בית יצחק אבן העזר חלק ב קפג

ואמנם שפתי כהן ישמרו דעת והכהנים היו מלובשים במדות יקרות לכן אמר בגדיכם לא תפרומו אך ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ד'. ולכן אמרו חז"ל לא הכל בקריעה ולא הכל בנפילה דמשה ואהרן בבא עת צרה ליעקב לא היו צריכים לקרוע בגדיהן אך נפלו על פניהן ויהושע וכלב קרעו בגדיהן. על כן אחי ורעי נפשפש במעשינו ונבקר פעולתינו אולי יתעשת ד' לנו ולא נאבד

(ו) והנה אמרו במסורה זכרון תרועה אין זכרון לראשונים אין זכרון לחכם עם הכסיל. נ"ל לפרש עפ"י מה שפירשתי דברי התפלה כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך דרש"י כ' והוא מהמדרש דמשה רבינו אמר האזינו השמים ותשמע הארץ לפי שהי' קרוב לשמים יותר מהארץ ולכן אמר לשון האזינו הנאמר לדבר קרוב. וישעי' הנביא אמר שמעו שמים והאזיני ארץ. לפי שהי' קרוב לארץ וכבר כ' השל"ה דשופר הוא מורה על הצדיק שהוא קול שופר פשוט ותרועה מורה על הבעל תשובה עיי"ש. ועל כן כשאומרים כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה שעל התרועה שהיא מורה על בעל תשובה אומרים בלשון האזינה לפי שהקב"ה מקרב הבעל תשובה ומקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד ואין דומה לך דכבר אמרו במדרש שהחכמה אמרה הנפש החטאת היא תמות, והקב"ה אמר יעשה תשובה ויכפר וזה הוא חסד גדול ולכן אין דומה למדת חסדו של הקב"ה שמקבל תשובה. ואמנם הנה הרמב"ם בה' תשובה כ' דהתשוב' הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד וכו' ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישיב לזה החטא לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו וכו'. הנה מה שכ' ויעיד עליו יודע תעלומות לא נודע מקורו. ונ"ל דמקורו מן המדרש הובא בילקוט שובה ישראל וגו' אומרים ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אם אנו עושין תשובה מי מעיד בנו אמר להם הקב"ה לרעה נעשיתי לכם עד שנאמר וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר בכשפים ולטובה איני נעשה לכם עד הוי שובה ישראל עד ד' אלקיך שפי' תיבת עד לא בפתח רק בצירי עד ד' וגו' וצריך להבין מה שאלו מי מעיד בנו והרי תשובה הוא מצוה ככל המצות. ומדוע ישאל אך עלי' מי מעיד בנו. אולם לפמ"ש הרמב"ם שהתשוב' היא באופן שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישיב עוד לכסלה היטב שאלו מי מעיד בנו דע"ז לא יוכל להעיד רק יודע תעלומות. והכונה לפי מה שביארנו במקום אחר דאם אדם עושה דבר ונהנה ממנו עושהו פעם אחרת. אמנם אם נצטער בו אינו עושהו עוד הפעם על כן כשמתחרט על מעשה הרע ונתעצב יותר ממה שנהנה בו וכל עוד שזוכר עונו נתעורר העצב בלבו בסבת עונו ודאי לא יעשה זאת. והנה אמרו במדרש מהו צריך להתודות בעיו"כ רבש"ע כל מה שעשיתי בדרך רע הייתי עומד. והכונה אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, על כן צריך לזכור ולשמור עצמו מלכד ולזכור שהלך בדרך שטות ויתחרט על זה ואחרי שהקב"ה יודע שלא ישוב עוד לכסלו מוחל העון. וכבר פירשתי דהטעם דנעשה מהחטא זכות לפי שע"י העצב שיש לו מהעבירה שעשה נותן ללבו שלא יעשה עוד ולא יכשל עוד בזה והוא זכות לנפשו וזה שאמר במסורה זכרון תרועה למה לא נאמר תקיעה בתור' בר"ה כי התקיעה הוא קול שופר פשוט, ולמה נאמר תרועה שהוא מורה על התשוב'. ולכן אמר שבעל התשוב' גדול בערכו כי אין זכרון לראשונים שהקב"ה מוחק גוף העון ובטעם הדבר אמר כי אין זכרון לחכם עם הכסיל כי האדם בחטאו נכנס בו רוח שטות. וכשעושה תשובה נתחכם ולכן תשובה הוא מעולם הבינה ה' עילאה ולכן יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישיב לכסלו ועל כן אין זכרון לחכם עם הכסיל ולכן נאמר זכרון תרועה

(ז) ואמרו במדרש פ' אחרי מפני מה נסמכה פרשת מיתת מרים לאפר פרה מלמד כשם שאפר פרה מכפר כך מיתתן של צדיקים מכפרת א"ר יודן מפני מה נסמכה מיתת אהרן לשבירת הלוחות אלא מלמד שהי' קשה לפני הקב"ה מיתתו של אהרן כשבירת לוחות, א"ר חי' בר אבא בא' בניסן מתו בניו של אהרן ולמה מזכיר מיתתן ביום הכפורים אלא מלמד שכשם שיום הכפורים מכפר כך מיתתן של צדיקים מכפרת ומנין שיום הכפורים מכפר שנא' כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם ומנין שמיתתן של צדיקים מכפרת דכתיב ויקברו את עצמות שאול וכתיב ויעתר אלקים לארץ אחרי כן

ונפרש מקודם דברי הירושלמי פ' הי' קורא אמר ר' חי' סבא מימי לא איכונית אלא חד זמן בעית כונית והרהרתי בלבי ואמרית מאן ליעל קמי מלכא קדמאי אלקפתא או ריש גלותא שמואל אמר אנא מניתי אפרוחי' ר' בון אמר אנא מניתי דומסיא וכו': ונפרש דברי הגמ' דמ"ק א"ל רב אשי לבר קופיק האי יומא מאי אמרת א"ל אמינא אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק בנחל שוטף נפלה חכה מה יעשו מי גבים

שלש הן הטובות והתועלות אשר תהיינה לנו מאיש צדיק א' שהצדיק מגין על הדור לבל תבא רעה חלילה מרעות המתרגשות לבא בדרך הטבע ואם ח"ו מן השמים תבא רעה על הארץ בדרך עונש הצדיק מתפלל ומתחנן לאבינו שבשמים למנוע הרעה וה' הטוב יענה ויאמר סלחתי ולא תבא ולא תהי' הרעה ב' שהוא מורה דרך ועושה משפט לבלי יניח שבט הרשע על. גורל הצדיקים ובכחו ישבר מלתעות הרשעים ועל ידי כן שלום ומשפט וצדקה יהי' בארץ. ג' ילמד תורה ברבים ויורה דעה ובינה להשכיל את ה' לאהבה וליראה אותו וע"ז שאל רב אשי לבר קופיק למען דעת מדברי' אם מקיים חובותי' בג' מדות היקרות האלה ובר קופיק א"ל שהוא ימלא אחרי הג' החובות העמוסות על הרב ואשר על ידו יתענגו בני עדותו מטובו, לעומת הטובה והמעלה הא' שמגין על הדור ובזה נדמה אמר כארז אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר כי מי יגין עליהם בעד הרעות המתרגשות בדרך הטבע אם ליקח מהם הארז המגין עליהם ולעומת מה שנהנין ממנו שהו' יעשה משפט לבל יניח שבט הרשע על גורל הצדיק לויתן בחכה העלה מה יעשו דגי הים כידוע שבטבע הדגים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו ועל כן אמרו אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו שנאמר ותעשה האדם כדגי הים כדאמרינן בע"ז ואם לויתן שהוא הגדול שבדגים ומלך עליהן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק הלא כל הגדול מחבירו יבלע את חבירו ולעומת מה שלמד תורה ברבים והורה דיעה ובינה לתלמידי' אמר בנחל שוטף נפלה חכה וסכר את הנחל לבל יעברו מימי' מה יעשו מי גבים אנה ימצאו התלמידים מים לרוות צמאונם

(ח) ולעומת ג' התועלת האלה. אמרו בירושלמי א"ר חי' סבא שהוא יצטער אשר לא יוכל לכוין לבו בתפלתו ואמר מימי לא איכונת חד זמן בעית כונת ועלה בלבו ספק בבחי' הצדיקים איזו גדול מחבירו ואמרו חז"ל בברכות ל"ד ע"ב בר' יוחנן בן זכאי שחלה בנו ושלח לר' חנינא בן דוסא הניח ראשו בין ברכיו וביקש עליו רחמים וחי' אמר ריב"ז אלמלי הטיח בן זכאי ראשו בין ברכיו כל היום כולו לא הי' משגיחין עליו אמרה לו אשתו וכי חנינא גדול ממך אמר לה לאו אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך ופירש"י עבד בן בית נכנס ויוצא שלא ברשות והשר אינו רגיל לבא לפניו. וזה שר' חי' סבא חשב בלבו מאן ליעל קמי מלכא קדמאי אלקפתא או ריש גלותא דאף דאלקפתא גדול מריש גלותא מ"מ אולי ריש גלותא יש לו רשות לבא לפני המלך יותר מאלקפתא וכן במעלות הצדיקים תפלתן מקובלת ביותר לפני הקב"ה ע"ד שאמר ריב"ז לאשתו. ושמואל אמר אנא מניתי אפרוחא. הכונה שהוא שקל בפלס מעלות הצדיקים לפי התלמודים השותים בצמא דבריו. כמשל האם הרובצת על האפרוחים. וכן פי' בעקידה דברי הגמ' בב"מ גבי רבה בר נחמיני לא הוה ידעי דוכתא היכי שלא ידעו על איזו מעלה יספידו החכם הנעלה כד חזי צפרא דעבדי טילא אמרו ש"מ הכא הוא הכונה ששבחו אותו אשר הי' מציל ומגין על התלמודים והמה התלמידים כצפרים עפות. ר' בון אמר אנא מניתי דומסיא. שהוא מונה ושוקל מעלות הצדיקים לפ"ע שהגינו על הדור כי הקורות מגינים על הבית שלא תפול ושיהי' הגג אשר עליהם למחסה ולמסתיר מזרם וממטר

אחי ורעי הביטו נא וראו איך גדולה האבידה שאבדנו צדיקים קדושים כי הרב מסאדיגורא מ' אברהם יעקב זצלה"ה הי' קדוש מבטן ות"ח וירא ד' מאוד עד שכל גדולי הדור חרדו לקראתו והוא הי' בנו של אותו צדיק הקדוש ר' ישראל מריזין זצלה"ה ואם כי דרך נסתר לצדיקים אלה בעבדות ד' אמנם צדקתם וקדושתם נודעה למאוד. והי' מגין על הדור בצדקתו הלא תדע כי שר וגדול נפל היום בישראל. והרב הגאון מ' זלמן ליב מסוגיט הי' זקן ויושב בישיבה עם תלמידים רבים ופה מפיק מרגליות בדרשותיו וספריו היקרים. והי' נכדו של הגאון הקדוש מ' משה טייטעלבוים מאוהעל שהי' מפה עירינו והגאון הצדיק אבד"ק קראקא לחם מלחמת ד' באמונה ועליו קראתי בצדק בהספדו בק' קראקא בעת פטירתו שמעון הצדיק הי' משיורי כנסת הגדולה, הוא הי' אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל ג"ח ודקדקתי על לשון הוא הי' אומר וכי אמר כן תמיד. אך הכונה עפ"י מה שפירש הבינה לעתים והריחו ביראת ד' ולא למשמע אזניו יוכיח ולא למראה עיניו ישפוט ושפט בצדק דלים. והכונה שבצדקו וטוב מעשיו שפט כל העולם שהי' רואין מעשיו ולמדו מהם וכן כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים. שא"צ להוכיח ולהגיד דברים. אך מפעולותיו רואין מה שעלינו לעשות, וכן מפעולותיו של שמעון הצדיק הכירו כל העולם. שעל ג' דברים העולם עומד

(ט) ואמרו חז"ל ביומא ס"ט בעשרים וחמשה בטבת בקשו כותים מאלכסנדס וקידם להחריבן את בית אלקים ונתנו להם באו והודיעו את שמעון הצדיק מה עשה לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ומיקירי ישראל עמו ואבוקות של אור בידיהן וכל הלילה הללו הולכין מצד זה והללו הולכין מצד זה עד שעלה עמוד השחר אמר להם מי הללו אמרו לו יהודים שמרדו כך כיון שהגיע לאנטיפרס זרחה חמה כיון שראה שמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחו' לפני' אמרו לו מלך גדול שכמותך ישתחוה ליהודי זה אמר להם דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי פרשתי הכונה ששמעון הצדיק התלבש במדות הנשגבות כעין דיוקנא של הקב"ה מה הוא חנון וכו' וזה נקראין בגדי כהונה כמ"ש בעל העקדה ועל כן אמר דמות דיוקנא של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי שמדות הנשגבות המה מנצחים תמיד בבית מלחמתי הפנימית כידוע שהי' מלך גדול וגדול כח מלחמה הפנימית כמ"ש בעקידה פ' שופטי' או יאמר שסבת הצלחתו במלחמה הוא שהנהיג במילי מדות הג' אשר שמם לחוק שמעון הצדיק ועי"ז נצח במלחמתו ולכן אמרו הוא הי' אומר על ג' דברים וכן הי' מתלבש הגאון ר' שמעון מקראקא בג' מעלות האלו ביתר שאת חבל על האי שמש גדול שאבד מן הארץ וכן הי' הקדוש מטאלנא