אשר הראה למו וזה שסיים הכתוב לא בחיל ולא בכח כי המלך אשר באמת יהי' דומה למנורה על דרך שאמרנו למעלה אין צורך לו בכח וחיל כ"א ברוחי הרוח הטהור אשר יחייהו הוא לבדו ירחף לו לב עמו ויקחו אחריו

ומה נאמנו הדברים האלה על אדונינו הקיסר יר"ה אותו נוכל באמת להשוות למנורת זהב טהור אחרי אשר הוא הפיץ אור באיר בכל הענפים המבוארים למעלה כן הגשמים וכן הרוחנים ולא בכח ועוז כ"א בפעולותיו הטובות והנעלות קנה לו לב עמי' לאהבה אותו אהבה תמה ונאמנה ועליו צדקו דברי הכתוב תהלי' מ"ה חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך הכונה כי הרעיון הזה אשר המלך מוכרח ישתמש בחרב ובחצים למען הרבות כחו לחזק ממשלתו נולד בלב אויבי המלך כי האוהבים אותו באמת יאמרו כסאך אלקים עולם ועד שבט מישור, שבט מלכותך ובאהבתו לעמו ובהיטיבו למו יקנה לו עוז ותעצומות כאשר ראינו נכוחות לדעת במלכנו האדיר בצדק נק' על מלכנו הרם ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור כי ככה הרבה המלך לעשות ולהיטיב לאנשי המדינה עד שנה לדור שלם יחשב ואת אשר יעשו אנשים אחרים ברבות הימים במשך חיי דור אחד זאת עשה המלך הטוב בשנה אחת ועוד הוסיף עליו עשרת מונים שנותיו תעלנה בערכן ותהיינה לדורות שלמים כי שנה לדור ימנה בערך הפעולות הטובות אשר עשה

והנה אם כל העמים יחוגו היום הגדול הזה יום מלאת החמשי' שנה למלוך מלכנו הגדול פראנץ יאזעף הראשון ד' יר"ה וכל השנה תקרא שנת היובל עד כמה וכמה עלינו אחב"י לשמוח ולקחת חבל בחג הלאומי הזה. ויש להמליץ ע"ז מאמר הכתוב יובל היא תהי' לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשיבו. היובל הזה הנהו קודש לכם ביתר שאת אשר תחת ממשלת המלך האדיר הזה חוקי ומשפטי. האזרח ניתנו לנו למורשה ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו, כי בימי' הוסרו החוקים המעיקים לבנ"י וניתן לנו היכולת לשוב אל אחוזתינו, וגם מורשת אבותינו הוא האמונה הטהורה בד' אלקינו ובתורתו הקדושה באין מפריע כי חקה אחת הי' לגר ולאזרח הארץ

אחי ורעי אמנם כל רבות הנה הטובות אשר הראה מלכנו האדיר פראנץ יאזעף הראשון לכל עמי' וגם לנו בני ישראל וחסרי כח אנחנו להשיב לו אף אחד מני אלף כעל כל תגמולוהי עלינו ורק באחת נוכל לכבדו להתאחד ולשמוע בקולו וביום הזה יום היובל לממלכת אסטריא ואונגאריא נשא גם אנחנו ממקום קודש הזה רנה ותפלה בעד שלום מלכנו יר"ה ד' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים והי' ימי' מאה ועשרים שנה באין רוגז ותוגה להצלחת עמי' החונים תחת דגלו ולאושר מין האנושי כולו אמן

סי' ט

דרוש לחינוך בהכ"נ חוקת תר"ס

מדרש הובא באפיקי יהודה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע מיד אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה הנה שני דרכים להשגת השם שלימות ההשכלה ושלימות המעשה והמה שני עמודי המשכן יכון ובועז האחד שמנה עשר אמות כנגד המנורה שהית' שמנה עשר טפחים והשני י"ב אמות כנגד שבטי ישורין שהיא רמז על שלימות המעשה ומשה ואהרן המה שני העמודים שתי המרגליות שלימות המעשה ושלימות ההשכלה ועל ב' העמודים רמז בקרא בפרשתינו באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם הכונה שלימות השגה העליונה באר חפרוה שרים זה משה ואהרן כרוה נדיבי העם ע"י כח הצדקה המביאה לשלימות ההשכלה כמאמר חז"ל. כל הנותן פרוטה לעני זוכה ורואה פני השכינה. אלו במחוקק ע"י קבלת התורה ואלו במשענותם ע"י שהם משען ומשענה לעני ואביון ועל זה הקדימו נעשה לנשמע הכונ' נעשה כנגד שלימות המעשה ונשמע כנגד שלימות ההשכלה ע"כ אמר מיד הקב"ה ויקחו לי תרומה כי גם במשכן נתאחדו שתי השגות האלה כי שם השיגו השגה עליונה וגם אשר התנדבו על בנין המשכן מורה על שלימות המעשה

והנה האיש הנגיד הזה מנדב ביהכ"נ טוב עשה בעמי' שבנה ביהכ"נ לתפל' שיתאחדו ישראל לאביהם שבשמים כי אף אמנם הכל מאת ד' אשר נתן הכח והזהב והכסף מכל מקום המחשבה והרנון מאתו ונוכל להמליץ מאמה"כ יען אשר הי' עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי הי' עם לבבך

והתנדב הבנין הזה בעת נכנס בנו לבר מצוה וטוב עשה בזה כי גם תפילין מורה על שני מיני השלימות האלה תפילין של יד מורה על שלימות המעש' ותפילין של ראש על שלימות ההשכלה וע"ז אמרו חז"ל הקב"ה הרא' למשה קשר של תפילין שהראה לו כי שתי השלימות האלה תתאחדנה ולא תתפרדנה כמאמר חז"ל השח בין תפילה לתפילה הכוונה המפסיק בין ב' מיני השלימות חוזר מעורכי המלחמה כי רק באמצעות ב' מיני השלמות נוכל לנצח היצר השוכן בקרבינו ועל ידן כן יגדל, את בנו לתורה ולתעודה ונזכה לראות בבנין בהמ"ק עד מהרה: