בית יצחק אבן העזר חלק ב קסח

(יח) ומעתה נבא לביאור המאמר שהצגנו בראשית דברינו. הנה חכז"ל פרשו המזמור הקדוש ד' אורי וישעי מיוסד על ארבע מיני המלחמות אשר איש הישראלי לוחם כל ימי צבאו ושם ר' אליעזר מגמת פני' אל מלחמת הטבע ורבות מקרי' אשר תפריענ' את האדם מעבודת הקודש. ואמר אורי בים שד' האיר פני ישראל בצר להם והטבע ושר של ים הכניעו עצמם מפני אדונינו משה רבינו ע"ה. ובזה הראה לדעת כי הטבע אין לה שלטת נגד איש אלקים ועדת קודש ומאותותיו אל יחתו אם תקום עלי מחנה של מצרים אם מקרי הטבע ופגעי' ילחמו נגדי בזאת אני בוטח וקרא מלחמת הטבע מלחמת מחנה מצרים כי הוא היתה המלחמה הראשונה לבני ישראל ובמלחמה הזאת נכנעו כל כחות הטבע תחתיהם ופירש בזאת יבא אהרן אל הקודש, הכונה בעזר אלוקי אשר ילחם נגד הטבע יבא אהרן אל הקודש ור' שמואל בר נחמני שם מגמת פני' נגד מלחמת האויב מצד חמדת הקנינים. ולכן פירש לקרא על מלחמות דוד עם גלית הפלשתי. ופירש בזאת אני בוטח בסקויטרוס (ופי' בדת והבטחה שהכתיב לנו משה בתורה ואמר להם לזקנים וזאת ליהודה). והיא ההבטחה ידיו רב לו ועזר מצריו תהי' וע"י כן ישראל ינצחו במלחמ' ופירש בזאת יבא אהרן אל הקודש בכח אלוקי שהבטיח לשבט יהודה שינצחו האויבים יבאו ישראל אל הקודש. ור' יהושע בן לוי פתר קרא בעמלקים אשר נצחם דוד המלך עליו השלום והיא המלחמה השלישית אשר יש לאדם ללחום מצד שנאת הדת. אמנם רבנן אמרו שכל המזמור מיוסד על המלחמה הפנימית הכבדה מאוד. וזה שאמרו רבנן פתרי קראי על ר"ה ויוהכ"פ. ואמר אורי בראש השנה וישעי ביום הכפורים. והכונה דאמרו חז"ל ביומא השטן בגימטריא שס"ד דביו"כ לית לי' רשות להשטן לקטרג. והבנת הענין דאמרו חז"ל הוא שטן הוא יצה"ר הוא מלאך המות ובכל השנה אין לישראל בעו"ה תגבורת על היצה"ר ולכן יש לו כח לקטרג. יורד ומסית ועולה ומקטרג. אמנם ביום הקדוש שישראל עושין תשובה ודומין למלאכי השרת אין יצה"ר מצוי ביניהם ולית לי' רשו לקטרג: אמנם מאין יש לישראל כח לעשות תשובה ולנצח האויב הפנימי הזה. זה בא להם מאשר בר"ה ימליכו עליהם מלך מלכי המלכים ובחרדת קודש יציירו גדולתו יתברך ויתרפקו על דודם, ובאמצעות האור האלוקי ינצחו ביו"כ האויב הקשה. והבנת הענין לפי שכל החטאים באים מהעדר ידיעה ואלו הי' אדם מצייר נגד עיניו גדולתו תמיד לא יחטא אשר על כן מהשגה הגדולה בר"ה יש להם כח התשובה ביו"כ. ויתכן יותר כי העקרים חקר בכח התשובה הרי שהרג את חבירו או שחילל שבת איך ואיפא יכופר בתשובה התשוב נפש הנרצח או הישוב מעשה חלול שבת כאלו לא חללו אולם לפי שבכל הדברים אנו הולכים אחר הכונה. על כן אם ישוב בתשובה ויש לו חרטה ובדעתו כי הי' מוטעה בהשגה, משוה הוא הפעולה לטעות. ואמנם הרי עשה במזיד. אך גם זה עות שאלו ידע שהקב"ה רואה פעולותיו ומשגיח עליו לא הי' עובר על דבריו ואחרי שבר"ה תאירנה עיניו בהשגה העליונה קל לו ביו"כ לשוב לה' לעשות כל פעולותיו לטעות. ולזה אמר אורי בר"ה ועל כן וישעי ביו"כ וכן אמרו במדרש יחיינו מיומים ה ר"ה ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו, ועל כן אמר לפי ששרי אומות העולם מנין ומקטרגין על ישראל וכו' הללו שופכי דמים וכו' אמנם ביו"כ אין להם רשות לקטרג. כאמור. ולכן אם תחנה עלי מחנה של ס"מ לא יירא לבי שהבטחתני בזאת יבא אהרן אל הקודש. כן היינו אומר אם תחנה עלי מחנה אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח בזכות שישראל לומדים תורה בגלות מתוך צער יכריעו כל הקמים עליהם ויזכו בדין ובזאת נבא אל הקודש וד' יזכנו בדין ונזכה לעלות לציון ברנה

(יט) והעצה היעוצה לעמוד במלחמות היצר באה המסורה שהוצגנו לעיל ולעומת יצה"ר אשר כשטף מים רבים אליו יגיע להכחיש השגחת ד' ושכר ועונש כדור המבול אשר כחשו בה' ואמרו אין רואינו. והקב"ה קראו רע. אמר הקרא עשה לך תיבת עצי גופר ומתרגמינין קיסין קרדינין בתרגום יונתן ובמדרש תנחומא על מקרא ויורהו ד' עץ ר' יהושע בן קרחה אומר קרדינין. והיא עץ קל. וכל זה רמז שיעשה לו גדרים וסייגים ואל יטה אוזן לדבריו אך באמצעות התורה ישוט על פני תבל לבל ישטפוהו גלי הזמן הדומה לים כמו שכ' בבחינת עולם העולם הזה דומה לים. ועל כן בהשליך העץ להמים ימתקו המים כי ע"י התורה ימתקו מים הזדונים. ואמר ואל אמה תכלנה מלמעלה וזה רמז שלמעלה מדירתו ישקיף לאדון כל יחיד ומיוחד. ובירושלמי ריש פסחים אמרו נח בכניסתו לתיבה הכניס עמו אבנים טובות ומרגליות בשעה שהי' כיהות הי' יודע שהוא יום ובשעה שהי' מבהיקות הי' יודע שהיא לילה. והיא רמז גדול על חי' האדם שבשעה שההון והעושר עיקר בעיניו ומאירין לפני' הדבר לאות ששכלו בחשכת לילה. ובעת שלא ישים עינו ועפעפיו על הון ועושר. ואבנים הטובות כיהות הדבר לאות ששכלו מאיר לפניו כאור יומם, עשה לך שתי חצוצרות כסף היא רמז גדול שיקוץ משנתו שנת הזמן ע"ד שכ' הר"מ בפ"ג מה' תשובה על תקיעת שופר הקיצו משנת תרדמתכם. והוא לעומת היצר הנקרא מכשול אשר לפי דבריו אין מועיל תשובה כאמור ואדונינו משה רבינו בכח התורה למד דעת לעשות החצוצרות. האחד לתקוע בשופר ולהתעורר בתשובה לעורר על האחדות לכן אמר ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה. שהוא מורה על אחדות והב' יעורר ע"י האמונה. או האחד יעורר על תשוב' מירא' והשני על תשוב' מאהב'. ואמר וכי תבואו מלחמ' על הצר הצורר אתכם הוא היצר והאויב הפנימי והרעותם בחצוצרת. ונזכרתם לפני ד' אלקיכם והכונה בטרם ד' משמים יעורר אתכם תזכרו לפני מבלי תצטרכו שד' יעורר אתכם על דרככם הרע

(כ) ועשה לך שרף ושים אותו על הנס והוא היצה"ר אשר דוד המלך קראו טמא. אמר שהאדם יאחז במדת אברהם אבינו שאמר אנכי עפר ואפר ואם האדם יחשוב עצמו כאין ואפס. ומקבל עליו עול מלכות שמים למסור נפשו ורוחו בעד ד' ותורתו ע"ד שעשה אברהם אבינו וזאת ישים על הנס לזכור תמיד שהוא עפר ואפר. ויעשהו נחשת. כי הנחושת היא רבו מעפר. והי' אם נשכו הנחש, היא הנחש הקדמונ'. והביט על הנס הזה. נחש נחשת וחי'. או שמשה הראה לעין כל עצת הנחש מתחפש ונראה כאוהב. ובאמת הוא אויבו בנפש. ומשה רבינו הראה לעין כל כי רע בקרבו. עשה לך כלי גולה. ותקבל עליך ללמוד מתוך יסורין. ואז תריע אף תצריח על השונא אשר בקרבך, כאמור למעלה. עשה לך חרבות צורים לעומת היצה"ר הנקרא ערל כאשר קראו משה רבינו וביארתי לעיל מקראות האלה. ותסיר את לב האבן מקרבך ותשוב אל ה' באמת. ולעומת היצה"ר הנקרא אבן עשה לך מוסרות ומוטות והיא הגדרים אשר גדרו חז"ל ובזה תכריע היצר לבל קרוב אליך. עשה לך אשר תמצא ידך כי האלקי' עמך נגד היצה"ר הנקרא צפוני המיעצו שיצפין היראה בלבו. ויראה לעין כל שאינו הולך בדרך טובים לעומתו העצה יעוצה לעשות אשר תמצא ידך בכח צדקה ומע"ט כי אלקים עמך כן ד' ברחמיו יעזרנו להשיב לבבנו לעבודתו וליראתו יתברך. ולהשיב בתשובה בלב שלם

דרוש ב'

בעזה"י דרוש באגדה לשבת הגדול שנת תר"מ

ולקחתם אגודת אזוב הה"ד כל פעל ד' למענהו אתה מוציא שכל מה שברא הקב"ה בששת ימי בראשית לא ברא אלא לכבודו ולעשות בהם רצונו ביום הראשון ברא שמים וארץ אף הם לכבודו בראם וכו' וכן האור שברא לכבודו היא דכתיב עוטה אור כשלמה מה נברא ביום שני רקיע לכבודו ברא שיעמדו שם המלאכים ויהי' מקלסין אותו מה ברא ביום ג' דשאים ואילנות ומצינו שהדשאין מקלסין אותו. ומנין אף האילנות שנאמר אז ירננו עצי היער מלפני ד' אתה מוציא שצוה הקב"ה מן האילנות לעשות מהן מצות בפרה אדומה צוה להשליך בשריפתה עץ ארז ואזוב והזאת מי נדה צוה לעשות באזוב וטהרת מצורע צוה לעשות בעץ ארז ואזוב. וכן במצרים צוה להגיע הדם אל המשקוף ועל שתי המזוזות וכן ברא המים ביום ג' שכינסן מעל הארץ ומשם קלוסי עולה וכו' ביום ה' ברא עופות לכבודו להקריב מהם קרבן מה נברא ביום ו' בהמות לכבודו להקריב. מהם קרבן וברא בו אדם לכבודו שנאמר הללו את ד' מן הארץ הוי כל פעל ד' למענהו

עוד שם ועבר ד' לנגוף את מצרים וכו' לעתיד לבוא הוא עובר ודן את עולמו לכך כתיב מה אעשה כי יקום אל מפני מה עתיד לקום מפני צעקת עניים ואנקת אביונים. עוד בש"ס דשבת דף קי"ז מפשיטין את הפסח עד החזה וחכ"א מפשיטין את כולו וכו' להבין טעמא מאי כל פעל ד' למענהו ומאי למענהו איכא שלא יסריח

עוד במדרש תהלים הובא בבינה לעתים דרוש ל"ב. עולם חסד יבנה משל למה העולם דומה וכבוד של הקב"ה למלך שהי' לו אוצרות כל טובה ואמר על מה אלו מונחין לוקח אני עבדים ומאכילן ומשקן והן מקנסין אותי כך הי' העולם תהו ובהו עמד וברא את העולם והשליטו בכל טוב כדי לקלסו ועלינו מה לעשות לקלס ולברך וכן היא אומר כל הנשמה תהלל י"ה

(א) תכלית בריאת תבל ומלואה אשר ברא הקב"ה יתב"ש הי' באשר הקב"ה הוא הטוב והמטיב ועלה ברצונו יתברך להודיע נצחתו ומציאתו כי אין שמחה והצלחה וטוב יותר מההכרה העליונה והשגת הדעת אלקותו יתברך. וע"כ ברא תבל ומלואה והודיע לבני אדם גבורותיו למען יבינו תהלתו וישיגו מציאתו ויתאחדו ויתקשרו באהבתו וביראתו ויצליחו וישישו כל ימיהם אתו יתברך. ואשר צוה ד' להללו ולכבדו גם זאת לא למענו יתברך כי הוא א"צ לכבודם ואך למענינו צוה ד' את הברכה כי אין שמחה בעולם כשמחת הכרת האמת והשכלת הטוב. וזה ביאור מקרא קודש אשר שר המלך הקדוש בתהלותיו יהי כבוד ד' לעולם ישמח ד' במעשיו וגו' אשירה לד' בחיי אזמרה לאלקי בעודי יערב עליו שיחי אנכי א אשמח בד' (תהלים ק"ג) כי אף אמנם שהקב"ה מקבל תהלותינו וערב לו ית' כיבדנו אם כי הוא יתברך ויתעלה א"צ לו ויערב עליו שיחי כי אנכי אשמח בד' כי אין לנו שמחה גדולה מהכרת אלקותו יתברך וע"כ יקבל קלוסינו ובראנו לתכלית