בית יצחק אבן העזר חלק ב קעב
Beit Yitzchak Even haEzer part 2 172 · בית יצחק אבן העזר חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →בבקר חסדך ואמונתך בלילות. ופי' אפיקי יהודה לפי שבעת אופל וגלות אין אנו רואין חסד אל ע"כ אין לנו רק אמונה בד' כי אין דבר רע יורד מן השמים והכל לטובה. וע"כ אמר להגיד בבקר חסדך. בעת הצלחה נאמר חסדך ואמנם אמונתך בלילות. ע"כ בעוה"ז אומרים על בשורות לא טובות ברוך דיין אמת והוא משורש אמונה. כי אנו מאמינין שהכל לטובה אבל בעוה"ב על הכל נאמר ברוך הטוב והמטיב כי אז הכל יראו צדקת ד' והדרו כי הכל לטובה מאתו וזה דברי המדרש אימתי הכל מקלסין אותו כשירים קרן ישראל ואז נזכה לראות צדקת ד' והדרו
(יט) והנה אחלי מאוד מאת נדיבי עמנו שיתמכו עניים ודלים וביחוד ביום השבת אשר אין להם בו די שבת וצרכו. ואורחים הנמצאים אין מאסף אותם הביתה והם נשארים באין מזון ומחי' כי בע"ב הולכים הביתה ואינם חסים עליהם והיא עון גדול ר"ל, ואמרו במדרש בא פי"ז ועבר ד' לנגוף את מצרי' שהובא בפתח דברינו הה"ד וגו' דור המבול דן הקב"ה בישיבה שנא' ד' למבול ישב מצרים בעברה אבל לעתיד לבוא הוא עומד ודן את עולמו שנא' ועמדו רגליו ביום ההוא. אומרים באי עולם מצרים דן בישיבה וגו' לכשיעמוד ודן את עולמו מי יוכל לעמוד לכך כתיב מה אעשה כי יקום אל מפני מה עתיד לקום מפני צעקת עניים. שנא' משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ד'. ונ"ל לפרש עפ"י מדרש וישלח פע"ה. ר"פ אמר חמשה פעמים דוד מקים להקב"ה בספר תהלים קומה ד' הושיעני אלקי קומה ד' באפיך קומה ד' אל נשא ידיך אל תשכח. קומה ד' אל יעוז אנוש קומה ד' קדמה פניו א"ל הקב"ה דוד בני אפי' את מקימני כמה פעמים איני קם אימתי אני קם לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנחים הה"ד משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום ובארתי הכונה שהקב"ה מלא רחמן כשישמע צעקת עניים נתהפך מרחמים לדין ע"י שמרחם על העניים. ולכן אמר והי' כי יצעק אלי ושמעתי להעניש כי חנון אני הואיל ואני חנון ע"כ בצדק אמר המדרש על מה שאמר דוד קומה ד' באפך שד' ברחמים יתהפך לרוגז. ואמר הקב"ה איני קם אימתי אני קם משוד עניים מאנקת אביונים וזה דבריהם במדרש פרשתינו מפני מה עתיד לקום שיתהפך הרחמים לרוגז משוד עניים
(כ) אמנם אמרו במדרש פ' וישלח הנ"ל, ר' שמעון בר' יונה אמר עתה אקום כ"ז שהיא מוכפשת בעפר כביכול איני קם אלא כשיגיע אותו היום שנאמר התנערי מעפר קומי שבי ירושלים באותו שעה הס כל בשר מפני ד' למה כי נעור ממעון קדשו א"ר ארי' כהדא תרנגולתא דמנערה גפה מן קיטמא, וכוונת הדברים נראה דהנה אומרים בליל פסח כהא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים כל דכפין ייתי ויכול כל דצריך ייתי ויפסח השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל השתא עבדי לשנה הבאה ב"ח ולמה עשו זאת לפתיחה לדברי המגיד ונ"ל עפ"מ שפרשתי בכמה מקומות דברי המדרש רות במקרא ישלם ד' פעלך וגו' אשר באת לחסות. וגם מקראי קודש אכלו מעדנים שתו ממתקים, גם דברי הגמ' ב"ב דרש ר' דוסתאי בר' ינאי בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם אדם נותן דורן למלך ספק מקבלין ממנו ספק אין מקבלין ממנו ואת"ל מקבלין ממנו ספק רואה פני המלך ספק אינו רואה פני המלך והקב"ה אינו כן אדם נותן פרוטה לעני זוכה ורואה פני השכינה שנאמר אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתיך ר' אליעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך ופירשתי דהנה יש הרבה מופתים בהשגת אלקינו יתב'. וע"ז אמר במדרש כנפים לארץ כנפים לכרובים כנפים לשחר כנפים לשמש. אמנם מי שעושה צדקה וחסד א"צ לכל מופתים אלו אך בתכונות נפשו המטוהרה ובשמחתה והרגשתה בצער עניים ודלים נותן צדקה לאביון כבד את ד' מהונך א"ת מהונך אלא מגרונך מפתו הצריך לחייתו נתן לעני וישמח בזה. בזה יראה כי נפשו חלק אלקי ממעל מטוהרה ומוכתרה בעדי עדיים ואז זוכה ורואה פני השכינה, וע"כ אמרו במדרש תשא פמ"א לך ד' הצדקה ולנו בושת הפנים א"ר נחמי' בשעה שאנו עושין את הצדקה מביטין אנו מעשים שלנו ויש לנו בושת פנים. והכונה דבשעה שאנו עושין צדקה אנו רואין ברגשי נפשנו הקדושה. כי הוא חלק אלוק ממעל וזוכין ורואין פני השכינה ולפי תכונת נפשותינו הגבוהה במעלותי' אנו בושין במעשנו אשר לא יכונו
וע"כ אמרו בשבת קכ"ז גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה דכתיב ויאמר אדני אל נא תעבור מעל עבדך ומנא ידע אברהם ואמנם אברהם אבינו ידע שבהכנסת אורחים גופה יזכה לראות פני השכינה כאמור וע"כ אמר אל נא תעבור מעל עבדך כי גם בהכנסת אורחים זוכה ורואה פני השכינה
והנה בליל שמורים אשר אחב"י יתרפקו על דודינו אבינו שבשמים באהבה ונכספים לראות פני השכינה צותה תוה"ק לאכול מצה לחם עוני מה דרכו של עניים הוא מסיק ואשתו אופה למען נזכור בעניים לתמכם ולסעדם ולקרוא אותם הביתה וע"י כן יזכו לראות פני השכינה וע"כ אמר המגיד להקדמה הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים כל דכפין ייתי ויכול כל דצריך ייתי ויפסח. ויזכו ע"י כן לקבלת פני השכינה. על דרך שאמר עזרא בד"ה לכו אכלו משמנים שתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו וכמו שפירשתי בספרי
וע"ד זה אמר ר"ש בר' יונה לטובה עתה אקום כ"ז שהיא מוכפשת באפר והכונה שהנפש המשכלת רבוצה תחת משא התאות אשר בעפר ואפר יסודן איני קם אימתי אני קם להושיע אתכם הס כל בשר מפני ד', כי נעור ממעון קדשו כהדא תרנגולתא דמנערה גפה מן קיטמא, כן בעת הנפש תגביה עוף ומנערת מן אפרה ותעלה למעל' במצות ומע"ט שזוכה ורואה פני השכינה כי אז ה' יושיעם, וע"כ אומרים השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל השתא עבדי וכוונתם תחת יצה"ר לשנה הבאה ב"ח כן יגאלנו ד' עד מהרה ונושע תשועת עולמים א"ס
בעזה"י דרוש באגדה לשבת שובה תרנ"ג
, במסורה ומחר וא"ו במסורה, ומחר אעשה כדבר המלך (אסתר ה) אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך (משלי ג') ומחר אתה ובניך עמי (שמואל א' כ"ח) ומחר אל כל עדת ישראל יקצוף (יהושע כ"ב) שב בזה גם היום ומחר אשלחך (שמואל ב' י"א] וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם (שמות יט)
במסורה אתהלך ג'. למה קודר אתהלך בלחץ אויב (תהלים י"ג) אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי (שם ק"א) אתהלך לפני ד' בארצות החיים (שם קט"ו)
(א) ויאמר ד' אל קין אי הבל אחיך וגו' משל לאפרכוס שהי' מהלך באמצע פלטיא מצא הרוג ואחד עומד על גבי' א"ל מי הורגו ואמר לי' אנא בעי לי' גבך ואת בעי לי' גבי א"ל לא אמרת כלום משל לאחד שנכנס לגינה וליקט תותים ואכל והי' בעל הגינה רץ אחריו א"ל מה בידך א"ל אין בידי כלום א"ל והרי ידיך מלוכלכות כך אמר קין להקב"ה השומר אחי אנכי א"ל הא רשע קול דמי אחיך צועקים וגומר משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי אחד והפשילו לאחוריו והי' בעל המרעה רץ אחריו ואמר לו מה בידך א"ל אין בידי כלום א"ל והרי הוא מפעה אחריך כך אמר הקב"ה לקין קול דמי אחיך. ר' יודן אמר דמי אחיך דם אחיך לא נאמר אלא דמי אחיך דמו ודם זרועותיו אר"ש בן יוחאי קשה הדבר לאמרו ואי אפשר לפה לפרשו לב' אתליטין שהי' עומדין ומתגששין לפני המלך אלו רצה המלך פירשן ולא רצה המלך לפרשן נתחזק אחד על חבירו והרגו והי' מצוח ואומר מאן בעי דיני קדם מלכא כך קול דמי אחיך צועקים אלי. (מדרש בראשית פ' נ"ב): הנפש החוטאת ואשמה בעשותה אחת ממצות ד' אשר לא תעשנה עלי' לשוב בתשובה ולהתחרט על עשותה המזומתה משלשה פנים האחד על גוף הפעול' אשר חטא והרע לאדם רעו כנפשו וגרם לו רעה ואם חטא ואשם בדברים הנוגעים לנפשו המשכלת. יתחרט אשר חטא נגד נפשו המשכלת ופגם נפשו ומגאלה בדברים המטמטים אותה, השני אשר חטא נגד הקב"ה אשר בראו ועשה לו טובות ונתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש. כי גם האור הרוח והנשמה הכל משלו יתברך והוא מרד כנגדו ולא שמר מצותיו ועשה פעולות אשר צוה הקב"ה שלא לעשותו. השלישי אשר בחטאיו חלל שמו יתברך, וזה משני פנים הפן האחד לאשר מקצתם אומרים שהאדם מוכרח במעשיו כי כל הפעולות שאדם עושה הכל מאתו יתברך ואין אדם נוקף אצבעו, אלא א"כ נגזר עליו משמים כש"כ בפעולות הנוגעות לדברים העומדים ברומו של עולם על כן אומרים כל מה שהאדם עושה ד' הוא העושה. על כן החוטא מחלל שמו יתברך כי ח"ו אומרים שד' הוא העושה. הפן השני אף אם הבחירה חפשית והאדם יכול לעשות דבר נגד רצונו יתברך. מ"מ כיון שבכחו יתברך לבטל הדבר ולפרע עצתו ואם הקב"ה לא ביטל עצתו והאדם גמר את אשר החל לעשות להרע לאדם או לעשות מזומותי' הרעות. אומרי' כי ניחא להקב"ה בפעולותיו הרעות. וזה גם זה חילול שמו יתברך אשר אך טוב חפץ. וזה ששאלו את הזקנים ברומי במשנה דע"ז דף נ"ד אם אין רצונו בע"ז למה אינו מבטלה. ועכ"ז צריך האדם לעשות תשובה
והנה התשובה על אופן הראשון שהאדם חטא נגד נפשו הטהורה על זה נאמר והשבות אל לבבך. כי תחשוב בנפשך איך חטאת נגד לבבך ונפשך. והתשובה על אשר חטא נגד אדונינו יתברך נאמר ושבת עד ד' אלקיך וזה הי' הויכוח המבואר במדרש סוף איכה שאמרו ישראל התשובה שלך היא שנאמר השיבנו ד' אליך ונשובה והקב"ה אמר התשובה שלכם היא שנאמר שובו אלי ואשובה עליכם שהקב"ה צוה המצות לטוב לנו כל הימים וישקוף משמים על החוטא שישוב בתשובה לתקן את אשר חטא נגד עצמו ונפשו ועל כן צוה לתקן ארחותיו. כמו הרופא שיצוה לשתות סמים מרורים לנקות גוויתו לא למענו יעש, על כן אמר התשובה שלכם שעליכם לפלס דרכיכם. ואמנם אנחנו נעשה המצות למלאות רצון המצוה אדונינו יתברך. וצר לנו מאוד אשר לא שמענו בקולו כאיש נדהם אשר לא ישמע לקול המלך על כן אמרו ישראל התשובה שלך היא שבידך למחול אשר פשענו נגדך
(ב) אמנם התשובה באופן השלישי והרביעי שצר לו מאוד אשר נתחלל שם שמים על ידו הן לאשר אמרו שהאדם מוכרח במעשיו והכל בא משמים גם הטוב גם הרע, הן שאומרי' לאשר הרשעים כוננו חצם על יתר לירות במסתרים תם וד' לא ימחה בידם אם כן ח"ו ניחא למרי עלמא בחמס ידיהם ובמעשיהם הרעים כענין שנאמר (מלאכי ב' כ"ז) ואמרתם במה הגיעני באמרם כל עושה רע טוב בעיני ד' ובהם הוא חפץ. או איה אלקי המשפט. והמלך החכם אמר אני פי מלך שמור. הכונה בכל פעולותי אין אני העושה רק אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלקים כי אני מושבע ועומד לעשות רצון הקב"ה כפי הידיעה